שפת אמת

א תרנ"ח ב במדרש ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבאו. כשקרעת לנו הים ואמרנו עזי וזמרת שמעה רחב. כשנתת לנו התורה שנק' עוז בא יתרו. כשמלך שלמה ויתן עוז למלכו באת מ"ש. דאיתא באוה"ח בפסוק והייתם לי סגולה. כי בנ"י צריכין לקרב כל הניצוצי קדושה שנתערב בעולם אל הקדושה. וכשעוסקין בתורה יכולין … להמשך קריאה

א תרנ"ז ב אנכי ה"א אשר הוצאתיך. במד' אלוה אני על כל באי עולם אבל לא ייחדתי שמי אלא עליכם. כי הקב"ה נותן אלהות וכח לכל ברי'. אבל יש כחות נפרדים שמתפשטין לתת חיות אפי' להכופרים בהקב"ה. ולכן נקראו אלהים אחרים. פי' כוחות שמשתנים להיות נפרדים מחי החיים. וכן קיום הטבע שיש בו אלקות שנטבע … להמשך קריאה

א תרנ"ו ב בפסוק זכור א"י השבת לקדשו. וסמוך לי' ששת ימים כו'. לומר כי עיקר הזכירה היא בששת הימים. כי הנה השבת ניתן לשכוח בו כל מלאכת ימי המעשה כמ"ש ז"ל שבות ממחשבות עבודה. והוא באמת עדות לישראל שיכולין לשכוח בשבת כל המעשים. וכל איש ישראל יש לו חלק בזה. ולכן ניתן השבת רק … להמשך קריאה

א תרנ"ה ב וידבר אלקים כו' אנכי ה"א. כ' שמע עמי ואעידה בך. דהנה כשאמר הקב"ה אנכי ה"א. לא הי' זה אמירה בלבד. אבל הי' זה עדות אמת כי נגלה אלקותו ית"ש לעיני כל בנ"י. וראו כי ה' הוא האלקים. והנה זה העדות נקבע בנפשות בנ"י לעולם. וז"ש וידבר כו' לאמר. אנכי ה"א בכח התורה. … להמשך קריאה

א תרנ"ד ב בענין שמיעת יתרו אצל קבלת התורה כמ"ש יתרו שמע ואיתבר ואתכפיא. וזה הי' גמר יצ"מ וגאולה שלא יהי' שפחה תירש גבירתה. כי באמת כל החכמות שבעולם הם רק להיות הכנה לחכמת האמת חכמת התורה. כמ"ש הן יראת ה' היא חכמה. ואיתא הן בלשון יונית אחת. פי' שחכמת התורה היא יחידית שכל החכמות … להמשך קריאה

א תרנ"ג ב במדרש ה' עוזי כשקרע לנו הים באת רחב כו' כשנתן לנו התורה בא יתרו כו'. כי עיקר יצ"מ הי' להעלות הניצוצי קדושה שנתפזרו בכל מקום. אבל גם ע"י עסק התורה יכולין להעלות הני"ק כמ"ש בס' אוה"ח בפסוק א"ש תשמעו בקולי והייתם לי סגולה להעלות הני"ק ע"י עסק התורה. ולא יצטרכו להתפזר בגלות … להמשך קריאה

א תרנ"ב ב בענין שמיעת יתרו אחר יצ"מ. נראה כי זה הי' שכר הגלות כמ"ש ז"ל לא גלו ישראל אלא כדי שיתוספו עליהם גרים. ולכן בכח גלות מצרים הוציאו ערב רב. ויתרו על כולם. ובזה נתקיים בכל עצב יהי' מותר. וזה הרמז ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים שתכלית הגלות הי' בעבור הגרים. … להמשך קריאה

א תרנ"א ב וישמע יתרו. זכה יתרו לשמוע דבר ה' ע"י שלא שמע לעצת בלעם כמ"ש ז"ל ג' היו באותה עצה. יתרו שמע וברח. ועליו יש לדרוש הפסוק אשרי האיש. יתרו נק' איש. כדכ' לשבת את האיש. לא הלך בעצת רשעים פרעה ובלעם. ולא עמד כמו איוב ששתק. רק ברח. ובתורת ה' חפצו כמ"ש שנדבו … להמשך קריאה

א תר"נ ב בפסוק כה תאמר כו' לנשים בלשון רכה כו' ותגיד דברים הקשין. וקשה דבלשון א' נאמר כדפרש"י בלשון הזה ובסדר הזה. ויתכן לומר כי באמת באלה הדברים לנשים ופחותין שדעתן קלה. הם רק דברי פיתוי איך שהקב"ה קירב אותנו והרים אותנו. אבל אנשים מבינים יודעים שאין זה דבר קטן ושמקבלין בזה עול גדול … להמשך קריאה

