שפת אמת, שמות, פרשת פרה ט״ו

א תרס"ד ב מים חיים אל כלי. דמת הוא אבי אבות הטומאה. וכל זה מצד הגוף שעומד למיתה. והנשמה כתיב בה ויפח באפיו נשמת חיים. והוא שורש כל הנשמות בחי' חי החיים. עמך מקור חיים. וכל הטהרה מכח הנשמה כמ"ש נשמה שנתת בי טהורה. ובשבת יש התגלות מנשמה זו. לכן אומרים נשמת כל חי תברך. … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת פרה י״ד

א תרנ"ט ב מפרשת תשא ופ' פרה ג נסמך פסוק ויתן אל משה לפרשת השבת כמ"ש בשבת יעשה כולו תורה שכן כתיב וביום השביעי שבת וינפש ויתן אל משה. כי בששת ימי המעשה עשה השמים וארץ וביום השבת מיוחד אל התורה ובכל (השבת) [שבת] מתחדש נתינה זו. וכמו כן מרע"ה נותן התורה לבנ"י בכל שבת. … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת פרה י״ג

א תרנ"ו ב מפ' ויקהל ופ' פרה ג בענין טהרת פרה שקבעו לקרות בשבת כי הנשמה טהורה כמ"ש נשמה שנתת בי טהורה. ועיקר הטומאה מחלק הגוף. ולכן הרשעים בחייהם נקראים מתים מאחר שאין הנשמה מאירה בהם. ולכן בשבת שהוא יומא דנשמתין שהנשמה גובר ביותר על הגוף. ונק' נשמה יתירה. לכן זוכין בו לטהרה. והנה כ' … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת פרה י״ב

א תרנ"ד ב בענין טהרת הפרה שנק' חקה כדאיתא במדרש ע"פ אמרתי אחכמה והיא רחוקה שאין יכולין להשיג הטעם דיש תורה וחקים ומצות ומשפטים. ועיקר שבחן של ישראל שזכו לחקים. מאחר שאין משיגין הטעם. א"כ הוא עדות שיש לבנ"י חלק בעצמותם בתורת ה'. שחוקות התורה הם חקיקות ורשימות בנפשות בנ"י. ולכן מזה בא הטהרה כי … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת פרה י״א

א תרמ"ז ב קבעו חז"ל לקרות פרשת פרה קודם ניסן. כי כמו שיורד בניסן התחדשות לבנ"י כמו כן יורד מקודם טהרה לנפשות בני ישראל. כי הכל מאתו ית'. ובימים אלו שכל בנ"י טיהרו עצמם קודם הבאת קרבן פסח. מסוגלים הימים בעצמם למצוא רוח טהרה. ופרשה זו של דין טהרת מת. המייגעים בה יכולין לבוא לטהרה. … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת פרה י׳

א תרמ"ו ב פ' שמיני ופ' פרה ג חז"ל הקדימו פרה לחודש. כי בחודש ניסן מתעורר בחירה חדשה בכל שנה שהקב"ה בוחר בעמו ישראל. ומתחילה ביציאת מצרים החודש הזה לכם. ואח"כ אחר שנתקן החטא נתקרבו ג"כ אליו בחודש ניסן כמ"ש ביום השמיני. ויקרבו כל העדה כו'. וב' הבחי' אלו בחירה וקריבה הם תמיד לבנ"י. וע"ז … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת פרה ט׳

א תרמ"א ב פ' צו ופ' פרה ג בשם מו"ז ז"ל הקדמת פרה לחודש שע"י הביטול כאפר יכולין למצוא ההתחדשות ודפח"ח. שע"י ביטול הטבע דאין כל חדש תחת השמש רק למעלה מהשמש ממשיכין ע"י הביטול וכמו כן בכל יום יש התחדשות ובנ"י ע"י מס"נ מעוררין ההתחדשות בכל יום כמ"ש בכל לבבך כו' נפשך כו' מאודך … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת פרה ח׳

א תר"מ ב בקיצור גדול ג בשם מו"ז ז"ל בענין טהרת אפר פרה דכתיב מים חיים. והוא הארת התורה. וצריך להיות מקודם בטל כעפר לזכות לחיות התורה. לכן קדמה פרה לחודש. דאין כל חדש תחת השמש. רק ע"י ביטול הטבע מקודם. ולהוסיף ביאור כי הכנעה בפ"ע אינו עיקר המכוון. אבל צריך להיות בצירוף חיות התורה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת פרה ז׳

