א ביאר פסוק אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד על פי משה ואהרן (לח, כא). וי"ל, תיבת אלה אין לו שחר כלל. ב' פקודי לשון רבים צריך הבנה. ג' כפל ב' פעמים המשכן. וחז"ל דרשו (תנחומא פקודי ב) שבית המקדש של מטה מכוון כנגד בית המקדש של מעלה, שנאמר (שמות טו, יז) מכון לשבתך … להמשך קריאה
א ביאור פסוק ויקהל משה וגו' ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהי' לכם קודש שבת שבתון לה' וגו', לא תבערו אש וגו', ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה ה' לאמור קחו מאתכם תרומה לה' כל נדיב לבו יביאה וגו' (לה, א-ד). ב וי"ל, א' ל"ל ב' פעמים לאמר. … להמשך קריאה
א בש"ס דמגילה דף יג ע"ב, אמר ריש לקיש, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו וכו'. ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך וגו' אמר רב[י] אבא משל וכו'. תוספות הכסף נתון לך – דהכסף עולה העץ, רמז לו שיתלה עליו. והוא תמוה מה ענין … להמשך קריאה
א ביאור פסוק כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו לה בפקוד אותם, זה יתנו וכו' מחצית השקל וגו' (ל, יב-יג). ויש להקשות, א' קושי' המפרשים, זכרו האלשיך (ל, יג), למה נתחייבו ישראל שבאותו הדור ליתן כופר נפש, ואם כפירוש חז"ל עבור העגל וכו', הלא אשר חטאו בעדים והתראה המיתו בחרב … להמשך קריאה
א ביאור פסוק ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד (כז, כ). וי"ל, ל"ל ואתה, דהל"ל צו את בני ישראל. ב' קושיות האלשיך שאין פה מקום צווי לשמן וכו'. ג' ויקחו אליך, הוא מיותר אליך. ד' למאור, דהל"ל להאיר. ה' להעלות, דהל"ל להדליק. ו' דהי' לו לצוות … להמשך קריאה
א ונבאר פסוק להיות כל איש שורר בביתו (אסתר א, כב), ודרשו בש"ס דמגילה (יב:) אמר רבא אלמלא אגרות ראשונות לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט, אמרו מאי האי דשדר לן להיות כל איש שורר בביתו, פשיטא דאפילו קרחה בביתי' פרדשכא להוי. ונשאלתי ממה נפשך, מאחר שהוא שלא כהוגן, למה נכתב במגילה. ב ונ"ל, … להמשך קריאה
א ביאור פסוק וכל יתידותיו וכל יתדות החצר נחושת ואתה תצוה וגו' (כז, יט-כ). וכתוב בספר מגלה עמוקות נחשת הוא נח שת ואתה וכו', יעו"ש. להבין מה ענין יתדות החצר לזה. וגם רש"י פירש לכך נקראו יתדות, ומקרא זה מסייעיני אהל בל יצען בל יסע יתידותיו לנצח (ישעיה לג, כ). ב לבאר זה נראה לי, … להמשך קריאה
א פן ח' ביאור פסוק וידבר ד' אל משה דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש וגו' (כה, ב-ג), ופירש רש"י לי לשמי. וי"ל למה להאריך בתיבת יתירים, דכך הל"ל וידבר ה' אל משה לאמור קח לי תרומה מאת כל איש וגו'. אי נמי הל"ל דבר אל בני ישראל ויתנו לי תרומה, … להמשך קריאה
א פן ז' פסוק ויקחו לי תרומה ופירש רש"י לי לשמי, מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחושת וגומר (כה, ב-ג). והספיקות רבו, דהל"ל ויתנו לי תרומה. ב' קשה דפירש רש"י לי לשמי, זו צריך הבנה. ג' שחזר ואמר מאת כל איש תקחו את תרומתי, … להמשך קריאה
