א עמוד התורה ב אמר שלמה המלך עליו השלום (משלי ו, כג)*ביאר הפסוק כי נר מצוה ותורה אור וגו'. כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחת מוסר. לכבוד אבי אדוני זלה"ה אשר העמיד יסוד ספרו על מקרא זה ועליו הולך וסיבב כל הספר אמרתי גם כן לפרשהו. כי קשה למה המשיל המצוה לנר ותורה … להמשך קריאה
א מזהב ומפז נחמדים. מאירים כברקים ולפידים. שכל משכיל ומושכל בו נצמדים. ככפתור ופרח משוקדים כפרים עם נרדים. יתכבדו בו מכובדים שרי התורה ונגידים. אוהבי חכמה וידידים. ב הוציא לאורה. השר הבירה. נועם שררה. מנורה הטהורה. מפרש התורה לשה פזורה. קולע לשערה. בקלה וחמורה גלויות ונסתרה. ג הגאון הגדול בוצינא קדישא המופלג בחכמה ובחסידות מופת … להמשך קריאה
א כמה כפולה ומכופלת הטובה בשער האהבה: ב האהבה באלהים היא כלות הנפש ונטותה להבורא וכוסף ומתאוה לדבק בו ומתרחק מכל חמדת גשמיותו ומה אלהיך שואל ממך כי אם ליראה. ומיראה תמשוך האהבה ובתנאי אם את ה' אלהיך תירא יראה פנימיות לא יראה חיצוניות יראת עונש כי אם מפני רוממותו ועוצם גבורתו בגין דאיהו רב … להמשך קריאה
א הוי זהיר ברשות וקדש עצמך בשער הפרישות: ב נפש כי תקרב לה' ורוצה להתקדש קדוש יהיה ופרוש מהמותרות ויגביר רוחניותו בגופו על נפש הבהמיות המתאוה ובזה חבר יהי' לכל יראי ה' מעלות הנביאים ודומה למלאך ה' צבאות נדר הפרישות שאינו משתמש כ"א בהכרחי כדי חייו די שהוא חי וחוסם את פיו אחר היכולת עליה … להמשך קריאה
א שבת וינפש הבא בשער חשבון הנפש: ב סלה אלהים מחיה לנו האל ישועתינו סלה והיו הדברים האלה לך למשיב נפש ובא לחשבון כל רגע עם נפשך מחיובך בעבודת הבורא יתברך כפי הכררתך בטובות היוצאים מפי עליון הכוללות והמיוחדות דע את אלהי אביך קנך עשך יש מאין בלי הקדמת טובה ממך ויכוננך ברמ"ח אברים שס"ה … להמשך קריאה
א מצוה עלינו וחובה לפתוח שער תשובה: ב אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא כי יצר לב האדם רע מנעוריו וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום ומה יזכה ילוד אשה על כן היה מחנות הבורא להיות ידו פשוטה לקבל השבים אליו בכל לבבם ופורשים מדרכיהם הרעים ודורשין את ה' ומקבלין … להמשך קריאה
א בל יהא לך מניעה משער הכניעה: ב מאוד מאוד הוי שפל רוח (אבות ד, ד). לסימן מילתא הוזכר בפירוש מא"ר ר"ת אברהם משה דוד אברהם אמר אנכי עפר ואפר משה אמר ואנחנו מה דוד אמר ואנכי תולעת ולא איש וגומר מאוד השני ר"ת אפר דם מררה לעולם יהא אדם עניו נבזה בעיניו צנועה רבה … להמשך קריאה
א נשמע ונעשה שער יחוד המעשה: ב מי לה' הלא זה הבדלתי חונף הממיחד לו לבדו מעשיו מבלתי פנות לראיית בני אדם שיכבדוהו וישבחוהו או לאיזה סיבות מהסיבות הנסתרות לה' אלהינו חוקר לב בוחן כליות עיניו פקוחות על דרכי בני אדם חנף יחנף כל לבבות דורש ה' ולכ יצר מחשבות החנף דומה לעובד ע"ז כי … להמשך קריאה
א ממקומו יפן ברחמים ויחון לבאים בשער הבטחון: ב אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו ומן ה' יסור סיבת הבטחון כי יוצר הכל רחום מרחם על בריותיו ויודע צררכיהם המרובים ומשגיח תמיד על העולם כולו בטובו הבוטח הוא בהשקט ומנוחה מדאגות עולמית ואף על הרע המגיע לו … להמשך קריאה
