שפת אמת

א תרנ"א ב במדרש לקח טוב נתתי. אל תעזובו את המקח כו'. יש לך מקח יש בו זהב כסף שדות כרמים. יש לך מקח שא"י מה לקח ומשכר הסרסור נתודע. יש לך מקח שהמוכר נמכר עמו כו'. פי' לקיחת התורה יש בו כמה מדריגות לכן אל תעזובו את המקח כי לעולם צריך אדם לייגע בתורה … להמשך קריאה

א תר"נ ב במדרש לקח טוב נתתי כו'. כבר כתבנו בזה כי התורה נק' לקח טוב שעל ידי התורה יכולין למצוא טוב הגנוז בכל מקום. והנה זאת התרומה הנזכרת כאן הוא להעלות הארות הגנוזות תוך מעשה בראשית. והכל ע"י התורה דאיתא במשנה חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה חיבה יתירה נודעת להם כו' שבו נברא … להמשך קריאה

א תרמ"ט ב לפ' תרומה ור"ח אדר ג ויקחו לי תרומה כו' ועשו לי מקדש. דכ' את ה"א תירא אותו תעבוד ובו תדבק. דרשו חכמינו ז"ל וכי אפשר לידבק בשכינה והלא אש אוכלה הוא אלא המשיא בתו לת"ח ומהנהו מנכסיו עליו נאמר ובו תדבק. ובנ"י קיימו כל אלו המדרגות שהם כמ"ש ואהבת כו' בכל לבבך … להמשך קריאה

א תרמ"ח ב במדרש עלית למרום כו' מתנות באדם כו' אף סוררים לשכון כו'. פי' כי בזכות התורה זכו בנ"י להשראת השכינה בתוכם. ואיתא בזוה"ק פנחס כי היו מוכנים בנ"י שיוריד להם הקב"ה המקדש שלמעלה כמו שיהי' לעתיד. וע"י שירדו מזו המדרגה ע"י החטא הוצרך להיות השראת השכינה בצמצום המשכן ובהמ"ק שלמטה. וז"ש לקחת מתנות … להמשך קריאה

א תרמ"ז ב במדרש כי לקח טוב נתתי כו'. אל תעזובו את המקח כו' יש לך מקח שא"י מה לקח כו' מוכר נמכר עמו כו'. הענין הוא כי התורה יש בה כמה מדרגות עד כי נעלמה מעיני כל חי. אכן התגלות אור התורה הוא כפי המקבלים. ונק' לקח טוב שע"י התורה יכולין למצוא אור הגנוז. … להמשך קריאה

א תרמ"ו ב במדרש כי לקח טוב נתתי. כבר כתבתי במ"א מזה כי ע"י התורה יכולין למצוא הטוב בכל מעשה בראשית דאמרו חז"ל באורייתא ברא קוב"ה עלמא. הביט בתורה וברא העולם. ויתכן שהוציאו כן ממאמרו ית' בכל מעשה בראשית וירא אלקים כי טוב. וירא אלקים כי טוב. והיינו שהביט בכל דבר שנמצא בו ד"ת שנק' … להמשך קריאה

א תרמ"ה ב במדרש אף סוררים לשכון כו' דכ' אמרתי אלקים אתם כו' אכן כאדם תמותון. כי היו בנ"י מוכנים בקבלת התורה לתקן כל החטא מאדה"ר. ואחר שחטאו מ"מ נשאר להם הדביקות ע"י התורה. דכ' פן ישלח ידו כו' מעץ החיים ואכל וחי לעולם. ובנ"י שקיבלו התורה שנק' עץ החיים נשאר להם החיות לעולם. דאי' … להמשך קריאה

א תרמ"ד ב במדרש לקח טוב נתתי אל תעזובו את המקח כו' יש בו זהב כסף כו'. פי' שע"י התורה יכולין ליקח הטוב ולהעלות כל הדברים שבעולם למצוא הטוב בהם. כי הלא כל מה שברא הקדוש ב"ה יש בו הטוב כמ"ש וירא אלקים כו' כל אשר עשה כו' טוב כו'. אך התורה היא המורה דרך … להמשך קריאה

א תרמ"ג ב בפסוק ויקחו לי תרומה מאת כ"א אשר ידבנו לבו. פי' שצריך כ"א ליקח מן הכלל מכל פרט ופרט. כדאי' איזהו חכם הלומד מכל אדם. שנמצא בכ"א נדיבות מיוחד שצריכין הכל ליקח זאת ממנו. וע"י התאחדות ונעשין א'. יכול כ"א לקבל את שלו. וכמו במה"ש דכ' וקרא זא"ז ומקבלין דין מן דין. וע"ז … להמשך קריאה

