ערוך השולחן, אבן העזר ס׳: [דיני שושבינות שנהגו בזמן הקדמונים ובו י"ג סעי']

א [דיני שושבינות שנהגו בזמן הקדמונים ובו י"ג סעי']כתב הטור: דרך הבחורים כשאחד נושא אשה חביריו שולחין לו דורונות כדי שיתחזק בהן על ההוצאה שהוציא על החופה ובאים ואוכלים עמו ז' ימי המשתה או מקצתם, וכשישאו גם הם הוא פורע להם מה שעשו לו ושולח לכל אחד ואחד מהם כפי מה ששלחו לו ואוכל ושותה … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר נ״ט: [דין המשיא בנו גדול בבית אם קנאה ובו ד' סעי']

א [דין המשיא בנו גדול בבית אם קנאה ובו ד' סעי']אמרו חז"ל שיש שלשה הלכות שקבלו חכמים שם כהלכתא בלא טעמא [ב"ב קמ"ד] וזו אחת מהן: המשיא אשה לבנו גדול בבית – קנאו, ודווקא גדול, ודווקא בתולה, ודווקא אשתו ראשונה, ודווקא שהשיאו ראשון. וביאור הדברים: אב שמשיא בנו הגדול ולא השיא בן זכר קודם לו, … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר נ״ח: [כמה יתן אדם לבתו ובו ז' סעיפים]

א [כמה יתן אדם לבתו ובו ז' סעיפים]אמרו חז"ל [כתובות נ"ב:], כתיב בירמיה [כ"ט ו'] ששלח הנביא לבני גולה "קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים", בשלמא בנו בידו קיימא דדרכו של איש לחזור אחר אשה, אלא בנתיה מי קיימא בידיה דהא אין דרך אשה לחזר אחר איש [רש"י], אלא … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר נ״ז: [דין כשנמסרה להבעל או לשלוחיו לנשואין ובו ה' סעי']

א [דין כשנמסרה להבעל או לשלוחיו לנשואין ובו ה' סעי']כבר בארנו בסי' נ"ה מה הוא חופה שבזה נעשית אשתו גמורה לכל דבר, אמנם בארנו שם דשם נשואין מקרי גם קודם החופה, דשם נשואין נמשכת מזמן שתסור מבית אביה לבית בעלה, וגמר הנשואין היא החופה, וקבלו חז"ל דיש דברים שנחשבת כאשתו מזמן שיצאה מרשות אביה לרשות … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר נ״ו: [כמה זמן נותנין לארוסה כשתבעה הארוס לנשואין ובו י"א סעיפים]

א [כמה זמן נותנין לארוסה כשתבעה הארוס לנשואין ובו י"א סעיפים]ארוסה שתבעה הארוס להנשא ולא הגבילו בשעת האירוסין זמן הנשואין, והיא אומרת שצריכה זמן לתקן בגדיה ותכשיטיה וכל מה שצריכה – נותנים לה זמן י"ב חדש מיום התביעה לפרנס א"ע ולתקן תקוניה, ואח"כ תנשא ואין ביכולתה לעכב עוד, ואם אומרת שעכ"ז עדיין לא הוזמנה כראוי … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר נ״ה: [במה דינים בארוסה ובו ל"א סעיפים]

א [במה דינים בארוסה ובו ל"א סעיפים]ארוסה היא א"א גמורה והבא עליה במזיד חייב מיתה, וחמורה מיתתה מהנשואה דהנשואה בחנק וארוסה בסקילה, והארוס אינו יכול לפטור ממנה אלא בגט, ומ"מ אסור לו להארוס לבא על ארוסתו קודם החופה, וזהו שיסדו אנשי כנה"ג בהברכות "וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת" – שלא יבא הארוס על ארוסתו קודם החופה … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר נ״ד: [דין הפוסק לבנו או לבתו על לאחר מותו ומת ובו ה' סעי']

