שפת אמת, שמות, כי תשא ט״ז

א תרמ"ח ב אך את שבתותי תשמורו כו'. חז"ל אמרו אך חלק. דכתיב אות היא ביני וביניכם. א"כ השבת הוא ממוצע. ויש בו חלק ברוחניות ובגשמיות. כמ"ש בזוה"ק ויקהל בפסוק ושמרו בני ישראל את השבת ההוא רוחא אתפשטותא דההוא נקודה כו' אתענג מעילא ומתתא ע"ש ד' ר"ד ע"ב באורך. א"כ א"ש אך חלק. דזה החלק … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, כי תשא ט״ו

א תרמ"ז ב בפסוק אך את שבתותי תשמורו פרש"י למעט שבת ממלאכת המשכן. הענין הוא כי המשכן הוא לתקן החטא. כמ"ש משכן העדות עדות הוא שוויתר להם הקדוש ב"ה כו'. והיינו שהוא במקום הצריך עדות ובירור. דאיתא קלקלתם נעשה הזהרו בנשמע. כי מקודם היו ישראל מתוקנים בגופים מזוככים כמלאכי השרת. והי' מתוקן העשיה לגמרי. וזה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, כי תשא י״ד

א תרמ"ו ב בפסוק כי אות הוא ביני וביניכם כו' לדעת כי אני ה' מקדישכם. דרשו בגמ' אמר הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה אני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם. כי תכלית עבודת האדם הוא בסייעתא דשמיא לזכות להמשיך קדושה משמים. ועיקר הקדושה הוא בעוה"ב. והקב"ה הטיב עמנו ונתן לנו גם … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, כי תשא י״ג

א תרמ"ה ב בפסוק אך את שבתותי. מדקדקין מאי אך. ויש לומר פי' שבתותי שלמעלה בשמים. ובני ישראל יש להם חלק בזה כמ"ש פורס סוכת שלום עלינו. פרס הוא חלק. וכמ"ש בזוה"ק כי בשבת יש השתתפות ברוחא דנחתא מלעילא ומתענג בתענוגי שבת ע"ש בפ' ויקהל. וכדכתיב ביני וביניכם. וזהו לשון אך חלק. עוד יתבאר פי' … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, כי תשא י״ב

א תרמ"ג ב במדרש כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה ע"ש. כי לוחות הראשונות היו בדעת. מעין עשרת הדברות ממש. יתן חכמה הוא קצת דבר נפרד. נתינה להמקבל. ומפיו דעת ותבונה הוא התקשרות עצום. ובשבת כתיב לדעת כי אני ה' מקדישכם שיש בו מעין לוחות הראשונות. וכתיב בהם מעשה אלקים המה שהי' הרצון לתקן … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, כי תשא י״א

א תרמ"ב ב במדרש ויתן אל משה. ה' יתן חכמה כו' לבנו נתן מתוך פיו דעת ותבונה כו'. שראינו בקבלת התורה היו ב' הבחי'. הדברות ששמענו מפיו של הקב"ה וב"ש. ואח"כ ויתן אל משה בכתב. והי' בחי' נעשה ונשמע. דהלוחות מעשה אלקים המה. ולכן כשקלקלו נעשה נשברו הלוחות. אבל בדברות ששמענו מפיו לא נעשה שינוי. … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, כי תשא י׳

א תרמ"א ב בפסוק אך את שבתותי תשמורו כו'. סמיכות שבת למעשה המשכן. דכתיב ששת ימים יעשה כו' וביום השביעי כו'. והיינו שהשבת תלוי בימי המעשה ובכל עת שתיקנו בנ"י את העשי' ניתן להם השבת. ובהר סיני שהי' תיקון מ"ב כמ"ש העשויה בהר סיני ניתן להם השבת. ואחר החטא שקלקלו הנעשה. וניתקן אחר כך במעשה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, כי תשא ט׳

א תר"מ ב בגמ' מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה. לך והודיעם כו'. כמה מתנות טובות נתן הבורא ית' לבנ"י ותורה וכל המצות. אכן באמת השבת הוא כולל הכל. והוא השורש של כל המתנות טובות. והשורש נקרא בית גנזיו של הקב"ה. וז"ש אך את שבתותי תשמורו משמע שזה כולל הכל. דכתיב ויתן אל … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, כי תשא ח׳

א תרל"ט ב תשא ופ' פרה. ערבובי דברים. ג ויתן אל משה ככלותו במד' כל מ' יום למד ושכח כו'. להודיע כי הכל הולך אחר החיתום. ובסוף היגיעה בא הישועה. ובוודאי יגיעת מרע"ה ארבעים יום לא אכל ושתה כו' ונעשה כמלאכי השרת. וזהו ככלותו שהוא כלות הנפש ונתלבש בענן. לכך כתיב לדבר אתו. מה שאין … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, כי תשא ז׳