א פן ו' ביאור פסוק דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי (כה, ב). ויש להקשות חדא מה שהקשה האלשיך, אם כל ישראל לוקחים מי יהיו הנותנים, והל"ל ויתנו לי וגו', וכי תימא דעל הגזברים ידבר, אם כן איך יחזור ויאמר תקחו את תרומתי. ב' קשה, … להמשך קריאה
א במסכת עבודה זרה דף ך"ג (ע"א – כד ע"א) פרת חטאת, רבי אליעזר אומר אינה ניקחת מן הנכרים וכו'. מאי טעמא דרבי אליעזר, תני שילא דבר אל בני ישראל ויקחו אליך וגו' (במדבר יט, ב), בני ישראל יקחו ולא מן הנכרים וכו'. ופריך אלא מעתה דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה (שמות כה, … להמשך קריאה
א פן ו' ביאור הפסוק ויקחו לי תרומה (כה, ב), ודרשו חז"ל תרי ממאה וכו'. ויש להבין, הא כתיב תרי מה ולא מאה. ונראה לי לבאר קושית מוהרש"א (ברכות לג:) אין לגבי משה זוטרתי וכו', הא אמר זה לישראל. ב' מה מקום להקשות על רבי חנינא ולא על הפסוקים עצמן דקשיא אהדדי, דכאן משמע דיראה … להמשך קריאה
א פן ה' ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי (כה, ב). ובתנחומא (תרומה ב, ילקוט רמז שסג) ויקחו לי תרומה, וז"ש (משלי ד, ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו, דרך הסוחרים מחליף זה עם זה וכו', מה שאין כן התורה ביד כל א' שנים וכו', אמר … להמשך קריאה
א פן ד' ויקחו לי תרומה (כה, ב). ודרשו לי, לשמי וגו'. לבאר זה נבאר מדרש פ' משפטים, מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה (משלי כט, ד) וכו'. ויש להבין מה ענין מלך במשפט, כי התרעם שמואל הנביא על שאמרו תנה לנו מלך לשופטינו (שמואל א ח, ו), וכמ"ש הר"ן (דרשות – דרוש יא), … להמשך קריאה
א בפסוק ועשו ארון עצי שטים וגו', וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב (כה, י-יא), ודרשו בש"ס דיומא דף ע"ב (ע"ב) שלש ארונות עשה בצלאל וכו'. ויש להבין מ"ט באינך כתיב ועשית, וכאן כתיב ועשו וגו', ובש"ס דרשו וכו'. ב' מ"ט עשה ג' ארונות ולא עשה ארון אחד כולו … להמשך קריאה
א פן ג', בתנחומא פרשה תרומה (ב) בפסוק הנ"ל, ויקחו לי תרומה (כה, ב), אמר הקב"ה לישראל התורה היתה שלי, שנאמר וכו' והמשפטים שלי, שנאמר וכו', נטלתם אותם קחו אותי עמהם, הדא הוא דכתיב ויקחו לי תרומה, ויקחו תרומה אין כתיב כאן אלא ויקחו לי וכו', יעו"ש. והוא תמוה. ב ונ"ל בב' אופנים, פן אחד, … להמשך קריאה
א פן ב' ויקחו לי תרומה (כה, ב). במדרש (שמ"ר לג, ז) הדא הוא דכתיב (דברים לג, ד) תורה צוה לנו משה, דרש רבי שמלאי תרי"ג מצות ניתנו לישראל על ידי משה, שכן מנין תורה, ואם כן אינן אלא תרי"א ושנים היכן הם, אלא אמרו רבנן, אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמעום, ותרי"א אמר … להמשך קריאה
א בש"ס דמגילה (יב:) איש יהודי הי' בשושן הבירה ושמו מרדכי (אסתר ב, ה), מה נפשך אי ליחוסה קא אתי, ליחס[י]ה וליזיל עד בנימין בר יעקב, מאי שנא הני תלתא ותו לא. תנא כולן על שמו נקראו, בן יאיר, בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפלתו. בן שמעי, ששמע אל תפלתו. בן קיש, שנקש על דלתי … להמשך קריאה
