א (קח:) אמר שם רבא לאליעזר כי אתו עלייכו מלכי מזרח ומערב אתון היכי עבידיתו א"ל אייתי הקב"ה לאברהם ואותביה מימיניה והוה שדינן עפרא והוו חרבי גילי והוו גירי שנאמר (תהלים קי) לדוד מזמור נאום ד' לאדוני שב לימיני וגו' וכתיב (ישעיה מא) מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד יתן … להמשך קריאה
א (ב.) הכל חייבין בראייה חוץ מחרש שוטה וקטן וכו'. הכל לאתויי מאי לאתויי מי שחציו עבד וחציו בן חורין וכו' ודקא קשיא לך הא דרבינא לא קשיא כאן כמשנה ראשונה כאן כמשנה אחרונה וכו'. וכמו שמפרש (רש"י ז"ל שם) לאחר שהודה לבית שמאי שיש על בית דין לכוף את אדונו לשחררו והוה כאילו משוחרר … להמשך קריאה
א (ב.) מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו וכו'. בגמ' (שם) זמן זמנים זמניהם חכמים תקנו להם זמנים הרבה וכו'. הענין בזה, כמו שביאר כבוד אזמו"ר הגה"ק זללה"ה, שבימי הפורים האלה קיבלו ישראל את הדברי תורה בגודל שמחה, כדאיתא בש"ס (שבת פח:) קיימו וקבלו, קיימו מה שקיבלו כבר, שמקודם היה מודעה רבה לאורייתא, ובימי … להמשך קריאה
א (ב.) מאימתי מזכירין גבורות גשמים וכו' תנא היכא קאי דקתני מאימתי וכו' תנא מראש השנה סליק דתנן ובחג נידונין על המים וכו' מאי גבורות גשמים וכו' אתיא חקר חקר מברייתו של עולם וכו' ומנלן דבתפלה דתניא (דברים י״א:י״ג) לאהבה את ד' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם איזו היא עבודה שבלב הוי אומר זו תפלה וכתיב … להמשך קריאה
א (יז:) אמר רבי יוחנן גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם שנאמר (ישעיהו ו׳:י׳) השמן לב העם הזה וכו'. מיתבי השב בינתים מוחלין לו לא שב בנתים אפילו הביא כל אילי נביות שבעולם אין מוחלין לו. לא קשיא כאן ביחיד כאן בצבור. הענין בזה דהנה זה נקרא גזר דין אצל השי"ת, כדאיתא במדרש (תנחומא … להמשך קריאה
א (ב.) סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה וכו'. בגמ' מנא הני מילי וכו' רבי זירא אמר מהכא וסוכה תהיה לצל יומם מחורב (ישעיהו ד׳:ו׳) עד עשרים אמה אדם יושב בצל סוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות וכו' ורבא אמר מהכא בסוכות תשבו שבעת ימים (ויקרא כ״ג:מ״ב) אמרה … להמשך קריאה
א (עג:) יום הכפורים אסור באכילה ובשתיה וכו'. כתיב (ויקרא ט״ז:כ״ט) בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשותיכם וגו'. אמר אאמו"ר הרהגה"ק זללה"ה, כי כן הציב השי"ת שיראה האדם לחבר כל הבריאה להשי"ת. היינו שיקבל כל הנאת עוה"ז ויברר את עצמו בכח עבודתו, שבזה הכח יוכל לעבוד את השי"ת, ובזה יברר את כל הבריאה, כי … להמשך קריאה
א (ו:) א"ר יהודה אמר רב הבודק צריך שיבטל. כתיב (תהילים י״ט:ט״ו) יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך וגו'. ואיתא בזוה"ק (וישלח קסט.) תא חזי דוד מלכא אמר יהיו לרצון אמרי פי אלין מלין דאתפרשן, והגיון לבי אלין מלין דסתימן דלא יכיל בר נש לפרשא לון בפומיה, דא הוא הגיון דאיהו בלבא וכו' חד … להמשך קריאה
