קומץ המנחה

א אלה שמות בני וגו' (במדבר ג׳:ג׳) שם שקראו להם אבא ואימא, אלה שמות הכהנים המשוחים וגו' שם שקראו לו אחרים. ושקראו לו בספר תולדות ברייתו כדאיתא במדרש (תנחומא ויקהל) ע"ל סי' כ' ומ"ש במקום אחר: הסבר על זכויות יוצרים קומץ המנחהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל … להמשך קריאה

א לגולגלותם ובלוים לא נאמר לגולגלותם שנמנו קטנים מבן חדש בתוכם ואלו מנו הראשים לא היו נראים הקטנים לכך הוצרכו למנות גופים. ועיין בתפארת יהונתן לפי שכתבו תוס' (מנחות ל"ז) דבן שני ראשים לא שכיח שיחי' יותר מיב"ח דטריפה אינו חי. ובלוים הי' החשש. ועיין בגמ' ותוס' ס"פ הקומץ (מנחות ל"ז) דלא שכיח כלל בעולם … להמשך קריאה

א במדבר סיני, מקום מסויים לכל, באוהל מועד. מקום מסויים לדור היודעים לבד, באחד לחדש השני זמן מסויים לכל, בשנה השנית לצאתם ממצרים מסויים לדור היודעים ועיין באור החיים: הסבר על זכויות יוצרים קומץ המנחהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם … להמשך קריאה

א פלס (משלי ט״ז:ח׳.) הוא היחידי ששוקלין בו מעט והרבה בשוה. רק שהרבה שוקל יותר. וזהו נגד שכר העבירות. ומאזני משפט. מאזנים הם שכששוקלין הרבה צריך להניח בשני המשקולות הרבה ולמעט מעט. זהו נגד שכר מצות ע"ד שאמרו (ב"ב ע"ה) שכ"א נכוה מחופתו של חבירו: הסבר על זכויות יוצרים קומץ המנחהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה … להמשך קריאה

א הנה ערלה אזנם ולא יוכלו להקשיב גם אם ירצו והם כאנוסים, כי הנה דבר ד' היה להם לחרפה ולא יחפצו בה. כמו תחלתו אונס וסופו ברצון (כתובות נ"א) לאבוה דשמואל יצרא אלבשה וכן אז יצרא דע"ז כמו שאמר מנשה ובסוף גם רצון אונס רק העיקר על התחילת. או יאמר עד"ש (ירושלמי חגיגה פ"א) הלואי … להמשך קריאה

א הבדל בין פתי לאויל ושאר שמותיו, שפתי משורש נפתה מאמין לכל דבר. ולכן נקרא ע"ז פתיות שאינה אלא ענין אמוני, מה שאין כן תוה"ק יש בה טעם ודעת למשכיל, וזהו מדוע פתיים מאמינים לכל דבר. תאהבו פתי. ולמה לא תקבעו אמונתכם בתורת אמת, ובזה השבתי לשואליי המדרש (שמות רבה פ' ג') ע"פ אנכי ד' … להמשך קריאה

א פילוסופים קדמונים אמרו כי כי אין הנאה ומגונה וטוב ורע. וכל המציאות וכיוצא אלא לפי הדימוי שאם ידמה לאחד נאה הרי הוא נאה ואינם מציאות באמת לעצמם, ואריסטו הקשה עליהם כי אם כן יהיה שני הפכים בנושא אחד אם ידמהו ראובן נאה ושמעון מגונה, ואין זה קושיא. שזהו אלו היה הנאה ומגונה מציאות בפני … להמשך קריאה

א כל דעביד רחמנא לטב (ברכות ס'), דבלאו הכי זה נהנה וזה לא חסר כופין על מדת סדום. ולפעמים לכפרת עונות וגם זה לטוב כמו הרופא מקיז דם ועושה חבורה. וזהו כל המחלה אשר שמתי במצרים. שהיו לדראון עולם על ידיהם. לא אשים עליך בדרך זה. כי אני ד' רופאך. באלה המכות: הסבר על זכויות … להמשך קריאה

א דמקדמי ומחשכי לבי כנישתא היינו דאהניא להו (ברכות ח') אף על גב דכתיב על האדמה. כמאמז"ל (מגילה כט) עתידים כל בתי כנסיות שבחו"ל שיקבעו בא"י, ועיין קרבן מנחה סי' רנ"ו: הסבר על זכויות יוצרים קומץ המנחהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – … להמשך קריאה

