שפת אמת

א תרל"ו ב ב"ה מחג השבועות בקיצור ערבובי דברים ג בפסוק ה' מסיני בא כו' כבר פרשנו במ"א כי התורה כוללת כל העולמות והברואים. וכמו שמלאכי השרת נתאוו לקבל התורה הי' בודאי באופן אחר היותר עליון מפשוטי התיבות שלפנינו שהוא רק לבוש לאור התורה שכולה שמותיו של הקב"ה. כמו כן החזרת הקב"ה לאומות לקבל התורה … להמשך קריאה

א תרל"ה ב ב"ה מחג השבועות ג בגמ' מ"ד משמים השמעת דין ארץ יראה כו' בתחלה יראה כדר"ל תנאי התנה כו' ולבסוף שקטה. וקשה כי אין היראה שייך בקבלת התורה רק מקודם כמ"ש רש"י לבסוף כשקבלוה א"כ למה כתב משמים השמעת דין ארץ יראה. וביאור הענין כי היראה היתה הכנה לקבלת התורה להתקיים. ולבסוף שקטה … להמשך קריאה

א תרל"ד ב ב"ה עירובי דברים מחג השבועות ג ארץ יראה ושקטה כו'. יחזור לתוהו כו' אף שכלל הנבראים טוב שלא נברא כו'. אך להיות חוזר תוהו ובוהו בלי תיקון זה ענין אמרם ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו. ויראה זו היתה הכנת הבריאה לקבל התורה. וכן עתה ג"כ בלילה זו יש לאדם להכין עצמו לקבלת התורה. … להמשך קריאה

א תרל"ג ב מיו"ט שבועות בקיצור ראשי דברם שאני זוכר ג התורה היא חיות וקיום מעשה בראשית. ברוך אומר ועושה הוא על מעשה בראשית שנבראו בעשרה מאמרות. וגוזר ומקיים הוא על הדברות שמקיימים העולם: ד בפסוק אל תיראו כו' נסות אתכם כו' תהי' יראתו על פניכם כו'. לאו רישא סיפא. וי"ל כי היראה נצרך להיות … להמשך קריאה

א תרל"א ב בעזה"י שבועות . לא נכתב כסדר. ליל א' ג בגמ' ארץ יראה ושקטה. אם יראה למה שקטה. שקטה למה יראה. אלא בתחלה יראה ולבסוף שקטה כדריש לקיש תנאי התנה הקב"ה אם בנ"י מקבלין התורה מוטב ואם לאו מחזיר עולם לתוהו ובהו כו'. נראה הפי' שע"י היראה שקטה לבסוף. כי מה צריך לכדר"ל … להמשך קריאה

א תרס"ד ב במדרש וירם קרן לעמו כשם שאני תלוי ראש על הכל כו'. עוד שם אם יתן איש כו' הון ביתו כו' אמרו אוה"ע למה אין אתה מקרבנו א"ל לפי שאתה חוטאים א"ל וישראל אינם חוטאים והשיב כי הם כמו בת קטנה שאין אביה מקפיד עלי' כו' הענין הוא כמ"ש בזוה"ק שמא דקוב"ה סתים … להמשך קריאה

א תרס"ג ב במדרש נרננה בישועתך כו'. במה שעשית לנו בשמך כו'. עיקר שמחת בנ"י במה שהם נושעים בה' ובזה שמחים יותר מעיקר הישועה. כי הקב"ה א"א להשיגו שהוא רחוק מכל רחוק בעצמותו. רק מתוך מעשיו יכולין להכירו. וע"ז נברא העולם לכבודו כדי להכירו מתוך מעשיו. וכאשר עשה לנו נסים ונפלאות יש לנו דביקות והכרה … להמשך קריאה

א תרס"א ב במדרש הביאני אל בית היין בין ע' אומות ובחר בדגל ישראל. ד"א למרתף גדול של יין סיני התורה שנתפרשת במ"ט פנים כו' ע"ש. בית היין הוא המקום שמשם יש התפשטות לע' לשונות. ובנ"י נשאר להם זו השפה אחת שהי' מקודם. והוא כולל כל הע' לשון. ודגלו עלי א'ה'ב'ה גימ' א'ח'ד. ולכן כתיב … להמשך קריאה

א תר"ס ב במדרש צדיק כתמר יפרח כו'. מה תמר יש לה תאוה אף צדיקים תאותן להקב"ה כו'. כבר כתבנו מזה שהגם שרשעים מלאים תאוה אבל היא אהבה שתלוי' בדבר ובטלה. לכן כל תאותם בתחילה ואח"כ נמאס בעיניהם כמ"ש רשעים מלאים חרטה. אבל אהבת הצדיקים בעצם הנפש ז"ש בצלו חמדתי וישבתי. ישיבה הוא עכבה שנשאר … להמשך קריאה

