שפת אמת, שמות, לפורים כ׳

א תרנ"ג ב ומרדכי לא יכרע לשון עתיד לרמוז כי לעולם בכל דור נמצא בכלל ישראל איש צדיק שהוא לא יכרע. וזה שכתוב ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו כי הגידו לו כו' עם מרדכי. פירוש כי הבין כי מרדכי יצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו. ואפילו אם ימית את מרדכי. יהי' אחר במקומו … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים י״ט

א תרנ"ב ב והימים האלה נזכרים ונעשים כו'. נזכרים למעלה ונעשים למטה. דכתיב ונוח בארבעה עשר כו' ועשה אותו יום משתה ושמחה. וכ"כ בשושן ועשה. דהול"ל ועשו. רק דקאי על הקב"ה שעשה אותו יום משתה ושמחה. שהיה שמחה לפניו במרום שניצולו בנ"י מאותה הגזירה שהי' נגזר גם בשמים כדאיתא במד' ואח"כ כשנתבטל ע"י תשובתם ונהפך … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים י״ח

א תר"נ ב במגלת אסתר איש יהודי הי' כו' במדרש מוכן לגאולה. דחז"ל דרשו הגלה מעצמו. להודיע כי בכל גלות הקב"ה וב"ש מכין צדיק אשר הוא אינו בגלות ונכנס בין הגולים כדי להיות הכנה לגאולה ולכן כתיב ומרדכי לא יכרע שהי' מוכן שהוא לא יכרע. ולכן לא יכול המן ימ"ש לשלוח יד בו לבדו רק … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים י״ז

א תרמ"ט ב בפסוק ישנו עם אחד כו'. דאיתא בס"י עשה אינו ישנו. פי' הגם כי הקב"ה הוא נעלם ולית בי' תפיסא כלל מ"מ הוא כל יכול. וברא העולם באופן שיהי' גילוי כבוד מלכותו ית' מלא כל הארץ כבודו שיהי' בבחי' יש. ובאמת זה תלוי בעבודת בנ"י אשר על זה כתיב להנחיל אוהבי יש. וכמ"ש … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים ט״ז

א תרמ"ח ב איתא בגמרא אורה זו תורה. שמחה יום טוב. ששון מילה. ויקר תפילין. וצריך ביאור. מה שינה הכתוב את טעמו ולא פירש ליהודים הי' תורה ויו"ט ומילה ותפילין. אבל הענין הוא שזה עצמו היה הגאולה והישועה שהרגישו בנ"י זאת בנפשותם. כי התורה היא האורה. והמילה ששון. כי בוודאי אותו הדור שזכו לנסים בכח … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים ט״ו

א תרמ"ז ב בענין מ"ש חז"ל הדר קבלוה בימי אחשורוש דכתיב קימו וקבלו. קיימו מה שקיבלו כבר. ותוס' מקשין דדרשינן נמי קיימו למעלה מה שקיבלו למטה. וצריכין לומר דשניהם ענין אחד הם. שהרי קבעו ימי הפורים האלה ומברכין שעשה נסים בזמן הזה. הגם דלכאורה ביום המנוחה לא היה הנס. וגם דעיקר הנס יתכן שהי' בפסח … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים י״ד

א תרמ"ו ב מה שקבעו עיקר היו"ט ביום המנוח ואומרים שעשה נסים בזמן הזה. הגם דלכאורה עיקר הי' נצחון המלחמה. אכן תכלית מלחמת עמלק ימ"ש הוא לבטל המנוחה. כמ"ש אשר קרך בדרך. כמ"ש והיה בהניח כו' תמחה כו'. נמצא שעיקר רדיפת עמלק שלא לבוא אל המנוחה. וזה האות שבאו אל המנוחה הוא עדות על מחיית … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים י״ג

א תרמ"ה ב בגמרא דשבת מודעא רבה לאורייתא הדר קבלוה בימי אחשורוש. פי' מה שהי' צריך להיות ע"י כפיה הכל גרם אותו הרשע עמלק ימ"ש. ולכך כשתלו את המן הרשע קיבלו אח"כ התורה בחג השבועות באהבת עצמם להשי"ת. ולכן המתינו עד אחר החג. ובכ"ג בסיון כתבו אגרות האחרונות כשראו שנעשה תיקון למעלה במפלת המן הרשע. … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים י״ב

