שפת אמת, ויקרא, צו ב׳

א תרל"ד ב זאת תורת העולה כו' במד' ובזוה"ק מחשבה רעה היא העולה לאוקדה לה כו'. כי עולה בא על הרהור הלב. וכשאדם מבער זאת עד שנעשית אפר ונתבטלה לגמרי. אז נמשך תועלת כמ"ש בכל לבבך בשני יצריך ע"ש בזוה"ק ואתחנן. והוא מצות תרומת הדשן שיש עלי' למחשבה זו ע"י דמתוקדה לאפר. ומשמע דמצוה זו … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, צו א׳

א תרל"א ב ב"ה פ' צו ג זאת תורת העולה כו' זאת תורת החטאת כו' אשם. וחז"ל למדו מזה העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה. נראה כי המכוון מהקרבן הוא הלימוד והתועלת שיוצא לאדם מהקרבן. ובזוה"ק אש תמיד תוקד כי עבירה מכבה מצוה ולא תורה כו' ע"ש. הפי' כח מצוה הוא התקשרות והתדבקות שכל מצוה … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פרשת החודש י״ז

א תרס"ד ב החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא כו'. שיציאת מצרים הוא הראש והתחדשות לבני ישראל. דכתי' אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. כי כל העולם עובדין את הבורא מטעם הבריאה שברא הכל ומלך עליהם. וזה נקרא לגרמייהו. שכל טובה שלהם שנבראו בעולם. ולכן צריכין לעבוד מי שבראם. אבל לבני ישראל לא … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פרשת החודש ט״ז

א תרס"ב ב ראשון לחדשי השנה. משמע שהשנה צריך להתחדשות של החדשים. כי באמת תשרי ראש השנה שבו ניתן חיות וקיום על כל השנה. אבל הוא כעין מעשה בראשית שנברא העולם בדרך הטבע ודרך הטבע באמת מסתיר פנימיות החיות וההתחדשות. כי קיום הבריאה הוא בדרך צמצום החיות האמיתי שהוא בחי' אלקות שאין העולם כדאי לה. … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פרשת החודש ט״ו

א תרס"א ב איתא ישראל מונין ללבנה. והוא המאור הקטן. פי' שכביכול צמצם הקב"ה אורו להיות יכולין בנ"י להשיג השגת משהו. ובמד' הירח אינו נברא להאיר רק למועדים. כמ"ש ירח עשה למועדים. זה השגת הדעת. וזה החודש הזה לכם בשבילכם. דאיתא כזה ראה וקדש. א"כ יכולין בנ"י לראות ולהשיג זה ההתחדשות של הלבנה. ובני ישראל … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פרשת החודש י״ד

א תר"ס ב איתא באחד בניסן ר"ה למלכים ולרגלים. דכתיב החדש הזה לכם שנמסר הזמן לבנ"י. כמ"ש ישראל דקדשינהו לזמנים ובכח זה יצאו ממצרים. לכן הקדים פרשת החודש. דמצד הטבע היו בני ישראל משועבדים לפרעה. והגאולה הי' מצד שנתעלו על הזמן והטבע. ז"ש למלכים ולרגלים דאיתא עבד מלך מלך. לכן נקראו בני ישראל בני שרים … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פרשת החודש י״ג

א תרנ"ט ב מפ' ויקהל ופ' החודש ג המשך הפרשה ויקהל משה כו'. ואמר להם פרשת השבת והמשכן. דכתיב החודש הזה לכם. שהקב"ה נתן לבנ"י הנהגה מיוחדת. ותשרי נתחדש השנה בדרך הטבע המוכן לכלל הבריאה. אבל בניסן נתחדש הדרך המיוחד לבנ"י. וז"ש באחד בניסן ר"ה למלכים ולרגלים. כל ישראל בני מלכים הם. ובבחי' נפש הוא … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פרשת החודש י״ב

א תרנ"ז ב ב"ה מפ' תזריע ופ' החודש ג כתיב והיה מדי חדש בחדשו כו' שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות. ויל"ד למה הקדים חודש לשבת. ואמו"ז ז"ל אמר כי החודש בחי' ראשית כי ר"ח להבא. ושבת בחי' אחרית כי יום השבת לשעבר כדאיתא במס' נדרים. ולכן הקדים החודש עכ"ד. ונראה לבאר הענין. דכתיב אני … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פרשת החודש י״א

א תרמ"ז-תרמ"ח ב החדש הזה לכם ואמרו חז"ל נתקשה משה רבינו ע"ה והראהו כזה ראה וקדש. הענין הוא כי הקב"ה מסר קידוש החודש לבני ישראל. היינו שכפי מה שמרגישין המה ההתחדשות כך מתנהג העולם בזה ההתחדשות. וכאשר היו מקדשין על פי הראי' הרגישו בנ"י התחדשות בכל ר"ח [וזהו הרמז זיל לעין טב וקדשי' לירחא כי … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פרשת החודש י׳