א גבוהים מעל גבוהים. הבאים בשער עבודת אלהים: ב לעבוד עבודת הקודש עבוד' ה' להיות נכנע לפניו לרוץ לעבודתו ולמצותו בכל אשר צוהו וגדר העבודה לו ית' הכניע על כל הטובה מיצירתו עד עת הבנת שכלו בחסדו הגדול בלתי טובה אשר קדמוהו ואם החיוב מעבודה לבן אדם המטיב אף שההטבה במקרה ק"ו לשכינה אשר היטב … להמשך קריאה
א חכמה דעה ובינה. בשער הבחינה: ב בחון בחכמת בריאת הבורא יתעלה שאו עיניכם וראו מי ברא אלה. השתלשלות הנעלמות ומדריגות כסא הכבוש ושרפים וחיות ואופנים וצבא השמים ויסודות ודומם וצומח וחי חי יודו סלה. התבונן בסימני החכמה הנראה במין האדם המדבר אשר בלשונו מלה עולה על כולה. בין תבין בכללות העולם עם משקל ושעור … להמשך קריאה
א פרק עשרה הילולים בעזרת עילת כל העילות של העלולים ב הקצר קצרה ידי בעזרת הש"י מספרי הקודש המיוסדים על תוכחת מוסר מורה חטאים בדרך וכללתי רוב דבריהם באלו החרוזות עם תוספות ורוב מנין ורוב בנין הם דברי קדוש מדברי הרב החסיד בעל חובת הלבבות ע"כ סדרתי אחר סדר שעריו זה השער לה' צדיקים יבאו … להמשך קריאה
א כלל כריתות אשרי עין ראתה ספרו שחיבר על כל התלמוד מעניינ סוגיית התלמוד וכמה כללים והוא השורש וכל הבאים אחריו וחברו ודברו בכללי התלמוד כולם ענפיםהם ממנו גם אנכי הקטן בקונטרסי הזה אין מדרש בלא חידוש יהי רצון שחלקי יהא בע"ה ברוך ה' לעולם אמן ואמן: ב מצאתי כתוב בדברי הרב ר' שלמה דילו … להמשך קריאה
א כלל יצחק הוא רבינו הגדול הרי"ף ז"ל שהוא תלמוד הקצר והרוצה להעמיק בגמרא פי' תוספות בכל יום צריך לקרות הרי"ף עם מפרשיו וגם ספר המאור ומלחמות ה' וגם תוספות הרי"ף דהיינו הרא"ש והמרדכי אז תבין ההלכה ודעת קדושים תמצא להבין דברי רש"י ותוספות שפעמים רש"י מאריך כדי להוציא מפי' אחר וכן התוס' כותבים לפעמים … להמשך קריאה
א כלל תוספות כל דבור תוספות מתחילה צריך לקרות אותו מתחלה ועד סוף להבינו בהבנה קלה אח"כ לחזור עליו ולהעמיק בו להבינו כולו בלב ובהסברה טובה ומתוקה כי לא דבר רק הוא ואם רק הוא מכם ואח"כ לחזור ולעיין על הלשון ועל כל תיבה ותיבה אם אין בו חסר או יתיר או חלוף ולתקן הכל … להמשך קריאה
א כלל רש"י ז"ל מהרי"ק בכללי תלמוד שלו הדרך שאנו נוהגין בשמירת רש"י ז"ל הוא נלמד מהתלמוד שמקשה מאי קמ"ל פשיטא ומשיב מהו דתימא כך וכך קמ"ל והדר מקשה ואימ' הכי נמי ומשיב עכ"ל ז"ל הרב רבי יצחק קאנפטון לעולם הוי משתדל לתת צריכות ולתת הפרש לכל דבר המפרש המחבר וכל לשון למה אמר אותו … להמשך קריאה
א כלל בתראי הם רבנן סבוראי ז"ל הליכות עולם אחר שנחתם התלמוד עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע רק רבנן סבוראי שעמדו אחריו הוסיפו בו קצת תוספות כאשר מקובל מפי הגאונים ז"ל כגוןב ריש קדושין ופריך רב אחאי וזה היה מקבלתם ומסברתם עכ"ל עוד כתב בה"ע בענין פריך רב אחאי בפרק החולץ ומגדף ר' אבהו … להמשך קריאה