א תרמ"ד ב בענין שקבעו היו"ט למשתה ושמחה. להיות כי כל הנס נעשה בדרך הטבע כמ"ש בספרים שנקראו נסים נסתרים תוך הטבע. והתועלת בזה שעי"ז נמשך הקדושה גם תוך הטבע. וזהו שקראו פורים על שם הפור פי' שגם הגורל והמזל נתהפך לעזרת בני ישראל. כי בוודאי בשורשן של בנ"י אין לעמלק מגע כלל רק בהטבע … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים י״א

א תרמ"ג ב בפסוק ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם. ולכאורה קשה כי לא באו בני ישראל להלחם רק עם הקמים עליהם לרעה ומה פחד הי' להם להתגייר עי"ז. ויתכן לפרש כי עליהם חוזר על עמלקים. כת המן הרשע. שהם המכסים את הפנים ולכן הם מונעים לבני עולם להתגייר ולכנוס תחת כנפי … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים י׳

א תרמ"ב ב עיקר התנגדות עמלק הוא להתורה כמ"ש ודתיהם שונות. דתיהם כיוון גם על תורה שבע"פ שיכולין בני ישראל בכחם לחדש טעמי תורה כמ"ש וחיי עולם נטע בתוכינו. לכן אחר מחיית עמלק יש קבלת התורה. וזה נוהג בכל שנה כמ"ש מלחמה לה' בעמלק מדור דור. פי' כמו שיש הארות חדשות לישראל בכל עת ובכל … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים ט׳

א תרמ"א ב גדל המלך כו' את המן. במדרש הטעם עפ"י משל שיהי' שם למפלה שלו ע"ש. וכזה לא מצינו שיהי' הרצון בשמים לכבוד כזה. רק כי הכל במדה ובמשפט על אשר כן נהג אותו רשע כמ"ש ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי. ע"כ עלה בדעתו לאבד את כל היהודים. כן הי' הנקמה ממנו לנשאהו על … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים ח׳

א תר"מ ב בפסוק ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול כו'. שזה חרה למרדכי הצדיק מה שיהי' להרשע נדיבות כזה. וזה א"א בלתי שפלות בני ישראל. שכפי מה שרפו ידיהן מלהתנדב להבורא ית'. כך נמצא אצל הרשעים. כי באמת הנדיבות של ישראל הוא. כי באמת לא נתקבל מהמן. ולא גרם הכסף הגזירה. רק מה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים ז׳

א תרל"ט ב קימו וקבלו כו' להיות עושים כו' וכתיב לעשות אותם ימי משתה ושמחה כו'. ומה זה שבח הגדול שקיבלו עליהם מעשה זו. אבל הענין הוא עפ"י מ"ש חז"ל הדר קבלוה בימי אחשורוש. פרש"י מאהבת הנס כו'. ותוס' מקשים הא מקודם הקדימו נעשה לנשמע. ולמה הוצרך לכוף עליהם הר כגיגית. אבל באמת המגיד מראשית … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים ו׳

א תרל"ח ב מה שתקנו משתה ושמחה משלוח מנות ומתנות כו'. כי הנה ענין מגילה הזאת היא שורש ומפתח בנין בית שני. והנה ביהמ"ק ראשון הי' ענין תורה שבכתב. לכן אמרו חכמים שנחרב ע"י ע"ז ג"ע ש"ד כו'. אבל ביהמ"ק שני היה ענין תורה שבע"פ לכן אמרו שנחרב ע"י שנאת חנם. ומגילה זאת היא ענין … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים ה׳

א תרל"ז ב כנוס כו' כל היהודים הנמצאים בשושן כו'. כי הבינו שהגזירה הי' ע"י החטא שנהנו מאותה סעודה של אחשורוש. ולכן נאמר לעיל עשה כו' לכל כו' הנמצאים בשושן כו' משתה כו'. וכן כאן הנמצאים. שזה קאי על בנ"י. כמו שדרשו חכמים בפסוק שתי בנותיך הנמצאות כו'. ובזה התענית תקנו זה החטא ושבו בתשובה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים ד׳

א תרל"ו ב בפורים הוא עת תשובה כמו דאיתא שיוה"כ ופורים הוא ענין אחד ע"ש בתקונים. כי הנה כל הנסים שנעשו לבנ"י. הי' מצד זכות מעשיהם הטובים שהם מוכנים לנסים. אבל בפורים הי' באמת גזירה בשמים כו' רק ע"י תשובה זכו לנס. לכן איתא שכל המועדות בטלין ופורים לא יתבטל. כענין במקום שבעלי תשובה עומדין … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים ג׳