א בפסוק ויקחו לי תרומה (כה, ב). בתנחומא (תרומה ב) זה שאמר הכתוב (משלי ד, ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו וכו', אמר להן הקב"ה, התורה היתה שלי ולקחתם אותה, קחו אותי עמה, הדא הוא דכתיב ויקחו לי תרומה. ויקחו לי, אמר הקב"ה לישראל התורה היתה שלי, למען תהי' תורת ה' בפיך … להמשך קריאה
א ביאור פסוק אם כסף תלוה את עמי את העני עמך וגו' (שמות כב, כד). וי"ל, שאם זה אינו רשות רק חובה, כדסבירא לי' לרבי ישמעאל (מכילתא בחודש יא), אם כן מ"ט כתיב אם ולא אשר. ועוד את עמי את העני עמך, כפל ומיותר, וחז"ל (ב"מ עא.) דרשו וכו'. ב ונבאר פסוקי פ' תרומה (שמות … להמשך קריאה
א במסכת קדושין דף ך"א (כב:) רבן יוחנן בן זכאי היה דורש מקרא זה כמין חומר, מה ראה אוזן לירצע מכל שארי איברים שבגוף, אוזן ששמע קולי במצרים (ויקרא כה, נה) כי לי בני ישראל עבדים, ולא עבדים לעבדים וכו'. ופי' תוספות בד"ה מה ראה אוזן לירצע, יש במדרש, במרצע – לפי שהיו ישראל עבדים … להמשך קריאה
א בפרק קמא דסנהדרין (עי' ו:) אמר רבי אל[י]עזר אסור לבצוע שנאמר (תהלים י, ג) ובוצע בירך וגו', אבל אהרן הי' אוהב שלום ורודף שלום שנאמר (מלאכי ג, ו) תורת אמת היתה בפיהו וגו'. ויש להקשות כפל אוהב ורודף. ועוד, מאי ראיה ממה שאמר תורת אמת וגו'. ועוד מאי בפיהו. ב ונראה לי פשוט, דרש"י … להמשך קריאה
א בריש סנהדרין (ז:): דבי נשיאה אוקמה דיינא דלא גמיר, פתח מתורגמני' דריש לקיש, הוי (חבקוק ב, יט) (ה)אומר(ים) לעץ הוא יורה הנה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו, ועתיד הקב"ה ליפרע ממעמידין, שנאמר (שם ב, כ) וד' בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ. ופירש רש"י הס, בשביל עון הזה כלה כל הארץ. … להמשך קריאה
א בפסוק וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדי' ולא יהי' אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפלילים, ואם אסון יהיה ונתת[ה] נפש תחת נפש עין תחת עין וגומר (כא, כב-כה). ב והספיקות רבו, דפתח לשון רבים ונגפו, ומסיים ענוש בלשון יחיד, וכן כאשר יושת עליו לשון יחיד. ב' ענוש יענש … להמשך קריאה
א בזבחים דף קט"ו ע"ב, פיסקא עד שלא הוקם המשכן, יתיב רב הונא קמיה דרב חסדא וקאי קרי וישלח את נערי בני ישראל (כד, ה), אמר לי' הכי אמר רב אסי קרבו ופסקו, ר"ל אותו היום פסקה עבודה מבכורים ונתנה לכהנים, וכפירוש רש"י (ד"ה א"ל רב הונא). סבר לאותביה ממתניתי', שמעיניה דקאמר משמי' דרב אדא … להמשך קריאה
א ונבאר משנה דאבות (פ"ג מי"ד) חביבין ישראל שנתן להם כלי חמדה וכו'. ותחלה נתרץ תנחומא הנ"ל, ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, הדא הוא דכתיב, מלך במשפט יעמיד ארץ כו', כשבא הקב"ה ליתן תורה לישראל פתח במשפט כו'. וי"ל חדא, דהסוגיא בכל מקום דאמר הדא הוא דכתיב, דמשמע דאתי לתרץ הקושיא שבפסוק, ומה קושיא יש … להמשך קריאה