שבת הארץ

א א. לשון הרמב"ם במנין המצות: א' שתשבות הארץ בשביעית ממלאכתה. תלה את השביתה בארץ, ומזה נראה כדעת רש"ל ומנ"ח, שיש איסור בעבודת הארץ אפילו אם נעבדת ע"י נכרים. ולפ"ז, לא רק שיש איסור תורה אם ישראל עושה את עבודת הארץ ע"י פועלים נכרים, אלא שגם אסור להניח נכרים לעבוד, שהרי בזה שהם עובדים הם … להמשך קריאה

א מי שנמנע מלהלוות את חבירו קודם השמיטה, שמא יתאחר החוב שלו וישמט, עבר בלא תעשה, שנאמר השמר לך פן יהיה דבר וגו'. וחטא גדול הוא, שהרי הזהירה עליו תורה בשני לאוין, שנאמר השמר לך פן וגו', וכל מקום שנאמר השמר, או פן, או אל, הרי זה מצות לא תעשה. והתורה הקפידה על מחשבה רעה … להמשך קריאה

א החזיר לו חובו ולא אמר לו כן, מסבב עמו בדברים עד שיאמר לו שלי הם ובמתנה אני נותן לך, ואם לא אמר לא יקבל ממנו אלא יטול מעותיו וילך לו. הסבר על זכויות יוצרים שבת הארץמקור: www.nli.org.il

א כל המחזיר חוב שעברה עליו שביעית רוח חכמים נוחה הימנו, וצריך המלוה לומר למחזיר משמט אני, וכבר נפטרת ממני. אמר לו אע"פ כן רצוני שתקבל, יקבל ממנו, שנאמר לא יגוש והרי לא נגש, ואל יאמר לו בחובי אני נותן לך, אלא יאמר לו שלי הם, ובמתנה אני נותן לך. הסבר על זכויות יוצרים שבת … להמשך קריאה

א תלמידי חכמים שהלוו זה את זה, ומסר דבריו לתלמידים ואמר מוסרני לכם שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה, אינו צריך לכתוב פרוזבול, מפני שהן יודעים שהשמטת כספים בזמן הזה מדבריהם, ובדברים בלבד היא נדחית. הסבר על זכויות יוצרים שבת הארץמקור: www.nli.org.il

א טען הנתבע ואמר מלוה יש לו אצלי, והתובע אומר לא כי אלא הקפת החנות היא, שאינה נשמטת, שהרי לא זקפתיה מלוה, הרי זה נאמן, שהרי אם ירצה יאמר מלוה היתה ופרוזבול היה לי ואבד, שכיון שתקנו חכמים פרוזבול חזקה הוא שאין אדם מניח דבר מותר ואוכל דבר אסור. הסבר על זכויות יוצרים שבת הארץמקור: … להמשך קריאה

א הוציא פרוזבול, וטען הנתבע ואמר מלוה זו שהוא תובע אחר פרוזבול זה היתה, והתובע אומר קודם פרוזבול היתה, התובע נאמן, שאילו אמר היה לי ואבד נאמן, ואף ע"פ שאין אנו יודעים זמן הפרוזבול שאבד. הסבר על זכויות יוצרים שבת הארץמקור: www.nli.org.il

א המוציא שטר חוב אחר שביעית ואין עמו פרוזבול, אבד חובו, ואם אמר היה לי ואבד נאמן, שמזמן הסכנה ואילך בעל חוב גובה שלא בפרוזבול. ולא עוד אלא כשיביא בעל חוב את שטרו, או כשיבא לתבוע במלוה על פה, אומרים לנתבע שלם לו. ואם טען הנתבע ואמר איה פרוזבול שלו, אומרים לתובע היה לך פרוזבול … להמשך קריאה

א לפיכך פרוזבול המוקדם כשר, והמאוחר פסול, כיצד כתבו בניסן והקדים זמנו מאדר כשר, שהרי הורע כחו שאינו משמיט אלא עד אדר, אבל אם איחר זמנו וכתבו מאייר פסול, שהרי מיפה כחו, שאינו משמיט עד אייר שלא כדין, שאין דינו שלא ישמיט אלא עד ניסן, בשעת מסירת הדברים לבית דין. הסבר על זכויות יוצרים שבת … להמשך קריאה

א כתב הפרוזבול תחלה ואח"כ הלוה, אינו מועיל, אלא משמיט, עד שיכתוב הפרוזבול אחר שהלוה. נמצאת אומר, שכל מלוה הקודמת לפרוזבול אינה נשמטת בפרוזבול זה, ואם הפרוזבול קודם למלוה נשמטת בפרוזבול זה. הסבר על זכויות יוצרים שבת הארץמקור: www.nli.org.il

א אחד שלוה מחמשה צריכים פרוזבול לכל אחד ואחד, וחמשה שלוו מאחד דין פרוזבול אחד לכולם. הסבר על זכויות יוצרים שבת הארץמקור: www.nli.org.il

א כותבין לאיש על נכסי אשתו, וליתומים על נכסי אפוטרופוס. אין לו קרקע ולערב יש לו קרקע, כותבין עליה פרוזבול. היה לו, חוב על חבירו ויש לחבירו קרקע, הואיל והוא תחת שיעבודו כותב עליו פרוזבול. הסבר על זכויות יוצרים שבת הארץמקור: www.nli.org.il