א תרל"ד ב מפורים עירבובי דברים ג מה שלא קבעו בלילה משתה ושמחה. כי העשי' בא אחר הזכירה. ועיקר הזכירה ביום. וכן הוכיחו תוס' מדסעודה ביום דעיקר מצות קריאה ביום. ולכך אחר השלמת הזכירה ומתעורר ע"י הקריאה הארת הנס כדכתיב והימים כו' נזכרים ונעשים. וכן לעשות אותם ימי משתה ושמחה הוא כנ"ל שע"י הקריאה מתעורר … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים ב׳

א תרל"ד ב וישב מרדכי אל שער המלך כו'. אמרו חז"ל ששב לשקו ותעניתו. פי' וישב ששב בתשובה. כי כן דרך הצדיק על ידי שעוזר לו השי"ת. מכניע עצמו ביותר על ידי הבושה מלפניו ית'. ומרדכי נצטער שגרם הוא כל הגזירה. ועתה עשה לו השי"ת חסד כזה. נתבייש עוד יותר. ושב. כי וודאי אין התשובה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים א׳

א תרל"א ב על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור. ומשמע שעיקר הנס תולה בזה. כי איך יקרא שם היום על דבר טפל שאינו העיקר. כי קשה הול"ל פור למה פורים. אך שגם גורל ישראל הי'. ואף כי לא הפילו פור. אך זה הפור שכשהגורל שלהם להשמיד לאבד כל היהודים. וזה א"א. ממילא … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת זכור כ״ב

א תרס"ד ב יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק. כתיב ה' אלקיך מתהלך כו' להצילך כו'. כי עיקר המלחמה על ברית מילה. כמ"ש שזרק מילות כלפי מעלה. כמ"ש במ"א כי עמלק הוא הערלה דחפיא על ברית ולפי שעיקר המלחמה בכאן חתם הקב"ה שמו להצילך. וזה כס י"ה. כי חתם י' באיש וה' באשה. והערלה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת זכור כ״א

א תרס"ב ב איתא בשבת זכור ובעמלק זכור. דכתיב מות וחיים ביד לשון. וכח הלשון שניתן לבנ"י. כפי הזכירה בפה בקידוש היום. כך נמשך הקדושה וברכה בשבת קודש. וכמו כן כפי הזכירה בפה למחות זכר עמלק כך בא עליו הקללה מן השמים. כמ"ש החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה. שהכל תלוי בבני ישראל מכח התורה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת זכור כ׳

א תרנ"ז ב תמחה כו' זכר עמלק וכ' אמחה כו'. כי בכח שנאת בנ"י יכולין למחות זכרו. דכתיב בראשית ברא בשביל התורה שנק' ראשית ובשביל ישראל שנק' ראשית. נמצא כל דבר שבעולם אין לו קיום רק באיזה אחיזה רחוקה וקרובה שיש לו בתורה ובישראל. וכ' וכתוב זאת זכרון בספר הוא תורה שבכתב. ושים באזני יהושע … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת זכור י״ט

א תרנ"ד ב במדרש ברכו ה' מלאכיו ולא כל מלאכיו תחתונים שאינם יכולין לעמוד בתפקידיו של הקב"ה כו' עושי דברו שהקדימו עשי' לשמיעה. ע"ש שדורש שלא עלתה בידם של ס"ר ומשה רע"ה נשאר יחידי ע"ש. פי' לעמוד בתפקידיו של הקב"ה להיות גומר כל השליחות. כי הכל הולך אחר החיתום וגמר התיקון הוא בעשי'. ובזה נכשלו … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת זכור י״ח

א תרנ"ג ב אמרו חז"ל זכור בפה כי בכח הפה שניתן לבנ"י יכולין למחות זכר עמלק והוא בכח התורה. לכן תקנו לקרוא פרשת זכור בשבת שיש בו קריאת התורה שמתגלה כח התורה בשבת. דהנה כתיב אשר קרך בדרך דבאמת עיקר שבחן של בנ"י כשיצאו ממצרים שנמשכו אחר הקב"ה כמ"ש זכרתי לך חסד נעוריך כו' לכתך … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת זכור י״ז

א תר"נ ב בפסוק והיה כאשר ירים משה ואמרו חז"ל וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות אלא לומר לך בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברין ואם לאו היו נופלין. וקשה מה קושיא וכי ידיו של משה. וכי זה בלבד עשו לנו ידיו של משה. והם עשו כל … להמשך קריאה

דילוג לתוכן