שפת אמת, שמות, פקודי ה׳

א תרל"ח ב אלה פקודי המשכן כו' על פי משה כו' ובמדרש איש אמונות רב ברכות. ביאור הענין כי המשכן הי' תיקון חטא העגל. דהנה קודם זה החטא היו בנ"י דבקים בשורש כללות כנס"י שנאמר עליהם חלק ה' עמו. וע"י החטא נפלו לבחי' הפירוד כמ"ש אלה כו'. ולכן הקהיל אותם מרע"ה כמ"ש ויקהל. וזה הי' … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פקודי ד׳

א תרל"ו ב פקודי ופ' החודש ג אלה פקודי המשכן משכן העדות. במד' תנחומא חביב המשכן כבריאת שמים וארץ דכתיב בהם עדות העדותי בכם כו' את השמים כו' ובמשכן כתיב העדות כו' ע"ש. כי הנה המשכן הי' תיקון כל הבריאה כמ"ש בזוה"ק והי' לרמז כל הנמצאים איך הם מרומזים לדברים עליונים ותלוין במאמרו של הקב"ה. … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פקודי ג׳

א תרל"ה ב אלה פקודי המשכן משכן העדות כו' עדות הוא שמחל הקב"ה חטא העגל. ובגמרא עדות הוא שהשכינה שורה בישראל כו'. כי המשכן הי' תיקון החטא ומקודם החטא לא הוצרכו לעבודה במעשה ומלאכה ע"י שהקדימו נעשה לנשמע הי' בטל כח העשי' לגמרי. ואחר שחטאו במעשה הוצרכו לברר בפועל ע"י מעשה שע"י שעשו המשכן ברצון … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פקודי ב׳

א תרל"ב ב במדרש איש אמונות רב ברכות כו' זה משה אין להעשיר זה קרח כו'. כי קשה לו למה נמנו דברי המשכן. והברכה שולטת בדבר שאינו מנוי. והתשובה בזוה"ק ג"כ שכיון שהי' המנין ע"י משה רע"ה הי' בו ברכה. וכלל הדברים מה שבמנין אין ברכה שולטת כיון שנפרד כל אחד בפני עצמו. ובלי מנין … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פקודי א׳

א תרל"א ב פ' ויקהל פקודי ופ' החודש ג ובמדרש פקודי איש אמונות רב ברכות כו'. בא ליישב כי במנין אין הברכה שולט. והתירוץ כתוב ג"כ בזוה"ק שכיון שהי' ע"פ משה הי' ברכה במנין ג"כ. והענין כי כל ריבוי הוא למטה כמ"ש בס' הישר כי כל המתקרב להקדושה נתמעט ונעשה אחד ע"ש שער י"א. אך … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, ויקהל כ״א

א תר"ס ב במדרש ואל מי תדמיוני כו' א"כ יאמר קדוש שאו מרום עיניכם כו'. כי הקב"ה רחוק מכל רחוק ואי אפשר להשיגו רק ע"י פעולותיו כמ"ש מי ברא אלה. ומצד הבריאה הוא קרוב מכל קרוב. ובאמת מעשה המשכן הוא רמז למעשה בראשית והוא המשכת השראת השכינה ע"י אלה הכלים הכלולים בסוד מעשה בראשית כמ"ש … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, ויקהל כ׳

א תרנ"ח ב ויקהל משה כו' רמז שבשבת נעשין בנ"י קהל אחד כדאיתא במדרשים עשה לך קהלות ללמוד דיני שבת ויו"ט. כי בני ישראל הם באמת אחדות אחד. רק ע"י הפסולת נעשה פירוד ביניהם. ובשבת שנתבטל הפסולת באין אל האחדות. ומרע"ה הוא שר התורה והוא מאחד את בני ישראל כמ"ש תורה צוה כו' מורשה קהלת … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, ויקהל י״ט

א תרנ"ז ב בענין המסוה וסמיך לי ויקהל משה ומצות השבת פי' מו"ז ז"ל לרמוז כי בשבת מחזיר מרע"ה לבני ישראל העדי כו' כי כחו של מרע"ה מתגלה בש"ק. ובימי המעשה יש מסוה שהוא התלבשות אור תורה במעשה בראשית. ובשבת מתגלה אור התורה בעצם. ויקהל הוא התעוררות הבא מלמעלה כדאיתא במדרשים שאמר הקב"ה למשה עשה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, ויקהל י״ח

א תרנ"ו ב במדרש ואל מי תדמיוני ואשוה כו' ראו מי ברא אלה בזכות אלה שמות בנ"י בזכות אלה המצות כו'. שמות יקרא וכ' בשם יקרא כו' כי כל ברי' מגדול ועד קטן יש לה איזה התקשרות בשורש וזה השם שיש לכל ברי'. ולכן מסיים הפסוק לתבונתו אין מספר. פי' כל ברי' מכיר את הבורא … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, ויקהל י״ז

