סידור רש"י

א רבי אוסר לאכול חלב אחר תבשיל של דגים בלא קינוח משום הא דאמר ר' יוחנן אסור לאכול חלב אחר התבשיל ולא אחר תבשיל של בשר [אלא] אפילו אחר תבשיל של דגים משום שמנונית שבפרור ושבקערה. הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו אע"פ שאין עמו בהמה טמאה אסור שלא תצא לידי חורבה ממנו ופורץ [גדר וכו']. הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ההוא קדירה בת יומא שאכלו בה חלב ופעם אחת שכחו ונתנו בה בשר חם והשליכוה(ו) לקרן זוית והיו גוים אוכלין בה חלביהם, שכחו בה קיבה כשירה והתיר רבי את החלב לפי שנשתמש בה(ם) בצונן. ומעשה בקטן אחד ששתה חלב בספל אחד, ונשתייר ציחצוחי חלב בו בספל והשליכו לתוך קיתון של מים, והיה סיר מלא … להמשך קריאה

א כן הורה ר' בחמץ דנותן טעם לפגם מותר, כר' שמעון דמפיק טעמא מקרא דנבילה, ורבא [ד]הוה מבתראי קם בשיטתיה דפסק הילכתא דנותן טעם [לפגם] מותר, במסכת ע"ז פסיק ליה, ויש ראיות כמה וכמה, דבפרק אין מעמידין אמרינן למאי נחוש להאי, משום נותן טעם, נותן טעם לפגם הוא, מכלל דפשיטא ליה דנותן טעם לפגם מותר, … להמשך קריאה

א וכן הלכה בכל איסורין דכל מין ומינו ודבר אחר סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו, והוא שבשעה שנפל האיסור מצא את מינו כדאמרינן לא שנא אלא שנפל קיתון של מים תחילה. וכן הלכה כרב ושמואל דכל איסורי שלא במינו בנותן טעם ורבא הוה מבתראי וקם בשיטתיה דאמר רבא בפרק כל … להמשך קריאה

א חלב ובשר שני שמות הן משערינן בששים. ושומן הלב ושל בין דקין ההוא לא מקרי בשר אלא חלב מיקרי, כדאמרינן חלב העשוי ככובע הוא, וכיון שנפל בו חלב (ב)משהו מחלב של איסור נאסר, ושל צלעות ושל חזה ושל אליה ההוא בשר שמן נקרא, ומין בשר הוא ולא מין חלב, ואם נתבשל עם חלב של … להמשך קריאה

א בשר שנתבשל בקדירה, דרך הוא שנותנין עליה מלח מפני הטעם, ובשבת אינו נוהג למולחו אלא למה שהוא אוכל בשבת, אבל למלוח ולהצניע [אסור] דמליחה אב מלאכה הוא כדתנן הצד את הצבי והמולחו חייב, אע"ג שיכול לומר אמלח חתיכה זו ואכלנה עכשיו וחוזר ונמלך ואינו אוכלה כדרבא דהוה מערים ביום טוב ומלח גרמא גרמא, אעפ"כ … להמשך קריאה

א הנהו תרי יוני דאיתנייהו בבית רבי, הדיחום ומלחום בכלי מנוקב, ולאחר ששהו שיעור מליחה הניחו בכלי אחד שאינו מנוקב ונתמצו שם מן מי מליחתן, כסבורין הם לומר מלוח הרי הוא כרותח, ואמר רבי הואיל ושהו בכלי מנוקב תחילה מותר, שהרי אילו נתנו לתוך הקדירה עצמה ונתבשלו מותרין, הכא נמי לא שנא וציר שלה הנופל … להמשך קריאה

א ההוא בר אווזא דאתא לקמיה בסעודתא דלא אימלח אפילו לצלי, ולא אכל רבי מיניה מאי טעמא דאין הבשר יוצא מידי דמו עד שמולחו יפה יפה וידיחנו יפה יפה, ואע"פ דלצלי איפשר בלא מליחה, [נהי דלא בעי מליחה] כל כך כמליחה לקדירה, מליחה לצלי מיהא בעי, דאמרינן מולחין (ב)בשר לצלי אבל לא לקדירה, כלומר אבל … להמשך קריאה

