ספר התרומה

א פסק דין היאך אנו מניחין בהמות בין העכו"ם בשוק ולא [אסרינן] למסור לרועה עכו"ם הלא חשוד על הרביעה. ועכשיו אין אנו נזהרים להעמיד בהמות שלנו בין העכו"ם בלא שומר ישראל. והתנן אין מעמידין בהמות בפונדקאות של עכו"ם. וגם היאך אנו מוסרין בהמותינו לרועה עכו"ם והתני' אין מוסרין בהמות לרועה עכו"ם ואם נאמר דרבינו ור"י … להמשך קריאה

א אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עכו"ם מפני שחשודין על הרביעה. והיא משבע מצות ועובר ישראל משום לפני עור. ורמינהי לוקחין מהם בהמה לקרבן ואין חוששין לא משום רובע ולא משום נרבע. אמר רב תחליפא אמר רב שילא בר אבינא משמיה דרב עכו"ם חס על בהמתו שלא תעקר, אבל על בהמת ישראל אין חס לרובעה. … להמשך קריאה

א פסק דין ישראל ועכו"ם שיש להם שדה וכרם או תנור בשותפות. בין לגבי שבת בין לגבי ערלה. שמעינן מהכא דישראל עכו"ם שיש להם שדה או כרם או תנור בשותפות לא יאמר הישר' לעכו"ם תעמול לזרוע לחרוש בשבת ותטול בשעת קצירה או בשעת בצירה כנגד עמלך של שבת ואני אטרח או שלוחי לעשות כן בחול … להמשך קריאה

א פסק דין שדה של ישראל שקבלו עכו"ם לחרוש לזרוע ולקצור למחצה או לשליש מותר לטרוח בו בשבת. ואם אינו נותן לו רק מעות לטרוח אסור. א"כ הלכה דמותר להשכיר שדהו לעכו"ם או כרמו. כי העכו"ם עמל בה למחצה לשליש ולרביע אבל אם בקבלנות לומר אתן לך כך וכך מעות ותחרוש לי שדה שלי. וכן … להמשך קריאה

א ובכל מקום לא ישכיר לו לעכו"ם מרחצו מפני שנקראת על שמו של ישראל והעכו"ם עושה בו מלאכה בשבת ובי"ט. וכן תניא בגמרא רשב"ג או' לא ישכיר אדם מרחצו לעכו"ם כו'. ופריך שדהו לעכו"ם נמי ליתסר. ומשני אריסותיה קא עביד. העכו"ם חורשה וזורעה אפי' בשבת אי' נראה שכירו של ישראל כי אין עושה כי אם … להמשך קריאה

א פסק דין. היאך אנו משכירין בתים לעכו"ם לדירה פעמים מכניס לתוכה עכו"ם אף במקום שאמרו להשכיר. לא לדירה אמרו משום דאגרא לא קני' ומכניס לתוכו עכו"ם. וכתיב לא תביא תועבה אל ביתך. ועכשיו רגילות הוא להשכי' בתים לעכו"ם. וכן מכניסין לתוכן עכו"ם כשהם חולים ופעמים אחרים. ותימה על מה סומכים. ואו' רבי דשמא לא … להמשך קריאה

א אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר"י דקא שרי למכור הכל. אמר רב יוסף ובלבד שלא יעשנו שכונה. תנא אין שכונה פחותה משלשה בתים שלא ימכור שלשה בתים סמוכין זה אצל זה לשלשה עכו"ם. ונראה הטעם דילמא מיעצי עצה רעה על ישראל הדר בשכונתם וקטלי ליה או מזקי ליה. ולהאי טעמא אם אין ישראל … להמשך קריאה

א ישב לו קוץ בפני עכו"ם לא ישחה ויטלנו מפני שנראה כמשתחוה לעכו"ם ואם אינו נראה מותר. וכן נתפזרו לו מעות בפני עכו"ם לא ישחה ויטלם ואם אינו נראה מותר וכן פרצופות המקלחין מים לא יניח פיו על פיהם מפני שנראה כמנשק לעכו"ם. כיוצא בו לא יניח אדם פיו (ע"ב) על גב הסילון וישתה מפני … להמשך קריאה

