קומץ המנחה

א על דבר פעור ועל דבר כזבי. עיין תפארת יהונתן השייכות וההמשך ואפשר לומר דהא גדורים בעריות רק סברי דאין איסור באומות כבת יתרו. אך מכל מקום הא מוליד בן לע"ז. לכך נכלו ע"ד פעור להטעותם דבזיון הוא ולא עבודה ואין חשש: הסבר על זכויות יוצרים קומץ המנחהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר … להמשך קריאה

א מכפרין על זולתן שכרם מדה כנגד מדה דזוכין לזולתן שהוא לזרעם אחריהם. וזהו והיתה לו ולזרעו וגו'. קינא לאלהיו. זהו נגד לו. ויכפר על בני ישראל, זהו נגד לזרעו. וזהו לא ראיתי צדיק נעזב וזרעו עם כל זה מבקש לחם. דיסורי צדיקים מכפרין וזוכה לזרעו שאין צריך לבקש, או יאמר ע"ד וחנינא בני די … להמשך קריאה

א בפרק קמא דבתרא (ח' ע"ב) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. אלו הדיינין וגבאי צדקה, וככוכבים לעולם ועד אלו מלמדי תינוקות. עיין בתוס'. ונראה דלא קאי אכמות האור אלא אאיכותו. דידוע אור רקיע אין בו דבר ממשי רק אויר רחוק נדמה כן. וזהו דיינין וגבאי צדקה שהם מתקני הגוף. ובעוה"ב אין ממשות לגוף ואין ממשות המעשה … להמשך קריאה

א לא הביט הבטה חזקה און ביעקב המון עם דשכיחי בעבירות וצריך הבטה חזקה להענישם. ולא ראה, בראיה בעלמא בישראל. ת"ח דלא שכיח כ"כ בוראיתא בעלמא סגי. ואצלם עמל. המד"א הוגעתני בעונותיך. שזהו במקורבים. כי ד' אלהיו עמו. זהו בת"ח. קסם. הוא על פי מהלך הכוכבים ומזלות וצריך לזה חכמה. וזהו לא בישראל הת"ח. ונחש. … להמשך קריאה

א הכיתני זה שלש רגלים, ואז"ל אומה שחוגגת ג' רגלים. כי ענין הרגלים קשר שבין ישראל לאביהם על ידי בית המקדש שבאים ברגל לראות וליראות. וזה שאז"ל (ירושלמי מו"ק) לא נתנו רגלים אלא שיעסקו בתורה. כי תינח בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מאי איכא למימר. אין לנו שיור רק התורה האת … להמשך קריאה

א ענין אלפים שנה שקדמה תורה לעולם. כמו אלפים תחום שבת וכן מגרשי העיר אלפים. ותורה יוצאת מתחום וגדר העולם והיא חוץ לעולם וקודמת לה ולכן קדמה לעולם. או יאמר להיפך תחום שבת גדר שלא לצאת משבת שהוא מעין עוה"ב כמו שאמרו ז"ל וכמ"ש ליום שכולו כו' וכן תורה גדר לעולם שלא לצאת מגדר הראוי. … להמשך קריאה

א ולא נשתה מי באר רק בדרך המלך. שאין שם שדה וזרעים ובארות באמצע הדרך ואין הולכים שם רק חיל המלך שיש להם אתם אוצרות בר. ואחר כך שאמר שלא יניחם חשבו פן לא יאמין כי איך אפשר בלא לחם ומים ואין מאמין לניסים, לכן אמר במסילה נעלה ואם מימיך וגו' שגם אם תחשוב שנשתה … להמשך קריאה

א במיתת אהרן נאמר ויבכו כל ב"י ובמשה רק בני ישראל. ע"ד שאמרו (הוריות יג) כה"ג קודם למלך שהכל ראויים להיות מלך ואין הכל ראויים להיות כה"ג. או כי במיתת משה היה להם הנאה שיוכלו ליכנס לארץ דכבר מתו כל מתי מדבר בלעדיו. מה שאין כן במיתת אהרן דעדיין משה חי ולא יכנסו בשביל משה … להמשך קריאה

א עונש מי מריבה אחשוב כי ד' צוה ונתן מימיו. כפי הראוי לאותו סלע שהם מועטים לא יספיקו לס' רבוא. רק והוצא"ת והשקי"ת הכל אתה בעצמך ותשרה הברכה בזה. ולכן היה מתקדש שם שמים כמו במן שהיו כל יום צריכים לישא עיניהם לשמים וכן במים, והוא לא עשה והכה ושרתה תיכף הברכה ולכן יצאו מים … להמשך קריאה