א המקובלים כתבו דמדת יום זכר ומדת לילה נקיבה. ולכן בשחרית אמת בערבית אמונה והכל אחד. ובקרבן מנחה סימן כ"ו דלגבי יום תשש כחו. ולי נראה לפי שמקבלת אור הלבנה המושפעת מחמה ולכן יום זכר. וזה שאז"ל (פסחים ב' ב') עולם הזה דומה ללילה. שמתמצית או"ה ישראל שותים (ולכן ישראל נמשלו ללבנה ואו"ה לחמה) ועוה"ב … להמשך קריאה

א אוריין תליתאי. תורה שבכתב. והוא למי שלא חטא כמ"ש ולרשע וגו'. ולא זכה נעשית כו'. ב'. תורה שבעל פה. זהו (אף לרשע דהא צריך לדעת מה יעשה מה שאין כן תורה שבכתב דממנו אינו יודע מה לעשות) שלא יחטא שיביאו לידי מעשה והלומד ואינו מקיים כו'. ונסתר. לחכם ומבין וצדיק גמור שכבר מילא כריסו … להמשך קריאה

א את האלקים ירא שס"ה מצות לא תעשה כמו שאמרו הקדמונים יראה ללא תעשה. ואת מצותיו שמור רמ"ח עשין. כי זה כל האדם רמ"ח איברין ושס"ה גידים, או יאמר ואת מצותיו שמור בלא לחקור טעמים כי זה כולל כל האדם מה שאין כן אם נדע טעמים אמר שלמה אני ארבה ולא וגו': הסבר על זכויות … להמשך קריאה

א שמש ידע מבואו שהוא סימן לאו"ה שמונין לחמה עשו בנה הגדול כמו שאמרו ז"ל (סוכה כ"ט א') והם מתנהגים כסדר המערכה ומסודר יפה כל מה שקרה ויקרה. ירח סימן לישראל לא ידע מבואו שאין מזל לישראל והכל תלוי בזכות שהוא משתנה תמיד. ויש לירח גלגל בפני עצמו שמסבב בו ואותו גלגל תקוע בגלגל יוצא … להמשך קריאה

א נרפים הם. ממלאכה שאין מכבידים עליהם העול כ"כ. ע"כ אומרים נלכה נזבחה לאלקינו. כי קרבן בא לתודה על רבוי חסדיו במה שהרפו להם ממלאכתם. תכבד וגו' ולכן אל וגו' שקר. חנם שהרי לא אניחם. והמצרים לא ידעו שם ד' כמ"ש פרעה מי' ד' וגו' לכן אמר להם נרפים הם וגו' לאלקינו. ואחר כך נרפים … להמשך קריאה

א כשיתקבצו ב' שיעורים משוללים תהי' קבוצתם כמו כן משוללת. וזהו קשר רשעים אינו מן המנין. ואם יתקבצו חייבים ומשוללים אם המחייבים עודפים תהיה קבוצתם מחייבת זהו עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי, וזהו במצרים ואת בתינו הציל. ואם המשוללים עודפים תהי' קבוצתם משוללת זהו ויתערבו בגוים וזהו בהדי הוצא לקי כרבא וכן בהתחברך לרשע. … להמשך קריאה

א ואכלתם לחמכם לשובע, דלא תרוי ולא תחטא, שמא תאמר אם אין שלום אין כלום, דלא תרתח ולא תחטא. ת"ל ונתתי שלום וגו', או יאמר ע"ד שאמרו (גיטין ע) אכול שליש שאם תכעוס תעמוד על מלואך ואם לשובע אם אין שלום אין כלום ברכה בזה: הסבר על זכויות יוצרים קומץ המנחהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה … להמשך קריאה

א בת פלוני לפלוני, ולא פלונית או בן פלוני, במחיר יין ע"פ ויאמרו נערי המלך משרתיו, שעל הרוב יצירת החתן קודם יצירת הכלה, ולא ידעתי למה, ולי נראה לפי שהאב זוכה לבתו בקדושי', או יאמר לפי שאמרו לעולם ישא בת טובים, והנושא אשה יבדוק כו'. מה שאין כן אשה בכל דהו ניחא לה, טב כו', … להמשך קריאה

