ערוך השולחן, אבן העזר ל״ד: [דין ברכת אירוסין ואם צריך עשרה ובו י"ג סעיפים]

א [דין ברכת אירוסין ואם צריך עשרה ובו י"ג סעיפים]המארס אשה צריך לברך, וכמו כל המצות שטעונות ברכה, וכך היא ברכתה: בא"י אמ"ה אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׂוּאוֹת לָנוּ [ר"ן] עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין בא"י מְקַדֵּשׁ עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין. ולמה אין מברכין ברכה … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר ל״ג: [דיני קדושי ביאה ובו י"א סעיפים]

א [דיני קדושי ביאה ובו י"א סעיפים]כבר נתבאר בסי' כ"ו דקדושי ביאה מפורש בתורה: "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ" (דברים כד א) ע"ש, וכן נתבאר שם דחכמים אסרו לקדש בביאה דפריצות הוא, אמנם אין זה שום עיכוב לעניין הקדושין. וכיצד הוא קדושי ביאה? שמתייחד עמה בפני שני עדים ואומר לה בפניהם "הרי את מקודשת לי … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר ל״ב: [כיצד הם קדושי שטר ובו ט"ו סעיפים]

א [כיצד הם קדושי שטר ובו ט"ו סעיפים]כבר נתבאר בסי' כ"ו סעי' י"ב דקדושי שטר ילפינן מ"וְיָצְאָה וְהָיְתָה" – מה יציאתה בשטר אף הוייתה בשטר, ולפיכך בעינן בקדושי שטר רוב דינים שבגט כמו שיתבאר. וכיצד הוא קדושי שטר? שכותב לה על הנייר אע"פ שאין בו ש"פ "הרי את מקודשת לי", "הרי את מאורסת לי", או … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר ל״א: [שאין מקדשין בפחות מש"פ ולא באבנים טובות ובו מ"ב סעיפים]

א [שאין מקדשין בפחות מש"פ ולא באבנים טובות ובו מ"ב סעיפים]אין מקדשין בפחות משוה פרוטה, ואפילו האשה מרוצית לזה לא מהני דלא מקרי כסף כלל [תוס' ג'.]. ויש להסתפק בדבר שאינו ש"פ אם ביכולתה לומר לדידי שוה לי פרוטה, כמו בחמש סלעים של פדיון הבן שיכול הכהן לומר כן כמ"ש הטור ביו"ד סי' ש"ה, או … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר ל׳: [לאיזה מקום צריך ליתן הקדושין ובו ל"ג סעיפים]

א [לאיזה מקום צריך ליתן הקדושין ובו ל"ג סעיפים]כתב הרמב"ם בפ"ד דין כ"א: המקדש את האשה בכסף או בשטר אינו צריך שיתן הקדושין לתוך ידה, אלא כיון שרצתה לזרוק לה קדושיה וזרקן בין לתוך ידה בין לתוך חיקה או לתוך חצירה או לתוך שדה שלה – ה"ז מקודשת, עכ"ל, וכ"כ בטור ושו"ע. ואע"ג דגבי גט … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר כ״ט: [אופני נתינת הכסף, ואם לא נתן בשלימות או נתן משכון, ובו מ"ב סעי']

א [אופני נתינת הכסף, ואם לא נתן בשלימות או נתן משכון, ובו מ"ב סעי']הכסף של הקדושין צריך שיתן לה במתנה גמורה, ואם נתן לה ע"מ להחזיר – אינם קדושין. ואע"ג דלכל התורה מתנה ע"מ להחזיר שמה מתנה כמ"ש באו"ח סי' תרנ"ח לעניין אתרוג, דהא המתנה הוי קניין עולם ככל המתנות, וזה שאמר ע"מ שתחזירנו זהו … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר כ״ח: [אין מקדשין בגזל ובמלוה ובאיסורי הנאה ואם מקדשין בפקדון ובו צ"ז סעי']