א (פח:) ואמר ר' יהושע בן לוי בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, רבונו של עולם מה לילוד אשה בינינו אמר להן לקבל תורה בא, אמרו לפניו חמודה גנוזה וכו' מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים וכו' קנאה יש ביניכם יצה"ר יש ביניכם מיד הודו לו להקב"ה שנאמר … להמשך קריאה
א לקוטי הש"סוהוא ביאור על מאמרי חז"ל על דרך המוסר. ב (ב.) מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. ביאר בזה כבוד אזמו"ר זללה"ה בספרו הקדוש (מי השלוח ח"א לקוטי הש"ס ברכות) דהנה בעת שהבינה בלב מתקטן, אז צריך האדם בזה העולם על סימן הנראה. כי, בעת שהבינה מפורשת בלב האדם אז … להמשך קריאה
א אתם נצבים היום כלכם לפני ד' אלהיכם וגו'.איתא במדרש (תנחומא נצבים) מפני מה עשאן מצבה מפני שמשתמשין מדעת לדעת, מדעת משה לדעת יהושע מדעת יהושע לדעת הזקנים, ואף יהושע עשאן מצבה וכו'. כתיב (שמואל ב ז׳:י׳) ושמתי מקום לעמי ישראל וגו'. וביאור זה, כי כל היראות והפחדים נמשך מזה שישראל אינו מכיר את מקומו, … להמשך קריאה
א והיה כי תבוא אל הארץ אשר ד' אלהיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו'.כתיב (דברי הימים א כ״ט:י״ד) כי ממך הכל ומידך נתנו לך. הענין של מצות בכורים הוא, כמו שביאר בזה כבוד אזמו"ר זללה"ה, כי בהראשית שם מכיר האדם מפורש שכל כח הצמיחה הוא רק מהשי"ת ואינו … להמשך קריאה
א כי תצא למלחמה על איביך ונתנו ד' אלהיך בידך ושבית שביו וגו'.כתיב (תהילים קמ״ז:א׳-ב׳) הללויה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים נאוה תהלה בונה ירושלים ד' נדחי ישראל יכנס. איתא בש"ס (פסחים קיז.) בעשרה מאמרות של שבח נאמר ספר תהלים וכו' גדול שבכולן הללויה שכולל שם ושבח בבת אחת. ביאר זה, כי שם מורה … להמשך קריאה
א ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב וגו' כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ד' ומדוע תתנשאו על קהל ד'.ואיתא במדרש (תנחומא ב) קפץ קרח ואמר למשה וכו' טלית שכולה תכלת מה שיהא פטורה מן הציצית וכו'. בית מלא ספרים מה שתהא פטורה מן המזוזה וכו'. אמרו חז"ל, חכם … להמשך קריאה
א וידבר ד' אל משה לאמר וגו' בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות.איתא במדרש (תנחומא בהעלותך ד) זה שאמר הכתוב, כי אתה תאיר נרי (תהילים י״ח:כ״ט) אמרו ישראל לפני הקב"ה, רבש"ע אתה אומר שנאיר לפניך אתה הוא נרו של עולם והאורה דרה אצלך. כתיב (דניאל ב׳:כ״ב) הוא גלי עמיקתא ומסתתרא ידע … להמשך קריאה
א וידבר ד' אל משה לאמר נשא את ראש בני גרשון גם הם וגו'.איתא בזוה"ק פרשה זאת (קכא.) רבי אבא פתח אשרי אדם לא יחשוב ד' לו עון ואין ברוחו רמיה (תהילים ל״ב:ב׳) האי קרא לאו רישיה סיפיה ולא סיפיה רישיה וכו' ובג"כ אשרי אדם לא יחשוב ד' לו עון אימתי כשאין ברוחו רמיה. הענין … להמשך קריאה
א בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני וגו' ויחן שם ישראל נגד ההר וגו'. (שמות י״ט:א׳)איתא בש"ס (שבת פח.) דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא בריך רחמנא דיהיב אוריאן תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי בירחא תליתאי וכו'. והענין, בזה דהנה בעת שהבריאה עדיין מכרת תמיד שהיא נברא מן … להמשך קריאה
א בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני וגו' ויחנו במדבר, ויחן שם ישראל נגד ההר (שמות י״ט:ב׳).אמר בזה כבוד אזמו"ר זללה"ה, שדרך נוסעי מדבריות בעת שחונים, חונים תחת ההר, כדי שההר יגין עליהם מרוחות ושרב, ופניהם מביטים להעולם. וכאן כתיב ויחן שם ישראל נגד ההר, שחנו אחוריהם להעולם ופניהם … להמשך קריאה
א ויאמר לו יהונתן מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך וגו' ואני שלשת החצים צדה ארה לשלח לי למטרה, והנה אשלח את הנער לך מצא את החצים, אם אמר אמר לנער הנה החצים ממך והנה קחנו ובאה כי שלום לך ואין דבר חי ד', ואם כה אומר לעלם הנה החצים ממך והלאה לך כי שלחך … להמשך קריאה
א וידבר ד' אל משה במדבר סיני וגו' שאו את ראש כל עדת בני ישראל וגו'.כתיב (הושע ב׳:א׳) והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי. הענין בזה, דהנה זה היה עבודת דור המדבר, שהכניסו את כל ההתפשטות שיש … להמשך קריאה
א ויאמר ד' אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו.בזוה"ק פרשה זו (פח.) רבי יהודה פתח מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. הענין שעשה הזוה"ק פתיחה לסדרה הזאת מזה הפסוק. כי טובך מורה, במקום שהטובה הוא רק בעומק ולא ניכר על הלבוש החיצון, ורק שבעומק הוא טובה. וכענין … להמשך קריאה
א וידבר ד' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ד' וימתו וגו' דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש וגו'.כתיב (תהילים קמ״ו:א׳-ג׳) הללי נפשי את ד' אהללה ד' בחיי אזמרה לאלהי בעודי אל תבטחו בנדיבים בבן אדם וגו'. נפשי מורה על התפיסה הנמוכה של אדם, כי נפש מורה על … להמשך קריאה
א ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל.בזוה"ק (שמיני לה:) רבי יצחק פתח ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים (איוב ל״ח:ז׳) וכו' ובאורייתא אתברי עלמא וכו' אמרה אורייתא קמיה, האי בר נש זמין למחטי ולארגזא קמך אי לא תאריך רוגזא עליה האיך יקום בעלמא, אמר לה אנא ואת נוקים ליה בעלמא … להמשך קריאה
א כל הבכור אשר יולד בבקרך וגו' (דברים ט״ו:י״ט).אמר כבוד אזמו"ר זללה"ה דפרשת כל הבכור הוא הקדמה לפרשת מועדים, כי כן יסד השי"ת קדושת שבת דקביע וקיימא. וכן יסד קדושת יו"ט דישראל מקדשין ליה כדאיתא בזוה"ק (תרומה קלה:) אנן נסבינן מתורה שבכתב תורה שבע"פ. וכן מקדושת שבת קדושת יו"ט. והענין בזה, אף דקדושת שבת קבוע … להמשך קריאה
א ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים וגו' (שמות י״ג:י״ז).כתיב (ירמיהו ב׳:ב׳) זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה. קדש ישראל לד' ראשית תבואתה וגו'. הענין בזה, דהנה בעוה"ז עיקר השמחה של האדם הוא בעת שמטריד דעתו ואינו רואה בבהירות אור השי"ת. כמו שאנו רואין … להמשך קריאה
א מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לד' (תהילים צ״ב:א׳-ב׳).ואיתא במדרש (שוחר טוב צב) כל עיסקא דהאי שבתא כפול שירו כפול קרבנו כפול. ביאר זה הוא כמו שאמר כבוד אזמו"ר זללה"ה, אשר כמו שאיתא בזוה"ק (תרומה קלה.) אנן נסבינן מתורה שבכתב תורה שבעל פה, כן נמשך מקדושת שבת קדושת הזמנים, והיינו כי שבת הוא קדושה … להמשך קריאה