א תרמ"ו ב בעזה"י בפ' תזריע ופ' החודש. בקיצור ג במדרש אחור וקדם צרתני זכה נוחל ב' עולמות כו'. דכתיב וייצר דרשו חז"ל ב' יצירות בעוה"ז ובעוה"ב וכן מצאתי בתנחומא כאן בפי' כי האדם כולל כל הציור שנמצא בעולם העליון מצד הנשמה ותרי"ג מצות. וכולל ציור הנמצא בעוה"ז בגוף ורמ"ח אברים ושס"ה גידים. וכפי מה … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פרשת החודש ט׳

א תרמ"ה ב במד' החודש הזה לכם קול דודי הנה זה בא כו'. כי הוא מצוה ראשונה לישראל וזו הפרשה היתה מפתח של הגאולה וגאולתן של ישראל תליא בתורה ומצותי'. ולכן בהתגלות קול התורה נתקו כל המוסרות וכל השעבודים שהי' להם כמ"ש מדלג כו' מקפץ על הגבעות זה עומד אחר כתלנו קאי נמי על הקול. … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פרשת החודש ח׳

א תר"מ ב החודש הזה לכם. הוא כח התחדשות שהבורא ית' מחדש בכל יום מעשה בראשית בכח התורה וקודם יציאת מצרים לא היו יכולין בנ"י לקבל זה התחדשות דאין כל חדש תחת השמש: הסבר על זכויות יוצרים שפת אמתרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פרשת החודש ז׳

א תרל"ט ב החודש הזה לכם. דניסן ג"כ ר"ה ויש מחלוקת אי בניסן נברא עולם כו'. ושניהם אמת ור"ה הוא בניסן למלכי ישראל כי תשרי ר"ה בדין ובבחי' היראה. וניסן ר"ה בחסד ובחי' אהבה ולכן הוא רק לכם. והיינו דאיתא במדרש מגיד דבריו כו' חוקיו ומשפטיו משבחר בישראל קבע בו ר"ח של גאולה כו' ע"ש. … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פרשת החודש ו׳

א תרל"ח ב בקיצור מפ' שמיני ופ' החודש ג במדרש חכמות בנתה ביתה ימי בראשית כו' שלחה נערותי' תקרא כו'. כי עיקר כח האדם לעורר שורש נשמתו החצובה מלמעלה מהטבע. וז"ש כי בנין העולם הוא בעמודי שבעה אבל קיום העולם תלוי בהתמשכות חיות מיום השמיני שהוא למעלה מכח הטבע שהטביע הקב"ה במעשה בראשית. לכן נברא … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פרשת החודש ה׳

א תרל"ז ב בפסוק החדש הזה לכם כו'. דאיתא באחד בניסן ר"ה למלכים כי תשרי ר"ה לשנים הוא התחדשות השנה עפ"י דרך הטבע ובניסן ר"ה למלכים למלכי ישראל כדאיתא בגמ' והיינו בני ישראל שנקראו בני מלכים שהם בני חורין משיעבוד הסט"א שאינם תחת הטבע ולכן אחר שהתחילה הגאולה במצרים אז נאמר להם החודש הזה לכם … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פרשת החודש ד׳

א תרל"ה ב ב"ה שמיני פ' החודש ג במד' חכמות בנתה ביתה כו' ג' פירושים אחד על בריאת העולם אח"כ חטאו. ב' על קבלת התורה אח"כ חטאו ופי' הג' על המשכן שלחה נערותי' תקרא ויהי ביום השמיני קרא כו' דאיתא הי' שמחה לפניו במרום כמו במעשה בראשית כתיב התם ויהי ערב ויהי בוקר וכתיב הכא … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פרשת החודש ג׳

א תרל"ד ב ב"ה ויקהל פקודי ופ' החודש ג כבר כתבנו במ"א דברי מו"ז ז"ל מה שקודם החטא נזכר המשכן קודם שבת ואח"כ שבת קודם המשכן. והענין כי הקדימו נעשה לנשמע ומעשה הוא עבודת המשכן דחכמים למדו ל"ט מלאכות ממעשה המשכן והוא בחי' נעשה. ונשמע הוא ההשגה שבא בשבת קודש. ואחר החטא באין לתיקון המעשה … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פרשת החודש ב׳

א תרל"ב ב ב"ה שמיני פ' החודש ג במד' חכמות בנתה כו'. שלחה נערותי' תקרא כו' ז' ימי בראשית כו' אדם וחוה כו'. כי האדם נברא להמשיך חיות השי"ת לכל הנבראים. ולעורר בכל דבר שורש חיותו שלמעלה מהטבע. כי הקב"ה מחדש בכל יום מעשה בראשית. ובנ"י צריכין לברר זה שהכל ממנו ית'. ועי"ז ממשיכין תמיד … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, פרשת החודש א׳

