א פרק במה מדליקין ב אין מדליקין לא בלכש פירוש שוכא דארזא עמרניתא דאית בה קליפה דקה שסמוכה לגוף הארז תחת הקליפה עבה ולא בחוסן פירוש כיתנ' דדייק ולא נפיץ ולא בפתילת האידן קליפה דקה הסמוכה לאילן ערבה תחת קליפה חצונה ועבה והוסיפו של שיער ושל צמר שאסור לעשות מהן פתילות לא בזפת ולא בשעוה … להמשך קריאה
א פסק המהלך בדרך ולא יכול ליכנס בעיר קודם שבת ויש כיסו עליו או חבילה על כתפו יתן לנכרי ההולך עמו קודם שיחשיך ואם אין שם נכרי או אין מאמינו יתננו על הסוס מבעוד יום. ואם ירצה הסוס לעכב ולעמוד יטלנה מעליו ולכשיתחיל ללכת יתנה עליו כדי שלא תעשה הבהמה עקירה משבא שבת ואם אין … להמשך קריאה
א פסק הלכך אסור ליכנס אפי' ללכת כל שהוא בספינה כדאמר פרק תולין האי צורבא מרבנן דניים במברא ואזיל לאידך גיסא וסייר פירי וקאמר ליה דרך הערמה שרי. הא בהדיא אסור וטעמא הוי דנראה כשט דאסור גזירה שמא יהיה עושה חבית של שייטין או גזירה שלא ינהיגנה הוא עצמו ויוליכנה ד' אמות דרך המים שהן … להמשך קריאה
א פסק הלכך בתוך התנור ופיו מכוסה מותר לתת שפוד של בשר לצלות עם חשכה אע"פ שלא יהא מבעוד יום כמאכל בן דרוסאי כרב אשי דשרי ודווקא שהטלה או העוף אינו שלם אלא לנתחים אבל שלם אסור כמו פסח שמותר עם חשכה דווקא משום דבני חבור' זריזין הם אע"פ שיש אש תוך תנור אבל סמוך … להמשך קריאה
א פסק הלכך לא מבעיא ענבים שדרכן ברגל והוציאו היין ונתנוהו בחבית ונתנו מים בהם כדי לקלוט הטעם וקורין אותה גיטואה בלעז מותר למשוך מהם בשבת דרך ברזא אע"פ שקצת יין מתמצה מן הענבים ומתערב עם המים. דהלכה כר' ישמעאל דשרי לשתות יין הזב מענבים שחוקין שהרי דורכין אותם היטב ברגל קודם שיתנו בהם מים … להמשך קריאה
א פסק הלכך עכו"ם שקבל לבנות בית של ישראל רבינו יעקב התיר בתשובתו לבנות בית בשבת. וראיותיו כתבתי למע'. ואעפ"כ כשבנה בית החמיר על עצמו ולא רצה שיבנו בשבת. ואמנם מורי רבינו יצחק בר רבי שמואל אומר שאסור לעשות כל כך קבולת במחובר בתוך התחום כדמוכח בתוספתא דפרק קמא דע"ז והירוש' דפסיק במחובר כי אם … להמשך קריאה
א פסק השתא דאתינן דהלכה כרבה וברייתא דלעיל כב"ה אסור לתת חטין לתוך הריחים מע"ש אלא כדי שיטחנו מבעוד יום משום טעמא דרבה דמשמעת קול אבל שביתת כלים אינו אסור לב"ה ואפי' עביד הכלי מעש' וא"כ מותר לתת גחלי' מע"ש בכלי נקוב העשוי מבריחי ברזל ומתחממין בו בשבת בלא טעמא דאפקורי מפקר ליה כדקאמר תלמודא … להמשך קריאה
א פסק הילכך לצורך פרתו או תרנגולין אסור לתת מים במורסן בשבת דהלכה כרבי מחברו. והיכא שנתנו המים מע"ש מותר להוליך את המקל פעם אחת שתי ופעם אחת ערב כדאיתא פרק מי שהחשיך אמר רב יהודה מנערן בכלי. ינענע הכלי היטב ויערבו המים והמורסן יחד. ופ' תולין (ק"מ ע"א) נמי אמרינן הלכתא חרדל שלשו מע"ש … להמשך קריאה
א פסק אם כן נראה דאסור לקרות לאור הנר בשבת ביחידי אבל שנים קורין. ודווקא קורין בענין אחד דהאי מדכר לחבריה אי בעי להטות הנר אבל אם השנים רואין בספר בשני מקומות אסור. כדתניא לא יקרא לא לאחד ולא לשנים ומוקי לה בקורין בשני ענינים אמר רב המנונא ובאור המדורה אפי' עשרה קורי' אפי' בענין … להמשך קריאה
