א תרמ"ב ב במדרש נרננה בישועתך כו' שבנ"י הבינו כי ע"י יציאת מצרים הוכנו להיות צבאות ה'. וזה הי' עיקר השמחה שלהם שנגאלו כדי לברר כבוד מלכותו ית' בעולם. כי השי"ת פרע להם עתה מול כל העבדות שהי' להם הי' להם עתה כמה מדריגות שונות לטובה. ונתקיים עתה כאשר יענו כו' כן ירבה וכן יפרץ. … להמשך קריאה
א תרמ"א ב במדרש נרננה בישועתך כו' ימלא כו' משאלותיך שהיו מתאוים בנ"י לדגלים כו'. כי מדריגת נשמת ישראל למעלה מן המלאכים. ובחינת המלאכים הוא השורש של הנבראים בעוה"ז ובנ"י התאוו ג"כ להמשיך כל הברואים אליו ית'. וזהו ענין הדגלים והוא שרצו להרבות כבוד שמו ית' בעולם. כמ"ש בשם אלקינו נדגול כי בעצם השורש אין … להמשך קריאה
א תר"מ ב ב"ה במדבר בקיצור ראשי דברים ומחג השבועות. ג בפסוק איש על דגלו באותות לבית אבותם כו'. כי השורש נקרא אב ובמתן תורה היו בנ"י דבוקין בשורש נשמתם והיו למעלה ממדריגת המלאכים. ואחר החטא נתקנו בבחי' בעלי תשובה ונתן השי"ת להם אחיזה בשורשם ע"י הדגלים. וחנו איש על מחנהו בחי' צדיקים גמורים ואיש … להמשך קריאה
א תרל"ט ב במדרש הביאני אל בית היין כו' נתאוו בנ"י לדגלים כו' ע"ש כל הענין. דכמו שמלאכי השרת יודע כל אחד ומשיג שורש שליחותו ומקום תקונו על בוריו כן התאוו בנ"י לידע כל אחד שורש נשמתו. ואם כי א"י בעוה"ז לראות כל זה בעין אבל ע"י התורה יכולין למצוא כ"א מקום שורשו. וכמו שהמלאכים … להמשך קריאה
א תרל"ח ב במדרש איש על דגלו כו' נרננה בישועתך נתאוו בנ"י להיות להם דגלים כמלאכי השרת כו'. ימלא כו' כל משאלותיך כו'. כי בודאי תיקון האדם כראוי לאיש הישראלי לתקן כל הקומה גוף ונפש בתכלית השלימות א"א רק בעזר ישועות הבורא ית'. ולזה הי' בנ"י מתאוין לזכות להיות במקום המנוחה ודביקות גופם בשורש נשמתם … להמשך קריאה
א תרל"ז ב במדרש והי' מספר בני ישראל כו' אשר לא כו' יספר כו' הבט השמימה כו' מאותו מזל שאתה רואה שאינך מוליד אראך שאתה מוליד כו'. ביאור הענין שאעפ"י שבנ"י הם חלק אלקי והם דביקים בשורש נשמתם למעלה מכל העולמות ומכש"כ מעוה"ז. אעפ"כ הלא הם נבראו בעוה"ז והם בגופם תחת הטבע. אך כשיתרומם נפש … להמשך קריאה
א תרל"ו ב במדרש צדקתך כו' באיזה יום חודש מקום כו'. דהנה בני ישראל נבראו לברר ולהעיד על הבורא ב"ה וב"ש. וכתיב אתם עדי ואני אל. במדרש כביכול אם אין אתם עדי אין כו'. ובודקין העדים בשבע חקירות באיזה יום באיזה מקום כו'. כי א"י להיות עד. עד שיהי' הדבר ברור בכל צד. ולכן צריכין … להמשך קריאה
א תרל"ה ב בעזה"י במדבר ג במדרש צדקתך כהררי כו' משל צדיקים בדירתן כו'. פשוט כפי מה שהאדם רוצה להמשיך השגחת השי"ת על כל מעשיו ואינו רוצה חלילה להסתיר מעשיו רק להיות מעשיו כרצונו ית' שיוכל להשגיח עליהם כמו כן חל עליהם השגחתו ית'. כי זה תלוי בתחתונים. שכן מסר הקב"ה הבחירה לבני אדם. ומה … להמשך קריאה
א תרל"ד ב במדרש משל לנשיא ברחו ממנו בני המדינה כו'. כי התורה היא שלימות הנבראים וכפי מה שהנבראים חסרים בעיני עצמם ומקוין אל השלמה. זוכין לתורה. ומאוד קשה לבעל בחירה להיות חסר בעיני עצמו כראוי ולכן ברחו בני מדינה. אבל מי שהוא כמדבר כמ"ש במדר' שאינו זוכה לתורה עד שנעשה הפקר כמדבר וזה הי' … להמשך קריאה