א בשבת (קנב) אר"ח בעניותי בתורה לא אכלתי ירקא, מצות שאפשר לעשותן על ידי אחרים ויכול כ"א לעשותן משום שגריר מושך זמן הרבה בעשייתם ומתבטל בין כך מת"ת בעתירותי כו' בארתרא דליעול ירקא ליעול בישרא וכורא, בשרא דתורה ללמוד וללמד: הסבר על זכויות יוצרים קומץ המנחהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה … להמשך קריאה

א שמואל רבתי פכ"ג. ג' שמות נקראו לאדם א' שקראו לו אביו ואמו בעת הלידה וא' שקרא לעצמו (כן העתיק הנוסחא בקהלת יעקב שורש י"ב) צדיק או רשע וא' שנכתב בספר תולדתו, חכם או טיפש כו', אין אנו יודעים איזה יקדם אם זה שקרא לעצמו או שקראו לו אבא ואימא בא שלמה ופירש ויום המות … להמשך קריאה

א ד' מיני לקות לחמה. א' בכל לילה שהחמה פונה מאתנו. זהו אב"ד שמת ופנה זיוה. ולא נספד כהלכה להמשיך האור במקצת כמ"ש הקדמונים בהספד. ב' על ידי ענן מסך מבדיל, זהו נערה המאורסה צעקה ואין מושיע לה שהוא רבוי הזנות שמטמטם הלב מלקבל אור כמו שאמרו ז"ל וכמ"ש (ויקרא י"ח) את כל התועבות גו' … להמשך קריאה

א לקות החמה כשיעמוד ירח בינה לארץ. ולקות לבנה כשיעמוד ארץ בינה לחמה. לכן כשלבנה לוקה סימן רע לישראל כי הרע המגיע לארץ ממנה עצמה וכן ישראל פרי מעלליהם יאכלו. אבל חמה לוקה סימן רע לאו"ה שגמול מעשיהם לעוה"ב ורע המגיע בעולם הזה כפי המערכת ואין הם הגורמים אלא ד"א או יאמר כי ליקוי לבנה … להמשך קריאה

א תורה קדמה לעולם. הוא תורה שבכתב כתובה אש שחורה כו' שהוא בכל עולמות עליונים כפי ענינם אבל תורה שבעל פה איןשייכות אלא לישראל לכן לא נכתבה ולכן על פי הדברים כרתי ברית (שמות ל"ד) ואז"ל (שמ"ר פמ"ז) על דברים שבעל פה שהם ברית וקשר לישראל ביחוד. וזהו משאז"ל בפסיקתא (פתיחא איכה) כי מאסו תורת … להמשך קריאה

א אמרו פילוסופים הקדמונים כי רצון האדם רק לטוב, ומה שיפעול רע. מהם אמרו שהוא כפי הטוב שבו כמו שיגנוב למלאות ביתו כסף ורצונו רק לתכלית הטוב. ומהם אמרו שהוא טוב מדומה שזה מדמה שהוא טוב מה שאינו. ואריסטו השיג עליהם. אבל האמת כדבריהם וכדברי שניהם. זה בתחלה וזה בסוף כמו שאז"ל (ע"ז ו) לא … להמשך קריאה

א ג' עזין הן, ישראל באומות (ביצה כ"ה:) לכן יאי עניותא לישראל להתיש כח עזותן, אבל אמרו תורה מתשת כח עזותן. וזהו לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי (תהלים קי"ט.) או ע"ד מאמרו רבותינו ז"ל (שבת קי"א:) צורבא מרבנן לא מיעני, או יאמר כמו שאמרו ז"ל (עירובין מא:) עניות מעביר על דעת קונו כמ"ש לאו … להמשך קריאה

א היצר הרע אין מסית לאדם לעשות עבירה אלא לעשות מצוה שמייפה לו העבירה כאלו הוא מצוה שצריך לרדוף אחרי'. וזהו ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך, ופשוטו שלא לחשוב כפשוטו דבר איוב למה לא מרחם אמות וגו' כי עתה שכבתי ואשקוט וגו' יחד אסירים שאננו וגו': הסבר על זכויות יוצרים קומץ המנחהרשיון: Public … להמשך קריאה

א בן חכם ישמח אב. אבל האם אז"ל (קידושין מ) הני נשי במאי זכיין באקרויי בנייהו. ושמחה לא שייך אלא על תוספת טובה ע"ד אל תחזיק טובה כי לכך נוצרת. ובן כסיל לאב אין אלא העדר השמחה. אבל תוגת אמו שאין לה זכות: הסבר על זכויות יוצרים קומץ המנחהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את … להמשך קריאה