א פעם אחת מצא רבי בקערה שלפניו עצם קטן אחד על הירך אצל הרגל התלוי שאותו בשר שקורין רט"ה וזרקה לכלב מפני שהגידין צומתין בו אבל שאר הבשר שנתבשל עמו התיר רבי לפי שאין בגידין בנותן טעם. הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ההיא קדירה שבישלו בה בשר והחמו בה חמין פעם אחרת ובשעת שפיתתה על הכירה שגגו ונתנו בה כף חולבת, חזרו ומלגו תרנגולת בחמין, ובא מעשה לפני רבי ואמר שהקדירה והכף ישברו ותרנגולת תיאכל מפני שמלגו בכלי שני וכלי שני אינו מבשל. הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ראש ורגלים של כבש שנתבשלו בפרור ונמלח הראש והרגלים לא נמלחו, וקדירה מלאה בשר היתה מבושלת אצלה על הכירה, והיתה שפחה ממרסת בכף בפרור ובקדירה, ושאלו את רבי ואמר שאף הקדירה אסורה. שהרי דם האיברים בבשר הרגלים, מידי דהוה אבשר בעלמא שהוא נקורה, ובשיעור ששים אי איפשר לשער, מאחר שדם האיברים בלוע בבשר רגלים, … להמשך קריאה

א כבד וראש שנתבשלו יחד בפרור כולן אסורין, מפני שהכבד פולט הדם ונבלע הדם בבשר ואע"ג דתניא הכבד אוסרת ואינו נאסרת מפני שפולטת ואינה בולעת, לא רצה ר' לסמוך עליה, שלא הוברר אם כן הלכה, לפיכך אוסר את הכבד ההוא. הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א הלב בין צלי בין מבושל בין תלוש בין מחובר (בבשר) כשר העוף, לפי כשהוא מתחמם מצמית ועוצר את הדם שבתוכו ואינו פולט. ותו אמרינין לא קרעו [קורעו] אחר בישולו. והכבד אם הוא מחובר ומפורק העוף לאיברים או בצלי או מבושל צריך לשער כנגד הכבד והאבר שנדבק בו, ואם אינו מפורק ומחובר לאיברים והוא צלי … להמשך קריאה

א סגן לויה השיב בתשובותיו לר' שלמה בר' יהודה על בשר בחלב שהוא נוהג במשהו, ור' מאיר בר' שמואל העיד שכך אמר לו ר' יצחק הלוי. לא מתוך ההלכה נהגתי כך. שהרי בכל מקום לא מצינו בשר בחלב במשהו. אבל רבו ר' אלעזר לא למד מסכת ע"ז. ומשום דלא איפשיט ליה החמיר עליו במשהו ומשום … להמשך קריאה

א וששאלתם תרנגולת שנתבשלה ונמצא בה כבד שלה פחות מכזית, זורק את הכבד והתרנגולת מותרת, מה טעם מפני שהכבד הוא עצמו אותו דם שפולט מן הכבד, בודאי דם שפלט ממנו לא היה יותר מששים בתרנגולת. ושיעורו של דם בכזית ותרנגולת מותרת: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א וששאלתם מהו לבשל הכבד לבדה בקדירה חדשה, מצינו בהלכה דרב יהודאי [גאון בין לבדו בין בהדי בישרא אסור, הגאון] מופלא ומובהק בדורו [הוא], דאע"ג דיש לנו לישא וליתן בדבר, אין בנו כח להתיר מה שהוא אסר: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א וכבד שנמצא בבישול והוא ניטל ממקומו, אם בבישול ההוא ששים כשיעורא דכבד, מותר אותו תבשיל והכבד אסור, אין בבישול ששים כשיעור הכבד, התבשיל אסור והכבד מותר, אבל אם עדיין אינו ניטל ממקומו שהוא עדיין בעוף כמו שהוא בעודנו [חי], אז תהא כל התבשיל כולו אסור, ואם אין בתבשיל ההוא ששים כשיעור העוף ההוא שנתבשל … להמשך קריאה