א אין מוכרי' כלי זיין לעכו"ם. והאידנא דקא מזבנין אמר רב אשי לפרסאי דמגנו עלן. ומהאי טעמא לדידן נמי שרי למכור להם שריונים וחרבות.   הסבר על זכויות יוצרים ספר התרומהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אין מוכרין להם בהמה גסה עגלים וסייחים שלמים ושבורים ר' יהודה מתיר בשבורה בן בתירה מתיר בסוס וטעמא דאין מוכרין גזירה משום שאלה ושכירות ועובר משום למען ינוח שורך דאגרא לא קני' אע"ג דבפרק הזהב אמרינן דאונאה שייך בשכירות דמי כתיב וכי תמכרו ממכר לעולם ממכר בן יומו קרוי ממכר ואע"ג דקרוי ממכר מ"מ … להמשך קריאה

א אין מקדישין בזמן הזה ואם הקדיש כסות וכלים ופירות ירקבו מעות וכלי מתכות יוליכם לים המלח בהמה תעקר ואיזהו עיקור נועל דלת בפניה ומתה מאיליה אם כן אסור בזמן הזה להקדיש אבל יאמר אני נותן חפץ זה או דמיו לצדקה לעניים או למצוה זו.   הסבר על זכויות יוצרים ספר התרומהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א שמעינן דמי עכו"ם ביד ישראל אסורין כדמשמע פ' אין מעמידין ודמי עב"ז ביד עכו"ם מותרין כדמשמע פ' בתרא אכן מותר להלוות לכומרי' דאפילו אם המעות שפורעין הם דמי עכו"ם אין בכך כלום אבל תימא היאך מותר למכור להם דבר והא ברייתא לא שריא אלא לוקחין מהם בהמות משום מיעוטייהו. אבל למכור להן אסור. ופי' … להמשך קריאה

א שמעינן דמי עכו"ם ביד ישראל אסורין כדמשמע פ' אין מעמידין ודמי עב"ז ביד עכו"ם מותרין כדמשמע פ' בתרא אכן מותר להלוות לכומרי' דאפילו אם המעות שפורעין הם דמי עכו"ם אין בכך כלום אבל תימא היאך מותר למכור להם דבר והא ברייתא לא שריא אלא לוקחין מהם בהמות משום מיעוטייהו. אבל למכור להן אסור. ופי' … להמשך קריאה

א מכאן משמע דשטרות שאין כתוב לבריאת עולם שכשר וכן אם לא כתב ארבע אלפים רק הפרט כשר מכאן משמע דשטר שאין כתוב בו לבריאת עולם שכשר ואין לתלות בדבר אחר לומר יד בעל השטר על התחתונה דמאוחר הוא דבההוא שטר לא היה כתוב בו למלכות יונים מדפריך דילמא ליציאת מצרים וגם שינה לכתוב שית … להמשך קריאה

א תנא דבי אליהו ששת אלפים הוי העולם שני אלפים תהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח ובעונותינו שרבו יצאו מה שיצאו ופריך שני אלפים תורה מאימת אי ממתן תורה עד השתא פי' עד סוף ד' אלפים לבריאת עולם ליכא כולי האי דכי מעיינת בהו תרי אלפי פרטא מחד אלפא הוי מאדם הראשון עד … להמשך קריאה

א לפני אידיהן של עכו"ם ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהם ולהשאילן ולשאול מהם להלוותן וללוות מהם לפרעם ולפרוע מהם ובגמרא אמר שמואל בגולה אינו אסור אלא יום איד בלבד ומשמע דהכי הלכה ואע"ג דעל נחום המדי דאמר נמי יום אחד לפני האיד אסור ואפ"ה קא אמרי ליה רבנן נשתקע הדבר ולא נאמר היינו משום … להמשך קריאה

א תנו רבנן מצות חליצה בשלשה שיודעין להקרותו כעין דיינין ר' יהודה או' בחמשה ומסקנ' הדר ביה רבי יהודה רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע עביד עובדא בחמשה והא הדר ביה ר' יהודה לפרסומי מלתא בעלמא אמר רב כהנא הוה קאימנא קמיה דרב יהודה אמר לי תא וסק לזרדא דקנה לאצטרופי בחמשה לפרסומי מלתא … להמשך קריאה

א כללו של דבר. נערה שיש לה אב וקדשה אביה לאיש אחר ועדיין לא נשאה אם בעלה מגרש' יכולה לקבל גיטה לרבנן בלא רשות אביה אבל אם קטנה לפי' ר"ת ראשון אביה ולא היא ולפירוש אחרון אפילו קטנה מקבלת גיטה בלא רשות אביה ואם מת אביה לאחר שנתארס' או נשאת דהשתא יצתה מרשות האב אז … להמשך קריאה