א [אין מקדשין בגזל ובמלוה ובאיסורי הנאה ואם מקדשין בפקדון ובו צ"ז סעי']כתב הרמב"ם ז"ל בפ"ה דין ז': המקדש את האשה בגזל או בגניבה או בחמס, אם נתייאשו הבעלים ונודע שקנה אותו דבר ביאוש – הרי זה מקודשת, ואם לאו – אינו מקודשת, עכ"ל. והעתיקו רבינו הב"י בסעי' א', וכתב ע"ז רבינו הרמ"א: קדשה בגזל … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר כ״ז: [דין קדושי כסף וכיצד הוא לשון הקדושין ובו מ"ב סעיפים]

א [דין קדושי כסף וכיצד הוא לשון הקדושין ובו מ"ב סעיפים]קדושי כסף כיצד, נותן לה בפני שני עדים כשירים ושלא יהיו קרובים לא להאיש ולא זל"ז, מטבע או שוה כסף ושיהיה לא פחות מפרוטה והוא משקל כסף חצי שעורה, והעדים צריכים לראות איך שנותן לידה הכסף או השוה כסף ואומר לה "הרי את מקודשת לי" … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר כ״ו: [אסור לבא על אשה בלא קדושין ובו ט"ו סעיפים]

א [אסור לבא על אשה בלא קדושין ובו ט"ו סעיפים]כתב הרמב"ם בפ"א מאישות: קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק, אם רצה הוא והיא לישא אותה מכניסה לתוך ביתו ובועלה בינו לבין עצמה ותהיה לו לאשה. כיון שנתנה תורה נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אשה יקנה אותה תחלה בפני עדים ואח"כ תהיה לו … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר כ״ה: [שלא להרבות בתשמיש וההנהגה בזה ובו י"ג סעי']

א [שלא להרבות בתשמיש וההנהגה בזה ובו י"ג סעי']אף בתשמיש עם אשתו הטהורה ראוי לו לאדם להנהיג את עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה ובדיעה נכונה, ולא יקל ראשו עם אשתו ולא ינבל פיו בדברי הבאי אפילו בינו לבינה, הרי הכתוב אומר "וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂיחוֹ" (עמוס ד יג) ואמרו חז"ל [חגיגה ה':] אפילו שיחה קלה … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר כ״ד: [דיני איסור זכור ובהמה ושלא נחשדו ישראל בזה ובו ז' סעי']

א [דיני איסור זכור ובהמה ושלא נחשדו ישראל בזה ובו ז' סעי']משכב זכור ומשכב בהמה מהעריות הם וחייב כרת, ואם בעדים והתראה חייב סקילה כמפורש בתורה, ולכן הבא על הזכר או הביא זכור עליו כיון שהערה אם היו שניהם גדולים – נסקלים, שנאמר "וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה" (ויקרא יח כב), ובקדושים כתיב "וְאִישׁ … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר כ״ג: [דין איסור הוצאת זרע לבטלה ובו ט' סעי']

א [דין איסור הוצאת זרע לבטלה ובו ט' סעי']האדם הנברא בצלם אלקים יבין וישכיל בדעו ושכלו שהתאוה שנבראת באדם לא נבראת בשביל התאוה, שהרי היא נגד השכל כמו שדרשו חז"ל "כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי" (תהלים לג ט) – זו אשה, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד – אלו בנים, אשה חמת מלא צואה ופיה מלא דם והכל רצין … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר כ״ב: [דיני איסור יחוד ובו י"ח סעי']

א [דיני איסור יחוד ובו י"ח סעי']אסור להתייחד עם ערוה מהעריות, בין זקנה בין ילדה, שדבר זה גורם לגלות ערוה – חוץ מהאם עם בנה והאב עם בתו, דאין התאוה שולטת בהן כבשארי עריות [סנהדרין ק"ג:] ועם אלו רשאין לדור בקביעות. ואח עם אחותו רשאין להתייחד בדרך ארעי, אבל אין רשאין לדור יחד בקביעות [חמ"ח]. … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר כ״א: [להתרחק מאד מן העריות ובו י' סעי']