א תרל"ג ב במדרש צדקתך כו'. כי מה שניתן התורה במדבר דוקא הי' כדי להמשיך אור התורה אף למקום תהו. כי התורה הוא חיות הכל כמ"ש ז"ל שקודם התורה הי' ב' אלפים תוהו. והקב"ה מאיר ע"י התורה לכל מקומות האפלים כמ"ש (שמפרסים) [*שמפורש] היום כי כל זמן הוא הסתר כמ"ש במ"א. וגם המנין שהי' ג"כ … להמשך קריאה
א תרל"ב ב במדרש צדקתך כו' משל צדיקים בדירתן כו' רשעים במחשך מעשיהם כו'. אא"ז מו"ר ז"ל אמר כי כל העולם הזה רק משל כו'. ואמת כי כפי התנהגות המשל נמשך הנמשל. ובוודאי כפי מה שיודע האדם שחיות הכל מהשי"ת ומבקש תמיד אל התגלות כבודו ית' בכל דבר. כמו כן נתגלה לו. וכן לרשעים חסרי … להמשך קריאה
א תרל"א ב ב"ה במדבר ג אא"ז מו"ר זצללה"ה הגיד מ"ש במדרש בני לוי שקרבו עצמם לי כו'. כי וודאי הי' בבני ישראל כמה שלא חטאו בעגל. אך לא בנקל להיות מובטח ולומר לה' אני. כשאלת משרע"ה מי לה' כו'. ובני לוי הי' להם חיזוק זה כו'. ובאמת כפי התחזקות אמונת האדם כן נעשה עמו. … להמשך קריאה
א תר"ס ב במד' חשבתי דרכי אמר דוד בכל יום הייתי מחשב למקום פלוני אני הולך והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ובתי מדרשות. הוי ואשיבה רגלי אל עדותיך. דכ' כל פעל ה' למענהו אחז"ל לעדותו להעיד עליו. וזה העדות מוטל על איש ישראל כמ"ש אתם עדי. לכן צריך האדם למצוא בכל דבר ובכל מקום … להמשך קריאה
א תרנ"ט ב בפ' ונתתי גשמיכם בעתם. בת"כ כמו שהי' באדם הראשון ביום שנזרע עושה פירות ע"ש. הענין בקיצור לפי מ"ש בזוה"ק בפסוק תוחלת ממשכה כשבא השפע ממדרגה למדרגה משתנית. וכשבא ע"י התורה עץ חיים תאוה באה. מיד בלי השתנות. וזה גשמיכם בעתם שנוכל לקבל השפע כמו שהיא בלי השתנות כמו שהי' קודם החטא. ובכח … להמשך קריאה
א תרנ"ז ב במד' הלומד ע"מ לעשות מעלה עליו הכ' כאילו עשיתם אתם. עצמכם. עוד שם זוכה ומקבל רוה"ק כו'. כי התורה ניתנה לבנ"י להמשיך אור התורה במצות מעשיות. כמו שיש באדם נשמה ונפש וגוף כן בתורה שלפנינו הוא כמו גוף התורה אבל פנימיות התורה גבוה מעל גבוה והלומד ע"מ לעשות פי' להביא הארת התורה … להמשך קריאה
א תרנ"ה ב אם בחקותי כו' איתא בת"כ המקום מתאוה שיהיו ישראל עמלים בתורה וכ"כ לו עמי שומע לי כו' ודריש אם לשון בקשה. והענין דהמפ' הקשו על שנכתב שכר בעוה"ז ולא עיקר השכר דעוה"ב. אכן נראה דבאמת כל מה שנאמר בתורה הוא לימוד לבנ"י שע"ש זה נקראת תורה. ושכר הזה שנכתב בתורה הוא ג"כ … להמשך קריאה
א תרנ"ד ב במד' ועתה בנים שמעו לי ואשרי דרכי ישמורו אשרי ואשריכם כשיתקיימו כל התנאים הללו כו'. דהנה המפ' הקשו למה לא נאמר בתוכחה שכר ועונש הנפש רק מענין הגוף בעוה"ז. אכן באמת עיקר כריתות הברית ביחוד לבנ"י הוא בעוה"ז דוקא. כי הג"ע לצדיקים וגיהנם לרשעים כבר הוכן מימי בראשית. אבל לבנ"י בקבלת התורה … להמשך קריאה