א ועוד סידרא של כבד. אם נקרע מן התרנגולת לגמרי ואחר כך נתבשל בין בצלי בין בקדירה עם התבשיל ושאר הבשר משערינן בששים בין הבשר ושאר כל התבשיל, הבשר לאו מין כבד, הכבד דם גמור הוא, אלא שהתורה התירה כנגד הדם ונשאר התרנגולת הדם המרק והירקות ומין בשאינו מינו הוא ומשערינן ליה בששים כשאר איסורין … להמשך קריאה

א פירוש של ר' יהודה בר נתן. על כבד דבוק שנתבשל עם חתיכות ואין בחתיכה ששים לבטל את עצמו אסר כל החתיכות כולן אפילו הן אלף מפני שהן מינה, חתיכות מין בשר וכן שאר חתיכות, ואע"ג שהאיסור מחמת דם בא הרי נעשתה נבילה. ואם אינו דבוק וחתיכות הרבה עמו (ו)לא אסר אלא כפי טעמו מפני … להמשך קריאה

א ראיתי בבית רבי לב שנתבשל בקדירה בגופו של אפרוח נסרך בו כברייתו והתירו רבי בששים באפרוח ולא אכל ממנו שהיה נפשו קצה עליו. אם היה נסרך באבר לבדו שהאבר נסרך משאר הגוף שאין באבר ששים האבר עצמו נעשה נבילה ואסור כל החתיכות כולן, אבל אם נמצא הלב בקדירה שאינו נסרך כלל המרק ובשר מצטרפין … להמשך קריאה

א ראיתי באחד שאכל כחל לפני סעודת חלב ואסור לאכול חלב באותה סעודה אם לא קינח שיניו או שהה כדי שתסתלק בשר שמן שיניו ומסעודה לסעודה אין שיעור אפילו לאכול מיד בסעודה אחרת חלב ואם לא [חטט] בשר הנכנס בתוך שיניו: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א טיפת חלב על חתיכת בשר בקדירה ואין בחתיכה ששים לבטל הטיפה וצריך לשעורי בס' באותה חתיכה מאי תקנתיה לנעוריה יפה דפליט האיסור ונפיק ההיא חתיכה מידי נבילה ולשער הטיפה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ירך שנתבשל בו גיד הנשה אם יש בו בנותן טעם הרי זה אסורה, ואם נתבשל אותו ירך עם בשר אחר אם אותו ירך נותן טעם באותו בשר שנתבשל אסור דירך עצמו נעשה חתיכה אסירא, ולא שנו אלא שנתבשל אבל צלי קולף ואוכל עד שמגיע לגיד: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א שלשה פרקים ברגל העוף. פרק התחתון הוא ארכובה שעליו כעין קשקשים [אם נחתך בחציו או ברובו כשר העוף, אלא שפרק השבירה עצמו אסור משום אבר מן החי, אבל] אם נחתך בראש הפרק עצמו מקום שנדבקים שם צומת הגידין פרק ראשון לשני טרפה, שבאותו הראשון נצמתו הגידין. ופרק [השני שם צומת הגידין] מחציו ולמטה כיון … להמשך קריאה

א עניני איסור והיתר. ב כל הטרפות שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף וזו אחת מהם, שמוטת ירך בבהמה טריפה. שמוטת יד בבהמה כשרה, שמוטת ירך בעוף טרפה, שמוטת גף בעוף (כשרה) תיבדק בריאה. וגם נשאל מרבנו שלמה על כנף עוף שנשבר, ואמר בכנף לא מטרפא, אבל חתכיה[ו] מן הפרק והשלך, וכן אם נשבר למעלה לצד … להמשך קריאה