שפת אמת, ויקרא, לשבת הגדול ו׳

א תרל"ז ב ב"ה פ' צו שבת הגדול ג שבת הגדול אמרנו כי שבת יש בו טעם כי ששת ימים עשה ה'. ויש ג"כ טעם וזכרת כי עבד היית כו'. והנה זה הטעם ניתוסף ביציאת מצרים לכן נתגדל מצות השבת ביציאת מצרים ע"כ. וביאור הדברים דאיתא ברע"מ פ' זו דיש ב' בחי' שבת דיש עבודת … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, לשבת הגדול ה׳

א תרל"ו ב ב"ה צו שבת הגדול ג שמעתי מפה קדוש מו"ז ז"ל על שבת הגדול שמתאספין בו כל הארות שבתות השנה כו'. והנה הן המה הנ' שערי בינה אשר צריך להיות נפתח שער אחד בכל שבת. וע"י שריפת פנים טמא בימי המעשה זוכה אח"כ בשבת קודש להארת פנים טהור המכוון כנגדו. והנה ב' השבתות … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, לשבת הגדול ד׳

א תרל"ה ב מה שמקשין למה מיוחד ענין לקיחת הקרבן פסח לשבת דהי' צריך להיות לעולם בעשור לחודש הן בשבת והן בחול. אבל נראה כי מסתמא כשבחרו החכמים ביום זה יש בו חשיבות מאוד. כי הקבלה שקבלו בנ"י מצוה הראשונה בכל לבם נחשב יותר בשמים מקיום המצוה במעשה. כי בודאי במעשה קשה להיות בלי שום … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, לשבת הגדול ג׳

א תרל"ד ב ב"ה פ' צו שבת הגדול ג בענין שבת הגדול. דאיתא ברע"מ פ' זו דיש ב' בחי' שבת למי שמשועבד בגשמיות כו' ע"ש. שגם במצרים שמרו השבת והוא יום מנוחה לכל מיני עבדות. ובשבת נעשה בן חורין ויכול לקבל עליו עול מלכות שמים. ויש שבת גדול מזה למי שכל ימיו תחת עול מלכות … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, לשבת הגדול ב׳

א תרל"ב ב ב"ה מצורע ושבת הגדול' ג אא"ז מו"ר ז"ל אמר כי בשבת הזה מתאספין כל נ' שבתות השנה להביא גאולה כמ"ש אלו משמרין ב' שבתות כו' לכך נק' שבת הגדול כו' ע"ש. והנה מקחו בעשור שהי' בשבת מסתמא הי' המכוון להיות שבת סיוע לבנ"י. דהנה כתיב משכו וקחו משכו מעבודה זרה וקחו צאן … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, לשבת הגדול א׳

א תרל"א ב ב"ה פ' צו שבת הגדול ג אא"ז מו"ר זצלל"ה הגיד טעם שם שבת הגדול כי בגמ' אנשי כנה"ג שהחזירו עטרה ליושנה כו'. וקשה שהרי שם גדול הי' גם מקודם ורק הגבור והנורא החזירו. אך שע"י החזרת גבור ונורא נתברר שגם אלו רק בכח גדולת רחמיו ית'. ובגמ' גדולה זו מעשה בראשית ג"כ … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, צו כ״ב

א תרס"ד ב ב"ה מפ' צו ושבת הגדול ג במד' זה קרבן אהרן כו'. אלקים שופט זה ישפיל וזה ירים כו'. בלשון זה השפיל ויצא העגל הזה. בלשון זה ירים. עוד שם חביב קרבן אהרן כנשיאים דכתיב בהו זה קרבן נחשון וחביב קרבן נשיאים כשירה דכ' זה אלי כו'. הענין הוא דכתיב זה לעומת זה … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, צו כ״א

א תרס"א ב במד' על כל פשעים תכסה אהבה. דעיקר הקרבנות הי' לעורר האהבה הגנוזה בנפשות בנ"י. וזו האהבה קיבלו בשעת קבלת התורה שעלי' נאמר אין עבירה מכבה תורה. וע"י הכהן מתעורר אהבה זו בכל יום כמ"ש ובער עלי' הכהן כו' בבוקר בבוקר. ואמרו חז"ל וערך עלי' העולה ראשונה עלי' השלם כו'. אע"ג דבכ"מ חטאת … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, צו כ׳

א תר"ס ב במד' זאת תורת העולה על כל פשעים תכסה אהבה כו'. דאיתא עבירה מכבה מצוה ואינה מכבה תורה. ועליו נאמר אש תמיד תוקד. התורה דכתיב כה דברי כאש. לא תכבה כמ"ש בזוה"ק ברע"מ. ולכן התורה מלמדת האיך לתקן כל החטאים על ידי הקרבנות. לכן כתיב בכולן תורת לומר שבכח התורה יכולין בנ"י לעולם … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, צו י״ט