א תרנ"ב ב במד' חשבתי דרכי בכל יום הייתי מחשב במקום פלוני אני הולך והיו רגלי מביאות אותי לב"כ ובתמ"ד. כי האדם שיש לו דעת מחויב לייגע עצמו בשכלו לידע את דרך הישר והצדק. אבל באמת אין בכח שכל האדם בעצמו למצוא דרך הישר. אך צריך לבטל כל שכלו להתורה ומצות ה'. ובזה הביטול שמבטל … להמשך קריאה
א תרנ"א ב אם בחקותי תלכו כו' ונתתי כו' ועץ השדה יתן פריו. ודרשו חז"ל אפילו אילני סרק עתידין לעשות פירות. ועוד בת"כ שברכות אלו יהיו כמו שהי' בזמן אדה"ר ע"ש. והענין הוא כי ע"י התורה צריכין לתקן החטא להוציא אדמה מארורה שנעשה ע"י החטא. שבאמת הכל תלוי באדם שהוא עולם קטן. וע"י שנתערב בו … להמשך קריאה
א תרמ"ט ב תלכו פרש"י מת"כ להיות עמלים בתורה. זהו נק' עמל בתורה להלוך בחקיו ית' לכן אפילו אינו מבין מ"מ מייגע עצמו בתורה שחביב בעיניו להגות במאמרו יתברך אפילו שאינו זוכה להשיג הטעם. כי התורה נעלמה מעיני כל חי והאדם צריך לעסוק בתורה אחר הידיעה שא"א להשיג א' מני אלף שבה. ואז יש לו … להמשך קריאה
א תרמ"ח ב אם בחקותי תלכו כו' ונתתי גשמיכם בעתם. היינו בעתם דחקותי ומצותי. דהנה יש כ"ח עתים שהעולם מתנהג בהם כמ"ש לכל זמן ועת כו' תחת השמים. אבל יש עת למעלה מכל אלה העתים והוא הנהגה שבכח התורה. ובמד' מטות שלש מתנות כו' אימתי כשהן מתנות שמים ובאין בכח התורה כו'. שבתי וראה תחת … להמשך קריאה
א תרמ"ז ב במד' חשבתי דרכי כו' אמו"ז ז"ל אמר ע"פ המשנה אם אין אני לי מי לי. כי כל אדם צריך לתקן דבר מיוחד שאין אחר יכול לתקנו וכמו כן כל שעה מיוחד לענין אחד. וזה וא"ל עכשיו אימתי. ומ"מ מהפרט צריך להעשות כלל וזה כשאני לעצמי מה אני. וז"ש המדרש בכל יום הייתי … להמשך קריאה
א תרמ"ו ב בפסוק אם בחקותי תלכו כו' ונתתי גשמיכם בעתם. יובן ע"פ מ"ש בפסוק ויתן לך האלקים דרשו חז"ל יתן ויחזור ויתן פרשנו שם שבנ"י מקבלין ההשפעה מידו של הקב"ה כי מתנה היא הניתן מיד ליד. ואם כי הקב"ה מחי' כל הברואים. אבל בנ"י המה המקבלים המתנה וזה השבת שנק' מתנה טובה. ונק' כלי … להמשך קריאה
א תרמ"ד ב במד' חשבתי דרכי. בכל יום הייתי מחשב למקום פלוני אני הולך והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות כו' דכ' מה' מצעדי גבר כו' ודרכו יחפץ. פי' שיש דרכים מיוחדים לאיש ישראל והעובד ה' אשר משתוקק תמיד למצוא הדרכים המיוחדים אליו ינחהו ה' בדרך האמת. כמ"ש והיו רגלי מביאות כו' ע"י זה שבכל … להמשך קריאה
א תרמ"ג ב ב"ה מפ' בחקותח בקיצור ג בפסוק ונתתי גשמיכם בעתם. כי יש לכל נפש מישראל שפע מיוחד אליו. וכמו כן בכל שעה יש שפע מיוחד. וכן לכל מקום. בג' בחי' עולם שנה נפש. וע"י התורה יכולין להעלות ולדבק כל הדברים בשורשם. וזה גשמיכם המיוחד לכם בעתם המיוחד להשפע. וזה עיקר ההבטחה שבכח התורה … להמשך קריאה
א תרמ"ב ב במדרש הנ"ל בכל יום הייתי מחשב לאיזה מקום אני הולך כו'. שבכל יום מתחדשין הלכות למעלה כמ"ש חז"ל ע"פ והגה מפיו יצא. וזה ענין מחדש בטובו בכל יום מ"ב והאדם המחשב דרכיו בכל יום זוכה למצוא הדרכים הטובים המתחדשים בעולם בכל יום. לכן צריך אדם בכל יום להתגבר ולקבל עליו עמ"ש כמ"ש … להמשך קריאה