א [דין הפוסק לבנו או לבתו על לאחר מותו ומת ובו ה' סעי']כתב הרמב"ם ז"ל בספ"כ: מי שצוה לתת לבתו כך וכך מעות לפרנסתה ליקח בהם קרקע, בין שהיה שכיב מרע בין שהיה בריא, ומת והרי המעות ביד השליש, ואמרה הבת "תנו אותם לבעלי כל מה שירצה יעשה בהם", אם היתה גדולה ונשאת הרשות בידה, … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר נ״ג: [דין הפוסק לבנו או בתו אם קנו וכשנפלה לפני יבם ואם הבת מתה ובו כ"ד סעי'[

א [דין הפוסק לבנו או בתו אם קנו וכשנפלה לפני יבם ואם הבת מתה ובו כ"ד סעי'[שנו חכמים [כתובות ס"ו.] הפוסק מעות לחתנו ומת חתנו ואחיו רוצה ליבמה וגם היא מתרצת ליבום, מ"מ יכול לומר לאחיך הייתי רוצה ליתן ולך אי אפשי ליתן, ואפילו הראשון היה ע"ה והשני ת"ח יכול לומר כן, ואע"ג דהפסיקה היה … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר נ״ב: [הפוסק מעות לחתנו ואין רוצה ליתן לו ובו ו' סעיפים]

א [הפוסק מעות לחתנו ואין רוצה ליתן לו ובו ו' סעיפים]שנו חכמים [כתובות ק"ח:] הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל יכולה היא לאמר "מה אני יכולה לעשות? או כנוס או פטור!". ביאור הדברים: שפסק נדוניא לבתו בין שפסק לה ע"פ קנס כמ"ש בסי' נ' ובין שהקנה לה בקניין גמור כמ"ש בסי' נ"א ובין שפסק … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר נ״א: [דברים שנקנו באמירה ואם ניתנו ליכתב ובו י"ג סעיפים]

א [דברים שנקנו באמירה ואם ניתנו ליכתב ובו י"ג סעיפים]אמרו חז"ל [כתובות ק"ב:] "כמה אתה נותן לבנך? – כך וכך!, כמה אתה נותן לבתך? – כך וכך!", עמדו וקידשו – קנו, הן הן הדברים הנקנים באמירה, דבההיא הנאה דקמיתחתני אהדדי גמרי ומקני להדדי ע"ש. ואע"ג דדברים בעלמא לאו כלום הוא בלא קניין, זהו מפני שעל … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר נ׳: [מתי חוזרין הקדושין והסבלונות וביטול שידוכין ובו כ"ב סעי']

א [מתי חוזרין הקדושין והסבלונות וביטול שידוכין ובו כ"ב סעי']דבר פשוט ומובן בשכל שכל המתנות שהאיש נותן לאשתו בין שנתן לה אחרי הנשואין ובין שנתן לה אחר אירוסין ובין שנתן לה אחר השידוך קודם אירוסין – הרי המתנות שלה לחלוטין, דאפילו מת הבעל או גירשה נשארו המתנות אצלה כמ"ש בסי' צ"ט, ואפילו גירשה מפני ששונאה … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר מ״ט: [דין קידש אחת מחמש נשים וכ"א אומרת אותי קידש ובו ח' סעי']

א [דין קידש אחת מחמש נשים וכ"א אומרת אותי קידש ובו ח' סעי']אמרו חז"ל [יבמות קי"ח:] מי שקידש אחת מחמש נשים ואינו יודע איזו קידש וכל אחת אומרת אותי קידש, אם רצה נוטל כולן לפי דין תורה שביכולת לישא הרבה נשים, ואם אינו חפץ לישא את כולן [רש"י] נותן גט לכל אחת ואחת ונאסר בקרובות … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר מ״ח: [אמר לה קדשתיך והיא מכחישתו או להיפך ובו י"ג סעיפים]

א [אמר לה קדשתיך והיא מכחישתו או להיפך ובו י"ג סעיפים]האומר לאשה "קדשתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים" [טור] והיא אומרת "לא קדשתני" – הוא אסור בקרובותיה כמו אמה ואחותה ושארי קרובותיה הנאסרות מפני שקידשה דהרי שוויים אנפשיה חתיכה דאיסורא, והיא מותרת בקרוביו דאינו נאמן לאוסרה, ואף גם הוא אם בא על אחת … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר מ״ז: [עדים המכחישים זא"ז או שהיא חזרה בה ובו י"א סעי']