א תרל"ח ב בפסוק אך את שבתותי תשמורו כו' אות הוא ביני וביניכם. וקשה מאי אך. ורש"י כתב למעט שבת ממלאכת המשכן. ולהבין הענין נראה דבני ישראל נפלו ממדריגתם העליונה ע"י החטא שקלקלו נעשה ונתקן במלאכת המשכן שהוא ענין בירור ל"ט מלאכות. שכולל כל מעשה האדם כמ"ש במ"א. וע"י היגיעה לעשות הכל בקדושה זוכין למצוא … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, כי תשא ו׳

א תרל"ז ב בפסוק ואתה דבר אל בני ישראל כו' אך את שבתותי תשמורו כו'. מאי אך. כתב רש"י למעט שבת ממלאכת המשכן. דאיתא בגמ' מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה כו' לך והודיעם. ותימה שכבר ניתן להם מצות שבת ונשנית בעשרת הדברות. אמנם נראה עפ"י מאמר חכמינו ז"ל כי בקבלת התורה הי' … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, כי תשא ה׳

א תרל"ו ב אך את שבתותי תשמורו כי אות הוא ביני וביניכם כו'. התחיל שבתותי ומסיים אות הוא. אבל ביאור הדברים את שבתותי דייקא. כי איך שייך שבני ישראל ישמרו השבת הלא גדלה מעלת השבת קודש ממעלת בני ישראל. ומי גדול השומר או הנשמר. אך התפשטות קדושת שבת שיש בכל איש ישראל כי נשאר רשימה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, כי תשא ד׳

א תרל"ה ב אך את שבתותי תשמורו כו' אות הוא ביני וביניכם כו' לדעת כי אני ה' מקדישכם. פי' שבכל דבר צריכין לשמור בחי' השבת. פשוט הנייחא שיש להקב"ה מכל הבריאה שלכבודו ברא בכלל ובפרט לזכור לעשות כל המעשים כדי לגמור רצונו ית' מה שהוא אף שא"י כראוי איך. וזה תכלית הבריאה. וז"ש שבתותי. כי … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, כי תשא ג׳

א תרל"ג ב שבתותי תשמורו כו'. לשון רבים. כי יש בכל דבר חיות משבת קודש והיא הנקודה המשלמת הכל כמ"ש רש"י ז"ל ויכל אלקים ביום השביעי שבשבת נגמר המלאכה כו'. הפי' כנ"ל ששבת משלים כל דבר. והוא הגמר והקיום של כל דבר שהוא שורש החיות. ובשבת קודש מתעורר שורש זה בכל דבר. ולכך נק' מנוחה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, כי תשא ב׳

א תרל"ב ב אך את שבתותי תשמורו כו' וכן ושמרו בנ"י את השבת. ומה שמירה זו שאדם שומר השבת. הלא האדם נשמר בשבת. אך כתיב את שבתותי. והוא הטפל לשבת. היינו להמשיך קדושת השבת לכל הדברים. ובכל דבר יש בחי' שבת אף בחול. רק שנגנז ונסתר בימי המעשה. ובשבת מתגלה. ובעת שנסתר צריך שמירה. והוא … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, כי תשא א׳

א תרל"א ב ברש"י אך כו' שבתותי תשמורו כו' למעט שבת ממלאכת המשכן. ורמב"ן ז"ל תמה. ואא"ז מו"ר זצלה"ה אמר הפירוש שאף שגם המשכן הוא ענין השראת השכינה וגם ענין שבת הוא עליות כל הנבראים. וממעט הכתוב שאין ענין המשכן בשבת. ודבריו צריכין ביאור כי איני זוכר יותר. ועפ"י הפשוט וודאי גם בימות החול שנק' … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים ל׳

א תרס"ג ב ליהודים היתה אורה ושמחה. אמרו חז"ל אורה זו תורה. וכ' היתה אורה. פי' אור הגנוז דכתיב יהי אור ויהי אור דרשו חז"ל שאור הראשון נגנז. לכן כתיב ויהי לשון צרה. שאין האור מתגלה בשלימות בעוה"ז. לכן כתיב בכל הימים ויהי ערב ויהי בוקר. שלא הי' האור בשלימות. וכאן כתיב היתה אורה. והיה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים כ״ט

א תרס"ב ב ליהודים היתה אורה זו תורה. פי' כמו שמתפללין והאר עינינו בתורתך. שהתורה ניתנה לנו להאיר לנו. שהתורה נקראת אור. כמ"ש ותורה אור. אבל העיקר כשבנ"י זכאין. והם כלים לקבל האור. נקראת התורה אורה. שנגמר המכוון מכח אל הפועל. שבנ"י הם הפתילה שהאור נאחז בה. וגם היתה אורה שנתחדש אור התורה וקיבלה הוי' … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים כ״ח

