כתר שם טוב א׳:ר״ג

א הורני ה' דרכך (תהלים כז, יא). פי' אפילו הדרך הכבושה בקשתי הורני ואז אלך בה מעצמי. ונחני באורח מישור באורח שאוכל לטעות בה בקשתי שתנחני בסיוע ועזר שאלך במישור ולא בעקלתון כי זולת העזר אוכל ח"ו לטעות. וז"ש בכל דרכיך פי' דרכים הכבושים דעהו מעצמך והוא ית' יישר אורחותיך אפילו בדרכים שאינם כבושים: ב … להמשך קריאה

כתר שם טוב א׳:ר״ב

א המהלך בדרך יחידי ושונה ומפסיק ממשנתו כו' (אבות ג, ד). קשה דהל"ל ומפסיק ממשנתו והוה ידענין דהיה שונה. עוד קשה מעלה עליו הכתוב ולא מפרש איזה כתוב. וי"ל הפי' כי ההולך בדרך הישר ואפי' הוא יחידי שאינו דבוק בהש"י ושונה ומפסיק ממשנתו ר"ל מפסיק א"ע מהש"י מחמת משנתו דהיינו שבא לו גדלות והתפארות מחמת … להמשך קריאה

כתר שם טוב א׳:ר״א

א גבורי כח עושי דברו (תהלים קג, כ). פי' שצריך האדם להיות במדרגה זו שהדיבור יהיה לו עשיה ר"ל כשבא אל הדיבור צריך לו לילך דרך ז' מדריגות כי תחלה צ"ל בינה לחשוב איך לדבר ואח"כ צ"ל דרך אהבה ויראה ואח"כ דרך התפארת. כשהוא רוצה שתהיה תיבה שלימה אז נצטרפים אותיות ואז מתפארים בעיניו לדברם … להמשך קריאה

כתר שם טוב א׳:ר׳

א פעמים יש לעבוד הש"י בנשמה לבד דהיינו במחשבתו. ולפעמים יכול אדם לומר התפלה באהבה ויראה והתלהבות גדול בלי שום תנועה ויהיה נראה לאדם אחר שהוא אומר אותן הדברים בפשוט בלי שום דביקות. וזה יכול אדם לעשות כשהוא דבוק מאד להש"י אז יכול לעבוד אותו בנשמה לבד באהבה רבה וגדולה. וזה העבודה היא יותר טובה … להמשך קריאה

כתר שם טוב א׳:קצ״ט

א זהו מדריגה גדולה לאדם שיראה תמיד בעין שכלו הש"י כמו שמסתכל על אדם א'. ויחשוב שגם הבורא ית' מסתכל עליו כמו אדם אחר המסתכל עליו. כ"ז יהיה תמיד במחשבתו ובמחשבה זכה וברורה וצלולה: הסבר על זכויות יוצרים כתר שם טוברשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות … להמשך קריאה

כתר שם טוב א׳:קצ״ח

א מריב"ש ע"ה. כאשר גופו חולה גם נשמתו נחלשת ואינו יכול להתפלל כראוי אע"פ שהוא נקי מעבירות. לכך צריך האדם לשמור בריאות גופו מאד: הסבר על זכויות יוצרים כתר שם טוברשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, … להמשך קריאה

כתר שם טוב א׳:קצ״ז

א והבוטח בה' חסד יסובבנו (תהלים לב, י). וכשהוא להיפך שהוא מתירא תמיד ממדת ה' ומהעונש אז הוא מתדבק עצמו בדינים וח"ו שלא יבוא לו רעה כמ"ש (ישעיה סו, ד) ומגורתם אביא להם. שבכ"מ שאדם הוא חושב הוא מתדבק. ואם מחשב בדין הוא מתדבק בדין. וכשהוא בוטח בחסד שם ידבק נשמתו והחסד יסובבנהו. ותמיד יטמין … להמשך קריאה

כתר שם טוב א׳:קצ״ו

א התפלה כשהיא בשמחה גדולה בוודאי יותר חשוב ומקובל לפניו יותר מהתפלה בעצבות ובכיה. ומשל ע"ז כשעני שואל ומבקש ומתחנן לפני מלך ב"ו בבכיה גדולה אעפ"כ אינו נותן לו אלא דבר מועט. אבל כשהשר מסדר לפני המלך שמחה גדולה ומתוך השבח מבקש גם בקשתו אז נותן לו המלך מתנה מרובה כמו שנותנין לשררות: הסבר על … להמשך קריאה

כתר שם טוב א׳:קצ״ה

א צריך אדם לידע כלל גדול. כאשר בא לו מ"ז מן ז' ימי הבנין ר"ל התפארות רעה או אהבה רעה או יראה כנ"ל וכן מכל ז' ימי הבנין צריך לקשר אותה כ"א בשרשה. כיצד יעשה. ימאס הדבר ההוא ואז הרע נופל למטה והטוב יקח ממנו ר"ל שיבוא עליו צירוף אחר. למשל כשבא לאדם במחשבתו אותיות … להמשך קריאה

