——–
נאמר בתורה (ויקרא פרק כה פסוק ו): וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ: ודרשו חז"ל: לאכלה – ולא להפסד. והיינו שאסור לאבד בידיים את הפירות והירקות שנוהגת בהם קדושת שביעית, כל עוד שהם ראויים למאכל אדם או למאכל בהמה. ולכן: אם אכל ונשאר מהמאכל כמות ניכרת שרגילים לשומרה לאכילה או לבהמה, אסור לזרקה לאשפה, כיון שהמאכל ימאס, ולכן יכרוך את השאריות בנייר או בניילון ויזרקן באשפה, שנמצא שאינו מפסידן בידיים אלא רק גורם להפסדן שיירקבו לאחר זמן, שזה מותר. (שסח)
פח שביעית – יש מייחדים פח לכל שיירי הפירות, ולאחר שנרקבים ואינם ראויים למאכל בהמה, זורקים אותם בפח האשפה הרגיל. (שסט)
טעם הפירות – תבשיל מרק ועוף שמעורבים בו ירקות של שביעית, יש לנהוג קדושה גם במרק ובעוף, כיון שקיבלו טעם מהירקות. והטעם נחשב כעיקר מהמאכל. (שפו)
תבשיל שמעורב בו תבלין של שביעית עם תבלינים אחרים, אף על פי שרוב התבלינים אינם של שביעית, צריך לנהוג קדושה בכל התבשיל כולו. (שפח)
עצמות שהתבשלו עם ירקות של שביעית, אין צריך לנהוג קדושה בעצמות, ורשאי לזרקם לאשפה, כיון שאין דרך לאכול את העצמות. (שבט הלוי ח"ז סימן קפ אות ב. שפו)
מים שכבשו בהם מלפפונים, כיון שטעמם טפל ואין דרך לשתותם, אין בהם קדושה ומותר לשפכם. והוא הדין למים שבישלו בהם תפוחי אדמה, כיון שהרגילות לשפכם. (שפח)
הסירו מכשול – מי שיש לו עץ תאנים, ויש חשש שהפירות יפלו על הארץ במקום העוברים ושבים וידרכו עליהם, יש לשים לב ללקטן מידי יום, לבל יכשלו בני אדם באיסור הפסד פירות שביעית. (דרך אמונה)
גורם להפסד – פירות שאינו אוכלם ורוצה להניחם בחוץ, וכשתבוא עליהם השמש יתקלקלו, הרי זה מותר, כיון שהוא רק גורם להפסד פירות שביעית. (כרם ציון. שפג)
פירות שתחת המיטה – פירות שביעית שהיו תחת המיטה וישן עליהם, רשאי מהדין לשטפם שלוש פעמים ולאכלם. אך אם אינו רוצה לאכלם, לא יאבדם בידיים אלא יניחם שירקבו. (תיב)
לבהמה – פירות הראויים למאכל אדם, אין להאכילם לבהמה, שזהו בכלל הפסד. אבל אם נפסדו הפירות מאכילת אדם, מותר להאכילם לבהמה. (שפ)
קילוף פירות – מותר לקלף פירות וירקות כהרגלו תמיד אף שקולף מעט מהפרי, כמו בקליפת הקִיוִי. וכן מותר לקלף פירות אף שהקליפה עצמה ראויה לאכילה כקליפת תפוח, אגס, מלפפון וכיוצא, אולם יזהר לעטוף את הקליפות בניילון ויזרקן כך בפח. והוא הדין לקליפות הראויות למאכל בהמה והדרך ליתן אותן לבהמה [אף שהוא עצמו אין לו בהמה], שיעטפן בניילון ויזרקן כך. אבל קליפות שאינן ראויות למאכל בהמה או שאין דרך ליתן אותן לבהמה, אין נוהגת בהן קדושת שביעית, ורשאי לזרקן לפח האשפה כרגיל. (חזו"א. שעא, שעד)
קליפות תפוזים – מן הדין רשאי לזרקן בפח האשפה הרגיל (חזון איש), אולם טוב להחמיר ולנהוג בהן קדושת שביעית, כיון שהיום משתמשים הרבה בקליפות תפוז למרקחות שונות או למאכל בהמה. (שבט הלוי. שעד)
גרעיני פירות – שאינם עומדים לאכילה, אע"פ שראויים למאכל בהמה, כגרעיני תמרים, ענבים, אגסים, תפוזים, תפוחים וכיוצא, אין בהם קדושה ומותר לזרקם לאשפה. ואף אם נשאר בהם דבוק מעט מהפרי, מן הדין אין נוהגת בהם קדושה, כיון שהדרך לזרקם כך. (שעו, שעז)