א תרל"ט ב תשא ופ' פרה ערבובי דברים ג סדר פרשיות אלו מקודם קבלת התורה שהי' תיקון הבריאה. ואחר החטא איתא קלקלתם נעשה לכן נתקן ע"י המשכן. וכמו בעת הבריאה נברא אדם בסוף. אח"כ השבת. כמו כן בסדר מעשה המשכן אחר כך ראה קראתי בשם בצלאל. אח"כ השבת. כי האדם צריך לעלות ולחבר כל העשי' … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת פרה ו׳

א תרל"ח ב פ' צו ופ' פרה ג מצות תרומת הדשן שעל ידי שריפת המחשבות רעות כמ"ש היא העולה מחשבה רעה ע"ש בזוה"ק. ע"י מתרומם האדם אח"כ ואש המזבח תוקד בו. עי"ז לא תכבה. כי כפי מה שפועל התלהבות התורה לשרוף על ידה מחשבות היצר כפי הכח זה שנמצא בה מתקיימת ומתחזקת. וכן הוא סדר … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת פרה ה׳

א תרל"ו ב אלה הד' פרשיות שקלים וזכור ופרה וחודש. נראה כי ה ב' פרשיות אחרונות הם כענין הראשונים עפ"י הפסוק לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי. ושקלים הוא נדיבות הלב וזוכין עי"ז לרוח חיים כי לעולם יש נקודה בכל נפש ישראל להשי"ת. וע"י התעוררות זאת הנקודה אף שאינו בתיקון השלימות זוכה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת פרה ד׳

א תרל"ה ב מה שקבעו פ' פרה בשבת. נראה כי השבת מסייע לטהרה זו. דאיתא לך אני מגלה טעמי פרה ולאחרים חוקה. דוודאי יש טעם לפרה רק שמי שטעם טעם חטא אינו יכול להשיג זה הטעם. כי הוא תיקון חטא העגל שמקודם היו דבוקין בעץ החיים. וע"י החטא אינם יכולין להשיג טעמי פרה. ולכן מרע"ה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת פרה ג׳

א תרל"ד ב תשא ופ' פרה ג בפסוק אך את שבתותי תשמורו. וקשה דכבר כתיב זכור כו'. ופרש"י למעט ממלאכת המשכן כו'. וי"ל דבישר להם הקב"ה אחר החטא שנשאר להם קדושת שבת. וביאור הדברים דפרה הי' תיקון העגל. ואיתא במדרש מי יתן טהור מטמא כו' עוה"ב מעוה"ז כו'. דיש ב' בחי' קדושה וטהרה כמ"ש בזוה"ק. … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת פרה ב׳

א תרל"ב ב צו ופ' פרה. איני זוכר כסדר ג על מוקדה כו' עד הבוקר. בזוה"ק מחשבה רעה הוא העולה כו' שכל מחשבה זרה שעולה לאדם רק כדי להעלות' ע"י האדם בעת שיהי' לו ישוב הדעת כראוי. וזהו עד הבוקר שמבורר אצלו האמת. רק להיות אש התבערה והרצון והתשוקה להשי"ת תמיד וזהו על מוקדה. גם … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פרשת פרה א׳

א תרל"א ב תשא ופ' פרה. ג אא"ז ז"ל הגיד בפרשת פרה שמטהר מטומאת מת והוא הסתלקות חיות הפנימיות והעצה להיות בטל כעפר ואפר אל חיות השי"ת. ועל ידי זה מתחדש החיות. ולכך פ' החודש אח"כ. עכ"ד פח"ח: ד ובמדרש מי יתן טהור מטמא כו' לא יחידו של עולם כו'. כי בכל דבר יש נקודה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, כי תשא כ״ז

א תרס"ד ב ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם. פי' בשבילכם מתגלה קדושת השבת בעוה"ז. כי באמת השבת למעלה מן הזמן. כמ"ש ששת ימים עשה כו'. אם כן השבת למעלה מכל מעשה בראשית. לכן עיקר השבת לנשמות בג"ע ולעתיד לבוא. רק בשביל בנ"י נתגלה מקדושת השבת בעוה"ז. וע"ז כתבו חז"ל אמרה שבת לי אין … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, כי תשא כ״ו

א תרס"ב ב בפסוק ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו. ונסמך לפרשת שמירת שבת דאיתא במד' ככלתו כל שאומר ד"ת ואין חביבין על שומעיהן ככלה העריבה לבעלה נוח לו שלא אמרן שכשנתן הקדוש ב"ה התורה לישראל היתה חביבה להם ככלה על בעלה כו'. והנה מרע"ה הי' לו זה התשוקה והרצון בשלימות לכן זכה שניתן התורה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, כי תשא כ״ה