א תרנ"ט ב במדרש צדקתך כהררי אל צדקה שאתה עושה מפורסם במקום ובזמן ע"ש. כי הזמן והמקום לבושים גשמיים וביציאת מצרים הי' גאולה וחירות אל הפנימיות וז"ש במדבר כו' באחד לחודש כו' בשנה כו' לצאתם מארץ מצרים. ולא כ' לצאת בני ישראל. לרמוז כי המקום והזמן גם הם יצאו מארץ מצרים. וכ"כ יצאו כל צבאות … להמשך קריאה

א תרנ"ח ב במדדש בג' דברים ניתנה תורה באש במים במדבר. אש הוא התלהבות האדם לעלות ולהתדבק בו ית' והוא בחי' נר מצוה כי הנר שלהבת עולה וכן ע"י המצות מתדבק ומתחבר בשורשו למעלה. ומים הוא הארת הקדושה הבאה מלמעלה והוא בחי' תורה אור כי האור מאיר מלמעלה למטה ומדבר הוא להיות נמשך אחר השי"ת … להמשך קריאה

א תרנ"ז ב במדרש איש על דגלו הה"ד אשא דעי למרחוק כו' כי הנה נשמות בנ"י המה משורשים בשורש העליון ונשלחו למטה וקשר הקב"ה הנשמה ונפש בגוף. וצריך האדם להשתוקק אל מקורו ולזכור מאין בא ואעפ"כ יאמין באמונה שלימה כי זה מקומו שלמטה שבראו הקב"ה בכאן זהו עיקר תקונו. זה לפועלי אתן צדק. וע"ז כתיב … להמשך קריאה

א תרנ"ו ב במדרש איש על דגלו נתאוו בני ישראל לדגלים להיות ניכרים כמלאכי השרת ע"ש. כי בני ישראל נבראו להעיד על השי"ת ולפרסם הנהגתו ית"ש בעולם כמ"ש אתם עדי נאום ה'. פי' נאום ה' הוא התורה ובנ"י צריכין להיות בעצם תורה כדאיתא אורייתא וישראל כלהו חד ואז הם עדות על השי"ת. ובאמת ספר במדבר … להמשך קריאה

א תרנ"ה ב במדרש צדקתך כהררי כו' משל הצדיקים בדירתן כו'. כי הנה בני ישראל נבראו לפרסם כבוד שמו ית' בעולם כמ"ש תהלתי יספרו. והנה באמת כל הנברא לכבודו ברא. רק שהצדיקים צריכין להוציא מכח אל הפועל זה העדות לברר איך הכל בהנהגת הקב"ה. וכתיב ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם כו'. פירוש אם כי … להמשך קריאה

א תרנ"ד ב במדרש איש על דגלו הה"ד אשא דעי למרחוק מיעקב אע"ה הי' להם דיעה לשרות בדגלים ע"ש. דאיתא במד' ויחי בפסוק ויקרא יעקב אל בניו קרא לאל להיות עם בניו ע"ש שמביא הפסוק אקרא לאלקים עליון. דקריאה לשון חיבה ודביקות והתמנות כמ"ש בגמ' ויקרא לאור יום קריא רחמנא לנהורא ופקדיה אמצותא דיממא ע"ש. … להמשך קריאה

א תרנ"ג ב במדרש הביאני אל בית היין ע' אומות ודגלו עלי אהבה בנ"י נתאוו לדגלים במתן תורה ע"ש. כי נשמתן של בנ"י נשתלחו בעוה"ז בין האומות והם כאן במקרה כדי לחבבם. כי האומות בעוה"ז בעצם ובנ"י במקרה ולכן כשנתגלה להם הקב"ה בהר סיני וחזרו להתדבק בנשמתם העליונה כמ"ש נפשי יצאה בדברו לא רצו לחזור … להמשך קריאה

א תרנ"ב ב במדרש צדקתך כהררי כו' משל הצדיקים בדירתן כו' הרשעים במחשך מעשיהם כו' עוד שם וירם קרן לעמו לא עשה כן לכל גוי ע"ש כל המדרש. והענין הוא דכתיב כבוד אלקים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר. כי הקב"ה ברא הכל ושליט על הכל. אבל רצה שיהי' בחירה בעולם. ולכן מצד אלקותו ית' … להמשך קריאה

א תרנ"א ב וידבר כו' תפקדו אותם לצבאותם אתה ואהרן. איתא בגמ' צבאות אות הוא בצבא שלו. כי הקב"ה וב"ש אם כי הוא קדוש קדוש קדוש. עכ"ז ניתן חלק מקדושתו בצבא שלו שכן מלאכי עליון מקבלין חיות אלקותו ית'. וכמו כן בנ"י למטה כשמתאספין בכנסי' שהוא לשם שמים נק' צבא שלו. פי' לשם שמים שיחול … להמשך קריאה