א תרמ"ב ב ועשו לי מקדש כו' ככל אשר אני מראה אותך כו' וכן תעשו. כי קודם החטא היו בנ"י מוכנים להיות למעלה מהטבע כמלאכים. ואח"כ עשה השי"ת אתנו חסד שיהי' נשאר הארה מהתורה בהתלבשות העשי'. ועל ידי נדיבות שנמצא בלב איש ישראל יכולים להמשיך הארות התורה גם בהעשי'. וז"ש ככל אשר אני מראה אותך. … להמשך קריאה

א תרמ"א ב בפסוק ויקחו לי תרומה. ובמדרש כי לקח טוב נתתי לכם. כי כשקבלו בנ"י התורה מוטל עליהם לרומם כל הבריאה אליו ית'. כי בתורה יש שורש כל הבריאה והיינו התחלת השפע לכל דבר. ושם הוא השורש הלקיחה והקבלה. לכן נקראת התורה לקח טוב. ובכח זה העלו בנ"י כל המינים לשורשם. עד שהמשיכו השכינה … להמשך קריאה

א תר"מ ב במדרש לקח טוב נתתי. יש בו כסף כו' זהב כו' מוכר נמכר עמו כו' דכ' ויקחו לי. ולא ויתנו. ופירשנו כי אין המכוון הנתינה. רק מה שמפרישו האדם לשם שמים. כדאי' תרומה ניטלית במחשבה. ועל ידי נדיבות ורצון האדם חל עליו שם שמים. ונעשה קודש. וזה הכח ניתן לבני ישראל על ידי … להמשך קריאה

א תרל"ט ב בקיצור ג במדרש לקח טוב נתתי כו' יש בו כסף כו' זהב כו'. דכתיב מאת כל איש. פי' מכל פרט ופרט. ועוד פי' מאת כל האיש שיש בכל פרט ג"כ כללות. וצריך לתת חלק להבורא ית' מכל הכוחות והמעשים והאברים הנחלקים באדם שהוא נק' עולם קטן. והמד' בא לבאר איך שיכולין לרומם … להמשך קריאה

א תרל"ז ב במדרש אני ישנה ולבי ער אני ישנה בחטא עגל והקדוש ב"ה מרתיק עלי ויקחו לי תרומה כו'. דהנה כ' מאת כל איש אשר ידבנו לבו. מכלל שיש בכל איש ישראל נדיבות לשמים. אף אחר החטא. כי מצוה זו הי' על כל איש ישראל. ובאמת נקודה זו נאמר עלי' ולבי ער אשר לעולם … להמשך קריאה

א תרל"ה ב במדרש לקח טוב נתתי כו' דכתיב מה רב טובך כו'. דאיתא אור שנברא בשימ"ב הי' מסוף העולם ועד סופו וגנזו הקב"ה לצדיקים. והיכן גנזו בתורה שנק' טוב ע"ש אור הגנוז דכ' וירא אלקים כו' האור כי טוב. ונמצא כי ע"י התורה ומצות זוכה האדם לזה האור. ובאמת נמצא אור הזה בכל מקום … להמשך קריאה

א תרל"ד ב ויקחו לי תרומה. וקשה דהול"ל יתנו. ופי' רש"י ז"ל יפרישו לי מממונם נדבה. ונראה שזה הבחי' שפורש אדם דבר משלו ומבדילו להשי"ת חשוב לפניו יותר מגוף הנתינה. כי לי הכסף וכו'. ואותו הנדיבות בשעת מעשה האדם להניח חפציו בעבור השי"ת הוא הלקיחה. שע"י הלקיחה מתרומם הדבר להש"י. ונק' תרומה כי מי עלה … להמשך קריאה

א תרל"ג ב ויקחו לי כו' במד' לקח טוב נתתי לכם כו'. דקשה מה ויקחו. ויתנו הול"ל. אך כי איך יוכל אדם ב"ו ליתן דבר מה להש"י. רק הרצון ולקיחת נפש האדם לנתינה זו. זה עיקר המכוון. והיינו דכ' לקח טוב. שכל המצות ומעש"ט. העיקר הרצון לעשותם. ועל ידי זה מתרומם המצוה עד השי"ת. כי … להמשך קריאה

