שפת אמת, שמות, תצוה ט״ז

א תר"נ ב במדרש זית רענן כו' באין אומות וחובטין כו' בצר לך באחרית הימים כו'. הם הניצוצות שמבררין בני ישראל האור מתוך החושך בימי הגלות. ולכן במשה רע"ה נאמר ואתה תצוה כו'. שמן זית זך שהוא נקודה ברורה בלי פסולת. כתית למאור מגרגרו בראש הזית. וכן הוא בסדר הדורות כי דורו של מרע"ה היה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תצוה ט״ו

א תרמ"ט ב במדרש וזה הדבר אשר תעשה הה"ד לעולם ה' דברך נצב בשמים כו'. כי הנה לכל המעשים יש שורש בשמים והכל נברא בכ"ב אתוון דאורייתא. ובשמים הנהגתו ית' מבוררת. אכן בעוה"ז צריכין לתקן ע"י אמונה להדביק כל המעשים בשורשן. וז"ש לדור ודור אמונתך שתיקן הזמן והטבע בכח האמונה. כוננת ארץ ותעמוד כי הארץ … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תצוה י״ד

א תרמ"ח ב במדרש משל הפיקח והסומא ע"ש שלא להחזיק לי טובה כו'. וצריך ביאור כי בוודאי יש לנו להחזיק טובה להקב"ה שמאיר לנו. ונראה לבאר הענין שבא לומר כי בני ישראל מצד עצמותם הם דביקים בעצם התורה שהיא האור. וכמו שהי' קודם החטא בחי' מרע"ה כי טוב הוא. אך אחר החטא צריך להיות האור … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תצוה י״ג

א תרמ"ז ב במדרש ואתה תצוה כו' הה"ד נר מצוה כו'. כי רמ"ח איברי האדם הם כלים לאורות הנשמה. וע"י המצות נתקן הגוף להיות מקבל הארת הנשמה. ואיתא רמ"ח עם אהבה ויראה גי' נ"ר. היינו שע"י דחילו ורחימו פרחין לעילא המצות. ועי"ז נגמר הרמ"ח איברים להיות כלי מתוקן לקבל האור ואז נק' נר. וכמו כן … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תצוה י״ב

א תרמ"ו ב במדרש נר מצוה מי שעושה מצוה כאלו מדליק נר לפני הקב"ה ומחי' נפשו שנק' נר ה' כו' שהמצות הם תיקון הרמ"ח איברים להיות כלי מוכן בגוף לקבל הארת הנשמה. והוא תורה אור שיש לכל נשמה מישראל שורש בתורה. וע"ז אומרים ותן חלקינו בתורתך. רק שצריכין להיות מקודם כלי ע"י המצות. ונק' כל … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תצוה י״א

א תרמ"ד ב בענין הפרשה סמיכות שמן למאור לבגדי כהונה. כתבנו כבר עפ"י הפ' בכל עת יהיו בגדיך לבנים שהוא תיקון הגוף שהוא נק' מלבוש האדם. ועי"ז שמן על ראשך שהוא חלק הנשמה אל יחסר. וזה הכנות ימי המעשה. שהוא בירור ותיקון המעשים כדי להעלותן ביום השבת לזכות לנשמה יתירה וז"ש על ראשך. [לכן כתיב … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תצוה י׳

א תרמ"ג ב בפסוק ואתה תצוה ויקחו אליך כו'. כי בחי' משה רבינו ע"ה הוא תורה אור. והוא למעלה מן השגת אדם. לכן צריכין לקבל הארת התורה על ידי נר מצוה. וכל בני ישראל קודם החטא היו במדריגת מרע"ה. רק אחר החטא כתיב ויקחו אליך. ובודאי (גם) מקודם הי' [גם] תרי"ג מצות שבתורה רק באופן … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תצוה ט׳

א תרמ"ב ב ואתה תצוה ויקחו אליך. דכתיב נר מצוה ותורה אור. דאיתא אור שברא הקב"ה היה מאיר מסוף העולם כו' וגנזו לצדיקים. ואיתא בזוה"ק פרשת תרומה כי בכל יום יש נקודה מאור הנ"ל בעולם. ועל זה כתיב בטובו מחדש בכל יום מעשה בראשית. כי זה האור שנאמר עליו כי טוב. והוא התורה שנקראת לקח … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תצוה ח׳

א תרמ"א ב ויקחו אליך שמן זית זך כו' להעלות נר תמיד. במדרש נר מצוה המקיים מצוה כאלו מדליק נר לפני הקב"ה ומחיה את נפשו שנק' נר ה' נשמת אדם נרך בידי כו'. וזה קאי בודאי על המקיים מצוה בשורשה ותרי"ג מצות התלוין בה שע"ז מבקשים ויהי נועם ה' כו'. דלאו כל מוחא סביל דא. … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תצוה ז׳