א השתא פי' רש"י לר"מ עידי חתימה דווקא אבל עדי מסירה לא מהני מידי. ולר"א עידי מסירה דווקא. אבל עידי חתימה אין מועיל והלכה כר"א אף בשטרות וכ"ש בגיטין כדאמרינן פרק המגרש. רב אמר הלכה כר"א בגיטין. ושמואל אמר אף בשטרות, והלכה כשמואל בדיני כדאיתא פ' יש בכור (בכורות מ"ט ע"ב) וכן פרק קמא (שם … להמשך קריאה

א הלכך שכיב מרע הנותן גט לאשתו צריך לכפול תנאו ולומר כדתקי' רבא תנאי כפול והן קודם ללאו. ותנאי קודם למעשה ויאמר כן הרי זה גיטך ואם לא מתי לא יהא גט. ואם לא ימות מחליו בטל הגט. ואם אחר כך יחלה צריך גט אחר. ואם רוצה שתהא מגורשת בגט ראשון יתן זמן בתנאי ויאמר … להמשך קריאה

א פסק ואומר מורי רבי' יצחק ב"ר שמואל דפשיט' שאין צריך לכתוב שם העיר שהבעל עומד בשעת כתיבת הגט כי אם עיקר דירתו שהרי גיטין הבאים ממדינת הים אין הסופר יודע מקום שהאשה עומדת באותה שעה ולא מקום שתהא עומדת בשעת קבלת הגט אלא כותב מקום עיקר דירתו ולא יותר. כן אין צריך לכתוב לבעל … להמשך קריאה

א ועל גט של מומר שגירש אשתו. כבר שאלו את ר"ת צריך לכתוב בגט שם גיות עם של יהדות. והשיב. חלילה להזכיר שם גיות בתורת משה וישראל ואין לחוש בו כלל דשם של יהדות לא גרע מחניכתו וחניכתה דתנן פרק המגרש דכשר. ופירש בערוך אע"פ שלא כתב שם המובהק. ומתניתא דפרק בתרא (פ"ז ע"ב) דכך … להמשך קריאה

א הלכך אדם שיש לו שני שמות אם הוא ואשתו במקום אחד בשעת כתיבת הגט ונתינתו לידי האשה אי אפכא הן בשני מקומות וכתב בגט שם אחד ואותו שם הכתוב בגט קורין אותו כן במקום כתיבת הגט ונתינתו וגם בשם השני קוראין כמו כן. אע"פ שבשאר מקומות אין מכירין אותו בשם זה הכתוב בגט כי … להמשך קריאה

א ואומר מורי רבי' דוקא חרש ממעט דפסול ליתן הגט ע"י הכתב דלא גרע מאלם דמועיל הרכנה כדתנן נשתתק והרכין ואמרו לו נכתוב גט לאשתך והרכין בראשו יכתבו ויתנו. מיהו נראה אף ע"פ שהרכנה ורמז מועיל לו. מ"מ ע"י הכתב לא יועיל אפי' בפקח וכן תניא בתוספתא פ"ב כתב בכתב ידו לסופר לכתוב ולעדים חתומו … להמשך קריאה

א מתוך הך שמעתתא פי' רבי' יצחק בר"ש דאסור להחתים הסופר בגט. דהא שמואל פליג עליה דר"י בחדא ומכשר אומר אמרו. א"כ יפסל חתם סופר ועד דלא ליתי לידי חורבא. וכן מ"ד כשר ותעשה יסבור חתם סופר ועד פסול משום חורבא. ואפילו מאן דמכשר ולא תעשה אומר מורי רבינו שיסבור כן דשנויא דשני מעיקרא לא … להמשך קריאה

א פרק הזורק תניא ר"א אומר כל שקרוב לה מלו ובא כלב ונטלו והוא יכול לשמרו והיא אינה יכולה לשמרו אינה מגורשת. א"ל שמואל לרב יהודה שננא כדי שתשוח ותטלנו ואת לא תעביד עובדא עד דמט' גיטא לידה. פר"ח ומביא ראיה מן הערוך בערך גט היתה ברשות הרבים וזרקו לה מגורשת קבלנו מרבותינו אפי' זרקו … להמשך קריאה