א ענין ד' אמות של הלכה. כי קומת אדם ד' אמות. או רשותו של אדם ד' אמות דלכן קונין לו בכל מקום. וזהו ד' אמות רשות ההלכה. או דידוע גברא באמתא יתיב והם ד' חלקי למוד פרד"ס. וכל אדם לימודו כדי שורש נשמתו כידוע. והד' לימודים חלוקים הם לד' בני אדם. וזהו ד' אמות של … להמשך קריאה

א אף לא הבאתנו וגו'. דאז היה לך התנצלות דהמיתה גרמנו לעצמינו בחטא ואתה עשית שלך לטובה לנו. אבל עכשיו עכמה פעמים אתה לא עשית לנו אלא רעה שהבאתנו מארץ מיושבת אל המדבר כיון דעכמה פעמים נמות כאן אם כן רעה גרמת לנו. העיני האנשים וגו'. רצה לומר מה עוד רעה גדולה תעשה האם לנקר … להמשך קריאה

א הנועדים על ד' ואהרן מה הוא וגו'. כיון שאינם מסתפקים בגדולתם ותבקשו עוד יותר אם כן גדולת אהרן שהוא כהונה מה היא נחשב שתלינו עליו ותסתפקו בו. התלוננו על ד' שתהיו כד' מושלי עולמות שזהו גדולה יתירה כדרך שאמר ההוא גברא ימ"ש שתעשינו אלוק כו': הסבר על זכויות יוצרים קומץ המנחהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il … להמשך קריאה

א על ג' דברים חלק קרח, נשיאות אלצפן. ומלוכת משה. וכהונת אהרן. וזהו את אשר לו למלך דשייך לו שהוא מלך המלכים אבל לא שייך והקריב דמשה רבינו ע"ה כבר קרוב ועומד טרם מלוכתו ולא אמר הקדוש מענותנותו. ואת הקדוש אלצפן דנשיאות תליא בקדושה. והקרוב כבר מיד שנתקדש בקדושת מעשיו הוא קרוב ועומד. ואת אשר … להמשך קריאה

א ענין בני הנביאים. כי אף מי שראוי לנבואה ורוח הקודש אינו מקבל אלא על ידי גדול הדור וכמ"ש בזקינים ואצלתי מן הרוח אשר עליך, וחשב קרח מה שאין כל הדור נביאים ובעלי רוח הקודש מיכולת משה להשפיע להם, והנה לפעמים נאמר השוכן אתם ופעם בתוכם רק בנביאים ובעלי רוח הקודש אתם אבל כלל ישראל … להמשך קריאה

א במדרש קרח ס"ת שיש בה רע"ח פרשיות (אולי ט"ס וצ"ל רפ"ט פרשיות ורצה לומר הפתוחות זולת שמע, ולכן אמר פרשה א' שבמזוזה היינו שמע. דוהי' אם שמוע סתומה), דידע אולי משה ואהרן קדושים עוד יותר רק סבר בהצטרפות כל ישראל עדיפא מיני'. וכן בתורה אף דשמע פרשה שיש בה יחוד וקבול עול מ"ש דלכך … להמשך קריאה

א ענין וראיתם אותם וזכרתם וגו' דתכלת דומה לרקיע וכתבו מחברים דהסתכלות ברקיע מביא ליראה כמ"ש כי אראה שמיך. ונאמר למען תהי' יראתו ע"פ לבלתי תחטאו. ולכן חוט א' תכלת כמו בכל העולם בני עלי' והם מועטים. כן בעולם קטן מלך זמן וכסיל ואיש מסכן וחכם. ע"ד שאמרו (שבת לב) אפילו תתקצ"ט באותו מלאך כו' … להמשך קריאה

א פני משה כפני חמה שאורו מעצמותו ולכך אינו חסר לעולם, וכן משה רבינו ע"ה אף שחטאו ישראל בעגל. ואעשה אותך לגוי גדול. פני יהושע כפני לבנה אורו מזולתו. לכן פעם חסר פעם מלא. וכן יהושע בחטא ישראל כשראה מלאך נפל על פניו. (וכן כל צדיק הדור זולת משה עון הדור פוגם בו כמ"ש (סנהדרין) … להמשך קריאה

