שפת אמת, ויקרא, ויקרא ט״ו

א תרמ"ז-תרמ"ח ב במד' גבורי כח כו' תחתונים שאינם יכולין לעמוד בתפקידיו כתיב מלאכיו ולא כל מלאכיו. פי' כי כל איש ישראל הוא מלאך ושליח לעשות רצון אביו שבשמים וכשעושה המצוה נק' מלאך אך העליונים הם לעולם דביקים בשליחות הזה. ותחתונים יש בהם גשמיות וחלק גופני. ובאמת הצדיקים שכובשין את יצרם ונק' גבורי כח כמ"ש … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, ויקרא י״ד

א תרמ"ו ב במד' עליונים שיכולין לעמוד בתפקידיו של הקב"ה כו' כל כו'. דכתיב ולא יכול משה לבוא. הגם כי הי' בהר ארבעים יום ולילה ג"פ. הרי שעליונים יכולין לעמוד ולא תחתונים. ובוודאי נשמת בנ"י למעלה המה גבוהים ממלאכים. אבל כשנשתלחו למטה אינם יכולין לעמוד רק ע"י קריאה וסייעתא דשמיא. והטעם שאין הקדושה יכולה להתגלות … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, ויקרא י״ג

א תרמ"ה ב מפ' ויקרא בקיצור ג במד' גבורי כח כו'. דכתיב ולא יכול משה לבוא. הגם כי כחו של מרע"ה מאוד נעלה. מ"מ אמרו בשבילכם הוא נדבר עמי. פרשנו כי מדריגת בנ"י עתה היו בעלי תשובות. ובדרך ושביל הזה שהיו בנ"י מוכנים דיבר עמו. וזה הדרך הוא שצריך קריאה והתקרבות. וי"ל פי' הפסוק כי … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, ויקרא י״ב

א תרמ"ד ב במד' ברכו ה' מלאכיו ולא כל מלאכיו. תחתונים שאינם יכולין לעמוד בתפקידיו של הקב"ה כתיב מלאכיו ולא כל מלאכיו כו' ע"ש כל המאמר. פי' אינם יכולין לעמוד מצד עצמם רק בעזר השי"ת כדכתיב ולא יכול משה לבוא כו'. אך ע"י הקריאה שהיא החיבה ודביקות והתקשרות בכח נשמתו. שהוא החלק שבעליונים. דהאדם כלול … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, ויקרא י״א

א תרמ"ג ב בשם מו"ז ז"ל על המאמר בתנא דבי אליהו ובמדרש כל האומר פסוק ושחט כו' צפונה לפני ה' הקב"ה זוכר לו עקידת יצחק דכתיב כי יקריב מכם כו' מן הבהמה כו' הבקר כו'. הענין הוא כי צריך להיות הרצון למסור נפשו לה'. רק השי"ת נותן להיות הבהמה תמורת האדם. וזה פעל יצחק אבינו … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, ויקרא י׳

א תרמ"ב ב ויקרא אל משה לכל דברות כו' קדמה קריאה לשון חיבה כמ"ש במד' מלאכיו גבורי כח הנביאים נקראו מלאכים כו' פניו בוערות כלפידים כו'. שקודם הנבואה משתנה באמת לבחי' מלאך. כי השליחות להמעשה גדול מאוד מגוף המעשה. לכן מלאכיו לא כל מלאכיו שאינם יכולין לעמוד בתפקידיו של הקב"ה. פי' אף שבפועל מקיימין כל … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, ויקרא ט׳

א תרמ"א ב במד' גבורי כח עושי דברו כו'. כי הי' ראוי בקבלת התורה להיות כל עם ה' נביאים כמ"ש לעתיד ונבאו בניכם ובנותיכם. אכן בנ"י אמרו אם יוספים כו'. וכמ"ש ככל אשר שאלת כו'. כי מזלייהו חזו שלא ישארו כולם במדריגה זו. ונתקן אח"כ ע"י התכללות במדריגות כהנים לוים ישראלים ומרע"ה על כולם. וז"ש … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, ויקרא ח׳

א תר"מ ב ב"ה. ויקרא. החודש. בקיצור: ג במד' עושי דברו לשמוע כו'. הפשוט שעל ידי מעשה המשכן זכו לשמוע קול דברו. ומרע"ה גמר עשיות המשכן שלא הי' יכולין להקימו. לכן ויקרא אל משה. וביאור הענין דבמשכן ובשבת כתיב אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות שנקראו עשי' והיינו עושי דברו תיקון העשי'. והוא מלכות שמים … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, ויקרא ז׳