א תר"נ ב בענין המנוין לגלגלותם. דכתיב לתבונתו אין מספר. פי' דאיתא בזוה"ק נודע בשערים בעלה כל חד לפום שעורין דלבא. ולכל איש ישראל נמצא ידיעה ובינה מיוחדת להיות נודע גדולתו של הקב"ה כפום דרגא דילי' מה שא"י להתוודע לאחר. וז"ש במשנה להגיד גדולתו של יוצר בראשית שכולם נטבעו בחותמו של אדם הראשון ואין פרצופיהן … להמשך קריאה

א תרמ"ט ב במדרש שאו את ראש כשם שיש לי תלוי ראש על כל באי עולם כדכתיב לך ה' הגדולה כו'. הענין הוא דיש ב' הנהגות שהקב"ה מנהיג העולם בדרך הטבע והם ימי הבנין הגדולה והגבורה והם ששת ימי המעשה. והמתנשא לכל לראש הוא הנהגה שלמעלה מדרך הטבע והוא ראש ושורש לכל הנהגה התחתונה [ורמזו … להמשך קריאה

א תרמ"ח ב במדרש מי זאת הנשקפה כו' עמ"ש בפ' תצוה בשם מו"ז ז"ל עמ"ש בזוה"ק מי זאת תרין עלמין נינהו כי מי לשון נסתר וזאת נגלה ולבנ"י הכל אחדות אחד שיודעין שגם הטבע דבוקה בשורש הנסתר ע"ש. ואיתא שמא דקוב"ה סתים וגליא ואורייתא סתים וגליא וכמו כן ישראל יש בהם בחי' סתים וגליא. והנה … להמשך קריאה

א תרמ"ז ב במדרש ימלא ה' כו' משאלותיך שהיו מתאוין בני ישראל לדגלים כמ"ש ודגלו עלי אהבה ע"ש גם על הפסוק מי זאת כו' איומה כנדגלות. משמע שהדגלים הוא מדריגה עליונה ביותר. והענין הוא כמו דאיתא בזוה"ק שאדם קונה לו נר"ן מדריגה אחר מדריגה זכה יתיר כו' ע"ש. כן בנ"י ביציאת מצרים קנו להם נפש … להמשך קריאה

א תרמ"ו ב במדרש איש על דגלו נתאוו בני ישראל לדגלים כמלאכי השרת ימלא ה' כו' משאלותיך ע"ש. כי המלאך נקרא עומד שהוא מיוחד לשליחות בפרט. והאדם נקרא מהלך ע"י שצריך להשיג השלימות מעט מעט ואח"כ כשמתקן עצמו כראוי הולך לעולם העליון. אך בנ"י נתאוו אל השלימות. וזכו לזה במתנה. וכמו כן יש זמנים שזוכין … להמשך קריאה

א תרמ"ה ב במדרש ימצאהו בארץ מדבר. מדבר הי' העולם עד שלא קבלו בנ"י התורה כו'. כי הנה הקב"ה שלח נשמות בנ"י לעוה"ז שהוא עלמא שפילה ושממה. לכן נתן לנו הקב"ה אלה המתנות שיאירו לנו בחשכת העולם כאשר חכמים הגידו לולי הקב"ה עוזרו לא יכול לו. וכמו כן הוא בכלל ישראל שא"א להם לתקן מקומות … להמשך קריאה

א תרמ"ד ב במדרש מי זאת הנשקפה כו'. עמ"ש בפ' תרומה בפי' מי זאת. והנה האדם נברא להוציא שלימותו מכח אל הפועל ומקודם צריך לתקן הגוף אח"כ זוכה לנפש רוח נשמה וכמו כן בכלל ישראל שהיו מקודם בגלות מצרים שדומה ללילה וזה נק' הנשקפה כמו שחר שיש בהם כח להשקיף ולעורר השחר ע"י התשוקה והצמאון … להמשך קריאה

א תרמ"ג ב במדרש נרננה בישועתך כו' נתאוו בנ"י לדגלים כמלאכי השרת כו'. ענין הדגלים למלאכים שהם נק' שלוחים שהנהגת העולם והטבע על ידיהם. וכמו כן בנ"י מיוחדים בעוה"ז לקבל השפעה הבאה משמים. המלאכים להשפעה מלמעלה למטה. ובנ"י להעלות התחתונים לעליונים. ולכן יש לכל אחד פעולה מיוחדת שזה ענין הדגל. אכן מקודם הוצרכו בנ"י לתקן … להמשך קריאה