כתר שם טוב א׳:קצ״ד

א חשוב שבתפלתו הולך מהיכל להיכל וכשנופלת לו מ"ז מגרשין אותו מן היכל כי דנין אותו בכל היכל אם ראוי ליכנס ויראה וישגיח על המ"ז ההיא. אם ח"ו חשב באהבה רעה כגון ניאוף יתחרט תיכף ויאמר בלבו למה עשיתי שלקחתי חלק מעולם המחשבה והולכתי אל מקום הטנופת ובזה יכנע וישוח עד לעפר ויביא זאת המחשבה … להמשך קריאה

כתר שם טוב א׳:קצ״ג

א יהיה זהיר מאוד לקום תמיד בחצות לילה. ואם אינו קם שלא מחמת אונס הוא בנידוי למעלה. ויהפוך הלילות לימים ויישן ביום כמה שעות כדי שיספיק לו מעט שינה בלילה: ב סיג לחכמה שתיקה (אבות ג, יג). שכשהוא בשתיקה יכול הוא לדבק עצמו לעולם המחשבה שהוא חכמה. ג ארז"ל אור אלו מעשיהם כו' (ב"ר ב, … להמשך קריאה

כתר שם טוב א׳:קצ״ב

א כשמתענה אדם אפילו משבת לשבת ויהיה לו פניה אפילו קטנה שיאמר בלבו שהוא עושה דבר גדול שעינה א"ע כ"כ הרבה ויזדכך מאד בזה. זה התענית בא לסט"א. רק יחשוב בלבו מה מעשי נחשבים נגד עבודת המלאכים שעבודתם בתמידות להש"י ואני טפה סרוחה וסופי לעפר: הסבר על זכויות יוצרים כתר שם טוברשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il … להמשך קריאה

כתר שם טוב א׳:קצ״א

א בשם ריב"ש כאשר בא לאדם מ"ז בתפלה או בלימוד ישבור המ"ז וידבק עצמו בבורא ית' ובזה מתקן ניצוץ קדוש שיש במחשבה ההיא. והוא משל האדם שהיה מונה מעות והיה בנו בשבי' ובא אצל אביו וא"ל הרי יש לך מעות פדני מהשביה: הסבר על זכויות יוצרים כתר שם טוברשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את … להמשך קריאה

כתר שם טוב א׳:ק״צ

א וכן האדם צריך לעבוד הש"י בכל כחו שהכל הוא צורך גבוה שהש"י רוצה שיעבדו אותו בכל האופנים. הכוונה כי לפעמים אדם הולך ומדבר עם בנ"א ואז אינו יכול ללמוד וצריך להיות דבוק בהש"י במחשבתו וליחד יחודים. וכן כשאדם הולך בדרך ואינו יכול להתפלל וללמוד כדרכו וצריך לעבדו באופנים אחרים אל יצער א"ע בזה כי … להמשך קריאה

כתר שם טוב א׳:קפ״ט

א שויתי ה' לנגדי תמיד (תהלים טז, ח). שויתי לשון השתוות. בכל דבר שיארע לו יהיה הכל שוה אצלו. בין בענין שמשבחין אותו ב"א או מבזין אותו וכן שאר דברים. וכן בכל האכילות בין שאוכל מעדנים בין שאוכל שאר דברים הכל שוה בעיניו שהוסר בזה היצה"ר ממנו מכל וכל. וכל דבר המאורע יאמר הלא זה … להמשך קריאה

כתר שם טוב א׳:קפ״ח

א אמרו עליו על ריב"ש ע"ה שזכה לכל הארות והמדריגות שהיה לו הכל מחמת המקוואות שהיה תמיד בטבילות. ומקוואות יותר בתמידות טוב יותר מהתענית. שהתענית מחליש הגוף מעבודת השם. ועוד יותר טוב שהכח שהוא מניח בתענית יתן הכח ההוא בלימוד התורה ותפלה שיתפלל בכל כחו וכוונתו ובזה יבוא למדריגה: הסבר על זכויות יוצרים כתר שם … להמשך קריאה

כתר שם טוב א׳:קפ״ז

א ואמר ריב"ש ע"ה שאוכלין בני אדם ויושבים על ב"א ומשתמשים בב"א היינו בניצוצין שיש באותן הדברים. לכך צריך האדם לחוס על כליו ועל כל דבר שיש לו דהיינו מצד הניצוצין שיש בכלי זה בכדי לחוס על הניצוצין הקדושים: הסבר על זכויות יוצרים כתר שם טוברשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה … להמשך קריאה

כתר שם טוב א׳:קפ״ו

א התורה חסה על ממונו של ישראל (יומא לט, א). ולמה כך. כי זה כלל גדול שכל מה שאדם לובש או אוכל או משתמש בכלי הוא נהנה מהחיות שיש באותו הדבר. כי לולא אותו הרוחניות לא היה שום קיום לאותו דבר. ויש ניצוצין קדושים השייכים לשורש נשמתו וכשהוא משתמש באותו הכלי או אוכל מאכל אפי' … להמשך קריאה

