א תרנ"ב ב דרשו חז"ל תשא את ראש שמרע"ה זוקף ראשן של ישראל. דאיתא במדרש רבים אומרים לנפשי כו' כאשר חטאו בנ"י כו' דכתיב ואתה מרים ראשי כו' דכתיב ואתה מרום לעולם כל המתנות שנתן הקב"ה לבנ"י הם לעולם. ואפילו כשחטאנו ונפלנו ממדריגות אלו. מ"מ בשורש העליון לא ניטל משלנו כלום. ולכן ע"י המצות יכולין … להמשך קריאה
א תרנ"א ב במדרש תנחומא עבירתן של ישראל מביאתן לידי זכות שע"י חטא העגל ניתן להם מצות שקלים ע"ש דכתיב אשרי אדם עוז לו בך כו' עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו. ולכן הכניס הקב"ה צדיקים גדולים במקומות הללו ובנסיונות כדי שיכינו דרך לכל השפלים כמ"ש חז"ל לא היו ראוין לאותו החטא רק להורות תשובה. וע"י … להמשך קריאה
א תרמ"ט ב פקודי ושקלים ג בענין העשיר לא ירבה. וכן מצינו בנדבת המשכן שהיה בזהב ונחשת ככל נדבת רוחו של כל אחד. וכסף פקודי הי' בשוה להראות כי האהבה ורצון שנמצא בלבות בנ"י הוא הכח אשר נטע השי"ת בתוכינו בעת קבלת התורה. ואינו בכח אנושי. כי היראה ושאר המדות הוא כל אחד לפי כחו. … להמשך קריאה
א תרמ"ח ב וענין זקיפת ראש בכח השקלים דכתיב צדקה תרומם גוי דאיתא בזוה"ק מילין דלעילא בעי לאתערא בעובדא. ואחר שחטאנו בנעשה. התיקון בכח הצדקה שנק' מעשה כמ"ש והיה מעשה הצדקה שלום. וכן כתיב האיש אשר עשיתי עמו כו' בועז. וזה עצמו מ"ש וחסד לאומים חטאת כי ע"י עובדא זו מתעלה כל אחד לשרשו. נמצא … להמשך קריאה
א תרמ"ז ב זה יתנו כו' ואמרו חז"ל נתקשה מרע"ה והראה לו הקב"ה מטבע של אש ואמר לו כזה יתנו. כי הנה בודאי ע"י נדבה זו נתעלו נפשות בנ"י כמ"ש כי תשא את ראש כו' וכן הוא במדרש כשקורין פ' שקלים מרע"ה זוקף ראשן של ישראל. דיש לכל אחד מישראל שורש בשמים. וזה הרמז מחצית … להמשך קריאה
א תרמ"ו ב פרשת פקודי ושקלים ג משכן העדות. דכתיב כל פעל ה' למענהו דרשו חז"ל לעדותו. ויש עדות בעולם שנה נפש. וכתיב אתם עדי נאום ה'. שבני ישראל המה מעידים ומבררין כי לה' הארץ. והקדושה שנמצאת בנפשות בנ"י הוא עדות בנפש. והקדושה שנמצאת בשבתות ומועדות הוא עדות בשנה ובזמן. והקדושה שנמצאת במשכן ומקדש הוא … להמשך קריאה
א תרמ"ה ב במדרש כשקורין פרשת שקלים זוקף מרע"ה ראשן של בני ישראל. דיסוד כל הקרבנות היה מנדבות השקלים והוא התשוקה והרצון שנמצא בלבות בני ישראל אל השי"ת. ולכן הגם שעיקר התרומה נתרמה בניסן אבל ההכנה הי' בנדבה זו. ועתה בעוה"ר שאין לנו הקרבנות במעשה אבל הרצון והנדבה נמצא לעולם בלבות בני ישראל. והקב"ה וב"ש … להמשך קריאה
א תרמ"ד ב בענין מצות השקלים קודם ניסן דכתיב כי תשא כו' ראש בני ישראל כו'. דבר"ה כל באי עולם עוברין לפניו. אבל ניסן הוא ר"ה למלכים וכל ישראל בני מלכים הם. ולכן שולט עליהם קנאת האומות. וצריכין כופר נפש. ואין זה סגולת הצדקה בלבד. רק שע"י השקלים נתרומם ראשן של ישראל ומתעלין לשורש העליון … להמשך קריאה
א תרמ"ב ב משמיעין על השקלים ועל הכלאים. כי הצדקה מיוחד לבנ"י והוא עדות על נדיבות בנ"י ועל כן כתיב צדקה תרומם גוי. כי חסד לאומים חטאת והכל לגרמייהו עבדי ובנ"י הם המוכנים לצדקה כמ"ש משפט וצדקה ביעקב אתה עשית. לכן נתברר תערובת הכלאים ע"י השקלים. ולא לחנם ביקש הקב"ה נדבת בנ"י כמ"ש רש"י נדבה … להמשך קריאה