א תרס"א ב אך את שבתותי תשמורו. וכן כתיב ביוה"כ אך בעשור. לומר כמו שיוה"כ מכפר לפני ה' תטהרו. כן שבת דרשו חז"ל שומר שבת מחללו מחול לו. וביוה"כ הוא ע"י ועניתם ובשבת ע"י עונג שבת. וכמו שדרשו התם אך מכפר הוא לשבים ואינו מכפר לשאינם שבים כן בשבת מ"ש חז"ל מוחלין לו הוא ע"י … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, כי תשא כ״ד

א תרנ"ח ב אך את שבתותי תשמורו כו'. וסמיך לי' ויתן אל משה לומר שיש בשבת הארה מלוחות הראשונים. ובמדרש לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים. דהנה בקבלת התורה כתיב פנים בפנים דיבר ה' עמכם פי' פנים כמ"ש ופניתי אליכם אמרו חז"ל פונה אני מכל עסקי ועוסק בכם. וכמו כן צריך איש ישראל להיות נפנה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, כי תשא כ״ג

א תרנ"ז ב מצות השבת וסמיך לי' ויתן אל משה. דאיתא בגמ' ומד' כל מ' יום הי' משה רע"ה לומד תורה ושוכח עד שניתן לו במתנה. כי המשילו במדרשים אותן המ' יום לתורה כמו ששת ימי המעשה. שכך אמז"ל העולם נברא בו' ימים והתורה במ'. וכמו דמעשה בראשית ששת ימים הוא הכח בטבע וכל יום … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, כי תשא כ״ב

א תרנ"ו ב במדרש בפסוק פסל לך כו' ויגד לך תעלומות חכמה. הראשונים לא הי' בהם רק עשרת הדיברות ואחרונים הי' בהם מדרש ואגדות כו'. ע"ש. דהנה בראשונים כתיב חרות על הלוחות דרשו חז"ל חירות. דכתיב והלוחות מעשה אלקים המה שהיו דבוקים באלקותו ית"ש כמו שהיו מוכנים בנ"י בשעת מתן תורה להיות כמלאכים כמ"ש אמרתי … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, כי תשא כ״א

א תרנ"ד ב בפסוק אך את שבתותי תשמורו כו'. ופרש"י למעט שבת ממלאכת המשכן. כי הנה במלאכת המשכן אמרו חז"ל יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנברא בהם שמים וארץ. דהכל בתורה נברא ויש אותיות בשמים ובארץ הה"ד את השמים אותיות מא' ועד ת' בשמים ואת הארץ. ומלאכת המשכן הוא לחבר מה שבארץ בשורשן שבשמים. ואז … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, כי תשא כ׳

א תרנ"ג ב בפסוק אך את שבתותי תשמורו כו' ביני וביניכם כו'. אמרו חז"ל שבת ניתנה בצינעא. הענין עפ"י מ"ש ששת ימי המעשה יהיה סגור וביום השבת יפתח. כי בשבת נגלה הפנימיות הנסתר. וכמו שהוא מצדו ית"ש כן בנפשות בנ"י נפתח פנימיות הלב בשבת קודש. ובכל מקום הפנימיות צריך שמירה. לכן כתיב תשמורו. וחז"ל אמרו … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, כי תשא י״ט

א תרנ"ב ב בפסוק אך את שבתותי תשמורו. את הוא הטפל לשבת. והוא ששת ימי המעשה מא' ועד ת'. וצריכין להמשיך הארת השבת בימי המעשה. ורש"י פי' שבת שבתון מנוחת מרגוע ולא עראי. יתכן ג"כ לפרש שלא יהי' מנוחה לפי שעה רק להתיישב מנוחת השבת בלב על כל ימי המעשה. וזהו נק' שבתון מנוחת מרגוע. … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, כי תשא י״ח

א תר"נ ב בפסוק ואתה דבר אל בני ישראל כו' אך את שבתותי תשמורו. דאיתא שמשה רבינו ע"ה מחזיר לבנ"י בשבת קודש הכתרים של הקדמת נעשה לנשמע. שהוא כח עשרת הדיברות שניתנו לבנ"י קודם החטא. שהוא מעלה גבוה מאוד כדאיתא במד' בפסוק ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה. משל שבא בנו ונתן לו ממה שבתוך … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, כי תשא י״ז

א תרמ"ט ב בפסוק אך את שבתותי תשמורו למעט שבת ממלאכת המשכן. פי' בשבת קודש יכולין להתדבק בקדושה שלא על ידי מלאכת המשכן. כדאיתא בזוה"ק בפסוק וזאת התרומה אשר תקחו מאתם. מאת זמנים ושבת כו'. כמו שאותן הי"ג דברים שנעשה מהן המשכן הם תיקון בעובדא. כמו כן נוכל ליקח הארה מאלה הי"ג זמנים שפי' שם … להמשך קריאה

דילוג לתוכן