שפת אמת

א תרנ"ד ב במדרש כ"מ שנאמר ואלה מוסיף על הראשונים מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני כבר כתבנו במ"א בשם אמו"ז ז"ל כי להיות המשפטים בשכל אנושי צריכין לברר כי אעפ"כ חוקה וגזירת המקום הוא ע"ש. והענין הוא כי עשרת הדיברות כוללין כל המצות וכל המשפטים דכתיב תורת ה' תמימה בחי' תמימה ותורת אמת הוא … להמשך קריאה

א תרנ"ג ב ואלה מוסיף על הראשונים כו'. מסיני כו'. דכתיב המשפט לאלקים הוא. אך בקבלת התורה בסיני קבלו בנ"י אלקות כמ"ש אנכי ה' אלקיך. ונכתב בתורה. לכן ע"י היגיעה בתורה זוכין למצוא כח אלקי. ולכן נקראו הדיינים אלהים. וכמ"ש אלקים נצב בעדת אל. מלשון ויתיצב ה'. שהדיינים המומחין מתלבשים ברוה"ק. ולא זו בדין שבין … להמשך קריאה

א תרנ"ב ב ואלה המשפטים כו' ואמרו חז"ל מוסיף על הראשונים מה ראשונים מסיני אף אלו מסיני דבכח התורה זכו אל המשפטים דכתיב משפטי ה' אמת וכתיב תתן אמת ליעקב כי בעוה"ז קשה להשיג האמת דהוא עלמא דשיקרא כמ"ש במדרש בראשית אמת אמר אל יברא כו' ותשלך אמת ארצה ע"ש. פי' שאם הי' האמת מתגלה … להמשך קריאה

א תר"נ ב במדרש מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל כו' לאומות עכו"ם נתן מצות גולמות כו'. דכתיב המשפט לאלקים הוא. ומ"מ כתיב תשים לפניהם. והוא כמ"ש חז"ל שהשכינה שרויה ביניהם כדכ' בקרב אלקים ישפוט. וכ"כ משפט וצדקה ביעקב אתה עשית. כי המשפט בעצמו מלמד השופט דעת. כי הנה משפטי התורה וכל מצות השי"ת אינם … להמשך קריאה

א תרמ"ט ב במדרש מגיד דבריו ליעקב כו' אם אין אדם מל א"י לקבל מצות התורה כו'. פי' שבקבלת התורה נעשו בני ישראל כלים להיות מוכן לקבל מצות ה' כדאיתא כי בהר סיני הי' כקדושין ועשה השי"ת אותנו כלים כמ"ש אם שמוע תשמעו בקולי והייתם לי סגולה כמ"ש בפרשה הקודמת מזה. ובס' אוה"ח פי' סגולה … להמשך קריאה

א תרמ"ח ב ואלה המשפטים כו' מוסיף על ענין ראשון. כי הדברות הם דברים שבין אדם למקום. ומשפטים שבין אדם לחבירו. ונסמכו לומר כי זוכין לתורה ע"י השלום שנעשין בני ישראל אחדות אחד. כמ"ש רז"ל ואהבת לרעך זה כלל גדול בתורה. דכ' ה' עוז לעמו יתן והיא התורה. ה' יברך את עמו בשלום הוא באר … להמשך קריאה

א תרמ"ז ב במדרש ואלה מוסיף על הראשונים משל למטרונה הזיין מכאן ומכאן ע"ש. וברש"י מה הראשונים מסיני כי באמת הכל מן התורה. והיא נותנת ברכה לפני' ולאחריה וכמו שכל הבריאה נברא בשביל התורה. והדור שקבלו התורה הוציאו מכח אל הפועל ומ"מ קיום דורות הקודמים היו להיות הכנה לתורה. וכמו כן ממש בפרטות בבנ"י שמקודם … להמשך קריאה

א תרמ"ו ב בזוה"ק בפסוק ואיש כי ימכור את בתו לאמה דורש על הנשמה ע"ש. כי יש בחי' בן ועבד בעבודת השי"ת כדאיתא בזוה"ק בהר. ובנ"י נקראו בנים לה' אלקיכם. ובוודאי זה השם על הנשמה. אך הקב"ה הלביש הגוף על הנשמה. ובעבודת האדם בבחי' עבד מתקן הגוף והוא עבודת ימי המעשה. וש"ק הוא בחי' בן … להמשך קריאה

