א שעטנ"ז ג"ץ אלו שבע אותיות הם צריכות שלשה זיונין בכל הס"ת צריך לשי"ן לראש שלישי שלשה תגין לעי"ן ולטי"ת ולצד"י לראש שני שני תגין. אבל בראש ראשון של אות אין צריך כלום. והא דאמרינן בשמושא רבא דתפילין שעטנ"ז ג"ץ צריכין זיונין. וחשיב שי"ן עי"ן של שמע משמע דשאר שי"ן עי"ן אינו צריך כלום התם … להמשך קריאה
א משפט פרשה באיזה עניין קרוייה פרשה פתוחה או סתומה או סדורה. פירש רבינו יעקב זכרונו לברכה. איזהו פרשה פתוחה כל שכתוב מראש השיטה עד אמצעית' או עד שלישיתה והניח ריוח עד סוף השיטה בכדי שיש שם ג' תיבות מן ג"ג אותיות דהיינו למשפחותיכם זו היא פר' פתוחה ואם נזדמנה לו סלוק הפסוק בסוף השיטה … להמשך קריאה
א משפט השם אם דלגו באיזה מקום יכתבנו. תניא פ' הקומץ רבה הטוע' בשם גורר את שבכתב ותולה שבגרר וכותב השם על הגרר דברי ר"י פי' יגרור החול שכתב במקום שהיה לו לכתוב בו השם ויתלנו. ויכתבנו בין השיטין ואת שם שדילג יכתוב על מקום הגרר. רבי יוסי אומר אף תולין השם רבי יצחק אומר … להמשך קריאה
א ועוד שנינו התם ע"כ עד וימת משה הקב"ה אומר ומשה אומר וכותב ויש ספרים שאין כתוב רק ומשה כותב. אבל לפי הספרים דגרס. ומשה אומר. צריך ליזהר שלא יהא אחר מקרא אותו והוא כותב על פיו עד שיחזור הוא ויקרא אחריו בפיו כדקאמר ומשה אומר וכותב. וכן לתפילין ומזוזות. וכל המחמיר תבא עליו ברכה. … להמשך קריאה
א אמרינן פרק הקומץ רבה עושה אדם לס"ת יריע' בת שלש דפין ולא יותר משמונה דפין. ושיעור רוחב הדף שלשה למשפחותיכם בשיטה אחת ובסוף הספר אפי' פסוק אחד בדף א'. פירש רבינו יעקב שלשה למשפחותיכם היינו מכתיבה דקה. אבל מכתיבה גסה הכל לפי הנוי. שלא יהו עיניו שוטטות. שהרי פירש הגאון שלשה למשפחותיכם שיעור טפח … להמשך קריאה
א משפט שרטוט ספרים. פרק הקומץ רבה ופרק שני דמגיל' אמרינן הלכה למשה מסיני. מזוזה צריכה שרטוט ותפילין אינן צריכין שרטוט. ונכתבות שלא מן הכתב. מאי טעמא הכי מגרס גרסין. ואם תאמר הא אמרינן ריש גיטין שתים כותבין בלא שרטוט. שלש אין כותבין פירש רבי' יעקב היינו שטה עליונה. או לכל היותר בגליון מארב' צדדין … להמשך קריאה
א משפט הדיו דתני' הבונה. או אם כת' שלא בדיו יגנזו ומוקי לה פרק הקומץ רבה בספר תורה אומר רבינו תם כיון דספר תורה בעי דיו אם כן דיו של עפצים אסור לכתוב ממנו ספר תורה דהא אינו קרוי דיו מדתנן בגיטין. בפרק שני. בכל כותבין הגט בדיו ובגמרא תני רבי חייא כתבו במי טריא … להמשך קריאה
א פרק המוציא יין. תנא דבי מנשה כתב' על הגויל על הקלף על הדוכסוסטוס כשר'. ומוקי לה בס"ת ותניא פרק הקומץ רבה הלכה למשה מסיני תפילין על הקלף. מזוזה על הדוכסוסטוס. קלף במקום בשר דוכסוסטוס במקום שיער. ותניא התם שינה בזה ובזה פסול ומוקי לה התם בתפילין דשנוי פוסל בהן. אבל מזוזה כשרה לכתוב על … להמשך קריאה
א משפט קלפים ועל קלפים שאינן מעובדים בעפצי' אם כן מיקרו דיפתרא כדאמ' פרק המוציא יין (ע"ט) ופ"ב דמגילה (ח' ע"ב) ופ"ב דגיטין דדיפתר' דהיינו דמליח וקמיח ולא עפיץ וקשיא לרבינו יעקב אם כן היאך כותבין על קלפים שלנו שאינן מעופצין לא ס"ת ולא מגילה דהא תנן [פרק] בתרא דמגילה כתבה על הדיפתרא פסולה ותנן … להמשך קריאה