א תרמ"א ב ויקהל ופרשת שקלים ג במדרש מים רבים לא יוכלו לכבות כו' האהבה כו'. שאנו רואין אחר כל החטא נתקנו בני ישראל על ידי הנדיבות. וכמ"ש מו"ז ז"ל כי יש נקודה בכל איש ישראל שאין שם מגע נכרי כלל. שע"ז כתיב אנכי מגן לך כו'. וכמ"ש מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב. בנעלים … להמשך קריאה
א תר"מ ב בקיצור ג באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. ע"י שהתנדבו בני ישראל למשכן בנדבת הלב לכן נשאר כח נדבה זו לבנ"י לעולם כמשרז"ל מצות שקבלו עליהם בשמחה עדיין עושין בשמחה לכן מרבין בשמחה שנתעורר נדבה רצון טוב כמ"ש רש"י וחשק בלבות בנ"י להתדבק בו ית' וע"י התגלות השמחה יכולין לברר ולתקן … להמשך קריאה
א תרל"ט ב נתקשה מרע"ה במחצית השקל הראהו הקב"ה מטבע של אש כזה יתנו. פי' מו"ז ז"ל עפ"י המשנה להגיד גדולתו של יוצר בראשית שכל ב"א נטבעין בחותם אחד ואין פרצופיהן דומות. והגיד כי זה החותם הוא צורתו של יעקב אע"ה החקוקה תחת כסא הכבוד והוא מטבע של אש דכתיב בית יעקב אש כו' לפי"ז … להמשך קריאה
א תרל"ח ב פ' ויקהל ושקלים ג אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות כו'. וקאי אשבת ומלאכות המשכן. ומקשין דמצות שבת שלא לעשות. אבל האמת כי גמר והשלמת כל המעשה הוא ע"י ביטול המעשה לשם ה' וביטולו של דבר זה קיומו לכן יש בשבת עלייה ותיקון לכל המעשים ע"י ביטול המעשה בשבת. וב' אלה המצות … להמשך קריאה
א תרל"ז ב באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים דכתיב מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו כי ע"י הקבלה שהאדם מקבל ע"ע לקיים המצוה בזה עצמו נעשה קצת בן חורין בכל עת צרה כאשר חכמים הגידו נודרין בעת צרה. ולכן אף שהתרומה בניסן רק הקבלה הוא באדר. ופי' משמיעין הוא ג"כ אצל כל … להמשך קריאה
א תרל"ו ב פ' תרומה ור"ח ושקלים ג ויקחו לי תרומה כו' במדרש לקח טוב נתתי כו' מקח יש בו זהב וכסף כו'. כי במדת טובו של הקב"ה נכלל בו הכל כי כל הבריאה מרצונו הטוב וזה הרצון הוא שורש הכל ועל זה נאמר בטובו מחדש בכל יום מעשה בראשית. ונקודה זאת ניתנה לישראל אף … להמשך קריאה
א תרל"ה ב ויקהל ושקלים ג הקדמת הקהילה למצות שבת כי שבת הוא המאסף כל הנבראים להשיבן לשורשן וזה תלוי בהתאספות בנ"י לבטל עצמן להשי"ת כמו כן מתבטלין כל הנבראים אליו ית'. ואיתא כי קודם חטא העגל נאמר לבני ישראל ג"כ מצות שבת והוחזר אחר החטא. ונראה שכל החטא בא ע"י הקדמת עמלק הרשע וכל … להמשך קריאה
א תרל"ד ב באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. אף כי התרומה הוא בניסן. חדש והבא קרבן מתרומה חדשה. רק שבני ישראל צריכין לעורר זה ההתחדשות ע"י הנדבה כי בחודש אדר שהביאו כל בנ"י את שקליהם התעורר עת רצון מאוד. וגם כי הזמן מעורר לב בני ישראל להתנדב להשי"ת. ושניהם אמת. וזה מביא אח"כ … להמשך קריאה
א תרל"ג ב פ' משפטים ושבת שקלים ג אא"ז מו"ר ז"ל בשם הרב מפרשיסחא ז"ל פי' אשר תשים לפניהם ע"פ אמירת ישראל נעשה קודם לנשמע. ואיך יוכל להיות רק במס"נ ממש להשי"ת יהי' איך שיהי'. וזהו לפניהם להיות משפטי ה' קודם להם לעצמותם כו'. וכ"כ מי הקדימני ואשלם כו'. ופי' ג"כ כנ"ל להקדים רצונו ית' … להמשך קריאה