א תרמ"ה ב משפטים ופ' שקלים ג במדרש משפט וצדקה ביעקב אתה עשית. כי באמת גם בני נח מצווין על הדינין. אבל כתיב חקיו ומשפטיו לישראל היינו שבנ"י מכוונים אל המשפט האמת דכתיב המשפט לאלקים הוא ובנ"י המה רק כלים שהקב"ה מנהיג העולם על ידיהם ונגמרים משפטי ה' ע"י סנהדרין שבישראל. וז"ש אתה עשית כי … להמשך קריאה

א תרמ"ד ב משפטים ושבת שקלים. ג ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם במדרש מגיד דבריו ליעקב כו' ומשפטיו לישראל. דכתיב המשפט לאלקים הוא ולכן כתיב תשים לפניהם בלבד הגם כי עיקר המשפט לאלקים. אבל בני ישראל הם כלים שיוכלו לשפוט ולידע כי המשפט לאלקים הוא שיש להם בחי' הביטול אליו ית'. וז"ש משפט וצדקה ביעקב … להמשך קריאה

א תרמ"ב ב ואלה מוסיף על ענין ראשון מה הראשונים מסיני כו'. הענין דיש מצות שבין אדם למקום ב"ה והוא עשרת הדברות ויש בין אדם לחבירו והוא המשפטים. והם בחי' דרך ארץ ושלימות האדם בעצמו והוא בחי' תורה שבעל פה. ושניהם מהשי"ת כמ"ש ה' עוז לעמו יתן הוא התורה. יברך את עמו בשלום הם המשפטים. … להמשך קריאה

א תרמ"א ב ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. פי' ואלה שהראה לו הקב"ה בשמים שורש משפטים אלו כמ"ש במדרש בפסוק מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל שאותן המשפטים שמתנהג בהם הקב"ה כביכול בשמים נמסרו לבנ"י. תשים לפניהם כמ"ש משפט וצדקה ביעקב אתה עשית. פי' שנשתנו דיעות של לבות בני ישראל שיוכלו להבין כל משפט על … להמשך קריאה

א תר"מ ב בקיצור ג ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. במד' מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל כו'. כי יש כמה משפטים לכל עולמות וברואים כפי מדריגותיהם ולבנ"י ניתן אלה המשפטים והם משפטי ה' אמת. והם משפטים של התורה באמת. ז"ש רש"י מה הראשונים מסיני. ובמד' תנחומא ע"פ ועוז מלך משפט אהב אמר כי גבור … להמשך קריאה

א תרל"ט ב במדרש מגיד דבריו ליעקב כו'. פי' הנהגת הבורא ית' שמנהיג את עולמו מסר לבנ"י כמ"ש כח מעשיו הגיד לעמו וממילא שהעולם נמסר בידם צריך ללמד להם משפטיו לכן הזהיר לא תטה משפט ככתוב שם במדרש דע שאתה מזעזע אחד מרגלי עולם כו'. וברש"י לפניהם ולא לפני עכו"ם אפילו אתה יודע שדנין כדין … להמשך קריאה

א תרל"ח ב ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. במד' ועוז מלך משפט אהב כו'. התורה נק' עוז וכפי מה שמקבלין בני ישראל כח התורה מתיישרין לבבם לבוא לדעת אמת. כי אף שהמשפט תלוי בדעת השופט מ"מ הוא רק לבנ"י באשר דעתם נמשכת אחר דעת התורה ודעת המקום ב"ה לכן נאמרו המשפטים אחר קבלת התורה. ואלה … להמשך קריאה

א תרל"ז ב במדרש מגיד דבריו ליעקב כו' ומשפטיו לישראל כו' ע"ש ד' המדרש. פי' דבריו הוא עשרת הדיברות והוא הנהגתו יתברך את כל הבריאה כמ"ש במ"א כי בעשרה מאמרות נברא העולם ובעשרת הדברות מתקיימת העולם שהקב"ה מנהיג העולם במצות ופקודיו שמסר לבני ישראל. ובכל דבר יש מצוה מיוחדת והם מקיימים הכל. וכפי שמירת בנ"י … להמשך קריאה

א תרל"ו ב במדרש ואלה מוסיף על הראשונים עשרת הדיברות כו' דאיתא מגיד דבריו ליעקב אלו עשרת הדיברות חקיו ומשפטיו לישראל זה המשפטים. והם ב' מדריגות זו למעלה מזו כענין יעקב וישראל. כי מקודם צריך אדם לקיים מצות הבורא בלי חקירת השכל והוא ענין הדברות להיות נמשך אחר הנהגת הבורא מגיד דבריו הוא סדר הנהגתו … להמשך קריאה

