א תרל"א ב ב"ה נשא ג איש כי יפליא כו'. פי' נזיר להיות נבדל מעניני עוה"ז אף כי גם הוא עושה דברי העולם אבל בכח האדם להתדבק עצמו בכח השורש של כל דבר שהוא חיות הפנימיות ונק' פלא. כדכתיב עושה נפלאות שהשי"ת נותן בחי' פלא גם בעשי' גשמיית וכ"כ רמ"א בא"ח פי' ומפליא לעשות שהרכיב … להמשך קריאה
א תרס"ד ב מחג השבועות ג תקנו מגילת רות בשבועות לומר כי ע"י שנבחרו בנ"י במתן תורה הם כלים לקרב כל הגרים כי בנ"י נקראו ראשית תבואתו שהיא הפרי שבשבילה נברא הכל כמ"ש בראשית בשביל ישראל שנק' ראשית פי' ראשית היא התחלה והעיקר הפנימיות כמ"ש ראשית חכמה יראת ה' לכן נק' יום הביכורים שנגמר הפרי. … להמשך קריאה
א תרס"ג ב איתא בזוה"ק דבעי לנטרא דכיא דמטי עלי' בההיא ליליא. דאיתא הבא לטהר מסייעין אותו. ובימי הספירה מבקשין בנ"י הטהרה. ומ"ט ימי טהרה הוא בכח התחתונים בכח ספירתם וספרתם לכם. וטהרת ליל החג מלמעלה מה שאין בכח האדם. וטהרה היא הכנה לקבלת התורה. דאיתא וטהר לבנו לעבדך באמת אין אמת אלא תורה כי … להמשך קריאה
א תרס"ב ב בפסוק ומשה עלה ובמד' כל עלויך הי' מן המרום. עלית למרום דאיתא במדרש תשא בפסוק ככלתו מה כלה זו מצנעת עצמה ומגלית עצמה בשעת חופתה כן צריך להיות ת"ח צנוע במעשיו ומפורסם במעש"ט. וכן הי' במרע"ה עניו מאוד. וכאן עלה אל האלקים. וכן מצינו בר' יוסף דאמר לא תיתני ענוה דאיכא אנא … להמשך קריאה
א תרס"א ב המנהג לעסוק בתורה בליל החג. דאיתא התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך. וקשה דכתיב מורשה קהלת יעקב. אך התורה נקראת עץ חיים. וכמו שאילן מוציא פירות בכל שנה ושנה כמו כן התורה מתחדשת פירותי' בכל שנה. ולכן בעצרת על פירות האילן היינו התחדשות התורה שנק' עץ חיים. וכן איתא בספרים. ולכן … להמשך קריאה
א תר"ס ב לחג השבועות ג הטעם שנקרא במשנה עצרת כמ"ש בעצרת על פירות האילן. נראה עפמ"ש חז"ל שהחזיר הקב"ה התורה לכל האומות עד שבא אל בני ישראל כמ"ש וזרח משעיר כו' הופיע מהר פארן כו'. וכל זה שנעשה אז מתקיים בכל שנה שיש בכל שנה בחי' יציאת מצרים ובחירת השי"ת בישראל ונתינת התורה. לכן … להמשך קריאה
א תרנ"ט ב לחג השבועות ג אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים. עיקר גמר יציאת מצרים הי' בקבלת התורה וכמ"ש בזוה"ק חמשין זמנין אידכר יצ"מ באורייתא. ולכן בכל ימי הספירה נגמר פרטי יציאת מצרים אבל ביום החמשים יצאו לגמרי מארץ מצרים הוא התפשטות הגשמיות בשלימות שנעשו כמלאכים. וע"ז נאמר צאינה וראינה כו' … להמשך קריאה
א תרנ"ח ב לחג השבועות ג בענין וספרתם לכם כו' תספרו חמשים יום. דאיתא בגמ' מי יתן טהור מטמא ר"מ אומר דם נעכר ונעשה חלב. וחכמ"א ש"ז טמא ונולד ממנו אדם טהור. והנה ב' אלו הדברים נעשין כאחד כאשר נגמר בירור הטיפה ונולד האדם כמו כן הדם נעכר ונעשה החלב. וכן הוא בפנימיות כפי הבירור … להמשך קריאה
א תרנ"ז ב איתא בגמ' בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצאתה בת קול מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו דכתיב עושי דברו והדר לשמוע כו'. פי' הענין דכתיב לעולם ה' דברך נצב בשמים וכל היוצא מפיו של הקב"ה הוא קיים לעד. ולכן כשאדם מקיים מצוה כראוי מתעורר אותו הקול השייך לזו המצוה … להמשך קריאה