א תרנ"ט ב ב"ה מפ' צו וע"פ ג במד' צו את אהרן הה"ד על כל פשעים תכסה אהבה כו'. זה אהבת התורה כדכתיב מים רבים לא יוכלו לכבות כו'. ולכן אין עבירה מכבה תורה. וזהו בחי' אהבה רבה. ואהבת עולם הוא בחי' המצות. וצריכין בכל יום לעורר את האהבה וזה הי' כוונת הקרבנות כמ"ש זאת … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, צו י״ח

א תרנ"ח ב אין צו אלא זירוז מיד ולדורות א"ר שמעון ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש חסרון כיס. דאיתא זריזין מקדימין למצות. פי' להיות זריז ליתן הראשית אל הקב"ה כדילפינן מזריזותא דאברהם וישכם בבוקר. כדאיתא בס' הישר לר"ת. סימן האוהב. להקדים דבר הנאהב לו לכל הדברים. וזאת מדת אברהם ואחריו אהרן כמ"ש ובער כו' … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, צו י״ז

א תרנ"ז ב במד' על כל פשעים תכסה אהבה כו' דכתיב מים רבים לא יוכלו לכבות כו' האהבה. הוא כח התורה כה דברי כאש. וע"ז אמרו אין עבירה מכבה תורה. והוא האש היורדת מן השמים. ואעפ"כ מצוה להביא מן ההדיוט הוא ענין נר מצוה שהוא אור התורה המתלבש בעשי' גשמיות וזה התלבשות באיברי האדם בזה … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, צו ט״ז

א תרנ"ד ב איתא במד' צו את אהרן שמשה רבינו התפלל עליו על מה שנאמר עד עתה בני אהרן חלקת כבוד לעצים עבור בניהם ע"ש. והענין נראה לבאר כי בפ' ויקרא נאמר מצות הקרבנות ובפרשה זו נשנו כל הקרבנות ובכולם נאמר זאת תורת העולה תורת מנחה תורת חטאת כו'. נראה כי בבחי' התורה הי' אהרן … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, צו ט״ו

א תרנ"ב ב ב"ה צו שבת הגדול ג צו את אהרן כו'. כל לשון צו בקרבנות כי זה עיקר בחי' המצות בעובדא. וזה מדת אהרן הכהן העובד במקדש. דאיתא פולחנא דבעי למיפלח קמי קוב"ה במילולא ובעובדא. ומשה רבינו ע"ה הוא תורה אור ואהרן הוא נר מצוה. ואיתא משה שושבינא דמלכא שהוריד התורה לבנ"י להורות דרך … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, צו י״ד

א תרנ"א ב במד' וזאת תורת זבח השלמים כו'. בני נח לא הקריבו שלמים כו' ע"ש כל ענין השלום. ובמד' תנחומא שאמר בלעם לאוה"ע בנ"י שקיבלו התורה זכו לשלום ע"ש. והענין כמ"ש רש"י פ' ויקרא שלמים שמטילין שלום בעולם ד"א שיש למזבח ולבעלים כו'. והוא כענין שכ' חז"ל מפיו דעת ותבונה בא בנו של מלך … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, צו י״ג

א תר"נ ב בעזה"י מפ' צו ושבת הגדול ג במד' על כל פשעים תכסה אהבה כו'. אהבתי אתכם אמר ה'. בוודאי כאשר השי"ת בחר בנו יש לכל איש ישראל להאמין כי יש בו דביקות ואהבה להשי"ת. ומכש"כ לכלל ישראל. רק אפילו כל פרט. ועל זו האהבה נאמר מים רבים לא יוכלו לכבות כו'. וע"ז נאמר … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, צו י״ב

א תרמ"ט ב ב"ה מפ' צו ופ' זכור ג בפסוק אש תמיד פרש"י אפילו אש מנורה מאש מזבח החיצון תוקד. כבר כתבתי במקומות הרבה כי יש אש מאיר ויש אש שורף והם בחי' שקלים וזכור. נדבת השקלים בהתלהבות אהבה רשפי' רשפי אש. וכמו כן צריך להיות הרוגז והשנאה על עמלק ימ"ש וכל סט"א כאש להבה. … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, צו י״א

