שפת אמת, שמות, פרשת זכור ט״ז

א תרמ"ט ב איתא במדרש בשבת כתיב זכור ובעמלק זכור שבת על שולחן מלא ועמלק על שולחן ריקה. הענין הוא כי זכירת שבת הוא עצמו מחיית עמלק כי שבת הוא שלום. ועמלק כתיב ביה מלחמה לה' בעמלק. כי שבת הוא מעין עוה"ב רמז ליום שכולו שבת. ואז לא יהי' לעמלק שום זכר בעולם. ועמ"ש בפרשת … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת זכור ט״ו

א תרמ"ח ב איתא במדרש כי הקב"ה רצה להזכיר לישראל שלא יחטאו כמו ברפידים. ע"ש המשל מבן המלך שגנב ונשכו הכלב. והענין הוא כי הלא בפירוש כתיב לא תנסו כו' כאשר נסיתם כו'. ומה הוצרך הכתוב לתלות בזכירת עמלק. אבל באמת מצד זכירת שנאתו של אותו רשע שעומד באם הדרך של כל עובד ה' ומכש"כ … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת זכור י״ד

א תרמ"ז ב מה שקבעו חז"ל לקרות פ' זכור בשבת דכתיב בצאתכם כו' אשר קרך בדרך כו'. דכתיב ויהי בשלח פרעה כו' ולא נחם אלקים דרך ארץ. דרשו במדרש שהנהיגם למעלה מן הטבע שלא בדרך ארץ. והטעם פן ינחם כו' בראותם מלחמה פרש"י כגון וירד העמלקי שסתם מלחמה בתורה היא מלחמת עמלק. ובדרך הטבע א"י … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת זכור י״ג

א תרמ"ו ב המשך פ' זכור אחר שקלים. דהנה המצוה לזכור איבת עמלק שעיקר מחיית עמלק ימ"ש תליא בשנאת בנ"י עליו. וכשיהי' השנאה בשלימות יתמחה לגמרי. וזה הי' החטא בשאול המלך. וחלילה שיעבור בזדון על דבר השי"ת. רק כי לא הי' להם האכזריות כראוי לאותו רשע כמ"ש ויחמול. וממילא לא הי' בכחם לאבדו לגמרי. ויתכן … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת זכור י״ב

א תרמ"ה ב מפ' תצוה ופ' זכור נכתב בקיצור ג במדרש זית רענן כו'. ובמדרש יפה נוף כו' ע"ש. פי' כמ"ש משוש כל הארץ. והכל על ידי בנ"י שנטהרו שם ע"י הקרבנות המשיכו המה הארה לכל האומות ג"כ. כל אומה לפי מה שמוכן לה. לכן כמו שנק' ביהמ"ק יפה נוף. כן נקראו בני ישראל יפה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת זכור י״א

א תרמ"ד ב חז"ל קבעו לקרות פ' עמלק בש"ק כמ"ש בזה זכור ובזה זכור. כי כמו שהצדיק יסוד עולם ולו הזכירה. לכן כתיב בשבת זכור. כי הוא קיום ויסוד כל מעשה בראשית. כמ"ש מיניה מתברכין כל שיתא יומין. וכמו כן יוסף הצדיק שומר הברית הוא היסוד עולם. ולו הזכירה כמ"ש באבני שוהם שהיו כל השבטים … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת זכור י׳

א תרמ"ג ב ויקרא ופ' זכור ג במדרש עושי דברו לשמוע בקול דברו. שמקודם היו בני ישראל מוכנים תמיד אל דבר ה' כמלאכי השרת. ואח"כ שנפלו ע"י החטא א"י לקבל הדברות רק ע"י הכנה במעשה. וז"ש ויקרא שהוצרך הזמנה וקריאה וע"י עשיית המשכן חזרו לשמוע דבר ה'. דאיתא הראשונות היו בקולות ובפרהסיא כו' אין לך … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת זכור ט׳

א תרמ"א ב הוקבע מחיית עמלק בזה החודש דבריא מזלייהו של בני ישראל. כדאיתא לישתמיט מיניה עד אדר. דכ' ברפידים שרפו ידיהם. לכן הי' לו כח להלחם עמהם. דכשזה קם זה נופל. ובניסן מתחיל התרוממות בני ישראל והשתוקקות והשמחה שיש לבנ"י להתקרב אליו ית' בזאת השמחה של מצוה יכולין למחות שם עמלק. כי בגלות אין … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת זכור ח׳