א תרמ"ט ב במכילתא וישמע יתרו כו' א"ע כו' למשה ולישראל. קבלת התורה שמע. ולהבין לשון אשר עשה למשה ולישראל. דכתיב א"ש תשמעו בקולי כו' והייתם לי סגולה. פי' והייתם שיתהוו הוי' חדשה. כדכ' עם זו יצרתי לי כו'. והיינו בקבלת התורה קיבלו ישראל הוי' וצורה חדשה כאשר אמר הקב"ה וב"ש אנכי ה"א חל עליהם … להמשך קריאה

א תרמ"ח ב במדרש עלית למרום שבית שבי יכול מפני ששבה אותה נטלה חנם ת"ל לקחת. יכול צריך ליתן דמים ת"ל מתנות. דהנה באמת התורה מיוחד לבנ"י מתחלת הבריאה. כמ"ש חז"ל בשביל התורה שנק' ראשית ובשביל ישראל שנק' ראשית. ולכן הי' התורה למעלה שבי. וכמ"ש ז"ל עיקר שכינה בתחתונים היתה והרשעים סלקוה למעלה. וע"ז כ' … להמשך קריאה

א תרמ"ז ב במדרש ה' עוזי כו'. אליך גוים יבאו כו'. כי קבלת התורה הי' תיקון לכל הברואים. הגם שמיוחד רק לבנ"י. מ"מ הי' זה דרך לתקן הכל. וכ"כ ה' עוז לעמו יתן כו' בשלום. ולכן נקראו בני ישראל השולמית כדכתב במדרש חזית שעושים שלום ביני לבין עולמי כו'. פי' שבני ישראל מקרבין התחתונים לשורש … להמשך קריאה

א תרמ"ו ב במדרש משנתגייר הוסיף לו ו' כו' אמו"ז ז"ל אמר כי יתר ע"ש שהי' כמיותר בעיני עצמו שהבין שאין לו מציאות מול קדושת בנ"י. אכן כ' לשארית נחלתו ודרשו חז"ל מי שמשים עצמו כשיריים ולכן כשנתגייר הי' בכלל לשארית נחלתו. אבל הביטול שהי' לו מקודם שנתגייר אינו חשוב. כי באמת לא הי' כלום … להמשך קריאה

א תרמ"ה ב במדרש ה' עוזי ומעוזי מנוסי ביום צרה אליך גוים יבואו כו'. הענין הוא כי בנ"י בעצם המה דבקים בשורש עליון למעלה מהטבע. אכן הקב"ה הביא אותם למצרים כדי שיעלו כל הברואים. וכביכול הקב"ה בטוח בהם כי יחזירו אליו. ולא יטבעו ח"ו בכל הגליות. כמ"ש מנוסי ביום צרה. ועי"ז שחוזרין ונסין ומתעלין מן … להמשך קריאה

א תרמ"ד ב במדרש ה' עוזי ומעוזי כו'. כי באמת שורש של נשמות בנ"י הם דבקים בשורש התורה. כדאיתא אורייתא וישראל כולהו חד וזהו ה' עוזי ממש. ובחי' ומעוזי הוא העוז שיש לאדם מהקב"ה ע"י סיבות ועצות. והיא מדרגה פחותה מהנ"ל. וכמו ההפרש בין השגה שלעתיד בין היגיעה בעוה"ז שהוא ע"י מחיצות והפסקות. וזה ג"כ … להמשך קריאה

א תרמ"ג ב בפסוק וישב משה כו' אנכי בא אליך בעב הענן כו' ויגד משה כו'. להודיע חבתו של מרע"ה אם כי נודע. לו שיהי' לו כמו נחיתת דרגא כמ"ש בעב הענן. בעבור טובת בנ"י. מול כן מודיע הכ' ויגד משה שלא הי' נחשב לו שום נגיעה. כמ"ש חז"ל ע"פ וירד מן ההר אל העם … להמשך קריאה

א תרמ"ב ב בחודש השלישי. כי קבלת התורה היא חידוש הג' בעולם. התחדשות א' הבריאה. עולם חסד יבנה בחי' אברהם אע"ה. הב' יצ"מ בחי' יצחק להודיע דאית דין ודיין. והרמז שהתחלת גלות מצרים מלידת יצחק. הג' קבלת התורה בחי' יעקב והוא פנימיות העולם. ואלה הג' בחי' נר"נ. כמו שיש בפרט האדם נפש זכה יתיר יהבין … להמשך קריאה