א תר"מ ב בחשן ואפוד תפתח כו' שמות בני ישראל כו'. כי בודאי י"ב אבנים אלו הם שורש כל אבנים טובות. ולכן אבנים טובות תכשיטין הם בעולם ע"י שכל תכשיט הבריאה הם השבטים לפני הבורא ית'. וז"ש תפתח. כי השבטים הם שורש אלה האבנים. והעיקר זכרון הוא יוסף לכן באפוד היה רק שוהם אבנו של … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תצוה ו׳

א תרל"ט ב במדרש זית רענן כו'. כי בא להראות שגם כשבני ישראל בשפל המדריגה. מ"מ נמצא נסתר בהם אור התורה. רק שצריכין יגיעה לברר הפנימיות. ולכן אם כי יש להם כמה מדריגות זו למעלה מזו. מ"מ מדריגה זו נמצא בהם לעולם. וירמיהו הגיד זה בהיותם בשפל המצב. אעפ"כ זית רענן כי'. וגם בכאן אחר … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תצוה ה׳

א תרל"ח ב במדרש ואתה תצוה כו' זית רענן כו'. ביאור הענין שיש בנפשות בני ישראל נקודה טמונה אשר על זה נאמר אם תבקשנה כו' וכמטמונים תחפשנה כו'. וע"י רוב יגיעות נפש ויגיעות בשר לזכך החומר. מתגלה הפנימיות. וזה הדמיון לזית רענן שצריך כמה יגיעות להוציא השמן. והנה כתיב נר מצוה ותורה אור ודרך חיים … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תצוה ד׳

א תרל"ז ב במדרש זית רענן כו' טוחנין כו' ומביאין אבנים כו' ונותנים שמנן כך ישראל כו'. ד"א מה שמן אינו מתערב בשאר משקין כו' ונתנך עליון כו'. נר מצוה העושה מצוה כאלו מדליק נר לפני הקב"ה כו' מהו תורה אור שלא יאמר אדם מה אני מחסר נכסי למצוה כו' מה אור דולקין ממנו ואין … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תצוה ג׳

א תרל"ה ב במדרש נר מצוה כו' נרי בידך כו' נר ה' נשמת אדם כו'. פי' נר ה' כי השגחתו ית' בתחתונים הוא על ידי נשמת בני ישראל. וכפי עבודת בני ישראל ממשיכין השגחת השי"ת והארת פניו בעולם. ויש ב' מיני חושך. א' ע"י היצה"ר וסט"א שהוא חושך ממש וע"י המצות מבטל זה החושך. וז"ש … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תצוה ב׳

א תרל"ב ב ואתה תצוה כו' פירש במדרש כי לא לאורה צריך רק שתאירו לי כו'. כי בודאי הרצון מבני ישראל אשר ימשכו כל הנבראים אחר שורשם בשמים. ועי"ז יאירו בעולם כי יש נקודה חיות מאירה בכל נברא. להעלות נר תמיד. פי' תמיד הוא בכל דבר ובכל עשיה יהי' רק כדי להיות עלי' להשי"ת. מה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תצוה א׳

א תרל"א ב תצוה ופ' זכור איני כראוי. בקיצור ולא נכתב כסדר ג במדרש וכי לאורה צריך כו'. אבל עכ"פ מבואר שבנ"י מאירין. ואין הקושיא איך יכולין להאיר כי כן רצונו ית' שבני ישראל יוסיפו אור במעשיהם הטובים. רק שצריכין לידע שאין האור על ידי כח עצמות שלהם. רק ע"י שכן צוה השי"ת. וזהו שהקדים … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תרומה כ״ט

א תרס"ד ב ויקחו לי תרומה. אין קיחה אלא תורה כמ"ש לקח טוב נתתי. כמו שהקב"ה נתן לנו תורה מן השמים. כן צריכין בנ"י לחדש דברי תורה. וזהו תורה שבע"פ שחידשו חכמי ישראל. וכל דבריהם כתובים בשמים. כדאיתא בזו"ח שיר השירים מילי כתובין למטה ומילך חקוקין לעילא. וכ"כ בגמ' הקב"ה אומר מאיר בני אומר כו'. … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תרומה כ״ח