א [עדים המכחישים זא"ז או שהיא חזרה בה ובו י"א סעי']שנים אומרים ראינו שנתקדשה ושנים אומרים לא ראינו שנתקדשה – ה"ז מקודשת קדושי וודאי, ואפילו היא מכחשת אותם, ואפילו כולם דרים עמה בחצר מ"מ אין זה הכחשה דלא ראינו אינו ראיה, שאפשר שנתקדשה בצינעא שכן דרך בני אדם לקדש בצינעא כדי שלא יקדמנו אחר או … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר מ״ו: [דיני קלא בקדושין ואם מבטלין הקול ובו כ"ו סעיפים]

א [דיני קלא בקדושין ואם מבטלין הקול ובו כ"ו סעיפים]האשה שיצא עליה קול שהיא מקודשת לפלוני והיא פנויה, כתב הרמב"ם ז"ל בפ"ט דין כ"ב דהרי זו בחקת מקודשת אע"פ שאין שם ראיה ברורה, וכל קול שלא הוחזק בב"ד אין חוששין לו. וכיצד הוא הקול שתוחזק זו בו שהיא מקודשת? כגון שבאו שנים והעידו שראו הנרות … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר מ״ה: [דיני חשש קדושין בסבלונות ובכתיבת כתובה ובו כ"ב סעיפים]

א [דיני חשש קדושין בסבלונות ובכתיבת כתובה ובו כ"ב סעיפים]אמרו חז"ל [נ:] דיש חשש קדושין בסבלונות ששלח החתן להכלה, ויש בזה פרטי דינים כאשר יתבאר. אמנם בעיקר פירושא דסבלונות נחלקו רבותינו הראשונים, דרש"י ז"ל פירש דבהסבלונות עצמן יש חשש שמא שלחן לשם קדושין, והרי"ף והרמב"ם מפרשים דבשילוח סבלונות חיישינן שמא קידשה מקודם, מפני ששילוח הסבלונות … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר מ״ד: [דיני קדושי חרש ושוטה ושכור וסריס ואילונית וטומטום ואנדרוגינוס ועריות ושניות וחייבי לאוין וכותי והפוך וחציו עבד או שפחה ובו י"ז סעיפים]

א [דיני קדושי חרש ושוטה ושכור וסריס ואילונית וטומטום ואנדרוגינוס ועריות ושניות וחייבי לאוין וכותי והפוך וחציו עבד או שפחה ובו י"ז סעיפים]חרש וחרשת אינם בני קדושין מן התורה, שאינם בני דעת דדעתיה קלישתא ולא צלולה, ולכן בין שנשאו כיוצא בהן ובין חרש שנשא פקחת ובין חרשת שנישאת לפקח – אין להם קדושין ונשואין מן … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר מ״ג: [דיני קדושי קטן ואם הגדילו ובו ט' סעיפים]

א [דיני קדושי קטן ואם הגדילו ובו ט' סעיפים]קטן שקידש או נשא אשה אינו כלום ואינה צריכה ממנו גט, ואם מת אינה צריכה חליצה, דאין מעשה קטן כלום. ואע"ג דלקטנה תקינו רבנן נשואין, זהו מפני שלא ינהגו בה מנהג הפקר, אבל לקטן לא תקינו ליה רבנן נשואין, ואדרבא דאסור להשיאו בעודו קטן, ולכן בקטנה כשנתקדשה … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר מ״ב: [אין מקדשין אלא ברצון והעדים צריכים לראות הקדושין ובו נ"א סעי']

א [אין מקדשין אלא ברצון והעדים צריכים לראות הקדושין ובו נ"א סעי']כתב הרמב"ם ז"ל רפ"ד: אין האשה מתקדשת אלא לרצונה, והמקדש אשה בע"כ – אינה מקודשת, אבל האיש שאנסוהו עד שקידש בע"כ – ה"ז מקודשת, עכ"ל. וטעם הדברים דאע"ג דמילתא דפשיטא דקדושין צריך להיות מרצון בין מהאיש דכתיב "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה", וגם מצד האשה … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר מ״א: [דין קדושין שאין מסורין לביאה ובו ח' סעי']