א תרנ"ה ב במדרש אנכי בראתי חרש נופח באש פחם ומוציא כלי למעשהו. ע"ש שדורש על בצלאל שעשה המשכן. דהנה בשבת כתיב לא תבערו אש כמ"ש במ"א. דיש אור המאיר ואור שורף. ובימי המעשה הוא בחי' שורף כי האור שכ' בכל יום וירא אלקים כי טוב הוא בהסתר. כמ"ש ויהי ערב ויהי בוקר. וצריכין לברר … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, ויקהל ט״ז

א תרנ"ד ב לפ' ויקהל ופ' שקלים ג אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות כו'. הגם כי בשבת שובתין ממלאכת עשי'. אבל זה תיקון המעשים בהיות נעשה המלאכות בששת ימים וביום השביעי קודש זה תיקון העשי'. וזה הבחינה שנתן הקב"ה לבנ"י בהיותם בעולם הזה הגשמיי להיות להם חלק בקדושה עליונה. ואמרו חז"ל על הקב"ה עשיר … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, ויקהל ט״ו

א תרנ"א ב ויקהל משה. סמך מצות השבת לתרומת המשכן. כי שניהם ענין אחד. השבת הוא תרומה בזמן כמ"ש ימים יוצרו ולו אחד בהם זה יום השבת שמשייר ברכה וקדושה לכל הימים. וכמו כן יש תרומה במקום לעשות משכן וביהמ"ק. וזה משייר ברכה וקדושה לכל המקומות. וכמו כן חכמי לב וכהן הוא תרומה בנפשות. וזה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, ויקהל י״ד

א תרמ"ט ב בפסוק אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות כו'. דהנה כבר ניתן השבת זכור ושמור ומה ענין מצות השבת שנית. ויתכן כי השבת יש בו כמה מדריגות זו למעלה מזו כפי תיקון ועמידת בני ישראל. ויש בו בחי' מעשה דיבור ומחשבה. זכור ושמור זכירה בפה ושמירה בלב. ועתה הוא במעשה כמ"ש לעשות. כי … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, ויקהל י״ג

א תרמ"ז ב מפ' ויקהל פקודי ג ויקהל משה כו' אלה הדברים כו'. ופי' מו"ז ז"ל כי קודם החטא סידר הכתוב מלאכת המשכן קודם מצות השבת שהיו ימי המעשה הכנה לשבת. ואח"כ הוצרך להקדים השבת שבכח השבת יוכלו לתקן המעשה. ואפשר שזה עצמו הרמז שאמרו חז"ל כי מרע"ה צוה לעשות כלים ואח"כ משכן ובצלאל אמר … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, ויקהל י״ב

א תרמ"ו ב מקודם כתיב פרשת המסוה אח"כ ויקהל משה כו'. ובמד' בפסוק ראו קרא ה' בשם. ואל מי תדמיוני ואשוה א"כ יאמר קדוש שאו מרום עיניכם כו'. דכתיב אני אמרתי אלהים אתם כו' אכן כאדם כו'. כי בוודאי אף שגרם החטא. מ"מ הכל הי' במכוון להראות כי א"א להתחתונים לבוא לתיקון הראוי רק באמצעות … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, ויקהל י״א

א תרמ"ה ב במדרש ואל מי תדמיוני ואשוה א"כ יאמר קדוש שאו מרום עיניכם כו'. הענין הוא כי באמת צריך האדם לידע כי אין לו שום שייכות והשגה בו ית'. אכן מצד הבריאה שהשי"ת ברא אותנו מצד זה יש לנו שייכות אליו. ובהצטרפות ב' הידיעות נוכל לעבוד אותו שיתקבל לפניו לרצון עבודתינו. וזה שלום לרחוק … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, ויקהל י׳

א תרמ"ד ב מפ' ויקהל פקודי ופ' החודש ג במדרש ואל מי תדמיוני כו' א"כ יאמר קדוש שאו מרום עיניכם כו'. כי כל התקרבות להשי"ת הוא רק על ידי הביטול והתעלות התחתונים לדבוק בכח אלקות שנמצא בכל דבר חלק וניצוצי קדושה שהוא החיות והנשמה לדבר הזה. כי כל פעל ה' למענהו ודרשו חז"ל לעדותו. להעיד … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, ויקהל ט׳