א תר"מ ב תצוה ופ' זכור ג במדרש יפה פרי תואר כו'. הענין הוא כי אין צריך לאורה. אכן כתיב להעלות נר תמיד. כי תורה אור. ומכש"כ הקב"ה כולו אור. אבל הנר עיקר תועלת שלו להאיר תוך החושך. וע"ז נבראו בנ"י ונתערבו בין האומות ורשעים וסט"א שבעולם הזה. אעפ"כ מאירים לעולם. ונר תמיד הוא נקודה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת זכור ז׳

א תרל"ט ב המשך פרשת זכור אחר שקלים דכתיב והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל כו' ובמשנה וכי ידיו של משה עושות מלחמה כו' בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה מתגברין כו'. והענין הוא דבנ"י שורשן בעולמות עליונים מאוד. ומ"מ הם אומה בעולם הזה כמ"ש ובגוים לא יתחשב כו'. וכל התנגדות האומות ואשר יכולין להרע … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת זכור ו׳

א תרל"ח ב פ' ויקרא. שבת זכור. ואיני זוכר כראוי ג בפסיקתא ומדרש תנחומא בשבת זכור ובעמלק זכור כו'. אבל התי' הוא כי זכירה זו תלויה בזו. וכפי מה שזוכרין קדושת שבת כן יכולין למחות עמלק. דכ' והיה בית יעקב אש בית יוסף להבה ובית עשו לקש. פי' כפי התחזקות אש ולהבה של הקדושה. מתבטלת … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת זכור ה׳

א תרל"ז ב פרשת זכור הוא העצה שכ' בגמרא לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר. לכן ע"י התעוררות נדיבות בנ"י בפרשת שקלים שהוא בחי' יצ"ט. צריך להיות נולד מזה שנאה וקנאה לנקום בעמלק המעכב גאולתן של ישראל. וא"ל יקרא ק"ש הוא הביטול להשי"ת כשאין יכולין לתקן במעשים מצד עצמינו. והוא פרשת פרה שהוא הביטול להשי"ת. … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת זכור ד׳

א תרל"ו ב תצוה ופ' זכור ג במדרש זית רענן כו' מה זית כו' מסבבין באבנים ואח"כ מוציאין שמנן כו'. אף כי למנורה פסול זה השמן רק הראשון כמ"ש במשנה מגרגרו כו' ראשון למנורה שני למנחות כו'. אך ע"י הרמת נקודה ראשונה הזכה. על ידי זה זוכין להוציא אח"כ גם התפשטות הנקודה שמתערב תוך השמרים. … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת זכור ג׳

א תרל"ה ב ויקרא ופ' זכור ג במדרש ברכו ה' מלאכיו גבורי כח כו'. תחתונים שאינם יכולין לעמוד בתפקידיו של הקב"ה לא נאמר כל מלאכיו כו' עושי דברו שהקדימו נעשה כו'. פשוט כוונת המדרש שבני ישראל זכו במעשה המשכן לשמוע דבר ה'. כמאמר ויקרא כו' לציותן על מצות הקרבנות. וקודם החטא היו למעלה מבחי' עשי'. … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת זכור ב׳

א תרל"ד ב תצוה לשון זירוז כמ"ש ז"ל צו הוא זירוז מיד ולדורות. פי' שכל מעשה שנעשה בזריזות הוא דבר של קיימא. וזהו ואתה. תצוה שיכניס מדת זריזות בלב בנ"י. כי זריזות מביא לידי חסידות. ועמלק ימ"ש וזכרו רצה ליקח מדת הזריזות מבנ"י. דכתיב וחמשים עלו בני ישראל מזרזין. וקדם עמלק בדרך כמ"ש קרך כו' … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת זכור א׳

א תרל"ב ב ויקרא ופ' זכור ג במדרש ברכו ה' מלאכיו כו' כי גם איש ישראל נשתלח בעוה"ז לעשות שליחות השי"ת כמלאך. רק שיש הפרש שמלאך אין לו דבר אחר חוץ מזה. ולכך הצדיקים שכל מעשיהם לשם שמים בלבד נק' מלאך. וברש"י לשון חיבה שמלאכי השרת משתמשין בו וקרא זה אל זה ואמר. פי' שמתבטלין … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תצוה כ״ו

א תרס"ג ב במדרש מה שמן מאיר. כך ביהמ"ק מאיר לעולם. לכן נקראו ישראל זית רענן שהם מאירים לכל. השמן הוא מאיר שעל ידו האור נאחז בפתילה. וכמו כן ע"י ביהמ"ק הי' האור נאחז בנפשות בנ"י. דכ' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ובזוה"ק נר מצוה ותורה אור דבעי עובדין דמצות לאתקנא שרגא ובעי אורייתא לאנהרא … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תצוה כ״ה