א [דין קדושין שאין מסורין לביאה ובו ח' סעי']מקדש אדם כמה נשים כאחת, והוא שיהיה ש"פ לכל אחת ואחת, ואומר להן "הרי כולכם מקודשות לי בכסף זה", או שפורט אותן בשמותן, ויכולה אחת מהן לקבל הקדושין בשביל כולן כשמתרצות והיא נחשבת כשלוחן לקבלת הקדושין, דאשה נעשית שליח לחבירתה אפילו במקום שנעשית לה צרה כמ"ש בסי' … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר מ׳: [דין המקדש לאחר זמן ולאחר שתלד וכדומה ובו כ"ח סעי']

א [דין המקדש לאחר זמן ולאחר שתלד וכדומה ובו כ"ח סעי']האומר לאשה "הרי את מקודשת לי לאחר שלשים יום" ונתן לה עתה כסף הקדושין – כל ל' יום היא פנויה גמורה ואם היתה בת כהן לישראל תאכל בתרומה, ולאחר ל' יום – ה"ז מקודשת גמורה ואם היתה בת ישראל לכהן אוכלת בתרומה מן התורה ואפילו … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר ל״ט: [המקדש ע"מ שאין בה נדרים או מומים ועל מי להביא ראיה ובו כ"ב סעיפים]

א [המקדש ע"מ שאין בה נדרים או מומים ועל מי להביא ראיה ובו כ"ב סעיפים]המקדש את האשה וא"ל על מנת שאין עליה נדרים ונמצא עליה נדרים – בטלו הקדושין וא"צ גט, אך לא כל ענייני נדרים בכלל הזה, וכך אמרו חז"ל: באלו נדרים אמרו, שיש בהם עינוי נפש שלא תאכל בשר ושלא תשתי יין ושלא … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר ל״ח: [דיני קדושין על תנאי ובו ק"ב סעיפים]

א [דיני קדושין על תנאי ובו ק"ב סעיפים]המקדש אשה על תנאי, אם נתקיים התנאי מקודשת, ואם לאו אינה מקודשת וא"צ גט, בין שהיה התנאי מצדו כמו שיתן לה מנה וכיוצא בזה ובין שהיה התנאי מצדה שעליה לקיים – אם רק נעשה התנאי כהלכתו כפי משפטי התנאים שיתבארו בסי' זה, דאם לא נעשה כהלכתו אינו כלום … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר ל״ז: [כל דיני קדושי קטנה ונערה ובו ע"ב סעיפים]

א [כל דיני קדושי קטנה ונערה ובו ע"ב סעיפים]הבת היא ברשות אביה כל ימי קטנותה ונערותה עד שתבגר, ויכול האב לקדשה שלא לדעתה למי שירצה כדכתיב "אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה" (דברים כב טז), ובנערה מיירי קרא כדכתיב שם "וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנַּעֲרָה" וגו', וכסף הקדושין הוא של האב שהרי הוא זוכה בה בכל דבר במציאתה … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר ל״ו: [דיני שליחות להאשה ובו י"ט סעי']

א [דיני שליחות להאשה ובו י"ט סעי']כשם שהאיש עושה שליח לקדושין כמו כן אשה עושה שליח לקבל קדושין, ומיד כשהשליח מקבל הקדושין מתקדשת כמו בגט שהאשה עושה שליח לקבלה, וצריכה לעשותו בעדים אפילו להרמב"ם שאינו מצריך עדים בשליחות מ"מ בשליחות קבלה מודה דצריך עדים, וטעמא דמילתא בארנו בסי' הקודם סעי' י"ז ע"ש, וכ"ש לשארי הפוסקים … להמשך קריאה

ערוך השולחן, אבן העזר ל״ה: [דיני קדושין ע"י שליח ובו נ"ג סעי']

א [דיני קדושין ע"י שליח ובו נ"ג סעי']האיש יכול לעשות שליח לקדש לו אשה בקדושי כסף ושטר, והשליח יאמר לה "הרי את מקודשת לפלוני", דכבר נתבאר בחו"מ סי' קפ"ב דבכל התורה שלוחו של אדם כמותו, ואע"ג דמצוה המוטלת על גוף האדם אין ביכולתו לעשות שליח כמו שאינו יכול לעשות שליח להניח תפילין בעדו, אמנם בארנו … להמשך קריאה

דילוג לתוכן