א תרמ"ג ב ויקהל משה כו'. למחרת יוה"כ כשירד מן ההר כמ"ש רש"י ז"ל. כי בנ"י היו מתאבלים ועתה שחזרו בתשובה נתן להם הקב"ה ברחמיו מצות נדבת המשכן לשמחם. כי הנדבה בשמחה גדולה הביאו. ואיתא כל המצות שקבלו עליהם בשמחה עדיין עושין בשמחה. לכן אחר שהתחילו מחדש לקבל עול תורה ומצות בשמחה נשאר קבוע לעולם. … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, ויקהל ח׳

א תרמ"ב ב בפסוק והנשאים הביאו חסר י' ע"י שנתעצלו כו' ע"ש ברש"י ובמד'. והענין להראות כי ביותר צריך מי שהוא במעלה יתירה להחזיק במדת הזריזות כי זריזות מביא לידי חסידות. לכן בתחלת העבודה יש לכל א' הזריזות. אבל בהתרוממות האדם נופל מהזריזות וזה פחיתות גדול. לכן יכול הפחות ממנו במדריגה להקדים אותו בכח הזריזות … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, ויקהל ז׳

א תרמ"א ב בפ' מרבים העם. כתבתי כבר במ"א כי הבינו החכמים שלא הי' הריבוי בשלימות כי בוודאי לעולם הרצון והדעת מרובה על המתקיים במעשה ובפועל. ולמשכן לא קיבלו רק הנדבה הנתקנת בכל השלימות. ואיתא אחד המרבה והממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים. ויתכן לפרש על המרבה כי הריבוי צריך שמירה שיהי' לשם שמים כראוי. וע' … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, ויקהל ו׳

א תר"מ ב ויק"פ בקיצור גדול ג בפסוק והמלאכה היתה דים לכל המלאכה כו'. דאיתא במד' המשכן מכוון למעשה בראשית כתיב הכא ותכל וכ' התם ויכלו כו'. והענין הוא שהמשכן הי' לתקן בחי' העשיה שמקודם היו בנ"י מתוקנים לגמרי למעלה מהטבע כדכתיב חירות כו'. ואח"כ ע"י החטא הי' צריכין לתקן המעשים במה שנתנו תרומה נדיב … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, ויקהל ה׳

א תרל"ט ב מפ' ויקהל פקודי נשכח ממני רק המעט אשר נזכרתי ג בפרשת ויקהל כו' אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות. אם כי השבת הוא השביתה ממלאכה. אעפ"כ הוא תיקון העשיה. כי ביטולו של דבר זה קיומו. ע"י שהמעשים מתבטלים בבוא יום השבת. עי"ז הוא דבר של קיימא. וז"ש רש"י שיהי' כאלו כל מלאכתך … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, ויקהל ד׳

א תרל"ח ב במדרש ארפא משובתם אוהבם נדבה כו' אם יתן איש כו' כל הון ביתו כו' ע"ש. שע"י נדבת המשכן נתקנו בנ"י מחטא העגל. והטעם שע"י הנדבה נתדבקו במקור נפשם הטובה שנק' בת נדיב. שהנדיבו' נמצא בשורש נפשות בני ישראל בירושה מאבות. אבל אוה"ע אם יתן כו' הון ביתו אינו באמיתות נדבת הלב. וחסד … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, ויקהל ג׳

א תרל"ז ב ויקהל ופקודי ג ויקהל משה כי' ויאמר כו' אלה הדברים כו' לעשות אותם. לפי הפשוט קאי על מלאכת המשכן שנאמר אחר כך. אמנם הקדים להם מצות השבת כי בזה הקהיל אותם כי באמת ע"י החטא בעגל ניטל מהם האחדות כמ"ש אלה כו' לתקן חטא של אלה אלהיך כו'. פי' שנפלו למקום הפירוד … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, ויקהל ב׳

א תרל"ו ב ויקהל משה כו' אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות כו' ששת ימים כו'. הקדים זה למשכן כי מלאכת המשכן הוא בכח הקהילה ואז נאמר ושכנתי בתוכם כמ"ש במדרש בתוכו לא נאמר אלא בתוכם ע"ש באלשיך תרומה. וקהילה זו הוא ענין השבת. ובזה שהגיד להם השבת בזה הקהיל אותם. גם נפרש אלה הדברים … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, ויקהל א׳

א תרל"ה ב ויקהל ופ' שקלים ג בפסוק מרבים העם להביא כו' ויצו משה כו' ויכלא העם מהביא. יש להבין מה זה האריכות בתורה בענין זה. ונראה כי ראו הצדיקים והחכמים כי נתפשט ההתנדבות יותר מהראוי. וחששו שלא יהי' עוד ברצון אמת לשם שמים. כי הכל הולך אחר הרצון לש"ש. ואיתא כי יש בכל דבר … להמשך קריאה

דילוג לתוכן