א תרנ"ו ב ב"ה מחג השבועות ג איתא בעצרת על פירות האילן. כי הנה נקרא יום הביכורים שהוא גמר הפרי שתכלית העולם נברא בשביל התורה וישראל שנקראו ראשית. והוא שורש התחדשות שנמצא בעולם דאין כל חדש תחת השמש רק התחדשות הבא מלמעלה מהשמש בכח התורה. והנה העליונים נקראו עומדים כי כלם כאשר נבראו כך הם … להמשך קריאה
א תרנ"ה ב לחג השבועות ג איתא בזוה"ק דבעי למלעי באורייתא דבע"פ בההוא ליליא. והענין היא דכתיב את ה' האמרת וה' האמירך וע"ש בפי' האבן עזרא בשם ר"י הלוי ז"ל פי' האמרת פעלת המעש"ט שעשית עד שאמר אנכי ה' אלקיך כו'. וע"ז כתיב תנו עוז לאלקים. וכ' ה' עוז לעמו יתן. כי בנ"י צריכין לעורר … להמשך קריאה
א תרנ"ג ב ב"ה מחג השבועות ג אנכי ה' אלקיך. עלינו יחד שמו ביותר ע"ש במד' רות. דאורייתא וקב"ה וישראל כולהו חד. וז"ש אתה אחד ושמך אחד כי התורה שמותיו של הקב"ה. ומי כעמך ישראל גוי אחד. ולזה האחדות זוכין בני ישראל על ידי התורה ולכן כתיב תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב שהתורה … להמשך קריאה
א תרנ"ב ב לחג השבועות ג בפסוק ארץ יראה ושקטה איתא במדרש תחלה יראה ואח"כ שקטה שאמרה אדם הראשון על מצוה אחת נצטוה וחטא כו'. והענין הוא עפ"י המשנה כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת שצריך האדם להקדים היראה פן יבוא לחטוא ע"י החכמה כמ"ש ברוב חכמה רב כעס. מה רוב חכמה. הוא שלא … להמשך קריאה
א תרנ"א ב לחג השבועות ג איתא הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם שבו ניתנה תורה לישראל. דאיתא גדולה תורה שנותנת חיים בעוה"ז ובעוה"ב. דכתיב תורת ה' תמימה משיבת נפש. כי הנפש מלמעלה היפוך כל מעשה עוה"ז והגוף. לכן הנפש והגוף נלחמים זה עם זה ואיתא במד' ויקרא וגם הנפש לא תמלא משל לעירוני שנשא … להמשך קריאה
א תר"נ ב בעזה"י מחג השבועות ג וביום הביכורים כו'. שביום הזה מתחדשין בנ"י כי בודאי בשעת קבלת התורה ניתן לבנ"י חיות חדש כמ"ש מי כל בשר כו' קול אלקים כו' מדבר כו' ויחי. היינו שקבלו חיות מחדש במאמר אנכי ה' אלקיך. וכאשר חכמים הגידו גר שנתגייר כקטן שנולד שניתן בו נפש קדושה. מכש"כ בקבלת … להמשך קריאה
א תרמ"ז – תרמ"ח – תרמ"ט ב ב"ה מחג השבועות ג ויסעו מרפידים כו'. דרשו חז"ל שרפו ידיהם מן התורה. ויש להבין כי עדיין לא קיבלו התורה. אכן הענין הוא שמיציאת מצרים עד קבלת התורה הי' הכנה לקבלת התורה והוא ענין ספירת החמשים יום. כי האדם צריך להכין מקום בלב לקבל התורה. וזה נק' יד … להמשך קריאה
א תרמ"ו ב ב"ה מחג השבועות ג בענין תספרו חמשים יום. דיש מ"ט פנים טמא. א"כ משמע דפן הנ' אין בו תערובות כי בשורש מבורר האחדות. ולכן במ"ט ימים צריכין ספירה ובירור וביום הנ' הכל אחד. וזה ענין מי יתן טהור מטמא לא אחד. ועיין בזוה"ק בפסוק ונטמתם בלא א'. וכבר כתבנו שם מזה כי … להמשך קריאה