א תרל"ב ב במדרש לקח טוב כו' אל תעזובו את המקח כו' יש בו זהב כסף שדות כרמים כו' א"י מה לוקח כו' המוכר נמכר עמו כו' ע"ש. פי' המדרש כי העיקר הלקיחה תמיד מחדש להשיג בתורה תמיד עד אין שיעור וסוף. כי הכל יש בתורה כמ"ש תורת ה' תמימה כו'. ועד שזוכה לראות כי … להמשך קריאה

א תרל"א ב במדרש ויקחו לי הה"ד כי לקח טוב כו' יש בו כסף כו' זהב כו' מן הסרסור נתודע מה לקח כו' מוכר נמכר עמו כו' כי התורה ניתנה לישראל כפי הכנת קבלתם. וזה ענין תושבע"פ כי הכל יש בתורה רק לכל אדם ניתן כפי רצונו באמת. וצריך לזה אמונה לידע ברור כי כל … להמשך קריאה

א תרס"ד ב כי תשא את ראש בני ישראל כו' ונתנו איש כופר נפשו כו'. עיקר הכפרה צריך הנפש שהיא משותפת בגוף וצריך גאולה שלא להיות משועבד אל הגוף. ועל זה רמז וכי ימכור כו' בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים. כי הרוח למעלה מהנפש. רק הנפש נק' אמה שמשותף בגוף כמ"ש דמו בנפשו הוא. … להמשך קריאה

א תרס"ב ב לפ' שקלים וזכור ג איתא שנתקשה משה רבינו עליו השלום במחצית השקל והראה לו הקדוש ברוך הוא מטבע של אש דכתיב כי תשא כו' ראש בני ישראל ואמרו חכמינו ז"ל שמשה זוקף ראשן של ישראל. דאחר החטא נפלו בני ישראל ממדריגה ראשונה שלהם ואכן בכח התורה דכתיב כה דברי כאש נאום ה' … להמשך קריאה

א תר"ס ב ויקהל ושקלים ג באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. מו"ז ז"ל אמר כי הנדבה צריך להיות משומר מהתערבות פסולת. וז"ש ועל הכלאים דכתיב לא לכם ולנו לבנות כו'. וכן הענין בפסוק ויקהל משה שכתב בזוה"ק שהבדילם מן הערב רב. ולכן הקדים להם מצות השבת. כי שבת מבדיל בין בני ישראל כדכתיב … להמשך קריאה

א תרנ"ט ב מפ' שקלים וזכור ג כי תשא כו' אמרו חז"ל כשקורין פרשת שקלים זוקף מרע"ה ראשן של בני ישראל דכתיב צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת. כי הצדקה מיוחד לבנ"י כמ"ש משפט וצדקה ביעקב אתה עשית. כי על ידי הצדקה מעוררין גם בשמים חסד ורחמים. וזה הכח הוא רק לבנ"י שיש להם דביקות … להמשך קריאה

א תרנ"ו ב משמיעין על השקלים ועל הכלאים. דהנה ר"ה בתשרי. ולבנ"י ניסן ראש חדשים. וכתיב היום אתם יוצאים בחודש האביב. כי כל מה שסידר הקב"ה בעולם למילף מיניה חכמתא כמו שסדר הטבע ימות הגשמים הכנה להתבואה. שצריך לעבור חרישה וזריעה וגידול העשב והקש עד שנתברר אח"כ להוציא לחם מן הארץ. כמו כן תשרי ר"ה … להמשך קריאה

א תרנ"ה ב במדרש רבים אומרים לנפשי כו' ואתה ה' מגן בעדי כבודי ומרים ראשי כו'. שאחר החטא נאמר כי תשא את ראש כו'. ועוד במדרש כי ע"י החטא זכו למצות שקלים עבירתן של ישראל מביאתן לידי זכות כו'. והוא כענין שאמרו במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים יכולין לעמוד. כי כשאדם חוטא א"א להתתקן … להמשך קריאה

א תרנ"ג ב בענין השקלים עשרים גרה השקל כו'. דכתיב מה יפו פעמיך כו' בת נדיב בתו של אברהם אע"ה שנק' נדיב. כי זה הנדיבות בישראל הוא מושרש מן האבות ולכן הוא בצמצום הדל לא ימעיט והעשיר לא ירבה. כי העיקר למצוא כ"א הנקודה הנטועה בו בכח האבות. אך לכ"א ניתן הסתר. ויש מי שברוב … להמשך קריאה