א תרל"ט ב במד' ברכו ה' מלאכיו ולא כל מלאכיו תחתונים שאינם יכולים לעמוד בתפקידיו כו'. פי' גם הצדיקים שנקראו מלאכים אעפ"כ א"י לומר בהם כל מלאכיו. כי יש בהם חלק גשמיי ג"כ ויצה"ר. רק לעתים מתקדשים כמלאכים. אכן וודאי זאת הוא אחר החטא. אבל מרע"ה שנשאר במעלה ראשונה שהיו בנ"י קודם החטא כמ"ש חירות … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, ויקרא ו׳

א תרל"ח ב בעזה"י פ' ויקרא. שבת זכור. ואיני זוכר כראוי: ג במד' ברכו ה' מלאכיו. לא כל מלאכיו. תחתונים ע"י שאינם יכולין לעמוד בתפקידיו של הקב"ה כו'. ויש להקשות דאלו הצדיקים ונביאים שנקראו מלאכיו נראה שהם קדושי עליון ומדוע לא נאמר כל מלאכיו. אבל נראה הפי' שגם באותן הנבחרים מדייק המד' שנק' מלאכיו ולא … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, ויקרא ה׳

א תרל"ז ב במד' ברכו ה' מלאכיו כו'. תחתונים שאינם יכולים לעמוד בתפקידיו נאמר מלאכיו ולא כל מלאכיו כו'. מ"מ נקראו כולם מלאכיו ע"י שמתבטלין להצדיקים שהם דומין במעשיהם ג"כ למלאכים. וענין ההפרש בין מלאכי עליונים לבני ישראל שנקראו ג"כ מלאכיו. כי המלאך הוא מתוקן בלי חסרון ואין צריך לבוא אל השלימות ע"י השליחות ועושה … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, ויקרא ד׳

א תרל"ו ב במד' ברכו ה' מלאכיו כו'. תחתונים שאינם יכולין לעמוד כו'. קשה דאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו. אך הפי' שאינם יכולין לעמוד בתפקידיו כי בוודאי יש בכל איש ישראל נקודה מיוחדת להשי"ת אשר הוא בחי' מלאך ממש. אך א"י לעמוד במדרגה זו תמיד רק לעתים כמאמר אין לך אדם שאין לו שעה. … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, ויקרא ג׳

א תרל"ה ב ברש"י אדם למה נאמר. מה אדם לא הקריב מן הגזל כו'. כי האדם מקריב נפש בהמה ומתכפר לו. ומה טעם יהי' מכופר בנפש הבהמה. רק מצד שהאדם ממשיך חיות לכל הבע"ח שהוא למעלה מהם כמאמר כל שתה תחת רגליו. ובוודאי אדה"ר הוא המדבר ומשפיע חיות לבעלי חיים כסדר דצח"מ. וכן בכלל. כל … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, ויקרא ב׳

א תרל"ב ב יקריב אותו לרצונו מלמד שכופין אותו כו'. פי' מי שרוצה עכ"פ להיות תחת עול מלכותו ית'. יכול לפעול גם כן שיכופו אותו מן השמים ג"כ אם רוצה בזה. כי הכל לפי רצון האדם: הסבר על זכויות יוצרים שפת אמתרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, ויקרא א׳

א תרל"א ב במד' ברכו ה' מלאכיו תחתונים שאינם יכולין לעמוד בתפקידיו כתיב מלאכיו כו'. כי באמת כל איש ישראל שנשתלח בעולם לעשות רצון אבינו שבשמים נק' שליח ומלאך. אך כי המלאך אין לו שום דבר רק השליחות. [ולכך נק' עומדים בלי השתנות מבחי' שליח ומלאך כנ"ל] וכשאדם שומר עצמו שלא להיות שום מעשה בלי … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פקודי ט״ז

א תר"ס ב במדרש איש אמונות רב ברכות זה משה מי שהוא נאמן הקב"ה מביא ברכות על ידו ואץ להעשיר זה קרח כו'. דאיתא כלי מחזיק ברכה זה שלום. זה ענין איש אמונות להיות כל מעשיו דבוקים בשורשו כמ"ש יתד במקום נאמן. אז נקרא שלום כי החלק שלמטה אינו שלום רק בהתדבקות לחלק שלמעלה. וזה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פקודי ט״ו

א תרנ"ז ב במדרש איש אמונות רב ברכות זה משה ואץ להעשיר זה קרח שהי' לוי וביקש הכהונה כו'. הגם כי חפצו לכהונה הוא עשירות של מצוה. כענין שאמרו אין עני אלא מתורה ומצות. אע"פ כן לפי שלא הי' כוונתו לשמים נקרא אץ להעשיר. ומשה רבינו ע"ה איש אמונות פי' להכיר את מקומו וכל השייך … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פקודי י״ד