א כלל יחוסי החכמים ארז"ל (תוספתא עדויות ג, ד) גדול ממרב רבי גדול מר' רבן גדול מרבן שמו כמו שמעון הצדיק שמעי' ואבטליון שנקראו כן מרובג מעלתםכ דרך הנביאיםש אין מכנין אותן כל רב ומר מבבל וכל רבי מא"י לפי שבא"י היו סומכין לדון דיני קנסות וקורין אותו רבי דכתיב (שמות כב, ה) עד האלהים … להמשך קריאה
א כלל יע"ל קג"ם חלקתי כבוד לאביי ורבא לעשות להם כלל בפ"ע יען כי התלמוד נקרא על שם הויות דאביי ורבא (עיין סוכה כח, א), והלכתא כרבא לגבי אביי וכתב מהר"י קולין ז"ל סימן קל"ה היינו דוקא היכא דאפלוג גבי נפשייהו וי"א דלא שנא והלכה כאביי ביע"ל קג"ס והם סימני הלכות יו"ש יאוש שלא מדעת … להמשך קריאה
א כלל הלכה ענין מה שנמצא פעמיםב דברי רבותינו ז"ל בתלמוד דבר זה הלכה למשה מסיני. יש להקשות הלא אמרו כל התורה נאמרה כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני. והרמב"ם בהקדמת זרעים ביאר זה הענין באר היטב וז"ל אבל אע"פ שהן מקובלים ואין מחלוקת בהן מחכמת התורה הכתובה לנו נוכל להוציא ממנה אלו הפרושים בדרך הסברות והאסמכתות … להמשך קריאה
א כלל עיון הריני מעתיק דברי הרב רבי יצחק קאנפטון בדרכי התלמוד שלו וז"ל הרוצה שיחכם ירבה בישיבה ר"ל ירבה לישב על הספר לעיין היטב כי לא די לו בפעם אחת או בשתים שיעיין הדבר ההוא פעם אחר פעם כי בכל פעם שיחזור לעיין יתחדש לו איזה דבר וזהו שארז"ל (חגיגה ט, ב) אינו דומה … להמשך קריאה
א כלל כבוד אלהים הסתר דבר בכלל הקודם לזה הבאתי דברי הרמב"ם שהפליג בסיפור שבח ההגדות ודרושים ואיך שמרמזים נפלאות אשריו אשרי דבריו אבל מ"מ יש גבוה על גבוה סודות הגנוזות שהם גבוהות מסודות שחושב הרמב"ם בביאור ההגדות והדרושות והם סודות חכמת הקבלה בסוד שמותיו יתברך כמו שהתורה כולה שמותיו כן דברי רז"ל וזהו אמיתות … להמשך קריאה
א כלל דרושים ואגדות בשלטי הגבורים בפרק קמא דע"ז מביא לשון ריא"ז מה שכתב בענין דרושים ואגדות וז"ל דע והבן כי המדרשים הן על ג' דרכים יש מהן שהן דרך גוזמא כמ"ש בפרק ג"ה (חולין צ, ב) דברה תורה בלשון הבאי דברי נביאים בלשון הבאי דברו חכמים בלשון הבאי בענין ערים גדולות ובצורות בשמים וכן … להמשך קריאה
א כלל רבנן ד' עניינים הם מישך שייכי בדרבנן. א' היא דרבנן והוא מדאורייתא שהתורה נתנה ביד החכמים כמ"ש מקצת הפוסקים בענין ממלאכה חול המועד שהוא מדאורייתא אלא שהתורה מסרה לחכמים שיאסרו המלאכות שנראה להם ויתירו מה שנראה להם ויש גילוי בזוהר שי"ט שני של גליות וכן מקרא מגילה נאמר למשה בסיני באם יהיה כך … להמשך קריאה
א כלל יגדיל תורה ויאדיר בפ' אלו טריפות (חולין דף ס"ו) כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת מכדי אקשקשת קא סמכינן לכתוב רחמנא קשקשת ולא לכתוב סנפיר אייכתב רחמנא קשקשת ולא כתב סנפיר ה"א מאי קשקשת סנפיר ואפילו דג טמא כתב רחמנא סנפיר וקשקשת והשתא דכתב רחמנא … להמשך קריאה
א כלל פה קדוש בפ"ד דפסחים (ג, א) אמר ר' יהושע בן לוי לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו שהרי עיקרם הכתוב ח' אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו שנאמר (בראשית ז, ח) מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה פרש"י ולא כתיב הבהמה הטמאה כי אורחיה ואע"ג דבאורייתא כתיב טמא שני אורחיה … להמשך קריאה