א [להתרחק מאד מן העריות ובו י' סעי']אחרי פרשת עריות כתיב דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיו (ויקרא יט ב) דכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה היא גדר קדושה, וצוה הקב"ה לכל ישראל למגדול ועד קטן לפרוש מאד מאד מן העריות ולגדור בהן גדרים וסייגים, דמפני שעריות נפשו של אדם מחמדתן … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר כ׳: [באיזה ביאה חייב על הערוה ובו י"ח סעי']

א [באיזה ביאה חייב על הערוה ובו י"ח סעי']הבא על אחת מכל העריות האמורות בתורה, והם י"ח במספר כמ"ש בסי' ט"ו סעיף כ"ד, במזיד חייב כרת ואם גם היא מזידה חייבת כרת ג"כ, דכתיב (ויקרא יח כט) "כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ" וגו'. ואם היו שוגגין – חייבין קרבן חטאת, וכל אחד … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר י״ט: [סוקלין על חזקה שהיא בחזקת ערוה ובו ו' סעי']

א [סוקלין על חזקה שהיא בחזקת ערוה ובו ו' סעי']מי שהוחזקו בשאר בשר דנין ע"פ חזקה זו אע"פ שאין שם ראיה ברורה שזה קרוב, ומלקין וחונקין וסוקלין על חזקה זו. כיצד, הרי שהוחזקו שזו אחותו או בתו או אמו ובא עליה בעדים – הרי זה לוקה או נשרף או נסקל אע"פ שאין ראיה שזו אחותו … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר י״ח: [דין במי תופס קדושין ובמי אינו תופס ובו ג' סעי']

א [דין במי תופס קדושין ובמי אינו תופס ובו ג' סעי']אין קדושין בעריות, והמה חייבי כריתות וחייבי מיתות ב"ד – אין קדושין תופסין בהן, דכתיב באחות אשה (ויקרא יח יח) "וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח", לא יהא לך ליקוחין בה, והוקשו כל העריות זל"ז דכתיב (ויקרא יח כט) "כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר י״ז: [דיני אשת איש וכל דיני עגונות ובו רס"ב סעי']

א [דיני אשת איש וכל דיני עגונות ובו רס"ב סעי']אשת איש בכלל עריות היא, ואין קדושין תופסין בה כבכל העריות. בד"א? בודאי א"א, אבל אם היא ספק מקודשת או ספק מגורשת כגון שהיו מעות הקדושין או הגט ספק קרוב לו וספק קרוב לה, או שארי מיני ספיקות, וכן שני כיתי עדים המכחישות זא"ז, ואפילו בכת … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר ט״ז: [איסור שפחה וכותית ובו י"א סעי']

א [איסור שפחה וכותית ובו י"א סעי']כתב הרמב"ם ז"ל בפי"ב מא"ב: ישראל שבעל כותית משאר האומות דרך אישות, או ישראלית שנבעלה לכותי דרך אישות – הרי אלו לוקין מן התורה, שנאמר "וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ" (דברים ז ג). אחד ז' אומות ואחד שאר עממין באיסור זה, וכן מפורש … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר ט״ו: [דיני עריות ושניות לעריות ובו ל"ב סעיפים]

א [דיני עריות ושניות לעריות ובו ל"ב סעיפים]יש עריות שאסורות מן התורה וחייבים על ביאתן כרת, והם שנתפרשו בפ' אחרי מות וקדושים, ואין קדושין תופסין בהן. והם כ"ב עריות, ובכללן: נדה וא"א וזכר ובהמה וי"ח יתבאר לפנינו, ויש שניות לעריות – והם אותן שאסרו חכמים, וכתב הרמב"ם בפ"א מאישות שהן אסורות מפי הקבלה ואיסורן מד"ס, … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר י״ד: [שלא לישא אשה בימי אבלו ובו ב' סעי']