א תרמ"א ב במדרש לץ תכה ופתי יערים. כי בנ"י נבראו לתקן כל הברואים. מכיון שנבחרו מכל האומות בוודאי בכחם לרומם כולם. לכן כ' ה' עוזי ומעוזי כו' אליך גוים יבאו כו'. שכל העוז ותעצומות שנתן הש"י לבנ"י הם מטיבין לכל ומקרבים מי שרוצה להתקרב. וקראו פתי יערים על יתרו. אם כי הי' חכם שבאומות. … להמשך קריאה

א תר"מ ב במדרש ה' עוזי ומעוזי כו' אליך גוים יבואו כו'. כי הש"י בחר לו בנ"י לחלקו. והי' עולה עה"ד כי עי"ז נתרחקו האומות. אבל באמת אדרבא זו עצה עמוקה של הבורא ית' לקרב כל האומות אליו ית' ע"י בנ"י. ובנ"י מבינים זאת והם חפצים לקרב הכל אליו ית'. לולא הרשעים שמעכבין כמ"ש ויבא … להמשך קריאה

א תרל"ט ב במדרש רעך ורע אביך א"ת כו' ע"ש. לץ תכה ופתי יערים כו'. כי בוודאי כל סמיכות ענין יצ"מ ועמלק ויתרו א' הוא. דכ' על יתרו עשית חסד עם כל בנ"י. והענין הוא דכ' ברפידים שרפו ידיהם. כי לא יוכל האדם להיות מוכן למלחמה תמיד. ורצון הבורא ית' הי' להיות כל האומות בטלים … להמשך קריאה

א תרל"ח ב במדרש רעך ורע אביך א"ת כו'. כי אם הי' בכחן של בנ"י להתמשך לגמרי אחר מעשה האבות הראשונים אשר כל מעשיהם היו בדביקות עליון עד שהאבות הן הן המרכבה. ובנ"י היו מוכנים לזה אחר יצ"מ וקי"ס. והי' ניתקן כל העולם כמ"ש שמעו עמים ירגזון. אך ע"י החטא שכ' ברפידים שרפו ידיהם וניטל … להמשך קריאה

א תרל"ז ב במדרש ה' עוזי ומעוזי כו' ביום צרה אליך גוים יבואו כו' באתה רחב יתרו כו'. כי הנה כל גלות שבנ"י נכנסין בה. הוא רק כדי להוציא ניצוצות קדושות שבתוך האומות. כדכ' במד' ע"פ אם ערבת לרעך כו'. שבנ"י הם ערבים במה שקיבלו התורה לתקן כל העולם גם האומות מה שנמצא בהם טוב. … להמשך קריאה

א תרל"ו ב במדרש ה' עוזי ומעוזי כשקרעת לנו הים אמרנו עזי וזמרת כו'. כשנתת לנו התורה שנק' עוז בא יתרו כו'. דהנה כ' תנו עוז לאלקים ע"י גאותו ועוזו בשחקים. שבנ"י מוסיפין כח כביכול להקב"ה. ופי' הענין דעוז היא התורה שהיא הנהגות כל המעשים ע"פ גזרות המקום ב"ה. ושלא יצא שום דבר קטן וגדול … להמשך קריאה

א תרל"ה ב הקדמת יתרו קודם קבלת התורה. נראה כי עמלק רצה להרוס מתן תורה. וע"י יתרו ניתקן מה שקילקל עמלק כדאיתא במדרש לץ תכה ופתי יערים כו'. דהנה מתן תורה הי' לתקן מעשה בראשית. כמ"ש ב' אלפים תהו. ובמתן תורה ניתקן העולם. ובאמת יש להבין למה עשרה מאמרות קיימים לעולם. וכל הבריאה קיימת במאמרו … להמשך קריאה

א תרל"ד ב עושי דברו לשמוע בקול דברו. מעיקרא עושי והדר לשמוע כו'. כי בנ"י מעוררין דבר ה' שיש בכ"מ. וכתיב כמה פעמים שמוע תשמעו בקולי. מכלל שיש קול הנשמע תמיד. והיא התורה שנברא בה כל הבריאה. וכפי מעשי האדם שנמשכין אחר דרך התורה. וכמ"ש כל אשר דבר ה' נעשה. פי' שנתברר להם שכל המעשים … להמשך קריאה

א תרל"ב ב בזוה"ק שבת כללא דכל אורייתא כולא כו'. וכן בגמ' הכופר בשבת הוי מומר לכל התורה. כי קבלת התורה ועשרת הדברות הי' קיום כל העולם כמ"ש חז"ל הששי כו' כמ"ש מו"ז ז"ל כי עשה"ד נגד עשרה מאמרות כו'. וכמו האדם שנכנס בו מקודם יצה"ר ואח"כ בא יצ"ט שהוא תיקונו. וכמו מקודם תהו ובהו … להמשך קריאה