א ומשפט העבוד שפירשנו למעלה כשנותן את העורות לעבוד שצריך לפרש לשם לכתוב בהם דבר קדושה אך מסופק אי סגי במחשב' או אם צריך דבור לומר בפי' לעשות בהם דבר קדושה אני נותן עורות אלו בעבוד וכן בשעת כתיבת תפילין או מזוזה או ס"ת צריך שיאמר בפי' לשם תורת ישראל וקדושה אני כותב ואם כן … להמשך קריאה
א אבל יש להסתפק על רצועות של תפילין דבעי' שחורות אם עכו"ם יכול להשחירן לבדו כמו שאר תיקוני עור או שמא כיון דבפ' במה מדליקין אמרינן רצועות שחורות הלכה למשה מסיני צריך השחרה לשמה ואסור בעכו"ם כמו גבי ציצית דבעינן טוייה לשמה וגם צביע' לשמה פרק התכלת והמחמיר תבא עליו ברכה. הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה
א וצריך שיעבדו את העורות לשם ספרים תפילין ומזוזות כשיתנו אותן במים וסיד לעבדן כדאמרינן פרק הניזקין ההוא דאתא לקמי דרבי אבהו א"ל ס"ת שכתבתי לפלוני גוילין שלו לא עבדתים לשמן א"ל מתוך שאתה נאמן להפסד שכרך אתה נאמן להפסד ס"ת אמנם מתוך פירש רש"י משמע שא"צ עבוד לשמה פרק נגמר הדין האורג בגד למת … להמשך קריאה
א אמנם משפט הקלפי' ועבוד לשמן וגם כתיבה לשמן וקלפים שלנו שכשרים אע"פ שאינן מעופצין ולכתוב לצד שחור או לצד לבן ומשפט השרטוט ומשפט הדיו כל זה שייך לתפילין כמו כן ולמזוזה. ב שנינו במס' סופרים בתחלתו כותבין ספרים תפילין ומזוזות ע"ג עור בהמה טהורה ועור חיה טהורה על שחוטות ועל נבילות וכן ת"ר פרק … להמשך קריאה
א דין ישראל המניח יין ברשותו ומצא שם עכו"ם והדלת סגור אבל ישראל שהניח יינו בלא חותם ברשות ישראל ואח"כ נמצא שם עכו"ם יחידי ופת' סגור בזה א' רבא שלהי פרקין אם נתפש עליו כגנב חמרא שרי פירש שאין בידו טענה שיוכל לומר למה נכנס שם א"כ מירתת עכו"ם ליגע ואם לאו אסור כיון שיכול … להמשך קריאה
א דין ישראל המניח יינו שאינו חתום ברשות ישראל ונמצא שם עכו"ם או הניח עכו"ם שם והלך לו הישראל לשוק ושהה ופתח פתוח לרה"ר ואם ישראל הניח יינו ברשות עצמו בלא שום חותם והלך בשוק והניח שם עבדו עכו"ם ופתח פתוח אך לא הודיעו לעכו"ם שהוליך בשוק מותר דעכו"ם מרתת ואמר אולי סמוך לפתח הוא … להמשך קריאה
א דין ישראל המניח יינו ברשות עכו"ם בלא חתימה בעיר שישראל ועכו"ם דרין בה והפתח פתוח לרה"ר או בעיר שכולה עכו"ם ופתח פתוח. כיון שרגילות ישראל עוברי דרך שם ממקום אחר חשוב כישראל דרין בה. לפירש רבינו שלמה מותר. ולפי' ר' יעקב אסור. וישראל המניח יינו ברשות עכו"ם ופתח פתוח לרה"ר ואפי' בעיר שכולה עכו"ם … להמשך קריאה
א דין ישראל השולח חביותיו רקניו' בבית העכו"ם לתקנן או שולח אותם לחברו מעיר אל עיר ביד עכו"ם ושולח חביו' רקניו' מעיר אל עיר או בבית עכו"ם כדי לתקן אותם נר' שהם צריכים חותם או לכתוב בתוכן באבן רכה או בדבר אחר כדאמרינן פ"ב רבא כי משדר גולפי להרפניא סחיף להו אשולייהו וחתום להו אברצייהו … להמשך קריאה