א אין כותבין אלא על הקרקע, אם אין קרקע ללוה מוכר לו המלוה כל שהוא בתוך שדהו, אפילו קלח של כרוב. השאיר לו מקום לתנור או לכירה כותבין עליו פרוזבול, היתה לו שדה ממושכנת כותבין עליה פרוזבול. הסבר על זכויות יוצרים שבת הארץמקור: www.nli.org.il

א זהו גופו של פרוזבול, מוסרני לכם פלוני ופלוני, הדיינים. שבמקום פלוני, שכל חוב שיש לי שאגבם כל זמן שארצה והדיינים או העדים חותמים מלמטה. הסבר על זכויות יוצרים שבת הארץמקור: www.nli.org.il

א אין כותבין פרוזבול אלא חכמים גדולים ביותר, כבית דינו של רבי אמי ורבי אסי, שהן ראויין להפקיע ממון בני אדם, אבל שאר בתי דינים אין כותבין. וי"א*, שכל בית דין חשוב, דהיינו שלשה שבקיאים בדיני פרוזבול ויודעים ענין שמיטה, והמחום רבים עליהם באותה העיר, כותבים פרוזבול. וי"א* כל בית דין של שלשה כותבין פרוזבול, … להמשך קריאה

א כשראה הלל הזקן שנמנעו מהלוות זה את זה, ועוברין על הכתוב בתורה, השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל, התקין פרוזבול כדי שלא ישמט החוב עד שילוו זה את זה. ואין הפרוזבול מועיל אלא בשמיטת כספים בזמן הזה שהיא מדברי סופרים, אבל שמיטה של תורה אין הפרוזבול מועיל בה. וי"א* שהפרוזבול מועיל אף … להמשך קריאה

א המוסר שטרותיו לב"ד ואמר להם אתם גבו לי חובי זה, אינו נשמט, שנאמר ואשר יהיה לך את אחיך, וזה בית דין גובין אותו. וכן ב"ד שחתכו את הדין, ואמרו איש פלוני אתה חייב לתן לזה כך וכך, אינו נשמט, שזה כגבוי הוא וכאילו בא לידו ואינו כמלוה. הסבר על זכויות יוצרים שבת הארץמקור: www.nli.org.il

א המלוה על המשכון אינו משמיט, והוא שיהיה החוב כנגד המשכון, ואם היה יותר משמיט היותר. וי"א*, שאפילו היתר על המשכון אינו משמיט. הסבר על זכויות יוצרים שבת הארץמקור: www.nli.org.il

א המגרש את אשתו קודם השמיטה אין כתובתה נשמטת, ואם פגמתה או זקפתה עליו במלוה נשמטת. הסבר על זכויות יוצרים שבת הארץמקור: www.nli.org.il

א קנסות של אונס, ושל מפתה, והמוציא שם רע, אינם נשמטין, ואם זקפן במלוה נשמטין, ומאימתי נזקפין במלוה משעת העמדה בדין. הסבר על זכויות יוצרים שבת הארץמקור: www.nli.org.il

א הקפת החנות אינה נשמטת, ואם עשאה מלוה נשמטת. שכר שכיר אינו נשמט, ואם זקפו עליו במלוה נשמט. הסבר על זכויות יוצרים שבת הארץמקור: www.nli.org.il

א המלוה את חבירו והתנה עמו שלא תשמטנו שביעית, ה"ז נשמט, שאינו יכול לבטל דין השביעית. התנה עמו שלא ישמיט הוא חוב זה ואפילו בשביעית, תנאו קיים, שכל תנאי שבממון קיים, ונמצא זה חייב עצמו בממון שלא חיבתו תורה, שהוא חייב. הסבר על זכויות יוצרים שבת הארץמקור: www.nli.org.il

א המלוה את חבירו וקבע לו זמן לעשר שנים אינו משמט, אף ע"פ שהוא בא לידי לא יגוש הרי הוא עתה אינו יכול לנגוש. התנה עמו שלא יתבענו, שביעית משמטת. הסבר על זכויות יוצרים שבת הארץמקור: www.nli.org.il

א הלוהו ותבע וכפר בו, והגיע השמיטה והוא בכפירתו, והודה אחר שעברה שביעית, או שבאו עליו עדים אחר השביעית, אין השביעית משמטת. * אבל אם הודה אחר שכפר קודם שעברה סוף שביעית, משמטת. אם* לוה ממנו ערב שביעית, ולמוצאי שביעית נעשה לו שותף או אריס, אין מגלגלין עליו שבועות הלואה דערב שביעית, אע"פ שהוא חייב … להמשך קריאה

א במה דברים אמורים, ששביעית משמטת את השבועה, בשבועת הדינים, וכל כיוצא בה, מדברים שאם יודה בהן שביעית משמטתן, אבל שבועת השומרים והשותפים וכיוצא בהן משבועות שאם יודה ישלם, הרי זה ישבע אחר השמיטה. שכיון שאין השביעית משמטת את גוף החוב שלהן, הוא הדין שאינה משמטת את שבועתן. הסבר על זכויות יוצרים שבת הארץמקור: www.nli.org.il

א שביעית משמטת את המלוה, ואפילו מלוה שבשטר שיש בו אחריות נכסים, הרי זה משמיט, ואם סיים לו שדה בהלואתו אינו משמיט. והשביעית משמטת את השבועה, שנאמר לא יגוש מכל מקום, לא לשלם ולא להשבע. וי"א,* שבשביעית בזמן הזה, שהיא דרבנן, אינה משמטת מלוה שבשטר שיש בו אחריות נכסים. ויש * מי שדבריהם נוטים לומר, … להמשך קריאה