א בבא בתרא דף קי"ט שמעון השקמוני מתלמידי ר' עקיבא כו' יודע היה משה שהמקושש במיתה כו' דייק מתלמידי ר"ע דר"ע לטעמיה בשבת (צ"ו:) מקושש זה צלפחד. ולא חש, התורה כיסתו ואתה מגלו. דסבר לשם שמים נתכוין וע"כ דידע דימיתוהו ואם מקושש ידע ע"כ גם משה. דאי רבי לא שנה כו'. ובשבת שם עקיבא בן … להמשך קריאה

א סלחתי אבל רק כדבריך שאמרת וכאשר נשאתה לעם וגו' ממצרים. והוא שמחל על העגל והיינו שלא העניש בבת אחת לא לגמרי. ע"ד זה עכשיו לא אעניש במהרה בימינו אמן. אבל אולם וגו' שאענישם סירוגין. וימלא וגו' הארץ. מאמר מהמוסגר וההמשך חי אני כי כל וגו' רק שלא תאמר שיאמרו מבלי יכולת וגו' לזה אמר … להמשך קריאה

א ה' צילך. ידוע הצל הולך ומתקצר עד חצי היום שאז מתקצר בתכלית וחוזר ומתארך למעלה מעלה. וכן ישראל כשיורדים לדיוטא התחתונה עולין. וזהו סר צילם כי או"ה הולכים ומתקצרים עד הסוף ואין חוזרין להתארך כלל שהוא בחינת צל. או יאמר ע"ד שאמרו להסתכל בצל בהושענא רבה. וכן ל' יום קודם מיתה נסתלק הצל, לחמנו … להמשך קריאה

א ומה הארץ אשר הוא יושב. הוא המיושבת והם העיירות הטובה לישיבה כמ"ש באלישע, אבל ומה הארץ דאחר כך הוא שדות. והארץ הראשון הוא על כלל המדינה. היש בה עץ כי ידוע טוב הפירות בארץ חמה וטוב העצים בארץ קרה ולארץ ישראל ב' המעלות: הסבר על זכויות יוצרים קומץ המנחהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף … להמשך קריאה

א למטה יוסף למטה מנשה. ולא אמר כן במטה אפרים כי מטה אפרים דיו ביחוס עצמו שלשבטו יהושע בן נון. או לפי שאיחר מנשה מאפרים הרבה וגם אחר בנימין עם שבדגלים קדמו ושלא נחשוב גריעותו לכן יחסו ליוסף: הסבר על זכויות יוצרים קומץ המנחהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © … להמשך קריאה

א כל המדות רעות לפעמים טובות כידוע וכתבו מחברים דגאוה טוב נגד רשעים שלא להכנעות לפניהם למשוך אחריהם. וזהו התרגום יהונתן. כד חמא משה ענותנותי' דיהושע קרא משה להושע בר נון יהושע, כמו שדרשו רז"ל יה יושיעך כו' שלא יכנע להם מענותנותי': הסבר על זכויות יוצרים קומץ המנחהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר … להמשך קריאה

א מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו (ברכות כ"ח) פירש הרמב"ם בפי' המשנה ביציאתו הודאה ולכאורה פירוש רש"י מתיישב יותר על לשון מתפלל. ונראה דהוי קשה לי' בדברי בן עזאי דנקט נותן הודאה לשעבר וצועק לעתיד לבא. איפכא הו"ל למימר דהצעקה קודמת. אבל לפי' הרמב"ם ניחא דתרתי דמוסיף בן עזאי את"ק כך סידרן הודאה ואחר … להמשך קריאה

א שכר עבירה עבירה, ע"ד שאמרו (שבת ק"ה) דרכו של יצר הרע היום אומר וכו' ועבירה גוררת עבירה וכל עבירה גוררת דוגמתה ממינה ולכן לא תרוי בתאות אכילה ולא תחטא בתאות עריות. וזהו העם המתאוים לבשר בוכים אחר כך למשפחותיו על עסקי עריות. איש לפתח אהלו. שאין פתחי אהליהם מכוונים לצניעות שלא יזנו ועל זה … להמשך קריאה

א את הקישואים וגו' אולי היה נהוג אז בהם לתקן הדגים כמו עכשיו עם בצלים וכרפס לכן לא אמר ואת. ומכאן כמ"ש ראב"ע שמיני ע"פ מבשרם לא תאכלו דדגים בכלל בשר לכן זכרו הדגים. וכן אמר משה אחר כך אם את כל דגי וגו' אף שבקשו בשר ויעוין מ"ש במקום אחר ע"ד ראב"ע: הסבר על … להמשך קריאה