א תרס"ג ב ויקחו לי כו'. איתא במדרש כל מקום שנאמר לי קיים לעולם. א"כ זה הנדיבות נמצא לעולם בישראל. ויכולין תמיד להרים זאת התרומה. שזה הרצון והתשוקה בלבות בנ"י שנטע הקב"ה בנו בקבלת התורה. ונק' מטבע של אש כמ"ש כה דברי כאש. וז"ש אהבתי אתכם כו' ואוהב את יעקב. ואוהב פועל יוצא שנטע ביעקב … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תרומה כ״ז

א תרס"ב ב במדרש לקח טוב נתתי כו' דכ' אשר ידבנו לבו. פרש"י נדבה לשון רצון טוב. ומהיכן נמצא זה הרצון הטוב באיש ישראל בכח התורה שנק' לקח טוב. כמ"ש תורת ה' תמימה משיבת נפש. כי הנפש יש בה השתוקקות נפלא אל מי שבראה. אבל הרצונות הגשמיים מכסים זה הרצון הפנימי של הנפש ובנ"י בכח … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תרומה כ״ו

א תרס"א ב במדרש לקח טוב נתתי כו' תורתי אל תעזובו אל תעזובו את המקח כו'. בכ"מ שתלך קיטון א' עשה לי כו'. הענין הוא דמקודם כ' ויהי שם עם ה' מ' יום ומ' לילה. שמרע"ה נעשה כולו תורה. אך איתא הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידן רק כמדת ר' ישמעאל הנהג בהם מנהג דרך … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תרומה כ״ה

א תר"ס ב במדרש תנחומא לקח טוב משל שני סוחרים לזה מטכסא ולזה פלפלין כו' החליפו מה שביד זה אינו ביד זה. ובת"ח זה שונה סדר זרעים וזה סדר מועד השנו זה לזה ביד כ"א ב' סדרים כו'. הענין הוא כי יש לכל איש ישראל חלק מיוחד בתורה והתורה מחברת נפשות בנ"י. כמ"ש תמימה משיבת … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תרומה כ״ד

א תרנ"ח ב במדרש תורה צוה כו' מורשה קהלת יעקב התורה ירושה לעולם לישראל. ת"ח הפורש מן התורה כו' אינו בוש לחזור כו'. הרמז על בני ישראל אחר החטא שנשאר התורה במשה רע"ה. כמ"ש ז"ל שמרע"ה זכה ונטל כל הכתרים ע"ש. מ"מ בכל עת שמתאספין בנ"י ונעשין אגודה אחת מחזיר להם מרע"ה התורה בירושה. ולכן … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תרומה כ״ג

א תרנ"ה ב במדרש ויקחו לי כו' תורה צוה לנו כו' ת"ח הפורש מן התורה כו' אינו בוש כו' לירושת אבותי אני חוזר כו' א"ת מורשה אלא מאורסה כו'. וכן עוד במדרש עלית למרום כו' אף סוררים לשכון. דהנה מקודם כתיב ויהי שם כו' מ' יום כו' אח"כ נסמך פרשת נדבת המשכן כי בזכות התורה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תרומה כ״ב

א תרנ"ד ב ויקחו לי תרומה פרש"י לי לשמי. וקשה כי בודאי הנותן נדבה למשכן מה שייך שלא לשמו. ויובן הענין עפ"י המדרש שכתב הה"ד לקח טוב נתתי כו' יש בו כסף זהב כו'. דקשה ויקחו לי תרומה. ויתנו מיבעי לי' למימר. אבל באמת כל רצונו ית"ש הוא שע"י המשכן יוכלו בנ"י לקבל כל השפעת … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תרומה כ״א

א תרנ"ג ב בענין המנורה שלשה קני מנורה מצדה האחד כו'. כבר כתבתי במ"א כי הוא רומז לבחי' השבת שבו מתגלה אור התורה לכן יש בו קריאת התורה ומתפשט הארת התורה לכל ששת ימי המעשה. דיש ששה סדרים בתורה תורת ה' תמימה עדות ה' כו'. והם דרכים מיוחדים עפ"י התורה. וגוף המנורה הוא עצם התורה. … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תרומה כ׳

א תרנ"ב ב במדרש עלית למרום כו' שבי לקחת מתנות ע"ש. והם ג' מדריגות בבנ"י שיכולין ליקח התורה בהתעוררות שלהם. כמו שהי' כשהקדימו נעשה לנשמע זהו בחי' לקיחה. ויש בבחי' מתנה כמו שהי' אחר קבלת התורה שנאמר ואתנה לך. וכ' ויתן אל משה. כאשר אמרו בני ישראל קרב אתה כו' אם יוספים אנחנו כו' התחיל … להמשך קריאה

דילוג לתוכן