א דין ישראל השולח יינו מעיר לעיר ביד עכו"ם ופעמים שמשתהא ימים הרבה בעיר שכולה עכו"ם מותר בחותם אחד או שמא צריך הכרת חותם. ודין יינו של ישראל ששולח יינו ממקום למקום ועובר דרך עיר שכולה עכו"ם דהוה ליה כבחצרו של נכרי לר"מ שרי בחותם אחד ולרבנן אסור והלכה כר"מ. דהא ר"א פרק אין מעמידין … להמשך קריאה
א פסק דין עכו"ם המוליך יינו של נכרי מעיר לעיר למכור וטהרו ישראל מן כרמו של עכו"ם או קנאו העכו"ם מישראל וחתמו הישראל חותם בתוך חותם מותר אפי' בעיר שכולה עכו"ם וגם פתח נעול ואם פתח פתוח אפילו בחותם אחד מותר. הלכך עכו"ם שקונין יינן של ישראל ומחתימו חותם בתוך חותם החבית מלא חשוקים ושולים … להמשך קריאה
א דין עכו"ם המניח ידו או דבר אחר על נקב של חבית יין כשיוצא הלכך עכו"ם המניח ידו או מטלית בנקב חבית של יין אם תחב עד חלל החבית אסור בהנאה כמו מפיה ומשוליה ואם לא תחב בנקב רק הניח ידו על הנקב והניח יין לצאת על ידו לרב פפא אסור בהנאה עד ברזא לבדו … להמשך קריאה
א פסק דין חבית שיוציא היין דרך סדקין ועכו"ם נותן חשוקים להדקו או תוחב מטלי' או נעורת בסדק שהסדק יוצא פירש ר"ש וז"ל עכו"ם דמהדק מגרופות גיגית והיא מליאה יין הסדוקה לארכה אין זה כמדבק חבית הנפקע' לארכה שלשם חבית מזומנת ליפות אילך ואילך וכשהוא מחבקה מחבר כל היין זה לזה אבל גיגית יין במקומו … להמשך קריאה
א פסק דין עכו"ם שזרק שום דבר ביין או שפך לתוכו מים מכאן עכו"ם הזורק צרור או שום דבר ביין אפי' בכוונה מרחוק מותר בשתייה ומ"מ אסור להביא עכו"ם ענבים בסלים ולשפכן בגיגי' שהמשיכו ממנה יין משום דדמי כמאן דאזיל מיניה ומיניה שהאשכולות אדוקין והם מחוברין יחד זה בזה אלא צריך שיסייע לו ישראל לזורקן … להמשך קריאה
א דין עכו"ם הנושא כלי של יין אמר רב פפא עכו"ם דרי זיקא דישראל אתי אחוריה מליא שרי לפי שפיה של נוד סתם ועקום חסרה אסור לפי שמקרקש היין שבתוכו אבל כובא אפכא מליא אסיר לפי שמגולה ואית למיחש שלא יגע ביין חסרה שרי לפי שא"צ קרקוש בכלי גדול בשעה שנושאו רב אשי אמר זיקא … להמשך קריאה
א דין עכו"ם המשפיל קורה של גת על התפוח של ענבים. מעצרא זיירא פירש עכו"ם המשפיל קורה של הגת על התפוח של ענבים שיהא היין זב ונסחט מהן רב פפא שרי רב שימי בר אסי אסר. בכחו דכ"ע אסור כי פליגי בכח כחו איכא דאמרי בכח כחו דכ"ע שרי כי פליגי בכחו הוי עובדא בכח … להמשך קריאה
א ומה שנפל לחוץ דאמרן אסור היינו דווקא כי שפך העכו"ם לבדו. אבל אם ישראל סייע לו מותר דכל היכא דכח עכו"ם הוי אסור אי איכא כח אחר מסייע לו מותר אבל לכתחלה אסור לעשות פן יתייאש הישראל מלסייעו כדאמרינן בפרק בתרא אמר להו רבא להנהו שפוכאי כי שפכיתו חמרא לא לסייע עכו"ם בהדייכו דילמא … להמשך קריאה
א אבל אם עירה העכו"ם מן היין בכוונה וגם היה יודע שהוא יין אסור אפי' בהנאה כמו בעובדא דר"י בן ארזא דחד אסר אפילו בהנאה שסובר שעכו"ם היה יודע שזה יין ומוקמינן ליה במוריק אורוקי וכן אמר רב פפא עכו"ם אדנ' של יין וישראל אכובא ריקנית ושפיך עכו"ם הדנא בתוך הכובא חמרא אסור והיינו אפילו … להמשך קריאה