גרעיני אבטיח, יש להחמיר לנהוג בהם קדושת שביעית, וכמובן באופן שאין בהם איסור ספיחים. (שעז)
תבלין – אם פג טעמו, מותר לזרקו לאשפה. כגון, נענה או לואיזה שהניחום בכוס תה כמה פעמים, ואינם ראויים לתת טעם עוד, מותר לזרקן לאשפה. (שפט)
מציצה במילה – לכתחילה לא ימצוץ המוהל את המילה עם יין של שביעית, מאחר שהיין הולך לאיבוד. ומכל מקום אם אין לו יין אחר, רשאי למצוץ עם יין של שביעית. (שצו)
שמן על תבנית אפיה – אסור למרחו, כשהמטרה רק שהבצק לא ידבק בתבנית. (תד)
שאריות מזון – אכל מהתבשיל ושבע ואינו רוצה לאכול עוד, אינו צריך לדחוק את עצמו לאכול עוד בשביל שלא יזרק, וכן כל כיוצא בזה. (שפו)
שיירי מאכל שנשארו בצלחת או בסיר, כל שהרגילות לזרקם, רשאי לזרקם גם בשמיטה, אבל אם נשארה כמות ניכרת שרגילים לשומרה לאכילה או לבהמה, ינהג קדושה בשיריים. (שפד)
שאריות תבשיל שאינו רוצה לאוכלן, אינו חייב להחזירן למקרר כדי שלא יתקלקלו, אלא רשאי להניחן חוץ למקרר, אף שעל ידי כך יתקלקלו במשך הזמן. וכמו כן, אם התבשיל נמצא במקרר, וצריך הוא מקום במקרר, ורוצה לפנות את התבשיל לחוץ, רשאי, שבכל זה אינו אלא גורם להפסד הפירות. (שפג)
לא יוציא את התבשיל לחצר כשיש שמה שמש או גשם, כדי שיתקלקל התבשיל מהר יותר, כיון שנחשב כמפסיד בידיים ממש ולא רק כגורם הפסד. אולם רשאי ליתנם במקום מוצל, אף על פי שבעוד זמן ברור לו שתבוא השמש. (עיין סנהדרין עז ע"א)
מותר לאכול רק חצי מהפרי, אף שיישאר חלקו ויתקלקל, כיון שאינו מפסידו בידיים אלא רק גורם לו הפסד. ובפרט כאן שמקיים מצות אכילת הפירות. (שפ)
קידוש – אע"פ שבקידוש של שבת טוב שימלא את הכוס ביין על כל גדותיו, עד שתראה כמין קשת בכוס למעלה, ובזכות זה זוכה לנחלה בלי מצרים [בלי גבול], ואף אם ישפך מעט לחוץ, הלוא זה סימן ברכה [כמבואר בגמרא עירובין סה סע"א. ועיין בחוברת 'השבת בהלכה ובאגדה' חלק א] – מכל מקום ביין של שביעית יקפיד שלא ישפך, ולכן ישים צלחת מתחת לכוס, שהיין ישפך לתוכה, וישתה אותו לאחר מכן.
הבדלה – כשמבדיל על יין של שביעית, יקפיד לשתות את כל היין, ולא ישפוך ממנו על הארץ לסימן ברכה, ולא יתן ממנו על עיניו, ולא יכבה בו את הנר. (ת)
ליל הסדר – מה שנוהגים בליל הסדר לשפוך מהיין ט"ז פעמים [באמירת: דם, ואש, ותמרות עשן, עשר המכות, דצ"ך, עד"ש, באח"ב] – אין לשפוך מיין של שביעית. (ת)
זמן קטיפת הפירות – אין לקטוף מהעץ פירות בוסר שעדיין אינם ראויים לאכילה, מכיון שבזה מפסיד הוא את הפירות שלא ימשיכו לגדול ולא יהיו ראויים לאכילה. וכמו כן אילן שהתחיל להוציא פירות, אף שעדיין אינם ראויים לאכילה, אסור לקצוץ את האילן או אפילו ענף מהאילן, מכיון שמפסיד את הפירות שלא ימשיכו לגדול עד שיהיו ראויים לאכילה. (רעט, רפב)
מצות חינוך – מצוה לחנך את הקטנים שיזהרו בפירות שביעית, ולא יזלזלו בהם ויפסידום. (דרך אמונה. שפא)
מותר לתת פירות לתינוק, אף שבאכילתו הוא מפזר חלק מהפרי. (כרם ציון. שפא)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
מצוות הארץ – בהלכה ובאגדה
מנחם אב התשס"ז
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5