א תרמ"ה ב בענין הלימוד בליל החג הוא על פי דברי הינוקא בפ' בלק בפי' עושי דברו ע"ש ולכן ע"י עסק התורה בלילה כביכול מוסיפין כח כדכ' תנו עוז כו' והוא עצמו מ"ש בזוה"ק בהקדמת בראשית דנקראו פועלי צדק. וזוכין ביום לשמוע בקול דברו. וע"י התחברות באסיפות חברים כדכ' בזוה"ק לית מאן דידע לקשוטי כחבריא … להמשך קריאה
א תרמ"ד ב ענין הלימוד בליל שבועות. להכין הלב לקבל התורה דכתיב לב טהור ברא לי אח"כ רוח נכון חדש. שצריכין מקודם לטהר הלב. ועיקר הטהרה בכח התורה ולכן איתא שבאה רוח טהרה בלבות ישראל בלילה זו ועיקר הטהרה ע"י התורה כמ"ש אמרות ה' אמרות טהורות. והם מטהרין לאדם. כדכתיב וזרקתי עליכם מים טהורים הוא … להמשך קריאה
א תרמ"ג ב בפסוק לך אל העם וקדשתם היום ומחר. מסתמא יורד קדושה משמים לבנ"י בכל שנה ושנה. כמ"ש בשבועות זמן מתן תורתנו כן הכנה קודם החג מתקיים בכל שנה כמ"ש ביום הזה באו כמו שהיום עומד לפניו ית"ש בשמים תמיד. ובזה פרשנו ענין הנאמר בגמרא יום אחד הוסיף משה דרש היום כמחר לילו עמו … להמשך קריאה
א תרמ"ב ב עוד ליו"ט הנ"ל בקיצור ג בענין המנהג ללמוד בליל שבועות. לפי הפשוט עפ"י מ"ש חז"ל משתינוק מתחיל לדבר אביו מלמדו תורה. והאמת כי בימות הפסח וימי הספירה נתקן בחי' הדיבור כמ"ש בזוה"ק. וע"ז כתיב אנכי כו' המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו. לכן צריכין מקודם לעסוק בתורה. ואז יהיב חכמה לחכימין וניתן … להמשך קריאה
א תרמ"א ב לחג השבועות ג איתא בזוה"ק אמור דבליל שבועות משפיעין משמים טהרה ללבות בני ישראל המקוין לטהרה. דכמו שהי' בשעת מתן תורה מקודם פרישה כדכתיב לך כו' וקדשתם כו' כן בכל שנה. וכן כל ימי הספירה לטהר הלב להיות כלי מוכן לתורה כמ"ש לב טהור ברא לי אלקים אח"כ ורוח נכון חדש זה … להמשך קריאה
א תר"מ ב ב"ה בקצור ראשי דברים ג הלימוד בליל שבועות עפ"י אומרם ז"ל אם שמוע בישן תשמע בחדש. לכן צריכין לקבל בלילה זו התורה שלמדנו עד עתה. וזה הכנה להחדש: ד איתא במדרשות כי בעצרת אית בי' ביטול יצה"ר הענין הוא דאיתא יבוא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים שתורה נק' טוב דכ' לקח טוב. … להמשך קריאה
א תרל"ט ב בליל יום טוב זה יורד טהרה לבנ"י כמ"ש בזוה"ק לנטרא דכיא דמטי עלי' בליליא דא. כי הקב"ה מטהר בנ"י שהם יהיו כלים טהורים לקבל התורה כמ"ש אמרות ה' כו' טהורות כו' אתה ה' תשמרם כו' ע"ש ובמדרש אמור פרשנו תשמרם לאמרות באמצעיות טהרת לבות בנ"י ממילא התורה שבהם נשמרת ג"כ. והכנה זו … להמשך קריאה
א תרל"ח ב ב"ה לשבועות ג איתא בגמ' ארץ יראה ושקטה בתחלה יראה ולבסוף שקטה. פי' העולם כולו קיבל חיות פנימיות בעת קבלת התורה לכן יראה הבריאה איך תקבל קדושה כזו. וזה עצמו הי' הסיבה שלבסוף שקטה כי באמת הוא פלא גדול שעולם גשמי וחומרי כזה יוכל להתקרב לקדושת התורה והוא ע"י ההכנעה באמת כנ"ל: … להמשך קריאה
א תרל"ז ב ארץ יראה ושקטה בתחלה יראה כו' כדר"ל תנאי התנה כו'. וקשה דא"כ היראה הי' כל הדורות שלא ניתנה התורה ובקרא כתיב משמים השמעת דין ארץ יראה כו'. אך הדורות שמקודם היו ניזונין בחסדו של מקום ב"ה כדאיתא בגמ' כ"ו כי לעולם חסדו נגד כ"ו דורות שבב' אלפים תוהו כו'. אך בעת נתינת … להמשך קריאה