א תרל"א ב ב"ה ויקהל פקודי ופ' החודש ג כתיב ויקהל קודם מצות שבת כי בשבת מתאחדין ברזא דאחד זה עיקר ענין שבת להיות כל הרצונות וכחות האדם דבוקין בשורשם שהוא נקודה הפנימיות חיות השי"ת שיש בכל אדם כמ"ש ויפח באפיו כו'. וזה ענין השביתה בשבת [וכ"כ בזוה"ק ע"פ אל יצא איש ממקומו ע"ש בפ' … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, ויקרא כ״ב

א תרס"א ב ויקרא א' זעירא. דהנה משה רבינו ע"ה קיבל כל התורה בארבעים יום וארבעים לילה בשמים. א"כ למה נאמר לו פרשיות אלו באהל מועד למטה. רק שבני ישראל לא היו מוכנים לקבל התורה שנאמרה לו בשמים. שהיא בחי' אלף רבתא. וזה הלימוד הי' בקטנות מול מדרגת משה רבינו ע"ה דלגבי' מילתא זוטרתא הוא. … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, ויקרא כ״א

א תר"ס ב מפ' ויקרא ומפ' זכור ג במד' ברכו ה' מלאכיו. תחתונים שאינם יכולין לעמוד בתפקידיו של הקב"ה נאמר מלאכיו ולא כל מלאכיו. שבאמת גם בני ישראל נקראו מלאכים שנשתלחו לעשות מצות ה'. ובמתן תורה קבלו כח אלקות אך שלא נשארו במדריגה זו בשלימות. מ"מ נמצא באיש ישראל חלק מלאכות ה'. וע"ז כתיב אם … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, ויקרא כ׳

א תרנ"ח ב במד' ברכו ה' מלאכיו תחתונים שאינם יכולים לעמוד בתפקידיו נאמר מלאכיו ולא כל מלאכיו. עושי דברו לשמוע כו'. ודורש על מרע"ה שכולם אמרו אם יוספים כו' ומרע"ה שומע וחי כו'. פי' שאינם יכולין לעמוד בתפקידיו לגמור המצוה בשלימות. כמו שהי' במלאכת המשכן שמשה רבינו ע"ה הקים את המשכן ואין המצוה נקראת אלא … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, ויקרא י״ט

א תרנ"ז ב במד' ברכו ה' מלאכיו ולא כל מלאכיו. תחתונים שאינם יכולין לעמוד בתפקידיו של הקב"ה כו'. כי האדם כלול מעליונים ותחתונים בחי' נשמה וגוף. ובמתן תורה כתיב אמרתי כו' ובני עליון כולכם. פי' שהי' ניתקן גם חלק הגוף. ואח"כ נפלו ממדריגה זו. לכן לא כל מלאכיו. לכן כתיב שאו ידיכם קודש וברכו את … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, ויקרא י״ח

א תרנ"ה ב בענין א' זעירא דויקרא. דיש אתוון רברבין ובינונים וזעירין. ובחי' אתוון זעירין נראה דהוא מלה דתליא בעובדא שאור תורה מתפשט ומתצמצם בתוך מעשה המצות בחי' נר מצוה. וזה ענין תורת כהנים שהוא בעובדא. דיש בחי' מחשבה דיבור ומעשה. והתורה היא בחי' הדיבור. וזה הי' מיוחד למרע"ה כמו שהי' במתן תורה דכתיב שם … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, ויקרא י״ז

א תר"נ ב לכל הדברות וצווים קדמה קריאה לשון חיבה לשון זירוז. והוא רמז לכל המעשים שאדם עובד בהם את הבורא ית'. צריכין להקדים התלהבות ודביקות לעובדא. וזה שהקדימו חז"ל ברכות המצות עובר לעשייתן. ואיתא עובדא בלא דחילו ורחימו לא פרחת לעילא שצריכין להקדים אהבה ויראה קודם כל מצוה והוא קריאה. חיבה וזירוז הוא רחימו … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, ויקרא ט״ז

א תרמ"ט ב בפסוק ויקרא כו' לאמר. דרשו חז"ל דברי כבושין בשבילכם הוא נדבר עמי. דכתיב ולא יכול משה לבוא. פרשנו כבר ע"י שהי' ענין המשכן והקרבנות בחי' בעלי תשובה. ולכן בכל הני מילי דנתקשה מרע"ה היה מצד שהי' בחי' צדיק גמור. ואלה התיקונים היו בבחי' בעלי תשובה כמאמר חז"ל במקום שבע"ת עומדין כו'. וגם … להמשך קריאה

דילוג לתוכן