א רבן גמליאל היה אומר כל שלא אמר שלשה דברים הללו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח, מצה ומרור, פסח שהיו אבותינו אוכלין בזמן שבית המקדש קיים על שום מה וכו'איתא בזוה"ק (ויחי ר"כ:) פולחנא דקוב"ה בעובדא ובמלולא. ביאר בזה כבוד אאמו"ר זללה"ה, כי ענין קרבן שאדם עובד את השי"ת בפעולה. היינו שגם … להמשך קריאה
א ברכי נפשי את ד' ד' אלהי גדלת מאד וגו' (תהילים ק״ד:א׳).איתא במדרש (תנחומא חיי ג) אמר ר"א גדול היית עד שלא בראת עולמך ומאימתי נתגדלת משבראת עולמך שנאמר אלהי גדלת מאד. ביאר הענין, כי זאת התפיסה של אדם שהציב השי"ת שאין מלך בלא עם, והכבוד שמים כביכול חסר, וישראל משלים ע"י עבודתו, זה הוא … להמשך קריאה
א וידבר ד' אל משה לאמר וגו' זאת<<qf תורת="" העלה="" וגו'="" והרים="" את="" הדשן="" וגו'.<="" b="">כתיב (תהילים קכ״א:א׳-ב׳) אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי עזרי מעם ד' עושה שמים וארץ. מבואר במדרש (רבה ויצא סח) אשא עיני אל ההורים למלפני ולמעבדני וכו' חזר ואמר מה אני מוביד סברי מן בריי חס ושלום לית אני … להמשך קריאה
א אדם כי יקריב מכם קרבן לד'.ואיתא בזוה"ק (ויקרא ה.) מאי מכם אלא לאפוקי אדם הראשון דהוא אקריב קרבנא כד ברא קוב"ה עלמא והא אוקמוה, והכא מכם כתיב, האי אדם לאפוקי אדם אחרא דלא הוה מכם. איתא בש"ס (ברכות ט"ז:) אין קורין אבות אלא לשלשה, והיינו, כי בעת בריאת עולם וגם אחר שנברא אדם הראשון … להמשך קריאה
א ויאמר ד' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החדש הזה לכם ראש חדשים (שמות י״ב:א׳-ב׳).איתא במדרש (רבה בראשית א) ובזוה"ק (בא לט:) אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחדש הזה לכם. ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים. הענין בזה, דהנה מי שהולך בד"ת … להמשך קריאה
א אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד על פי משה וגו'.כתיב (תהילים קכ״ז:א׳) שיר המעלות לשלמה אם ד' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו אם ד' לא ישמר עיר שוא שקד שומר וגו'. הענין בזה, דהנה אנו רואים את גודל הזריזות והנדיבות אשר הניח שלמה המלך בבנין הבית, כדאיתא במדרש (רבה שיר א) … להמשך קריאה
א ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו'.בזוה"ק (ויקהל קצד:), רבי חייא פתח, ויאמר שאול אל הקני לכו סרו רדו מתוך עמלקי וגו' תא חזי מה כתיב בעמלק פקדתי, את אשר עשה עמלק לישראל וגו'. הענין שפתח הזוה"ק בזאת הפתיחה, כמו שביאר בזה כבוד אאמו"ר זללה"ה, כי אצל עמלק כתיב (דברים כ״ה:י״ח) ויזנב בך … להמשך קריאה
א וידבר ד' אל משה ואל אהרן וגו' ויקחו אליך פרה אדומה תמימה וגו' (במדבר י״ט:ב׳).זשה"כ (תהילים קמ״ז:י״ט) מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל. אמר בזה כבוד אזמו"ר זללה"ה, כי דיבור מורה על גמר המעשה, כי אף שעשה את המעשה, מ"מ עדיין לא נגמר הפעולה, כיון שיכול לשנות בדיבורו מה היה כוונתו מזה המעשה. אבל … להמשך קריאה
א וידבר ד' אל משה לאמר כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו לד' וגו' זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל וגו'.איתא בזוה"ק (תשא קפ"ז:) תא חזי הא אוקמוה לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני ואי תימא ישראל האיך אתמנין אלא כופרא נטיל מינייהו וכו'. הענין בזה, דהנה … להמשך קריאה
א רבי יוחנן פתח לה להאי פרשתא מהכא זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו (תהילים צ״ח:ג׳) אימתי ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו בימי מרדכי ואסתר וכו' (מגילה י"א.).ביאר בזה כבוד אזמו"ר זללה"ה ישועת אלהינו נקרא ישועה כזאת שהוא קיים לעד, כי אצל השי"ת אין שום אגב. וכמו … להמשך קריאה
א זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים אשר קרך בדרך וגו' (דברים כ״ה:י״ז-י״ח).כתיב יזכר עון אבותיו אל ד' וחטאת אמו אל תמח (תהילים ק״ט:י״ד) ואיתא במדרש (תנחומא תצא ד) וכי אבותיו של עשו רשעים היו והלא צדיקים היו אברהם זקינו ויצחק אביו וכו', אלא מה שחטא נגד אבותיו וכו' וחטאת אמו אל … להמשך קריאה
א ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור וגו'.במדרש (רבה בראשית כ"ב) מזמור שיר ליום השבת. מזמור זה אדם הראשון אמר בשעה שפגע בו קין א"ל מה נעשה בדינך א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי א"ל כך גדול כח של תשובה פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת. הענין בזה ביאר כבוד אאמו"ר … להמשך קריאה
א ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת.בזוה"ק (נח ס"ב) משל לבר נש וכו' דא זכאי ודא חייבא ודא בינוני. ביאר בזה כבוד אאמו"ר זללה"ה אשר עיקר התחלת עולם התיקון התחיל מן נח ואילך. שמקודם נח היה עדיין מעלמין דאתחרבא. וכמו שאנו רואין, שמקודם כתיב ותלד את קין ותוסף ללדת את אחיו … להמשך קריאה
א בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום וגו'.בזוה"ק (בא ל"ט:) אמר ר' יצחק לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחודש הזה לכם ראש חדשים מאי טעמא משום דשירותא דסיהרא הוי וכו'. הנה זה נקרא שירותא דסיהרא, כמו שאמר כבוד אאמו"ר זללה"ה, מה שבעוה"ז הציב השי"ת אם … להמשך קריאה
א וזאת הברכה אשר ברך משה וגו' (דברים ל״ג:א׳).במדרש (רבה דברים י"א) במה דסיים יעקב פתח משה, יעקב סיים וזאת אשר דבר להם אביהם ומשה פתח וזאת הברכה. ביאור זה המדרש, כמו דאיתא בזוה"ק (בלק ק"צ:) מאי ברכה אמשכותא, היינו שהאדם ימשיך אורו של השי"ת אל תפיסתו. ובאמת מצד השם יתברך כל הדברים שבעולם הם … להמשך קריאה
א ביום השמיני עצרת תהיה לכם וגו' (במדבר כ״ט:ל״ה).איתא בזוה"ק (תצוה קפ"ז.) ולית שמיני אלא מגו שבעה. היינו, כי השי"ת הציב בזה העולם היקף שבעה, היינו שאדם עובד את כל ששת ימי המעשה, ואחר כך מכיר שתכלית מן ששת ימי המעשה הוא, כי בו שבת אל מכל מלאכתו. כמאמרם ז"ל מה היה העולם חסר מנוחה … להמשך קריאה
א יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת (ישעיהו ל״ה:א׳).ביאר בזה כבוד אאמו"ר זללה"ה, אשר בזה היום מאיר השי"ת לאדם, שעל כל הפעולות שנדמה לפעמים שהיו מחוסרין אור, ובזה היום מאיר השי"ת להאדם שאין שייך שיהיו לגמרי נעתקין משורש החיים. וכמו שאנו רואין שזו העבודה, היא העבודה האחרונה מן החודש הזה, והעבודה הראשונה מן החודש … להמשך קריאה
א ויעקב נסע סכותה וגו' (בראשית ל״ג:י״ז).כתיב (ישעיהו נ״ח:י״ג) אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קדשי גו' והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ד' דבר. אמר בזה כבוד אזמו"ר זללה"ה אשר אדם בעבודתו צריך להרגיל עצמו בעבודה על כל אברי פעולותיו, שכל אבריו ירגישו מהקדושה, שאפילו הרגל שהוא רחוק מן המחשבה שבראש, יכניס בו … להמשך קריאה
א בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות (ויקרא כ״ג:מ״ב).בזוה"ק (אמור ק"ג.) מאן דאיהו משורשא וגזעא קדישא דישראל הוא יתיב תחות צילא דמהימנותא. והענין בזה, דהנה השי"ת ציוה מצות עשה ומצות ל"ת, ומן מצות עשה משיג האדם אור פנימי, שמזה שהאדם מיגע עצמו לקיים רצונו ית' בקום ועשה, מזה קובע האדם אצלו קדושה … להמשך קריאה
א אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים (יומא פה:).כתיב (אמור כ"ג) ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש וגו'. ואיתא בש"ס (ברכות ח':) וכי בתשעה מתענין והלא בעשירי מתענין אלא כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה אני עליו כאילו התענה תשיעי ועשירי. הענין בזה, דהנה אנו רואין שכל מה שישראל מקבל לתוכו, הוא … להמשך קריאה
א וידבר ד' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ד' וימתו וגו' ואל יבוא בכל עת אל הקודש וגו' בזאת יבא אהרן אל הקודש בפר וגו'. (ויקרא ט״ז:ג׳)הענין בזה, להיות שהציב השי"ת כ"ח עתים, י"ד פגימותא דסיהרא וי"ד שלמותא דסיהרא, כדאיתא בזוה"ק (וישב ק"פ:), ועל זה אמר כבוד אזמו"ר זללה"ה שבעת שיש … להמשך קריאה
א האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי.ביאר בזה כבוד אזמו"ר זללה"ה אשר משה רבינו השתיק את אלו הכחות של שמים וארץ. והענין בזה, כי שמים רומזים על בהירות, כדאיתא בזוה"ק (ויקהל קצ"ז.) שמים לא יכולין למסבל אפילו כגרעין חרדל מגופא דהאי עלמא שאינם יכולים לקבל שום לבוש מעוה"ז, כי שמים הם הבדלה בין מים … להמשך קריאה
א וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל, ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, לא אוכל עוד לצאת ולבוא וד' אמר אלי לא תעבור את הירדן הזה.איתא בזוה"ק (וילך רפ"ג:) וילך לאן הלך אלא וילך כגופא בלא דרועא. הענין בזה, כי כל עבודת מרע"ה היה להכניס כח עבודותיו אל כל הכלל … להמשך קריאה
א תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב (תהילים פ״א:ד׳-ה׳).ואיתא בש"ס (ר"ה ח':) איזהו חג שהחודש מתכסה בו הוי אומר זה ר"ה. ענין של בכסה, ביאר בזה כבוד אאמו"ר זללה"ה, שרומז שאדם אין רואה חיבור מפעולותיו עד שמשא עילאה זה נקרא בכסה. וענין בזה, דהנה באמת מצד השי"ת, כמו … להמשך קריאה