א תרס"א ב ליהודים היתה אורה זו תורה. הגם שכבר קבלנו את התורה. אבל צריכין להיות דבוקים בתורה. וע"ז אמרו חכמים במ"ח דברים התורה נקנית בהם שע"י הדברים הללו מתחברים אל התורה. ז"ש היתה אורה. הויה וקנין. ואיתא בגמ' מ"ח נביאים היו לישראל. וכולם לא החזירום למוטב עד ישועה זו בפורים. ואותן מ"ח נביאים מכוונים … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים כ״ז

א תר"ס ב ליהודים היתה אורה זו תורה. דאיתא נשבע הקב"ה שאין שמו שלם עד שימחה זרעו של עמלק. והתורה כולה שמותיו של הקב"ה. ובכל מקום שיש מחיית עמלק מאיר אור התורה דאורייתא סתים וגליא. ולעתיד תצא חמה מנרתיקה ויתגלה סתרי תורה. ועכשיו מחמת אותו הרשע עמלק ימ"ש נסתם הפנימיות וכשיש מחיית עמלק יש גילוי … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים כ״ו

א תרנ"ט ב איתא בגמ' קימו וקבלו. קיימו מה שקיבלו כבר. שבפורים זמן קבלת התורה. כמו שאחר מלחמת עמלק ברפידים באו להר סיני לקבל התורה. כן לעולם אחר מפלת עמלק יש קבלת התורה. כי מילה קדמה לתורה. והיא שער השמים כמ"ש מי יעלה לנו השמימה ר"ת מילה. שעי"ז זכו לקבלת התורה מן השמים. ואותו הרשע … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים כ״ה

א תרנ"ח ב איש יהודי במדרש איתא שנדמה לאברהם שגייר גיורים דכתיב ורבים כו' מתיהדים כו'. דכתיב אם מזרע היהודים מרדכי. פי' שהאדם עץ השדה. כמו שיש באילנות מזריע זרע. כן יש בצדיקים שבכחם להמשיך נפשות לזרוע צדיקים בארץ. ופי' איש יהודי שעושה יהודים בעולם. וע"ז כתיב אור זרוע לצדיק שהצדיק יש בו אור להזריע … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים כ״ד

א תרנ"ז ב והימים האלה נזכרים ונעשים. כפי הזכירה שבני ישראל מזכירין הנסים בקריאת המגילה. כך הם נעשים. ומתחדש הארת הנסים בכל דור. כי שנאת עמלק והמן הוא בעולם שנה נפש. וכמו כן הנס הי' בג' בחי' הנ"ל. בכל דור הוא בחי' שנה. משפחה ומשפחה בחי' נפשות. מדינה ועיר הוא בחי' עולם. והמלחמה בעמלק הוא … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים כ״ג

א תרנ"ו ב לפורים ופ' תשא ג ליהודים היתה אורה זו תורה. נראה כי תורה אור. ואורה היא בחי' תורה שבע"פ. ולכן איתא הדר קבלוה בימי אחשורוש עפ"י מ"ש במדרש תנחומא פ' נח כי מה שהוצרך לכפות עליהם הר כגיגית היה על תורה שבע"פ. נמצא דעיקר הקבלה שבימי אחשורוש הוא תורה שבע"פ. וכבר כתבנו במ"א … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים כ״ב

א תרנ"ה ב איתא בגמ' אסתר מן התורה מנין דכתיב ואנכי הסתר אסתיר פני. וגם אמרו הדר קבלוה בימי אחשורוש. דבאמת התורה היא ראשית הכל ואחרית הכל. ועל זה נאמר טוב אחרית דבר מראשיתו. פי' בני ישראל שיש להם דביקות לעולם בתורה. ולכן נק' בנ"י ראשית שאפילו בימי הירידה הם דבוקים בראשית. ובשעת קבלת התורה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, לפורים כ״א

א תרנ"ד ב הענין שקבעו הימים למשתה ושמחה. ובאמת כל תגבורת בני ישראל על עמלק על ידי תענית כמ"ש חז"ל. וכמ"ש דברי הצומות וזעקתם. דהקול קול יעקב ואיתא בזוה"ק כי פורים ע"י עונג כמו יום הכפורים ע"י תענית. דכתיב מות וחיים ביד לשון. ויתכן לרמוז על ב' סימנים קנה וושט שתלוין בלשון. והקנה הוא בחי' … להמשך קריאה

דילוג לתוכן