א [שלא לישא אשה בימי אבלו ובו ב' סעי']כתב הטור: אסור לו לאדם לארס תוך שלשים יום של אבילות, ומי שיש לו בנים קטנים ואין לו מי ישמשנו – מותר ליכנס אפילו תוך שבעה, ומיהו לא יבא עליה עד לאחר שלשים יום. ומי שאין לו בנים או שלא קיים עדיין פו"ר אסור לכנוס תוך שבעה, … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר י״ג: [גרושה או אלמנה אסורה להנשא צ"ב יום מפני הבחנה שמא מעוברת היא ומעוברת ומינקת אסורה להנשא ובו ל' סעי']

א [גרושה או אלמנה אסורה להנשא צ"ב יום מפני הבחנה שמא מעוברת היא ומעוברת ומינקת אסורה להנשא ובו ל' סעי']גזרו חכמים על כל אשה שנתגרשה או שנתאלמנה שלא תנשא ולא תתארס לאחר עד שתמתין תשעים יום לבד מיום שנתגרשה ונתאלמנה ולבד מן יום שנתארסה בו, כדי שתהא ידוע אם היא מעוברת מהראשון או אינה מעוברת, … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר י״ב: [עדים מגט וממיתת הבעל אם רשאים לישא את האשה ובו ד' סעי']

א [עדים מגט וממיתת הבעל אם רשאים לישא את האשה ובו ד' סעי']כמו שנתבאר בסי' י"א סעיף י' שחששו חז"ל ללזות שפתים, כמו כן יש עוד דברים שחששו לזה, ורק באחד חששו לזה ולא בשנים, דהא השני לא יתרצה כמו שיתבאר. לפיכך המביא גט ממדינת הים שצריך השליח לומר בפני נכתב ובפני נחתם ובלא אמירתו … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר י״א: [אשת איש הנחשדת שזינתה ובו ט"ו סעיפים]

א [אשת איש הנחשדת שזינתה ובו ט"ו סעיפים]כתב הרמב"ם בפ"ב מסוטה: כל אשה שהיה לה קינוי וסתירה ולא שתתה מי המרים כיון שלא רצה בעלה להשקותה, בין שלא רצתה היא ובין שבא לה עד טומאה או הודית או היתה מאלו הנשים שאינן ראויות לשתות או שקנאו לה ב"ד, הואיל ונאסרה על בעלה מכל מקום – … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר י׳: [דיני גרושה כשנשאת לאחר שאסורה לחזור לראשון ובו י' סעי']

א [דיני גרושה כשנשאת לאחר שאסורה לחזור לראשון ובו י' סעי']אשה שנתגרשה מבעלה ונשאת לאחר או אפילו רק נתקדשה לו, אע"פ שלא בעלה – נאסרה על הראשון. ואם לאחר גירושי השני או שמת, החזיר הראשון ולקחה לאשה ובעלה – לוקה וכופין אותו להוציא. אבל בקדושין בלא ביאה, או שבא עליה הראשון בזנות – אינו לוקה, … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר ט׳: [דיני קטלנית ובו ז' סעי']

א [דיני קטלנית ובו ז' סעי']אשה שנשאת לשני אנשים ומתו לא תנשא עוד לשלישי מפני הסכנה, שכבר הוחזקה להיות בעליה מתים. ואע"ג דלענין ממון אין חזקה פחות משלשה פעמים, מ"מ בסכנות נפשות חיישינן אף לשני פעמים כמו במילה ביו"ד סי' רס"ג, דבעניני חזקה יש פלוגתא דתנאי [יבמות ס"ד:] אם חזקה הוא בשני פעמים או בשלשה, … להמשך קריאה

דילוג לתוכן