א פסק הרי לך שרבינו שלמה סובר דכנים שקורין פייר"לויי שמצויין בראש מותר להרוג בשבת דפירש שמבשר אדם שורצת. ולכך בית הלל מתירין להרוג כנה בשבת. וגם רבא מקטע להו בשבת כדפירש רבינו שלמה דבשבת היה. אבל פרעוש שקורין פוצ"א המקפצת אסור להורגה בשבת דפרה ורבה ודומה לאילים ותחשים דמשכן. והצד אותו חייב חטאת מהאי … להמשך קריאה
א פסק מכאן אשה שהיא נדה ורגילה לתת לאחריה בגד וקושר' לפניה ברצועו' או בחוט משיחה ונותנ' כדי שיפול דם נדותה על אותו בגד ושלא יטנפו שאר בגדיה אסור הוא ללובשו בשבת וללכת בר"ה דמשוי הוי. והא דעזרא תקן האשה חוגרת בסינר שהיו רגילות ללובשו. וכן פרק המצניע (צ"ב ע"ב) דתנן אשה חוגרת בסינר והוציאה … להמשך קריאה
א פסק פי' רבינו יעקב דהלכה כלישנא קמא לפי דסתמא דתלמודא קאמר דווקא סעודה גדולה כגון של חופה או של סעודת ברית מילה אסור להתחיל סמוך למנחה גדולה שהיא לסוף (שבע) [שש] שעות ומחצה אבל סעודה קטנה שרי. ולא כרב אחא בר יעקב דאסר אפילו סעודה קטנה ועוד דפליגי מאימתי התחלת דין חד אמר משיתעטפו … להמשך קריאה
א פסק אם אדם שכח חפץ בר"ה או בבית אחד שלו שצריך לעבור דרך ר"ה יוליך שם תנוקות ושמא יקחו ויביאו כדאמרינן פרק חרש (קי"א ע"ב). הנהו מפתחות דבי מדרשא אירכסו אמר רבי יוחנן לידבר טליא וטלייתא התם דאינו מוזהר להפרישו כי אם דלא ליספו להו בידים ואם אינו יכול להביאן בעניין זה יעשה מחיצה … להמשך קריאה
א יציאות שבת שתים שהן ד' בפנים ושתים שהן ד' בחוץ פירש שתים חייבי' לאותו העומד בפנים הכנסה והוצאה. שהם ארבע חצי הכנסה וחצי הוצאה כגון עקירות גרידא או הנחות גרידא ובגמרא קאמר פטורי דאתי לידי חיוב חטאת קא חשיב וכן שתים שהן ארבע לאותו העומד בחוץ כדפריש' ובסמוך מפרש סדרא הכי כיצד פשט העני … להמשך קריאה
א סדר הנחת תפילין וסדר חליצתן ב תחילה יניח תפילין של יד ואחר כך של ראש דכתיב והיו לטוטפות בין עיניך. לשון טוטפות משמע שנים. ודריש פרק התכלת כשיהיו בין עיניך יהיו שנים שני תפילין עליך אם כן של יד תחלה. ומהאי טעמא קאמר התם כי כשיחלצם יסיר תחלה של ראש ואחר כך של יד … להמשך קריאה
א אמר אביי קשר של תפילין הלכה למשה מסיני שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני פירש קשר של תפילין שיניח הרצועות על ראשו כעין שיהא דלי"ת כדי שיהא שדי נראה עליו. שי"ן בקמט בית חצון מכאן ומכאן כדפרישית לעיל. ואות דלית בקשר ויו"ד נראית ברצוע' של זרוע חוץ לקשר יש רצועה קטנה מאד וראשה כפוף … להמשך קריאה
א משפט הרצועות ושיעור ארכן כן הוא בתו' נקב של בליטה הכפולה הקרויה מעברתא שם יתחוב רצוע' ארוכה ויקשור שני הראשי' באמצען לפי מדת היקף גובה ראשו לאחר הנחתן בראשו והבתי' יהיו בגובה ראשו במקום שמוחו של תינוק רופס לצד המצח. והקשר יהיה מאחריו מצד ערפו דבראשי הרצועות יבאו דר' כתפיו לפניו תלויות על החזה. … להמשך קריאה