א תרס"ב ב בפסוק הקרב אליך כו' אהרן אחיך כו' לכהנו לי. בחר הקב"ה באהרן שהוא איש החסד כמ"ש לאיש חסידך להיות כ"ג. ואיתא אהרן שושבינא דמטרוניתא. לומר דהלכה כבית הלל. דאיתא בגמרא כיצד מרקדין לפני הכלה בש"א כלה כמות שהיא ובה"א כלה נאה וחסודה. ובחתן לא פליגי. דלכ"ע החתן חסיד ועושה חסד. וכ"כ כחתן … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תצוה כ״ד

א תרס"א ב במדרש זית רענן כו' הה"ד יפה נוף כו' שמן המקדש יצא אור לכל העולם ע"ש. ולכן נמשלו בנ"י לזית כי הם כלים שעל ידיהם יוצא האור מן המקדש לעולם. כי עולם שנה נפש יש בהם המיוחדים אל הקדושה. ומבית המקדש אורה ושמחה לכל המקומות. וכן בזמן שבתות וימים טובים מאירים לכל הזמנים. … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תצוה כ״ג

א תר"ס ב במדרש לולי תורתך שעשועי כו' אבדתי בעניי כשאמר הקב"ה למשה הקרב אליך כו' אהרן הרע לו. א"ל תורה היתה לי ונתתי' לך שאלולי היא הייתי מאבד עולמי כו'. פי' הגם כי הי' משה רבינו גדול מאהרן. מ"מ הכהונה ניתנה לאהרן שהוא נבדל מן העם כמ"ש ויבדל אהרן כו'. אבל מרע"ה שהוא שר … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תצוה כ״ב

א תרנ"ח ב מפ' תצוה ופ' זכור ג במדרש ואתה הקרב אליך הה"ד ממנו פנה ממנו יתד כו' אוה"ע מביאין מלך ממקום אחר כו' ובנ"י מהם כהנים כו' מלכיהם כו'. עוד במד' הה"ד לולי תורתך שעשועי כו' אבדתי בעניי. כשא"ל הקב"ה למשה הקרב אליך כו' אהרן הרע לו א"ל תורה הי' לי ונתתי בידך כו'. … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תצוה כ״א

א תרנ"ז ב במדרש זית רענן כו'. שיש ג' שמנים. וכל אלה המדריגות נמצא בכל איש ישראל. שיש בו חלק אלקות שאין בו פסולת והוא שמן זך למאור שהוא בחי' הנשמה. וכחות הנשמה כשמתפשטין לגוף מתערב בהם פסולת וצריכין בירור. ומ"מ בכח השמן זך יכולין לתקן גם הכחות שמתערבין בגוף. ובמ"א כתבנו כי בדורו של … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תצוה כ׳

א תרנ"ו ב תצוה ופ' זכור ג פרשת תצוה מיוחד לאהרן הכהן בחי' נר מצוה. ומשה רע"ה בחי' תורה אור. ואנו אומרים באור פניך נתת לנו כו' תורת חיים ואהבת חסד. והם בחי' משה ואהרן כי המצות ניתנו לצרף האדם ושימצא חן וחסד לפניו ית'. כמ"ש כי לוית חן הם כו'. וזה אהבת חסד. והנה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תצוה י״ט

א תרנ"ה ב תצוה ופ' זכור ג במדרש נר מצוה ותורה אור המקיים מצוה כאלו הדליק נר לפני הקב"ה ומחי' נפשו שנק' נר כו'. המצוה היא כלי ונר להמשיך אור מהתורה. והמקיים המצוה הוא המדליק זה הנר מאור תורה. לכן איתא המקיים המצוה כאלו עשאה דכ' ועשיתם אותם כו'. והנה התורה נק' אור ונק' אש. … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תצוה י״ח

א תרנ"ד ב במדרש למעשה ידיך תכסוף ע"ש כי כל מעשה המשכן וכליו הכל לחבר התחתונים לשורש שלמעלה שזה רצונו יתברך. שימצא כל א' מקומו ושורשו. וזהו גמר מעשה ידיו של הקב"ה. וזה ג"כ תכלית כל המצות שמחברין את האדם לשורש נשמתו. ואיתא שלכן נתן הקב"ה לבנ"י מצות להרויח להם עוה"ב בשכר מעשיהם. דמאן דאכיל … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, תצוה י״ז

א תרנ"א ב במדרש זית רענן כו'. כמי שיש בזית ב' מיני שמנים. זך ושמן היוצא ע"י טחינה. כמו כן יש בבנ"י ב' מיני שמנים. ואיתא זית אגורי ששמנו אגור בתוכו. וכזה יש מצד כללות בנ"י. וכל פרט. כי מה שהוא בתוך כלל בני ישראל נמצא בו שמן זך. ובפרטות צריך כל א' לייגע עצמו … להמשך קריאה

דילוג לתוכן