א תרנ"ה ב בפסוק אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד על פי משה כו'. פרש"י עדות שויתר להם הקב"ה על חטא העגל. והנה העדות היא התורה כמ"ש לוחות העדות. והוא העדי שקבלו בנ"י בהר סיני. ואחר החטא כתיב ויתנצלו בני ישראל את עדים. ומשה יקח את האהל דרשו חז"ל על זה וכולן זכה משה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פקודי י״ג

א תרנ"ד ב אלה פקודי המשכן משכן העדות. פרש"י עדות שויתר להם הקב"ה על מעשה העגל. ובמדרש באלה הכעסתם אותי באלה אני מתרצה לכם וכן לעתיד מי אלה כעב תעופנה כו'. הענין הוא עפ"י מ"ש לעיל פ' ויקהל בפסוק מי ברא אלה דיש לכל דבר שורש בסתר עליון כמ"ש בזוה"ק שמא קדישא ואורייתא סתים וגליא. … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פקודי י״ב

א תרנ"ב ב במדרש תנחומא אהבתי מעון ביתך ע"ש. דכתיב כל פעל ה' למענהו דרשו חז"ל לעדותו כמ"ש ענה בי מלשון לא תענה ברעך. גם יתכן לפרש למעונהו כדאיתא מעולם נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים וזו הדירה והמעון הוא בכח העדות של בני ישראל. לכן נקרא משכן העדות. שכפי העדות כך מתגלה השכינה בעולם. … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פקודי י״א

א תרנ"א ב משכן העדות. עדות שויתר להם הקב"ה כו'. בני ישראל נבראו להעיד על הבורא ית"ש כמ"ש אתם עדי. וקודם החטא הי' העדות בשלימות שהי' ראוי שיתפרסם כבודו ית' בפרהסיא כמו שיהי' לעתיד מלאה הארץ דעה את ה'. אך כי לא הי' העולם כדאי לזה התיקון ונעשה עיכוב על ידי החטא. ומ"מ תיקנו זה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פקודי י׳

א תרמ"ו ב בפסוק מאת אדנים למאת הככר. ולכאורה איפכא הול"ל מאת הככר למאת אדנים. ונראה שכל הבנין למעלה הוא כפי הנדבה שנמצא בלבות בנ"י. ולפי שהי' מאת ככר לכך הי' המלאכה מאת אדנים. וכמו כן למטה נמצא כפי שהוא בשורש שזה ענין מחצית השקל כמ"ש במ"א. ולכן כתיב מאת אדנים כו' ואח"כ כתיב ככר … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פקודי ט׳

א תרמ"ג ב פקודי ופ' שקלים ג בפסוק אלה פקודי המשכן משכן העדות כו'. דגם הלוחות נק' העדות. כי הנה כל הבריאה הי' להעיד על הבורא ית' כמ"ש כל פעל ה' למענהו ודרשו חז"ל לשון עדות כדכתיב לא תענה כו'. והנה מקודם נתן להם השי"ת תורה מן השמים והוא עדות שכשמתנהגין עפ"י דרך התורה וודאי … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פקודי ח׳

א תרמ"ב ב משכן העדות. כי מקודם החטא לא היו צריכין לעדות. כי הי' הכל ברור להם בחי' אספקלריא המאירה. והיו בנ"י עדים כמ"ש כשבנ"י זכאים הם עדים בעצמם. ואח"כ היו צריכין לבירור ע"י המשכן. וכמו כן ע"י המצות שנקראו פקודי המשכן. וגם הם עדים שמבררין האמת בלבות בני ישראל. וכמו כן השבת דאיתא הקב"ה … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פקודי ז׳

א תרמ"א ב במדרש איש אמונות רב ברכות כו'. שעל ידי שהי' המנין על פי משה רע"ה הי' בו ברכה. ובאמת זה היה כל תיקון המשכן. וע"ז נאמר משכן העדות עדות הוא כו' שהמשיכו הברכה גם בדבר המנוי. ולכן רמזו חז"ל אלה פקודי שנתקן חטא אלה של העגל. והענין הוא כי קודם החטא היה ניתקן … להמשך קריאה

שפת אמת, שמות, פקודי ו׳

א תרל"ט ב מפ' ויקהל פקודי נשכח ממני רק המעט אשר נזכרתי ג משכן העדות. כי הוא באמת עדות נפלא במה שנגמר המשכן כרצונו ית' ע"י נדבת בנ"י. וכתיב אשר ידבנו לבו שכל אחד נתן כפי נדבה ורצון טוב שלו. והי' מכוון בנדבת כל בנ"י להיות בו צורך המלאכה שצוה ה'. והגם דכתיב והותר. כבר … להמשך קריאה

דילוג לתוכן