א תרמ"ז-תרמ"ח ב במנחת חביתין שנקראת מנחת חינוך וכהן גדול מקריב בכל יום. ונראה כי הכ"ג מתחדש בכל יום ומתעלה מיום ליום לכן מביא בכל יום המנחה. ובגמ' מבעי' כהני שלוחי דידן או דרחמנא. ואפשר כי הכ"ג לכ"ע שלוחי דרחמנא שנק' מלאך ה' צבאות. וכמו שהמלאכים מתחדשים חדשים לבקרים כמו כן הכהן גדול. ועמ"ש בפ' … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, צו י׳

א תרמ"ו ב בפסוק זאת תורת העולה כו' על מוקדה כל הלילה כו'. חז"ל דרשו תורת העולה תורת החטאת כו'. שכל העוסק בפרשה כאלו הקריב. דהתורה היא פנימיות חלק אלקות שנמצא בנפשות בני ישראל. והקרבנות הוא התקרבות במעשה בחיצוניות. ולכן תלה הכתוב הקרבנות בהר סיני כדכתיב העשוי' בהר סיני. והאש שירדה מן השמים בפנימיות הוא … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, צו ט׳

א תרמ"א ב ב"ה פ' צו ופרה ג במד' שנאה תעורר מדנים ועל כל פשעים תכסה אהבה כו'. הענין הוא דיש בכלל ישראל אהבה לאביהם שבשמים וכמו כן נמצא בכל פרט נקודה אחת שע"ז נאמר מים רבים לא יוכלו לכבות כו'. אכן יש חטאים המסלקין זאת האהבה. וזה הסימן שכ"ז שנשאר האהבה והתשוקה בלב איש … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, צו ח׳

א תר"מ ב בפסוק היא העולה על מוקדה כו' וביער עליה כו' עצים כו' אש תמיד תוקד כו'. ידוע מדברי קדשו של הבעש"ט כי צריך להיות תמיד נקודה התלהבות בלב איש ישראל. וע"ז נאמר אש תמיד תוקד. המזבח רמז על הלב. ותמיד אינו דייקא בזמן אבל צריך להיות התלהבות על תמיד. וכשמקבל על עצמו בכל … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, צו ז׳

א תרמ"ד ב ב"ה מפ' צו ושבת הגדול ג במד' על כל פשעים תכסה אהבה. דכ' אש תמיד תוקד כו' לא תכבה. דכ' מים רבים לא יוכלו לכבות. פי' שיש בכל לב איש ישראל נקודה טמונה בהתלהבות לה' שלא יוכל להיות נכבה. והגם כי לא תכבה הוא לאו. אבל הוא הבטחה ג"כ. וכמו שכ' חז"ל … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, צו ו׳

א תרמ"ב ב זאת תורת העולה היא העולה. בזוה"ק היא העולה מחשבה רעה כו'. פי' שמיד שיש תורת העולה יש גם כן מחשבה זו לעומת זה. והטעם על מוקדה שעי"ז מוצא מקום לתקן זאת המחשבה לעשותה אפר ע"י שמתבטלה ברוב התלהבות אמת שבלב העובד ה'. והרמז תרומת הדשן שנבלעת במקומה. ושמו אצל המזבח. להראות כי … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, צו ה׳

א תרל"ז ב ב"ה פ' צו שבת הגדול ג בפסוק היא העולה על מוקדה במדרש עולה בא על הרהור הלב וכן בזוה"ק מחשבה רעה העולה בעי לאוקדא לה בנורא כו'. וכתיב על מוקדה משמע שיש לכל מחשבה רעה מיוחד לה אש של מצוה מיוחדת לאתוקדא תמן. ובאמת מצד זה יש לה קיום. וזה עצמו פי' … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, צו ד׳

א תרל"ו ב ב"ה צו שבת הגדול ג מצות הרמת הדשן כי כפי מה שנשרף הפסולת. כמו כן מתגלה הקדושה באדם. כי יש מ"ט פנים טהור וטמא. ויש בלב איש ישראל ג"כ מ"ט שערים. וכמ"ש הלב מבין. ויש עלי' גם למחשבות זרות באם נשרפין בעת עלותם על רוח האדם. כמ"ש היא העולה מחשבה רעה דאתוקדא … להמשך קריאה

שפת אמת, ויקרא, צו ג׳

א תרל"ה ב בעזה"י פ' צו ופ' פרה ג זאת תורת העולה כו' מצות תרומת הדשן. וקשה למה נקרא זאת תורת העולה שהיא מצוה אחרונה אחר כל קרבנות היום. ומשמע שכל הקרבן תלוי בהרמת הדשן. כי הנה עולה באה על הרהור הלב כמאמרם ז"ל היא העולה מחשבה רעה דאתוקדא על גבי מדבחא. והוא שריפת החטאת. … להמשך קריאה

דילוג לתוכן