א משפט התפירה צריך לתפור (עיין ת' מנחם עזריה ת' ל"ח) התיתורא שלמטה לעור עליון סביב הבתים ברבוע ובדין אלכסון כדפריש' לעיל ובגידי בהמה טהורה. כדאמרינן ונתפרות בגידין ובשמושא רבה כתב אמר רב פפא (שבת כ"ח ע"ב) בגידי שור. וכתוב שם עוד ותריסר תפירי ליהוי בה בר מדנפיק ועייל. ויש שכתב לבתר דנפיק ועייל והיינו … להמשך קריאה
א משפט רבוע של תפילין. תניא תפילין מרובעות הלכה למשה מסיני. אמר רבא בתפרן ובאלכסונן. לימא מסייע ליה. העושה תפילתו עגולה סכנה ואין בה מצוה. אמר רב פפא מתני' דעביד כי אמגוזא. אבל כעדשה וגבינה שרי קא משמע לן רבא דאסור. התפירה צריכה להיות מרובעת. כשתופר העור הנכפל למטה הוא התיתורא עם עור הבתים סביב … להמשך קריאה
א משפט השין אמר אביי שין של תפילין (ל"ב ע"ב) הלכה למשה מסיני. וצריך שיגיע חריץ למקום התפר רב דימי מנהרדעא אמר כיון דמינכר תו לא צריך. פירוש עושה בבית החיצון מימין הקורא קמטין כמין שי"ן ובתוכה שני יודי"ן מקמט העור כז"ה ובבית החצון לצד שמאל הקורא עושה קמט העור כמין שי"ן ממש שאין בתוכ' … להמשך קריאה
א משפט עשיית הבתים. עור דפוס הבתים צריך מעור בהמה טהורה. או חיה טהורה. וצריך עבוד לשמה. כדתניא פרק הקומץ ופרק נגמר הדין. ציפן זהב או (עיין ת' מנחם עזרי' ת' ל"ג) טלה עליה עור בהמה טמאה פסולין אלא מעור בהמה טהורה עד שיעבדם לשמן דברי רבי שמעון בן גמליאל. וכן הלכה כדפרישית בהלכות ספר … להמשך קריאה
א משפט סדר הנחת הפרשיות בבתים וסדר כתיבתן פרק הקומץ רבה אמרינן כיצד סדרן קדש והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא. אמר אביי לא קשיא כאן מימינו של קורא. כאן מימינו של מניח והקורא קורא כסדרן. פירש רבינו שלמה לאחר שהניח תפילין בראשו אז אותו שכנגדו יקרא בימינו שהוא שמאל … להמשך קריאה
א הנה אפרש תחלה משפט כתיב' הפרשיות בשל ראש ובשל יד וסדר הנחתן בבתים וגם היאך ישים הפרשיות בבית. ואחרי כן אפרש היאך הוא משפט עשיית הבתים ותפירתן. והרצועות ומשפט הנחתן בראש באיזה מקום. וכן בזרוע והיאך יברך עליהם. ומתי יברך ומתי עת סילוקן. ואם יברך כשחולצן. פרק הקומץ רבה ובריש סנהדרין. תנו רבנן לטוטפת … להמשך קריאה
א הלכות תפילין – הקדמה הנה בהלכות ספר תורה פירשתי יותר מחציו משפטים התלויין גם לתפילין לפיכך המעתיק הלכות תפילין מספר זה צריך להעתיק גם את הלכות ספר תורה. ב תפילין עור הבתים והרצועות והקלף שכותבים בתוכו הפרשיות צריך להיות מבהמה טהורה או מן חיה הטהורה כדכתיב למען תהיה תורת י"י בפיך מן המותר לפיך. … להמשך קריאה
א משפט לתפור ס"ת תניא במסכת סופרים אין דובקין בדבק ואין כותבין על גבי מטלית ולא תופרין במקום הכתב אמר רבי שמעון בן אלעזר משום רבי מאיר דובקין בדבק וכותבין על גבי מטלית אבל אין תופרין במקום הכתב מבפנים אלא מבחוץ. ונראה דהך ברייתא מיירי בס"ת שנקרע הדף עצמו ולכך קאמר אין תופרי' במקום הכתב … להמשך קריאה
א פרק השותפי' (י"ד) בסופו תניא כל הספרים נגללין לתחילתן וס"ת לאמצעיתו נגלל ועושה לו שני עמודי' אילך ואילך. וקשה דלעיל תניא וחכמים אומרים עושה לספר בתחלתו כדי לגול עמוד וסופו כדי לגול היקף אלמא נגללין בסופן ובברייתא שנייה קתני נגללין לתחילתן. וכן אמרינן בתר הכי ספר עזרא לתחילתו נגלל. אלמא ס"ת שאין קורין בו … להמשך קריאה