א תרל"ה ב ר"ח אדר ראשון ג במדרש מגיד דבריו כו' חקיו ומשפטיו לישראל משל כו' לבנו נותן מתוך פיו כו'. פשוט כוונת המדרש לפרש. משפטיו של הקב"ה אשר בחר לעצמו. בדרך זה מנהיג את בניו. כמ"ש אשר קדשנו במצותיו במצות אשר השי"ת עושה אותם. אך פנימיות הענין דהמשפטים נאמרו אחר הדיברות כי הדיברות הם … להמשך קריאה

א תרל"ד ב ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם אא"ז מו"ר ז"ל הגיד בשם הרב מפרשיסחא ז"ל שיהיו משפטי ה' קודם חיות האדם וזה לפניהם והוא ענין הקדמת נעשה לנשמע כו'. גם ברש"י ז"ל מה הראשונים מסיני כו'. ופרשנו עפ"י דברי מו"ז ז"ל שגם משפטי ה' אף שיש בהם טעמים. עכ"ז כל הטעמים ע"י רצונו ית' … להמשך קריאה

א תרל"ב ב במדרש סמוך ללא תעלה במעלות כו' וכי ערותן של כהנים מגולה כו' כשם שלא יפסיעו פסיעה גסה כן בדיינים כו'. פי' שלא תעלה במעלות מצד כח גוף האדם שהוא העולה על מזבח השי"ת רק שמקיים מצות הקב"ה וז"ש שלא תגלה ערותך שכל שמשתתף כח עצמו מגרע כנ"ל. וכן במשפטים דכתיב אשר תשים … להמשך קריאה

א תרל"א ב ברש"י מה ראשונים מסיני כו'. והלא כל המצות נאמרו בסיני. אך אא"ז מו"ר זצלה"ה הגיד עמ"ש רש"י ז"ל להבינם טעמי הדבר. למה זה אצל המשפטים. אך עיקר הרצון שידעו שאף המשפטים שמובנין עפ"י שכל האדם עכ"ז הם רק ע"י שכן רצונו ית'. וזהו הטעם שאסור לדון לפני גוים אף שדנין כישראל כי … להמשך קריאה

א תרס"ד ב בפסוק זכור את יום השבת. אחז"ל אמרה שבת לפני הקב"ה לכל יש בן זוג כו' כנס"י בן זוגך. ז"ש הכ' זכור אשר אמרתי לשבת כנס"י בן זוגך. הענין הוא ע"פ מ"ש בזוה"ק ויברך כו' את יום השביעי כיון דלא אשתכח בי' מנא מה ברכתא אשתכח בי' אלא כולא ברכאין בשביעאה תליין. פי' … להמשך קריאה

א תרס"ב ב במדרש ה' עוזי כו' כשנתת לנו את התורה שנק' עוז לא בא יתרו כו' אליך גוים יבאו. פי' אע"פ שהבדילנו הקב"ה ובחר בנו מכל האומות אין זה גרעון וריחוק לאומות. רק אדרבא ע"י בחירת בנ"י נפתח פתח שיתקרבו מן האומות הראוי להתקרב כי איך יוכל ב"ו להתדבק באלקים חיים. ובנ"י שנתבררו במצרים … להמשך קריאה

א תרס"א ב בפסוק וכל העם רואים כו' לשון הוה. וע"ז כ' אנכי מצוך היום. אנכי דעשרת הדיברות כי ראי' זו היא בכח הנשמות שרואים את הנשמע והוא חלק ה' ממעל. וזו הנשמה משגת עבר ועתיד מעין שם הוי' ית' שמו כמ"ש חלק ה' עמו. ונשאר ראי' בנשמות בנ"י. אך האדם צריך לייגע עצמו בתורה … להמשך קריאה

א תר"ס ב אנכי ה"א כו' מבית עבדים. איתא במד' כל הנשמות עמדו בקבלת התורה. א"כ לכולם נאמר הוצאתיך. כי כמו שבנ"י למטה היו בגלות מצרים. כן היו הנשמות למעלה משועבדים תחת שר מצרים. ובקבלת התורה נתעלו בנ"י ונכנסו תחת כנפי השכינה. כמ"ש הוצאתי אתכם מא"מ להיות לכם לאלקים. כמ"ש אנכי ה' אלקיך. שייחד אלקותו … להמשך קריאה

א תרנ"ט ב במדרש לץ תכה זה עמלק ופתי יערים זה יתרו. לכך נסמך פרשת יתרו למלחמת עמלק כי אחר ויחלוש יהושע את עמלק נתקרב יתרו. כי בנ"י נבראו לתקן כל העולם ולקרב הכל תחת כנפי השכינה כמ"ש במד' ה' כו' ומעוזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבאו. כי כל הגליות וצרות שבנ"י נכנסין לשם. … להמשך קריאה