א תרל"ב ב ויקהל ופ' שקלים ג ענין הקהילה למצות שבת כי בשבת מתאחדין ברזא דאחד היינו להיות דבוק בשורש החיות. וכתיב אשר צוה ה' לעשות. והקשו כי בשבת אין מעשה. אך הפי' הוא ע"י שמירת שבת נמשך מעשה ימות החול אחר השבת שע"י השבת יש עלי' לכל ימי המעשה והוא תיקון המעשה כנ"ל. ובודאי … להמשך קריאה
א תרל"א ב באחד באדר משמיעין על השקלים. למה באדר. ויראה שהוא זמן תשובה כמו אלול סוף השנה. כי גם בניסן ר"ה. ובאדר תשובה מאהבה. לכך מרבין בשמחה שנתעורר רצון ונדיבות בכל איש מישראל. [וז"ש משמיעין כו']. שזה ענין השקלים לעורר נדיבות ישראל כי בוודאי אין רצון ה' במחצית השקל. רק בהתעוררות רצון פנימי שבין … להמשך קריאה
א תרס"ג ב ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. דבעשרת הדברות כתיב נפשי יצאה בדברו ועתה נאמר תשים לפניהם בחי' תיקון הגוף וגם אלו מסיני שהנשמות שנתעלו בהר סיני הי' כדי לתקן גם הגוף כי דבר שהי' בכלל ויצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו יצא. וזה שנפשי יצאה בדברו הי' התעצמות הנשמה לתקן אח"כ גם … להמשך קריאה
א תרס"ב ב ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. לפניהם ולא לפני נכרים. ועוד כתבו חז"ל ואלה מוסיף על הראשונים כו' דעשרת הדיברות מיוחדים רק לבני ישראל. והיא הנהגה שלמעלה מהטבע. והיא בחינת עץ החיים. ואין שם מגע נכרי כלל. ובחי' משפטים בחי' עץ הדעת שהרי במשפט יש זכאי וחייב. ולפי שגם האומות נצטוו על הדינים … להמשך קריאה
א תרס"א ב במדרש ואלה המשפטים מוסיף על הראשונים. שם שם לו חק ומשפט ע"ש. איתא בזוה"ק בפרשה זו דאורייתא טמירא. ואתגליית לההוא רחימא דילה דעבר תרעא דביתה כל יומא גליאת לי' וארמזית לגבי' רמיזא. ומיד אתטמרית וההוא רחימא מעוי ולבי' ונפשי' אזיל כו' לבתר דרגיל לגבה אתגליאת ליה אנפין באנפין ונקרא בעל תורה וכל … להמשך קריאה
א תר"ס ב סמיכת העבד עברי לפרשה הקודמת. כי זה החירות קבלו בנ"י בקבלת התורה שלא יוכל איש ישראל להיות משועבד רק להשי"ת. ובשביעית יצא לחפשי הוא בחי' שמיטה כמ"ש בזוה"ק בהר. וכמו שיש שמיטה לארץ ישראל ושבתה הארץ. כן בנפשות בני ישראל שא"י להיות משועבד רק ששה שנים. ובשביעית נפתח לו שער החירות. ואם … להמשך קריאה
א תרנ"ח ב ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. במד' חקיו ומשפטיו לישראל דכתיב משפטי ה' אמת. ובעלמא דשיקרא האמת נעדרת וא"א לקיים אלה המשפטים רק בני ישראל בכח התורה שקבלו בהר סיני. זהו הסמיכות מה אלו מסיני. שע"י קבלת הדיברות זכו בנ"י לבחי' אמת. וז"ש הדן דין אמת לאמיתו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית דכתיב … להמשך קריאה
א תרנ"ז ב ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם מוסיף על הראשונים מה אלו מסיני כו'. כי התורה נעלמה מעיני כל חי וגם בעשרת הדברות כתיב וירד ה' על הר סיני כי הוא בחי' ירידה מה שנתלבש אור התורה באלה הדברות. ואח"כ נתפשט עוד יותר לאלה המשפטים כו' לפניהם שהוא המשפט שבין אדם לחבירו כי הכל … להמשך קריאה