כתר שם טוב א׳:קפ״ה

א ירגיש בשבת תוספת נפש ואח"כ תוספות רוח ואח"כ תוס' הנשמה שירגיש בכל פעם שהולך גבוה יותר בעולמות עליונים. ב אפי' כשהולך לעסקיו יקיים שויתי ה' לנגדו תמיד ובכל דרכיך דעהו ויהיה דבוק בבורא ית' במחשבה קטנה. לפעמים יש ג"כ קטנות למעלה בזעיר אנפין ומכח אותו הקטנות יבוא לגדלות. כמו בגחלים אם יהיה ניצוץ א' … להמשך קריאה

כתר שם טוב א׳:קפ״ד

א צריך שירגיש במחשבתו שהוא בעולם העשיה בתחלת התפלה ואח"כ ירגיש שהוא ביצירה עולם המלאכים והאופנים ואח"כ בעולם הבריאה עד שירגיש במחשבתו שפרח במחשבותיו גבוה מאד לעולם האצילות וכמו אדם שמטייל מחדר לחדר כן יטייל במחשבתו בעולמות עליונים. ויזהר שלא יפול ממחשבתו הגבוה מאד בעולמות העליונים רק יחזיק עצמו בכל כחו שישאר למעלה במחשבותיו במתג … להמשך קריאה

כתר שם טוב א׳:קפ״ג

א ריב"ש ע"ה אמר כשאדם טובע בנהר והוא מראה במים כמה תנועות שיוציא עצמו מן המים השוטפים אותו בודאי הרואים לא יתלוצצו עליו ועל תנועתו. כן כשמתפלל ועושה תנועות אין להתלוצץ עליו. שהוא מציל עצמו ממים הזדונים שהם הקליפות ומ"ז הבאים לבטלו ממחשבתו בתפלתו: הסבר על זכויות יוצרים כתר שם טוברשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה … להמשך קריאה

כתר שם טוב א׳:קפ״ב

א חשב ה' להשחית חומת בת ציון נטה קו (איכה ב, ח). ענין כשהצדיק מתפלל וצועק על הזיקו שבעה"ז ואינו נענה ואין משגיחין עליו. האמת הוא כי הכל הוא מגודל החבה והאהבה שיש לו ית' אל הצדיק ובשביל כך אינו נענה בעניני עה"ז. ב מלה"ד לבן המלך שהוא קטן ועשה לעצמו בית קטן מקיסמין ובא … להמשך קריאה

כתר שם טוב א׳:קפ״א

א שמ"מ הבעש"ט פי' משנה (אבות פ"ב מ"ב) כל תורה שאין עמה מלאכה. וביאר דיש ג' מיני דיבור שהם ג' מיני זווג. א' זווג המלך ומטרוניתא. ב' זווג בן המלך וזוגתו. ג' זווג דעבד ושפחה וכו'. והנה הדיבור בתורה ותפלה זווג הקב"ה כנ"ל. ע"ש. צחות לשון הש"ס (פסחים נ, א) לעולם יעסוק אדם בתורה שלא … להמשך קריאה

כתר שם טוב א׳:ק״פ

א ענין איסור אפי' שאלת שלום קודם להתפלה. כי ידוע שהעולם נברא ע"י מחשבה ודיבור ומעשה. וראשית הכל הוא המחשבה והדיבור הוא ענף המחשבה והמעשה הוא ענף הדיבור. וכמו כן האדם בקומו משנתו שהוא נעשה בריה חדשה כמ"ש חדשים לבקרים אם ידבר תחלת דבריו דברי הרשות וכ"ש דברים אשר לא כן אף אם יתפלל ויעסוק … להמשך קריאה

כתר שם טוב א׳:קע״ט

א צריך האדם להעלות הדיבורים מתתא לעילא אל שרשם. דהיינו כשאדם מדבק ומחבר דיבור עם דיבור וקול עם קול והבל אם הבל ומחשבה עם מחשבה שהם ד' אותיות שם הוי' כידוע. ואם האדם עושה כן כל דבור פרחין לעילא אל שרשם ובזה הוא גורם שהדיבורים באים לפניו ית' ומסתכל בהם ובזה הוא נענה בתפלתו כי … להמשך קריאה

כתר שם טוב א׳:קע״ח

א יעקב ראה בעין שכל שמן ההכרח שיש בהנהגת העולם מדה הממוצעת והמכריע בין מדת החסד ומדת הדין דאל"כ לא היה העולם מתקיים אם היה נוטה לא' משני הקצוות לכן המתדבק במדת הת"ת שהוא מדה"ר המכיר בין חו"ג. ומתוך זאת המדה שהשיג והכיר יותר מאבותיו ע"כ הוא בחיר שבאבות בי בזאת המדה העולם מתנהג בתמידות … להמשך קריאה

דילוג לתוכן