א אשירה ואזמרה ואודה בקול נעים לאל ראשון ואחרון. הנותן חלקנו בתורתו ביושר וכשרון. רני רני השיטה בשיר ורון. נא קומי עלזי חבצלת השרון. האל יושיע מהרה לעם אשר קרא שמם ישראל וישורון. כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו יכונן וישיב לויים לשירן ולזמרן ולעבודתם בית אהרן. הכל יודו ויברכו וישבחו לשמו עליונים ותחתונים העוברים לפניו … להמשך קריאה
א בגמ' הרוצה ליהנות יהנה כאלישע כו' והרוצה שלא ליהנות אל יהנה כשמואל הרמתי. הקשה א"כ כיון שהוא דבר הרשות דהרוצה לעשות כך עושה והרוצה לעשות כך עושה א"כ למה ליה לבעל מסדר הגמ' למכתבי'. ע"ק דחדא בבא משתמ' מאידך או סיפא מרישא דכיון דקאמ' הרוצה להינות יהנה כאלישע ממיל' שמעינן דהרוצה שלא להינות כו' … להמשך קריאה
א בס' חרידים אלה המצות עשה התלויות בלב ואפשר לקיימן בכל יום. מאושר מאלוה מאנוש. מאמין מציאותיך. ממציא מאין מצואים. משגיח מנהיג מושל. מאמין מיחודיך מתירא מרוממות מוראך. משמך. ממקדשך. מיראיך. מחכמיך. משתוקק מאהבתך. משורר משירות מחודשות מלפניך. מזכירך מאהבה מיצועי משכבו. מתעורר מחצות מדביקותיך ממליכך מק"ש מעלה מטה מארבע מעמקים. מתפלל. מקדשך ממקהלות. מדמה … להמשך קריאה
א הלומד לשמה כוונתו אהבה לדבק א"ע בעצמות האותיות של התורה שהוא היותו מרכבה להקב"ה שהוא חי החיים ותענוג התענוגים שבתוך האותיות הוא אור א"ס ובאור פני מלך חיים. וזהו ששמ"מ הבעש"ט ענין לשמה לשם האות עצמה פי' לאור א"ס והחיות הגנוז בו: ב מבעש"ט זלה"ה הכל בהשגחה פרטית ממנו ית' וכשאינו מאמין בזה הוא … להמשך קריאה
א ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעולה ויאמר אלהים יראה לו השה לעולה בני. קשה למה שאל הנה האש והעצים ע"ק מ"ט השיב אלהים יראה לעולה בני הל"ל עולה בני. וי"ל דבגמ' פסחים פ' אלו דברים ת"ר הלכה זו נתעלמה מבני בתירה כו' ולא ידעו אם פסח דוחה שבת קראו להלל כו' התחיל מקנטרין … להמשך קריאה
א מהבעש"ט זלה"ה כל עוסק בתורה ובתפלה שהוא מלכות יתייחד עם עולם המחשבה שהוא בינה כו'. והזהיר מאד ללמוד ד' שלחן ערוך בלי שום פי' וללמדם עם קטנים. וכ"ש הגדולים כי מחמת מניעות לימוד זה התורה משתכחת מישראל כ"א כשירצה לפסוק דין אזי יעיין היטב במפרשים. והן בסדר הלימוד הן בתפלה אם הוא מבין פי' … להמשך קריאה
א מהבעש"ט זלה"ה ז' מדריגות שיש בשכינה א' היודע שירד ממדריגתו ואינו מתפלל כו' ב' שיודע ומתפלל שיעלה וכו' ג' שאינו יודע מירידתו וסובר שאין למעלה ממנו זהו בנוק' דת"ר. והמשל על זה לאשה עניה אחת שהיה לה ביצה אחת ושמחה בה שמחה גדולה שסברה שמביצה זו תבוא שתוכל לקנות עי"ז פרה ושאר צאן ובקר … להמשך קריאה
א רבש"ע אין אנחנו מחיילותיו של הס"ם המכונים בשם נגע רע ר"ת נפילים גבורים ענקים רפאים עמלקים אלא אנחנו מחיילות של שכינת עוזך ואנחנו עוברים לפניך כבני מרון אנחנו מחיילות של בית דוד זרעו של יצחק ועקידת יצחק לזרעו ברחמים תזכור וכמ"ש איש על דגלו באותות לבית אבותם והרי אנחנו חתומים בכנפי מצוה הכר נא … להמשך קריאה
א כתיב כי יקרא קן צפור כו' שלח את האם כו' ופי' בתיקונים כדי לעורר רחמים דיימא קב"ה כל עופא מעורר רחמים על עופין דילי' ולית מאן דמעורר רחמים על בני בהאי שעתא יימא קב"ה למעני למעני אעשה אנה קן וצפרין קדושין רבונא דעלמא אימת תפתח היכל קן צפור ויצא משם משיח מלובש בלבושי נוקמא … להמשך קריאה
א מהבעש"ט זלה"ה ע"פ מהרי שלשה סאים קמח סלת. וארז"ל הוא אמר קמח והיא אמרה סלת מכאן שהאשה עינה צרה באורחים. והקושיא מפורסמת ופי' הבעש"ט ע"פ משל שהארי צוה ואמר לגוריו אריות קטנים בנים שלו ואמר להם תדעו שאתם הגבורים אשר מעולם וכל הבריות מחוייבים התייראות מכם. פעם א' הלכו האריות הקטנים לסבב את העולם … להמשך קריאה
א מהבעש"ט במדרש מה ראה קרח לחלוק על משה פרה אדומה ראה ותמוה. ופירוש בשם הבעש"ט זלה"ה ששאלוהו תלמידיו על ענין פרה אדומה היכן הוא רומז במצוה זו לבוא מזה עבודת הש"י תמיד כמו שלימד הבעש"ט זלה"ה שכל המצות הם נצחיות בשכל אף שבפועל הם בזמן ובמעשה בשכל הם תמיד נצחיים כי התורה היא אלהותו … להמשך קריאה
א מהבעש"ט זלה"ה כשמוכיח את הרבים ואינו כולל עצמו בתוכחתו אין עושה בהם רושם. וכן שמעתי ממורי הבעש"ט דענין התפלה וכוונתה ויחודים שצריך לקשר א"ע בהם וידוע שהאדם הוא עולם קטן ובהתעוררות דלמטה יתעוררו למעלה למעלה וישפיעו למטה עד מדריגת של אדם זה המכוין זה ומקבל השפעה. ב מהבעש"ט זלה"ה והכהנים הלוים שכל שפע הבאה … להמשך קריאה
א מהבעש"ט זלה"ה פי' על מה שאמרו בזהר שדנין את האדם בכל היכל והיכל ומגרשין אותו מההיכל פירוש כי הדיבורים נקראים היכלות שהשכל שורה בהן והאדם המתפלל הוא הולך מאות לאות ומתיבה לתיבה וכשהוא אינו כדאי מגרשין אותו דהיינו שזורקין לו מחשבה זרה וממילא הוא בחוץ. וזהו וימלך באדום בלע בן בעור אדום נק' התלהבות … להמשך קריאה
א מהבעש"ט זלה"ה פי' פ' הנה החשך יכסה ארץ וכו' ועל כל פשעים תכסה אהבה כי היסוד הוא עיקר ושורש הבנין ואם היסוד רעוע כל הבנין נופל. כך האדם אם היסוד רעוע כמו אדם שיש לו גסות הרוח אז כל מעשיו הטובים נבנו על היסוד רעוע משא"כ ביסוד נכון גם השנאה ופשע תכסה אהבה ודפח"ח. … להמשך קריאה
א שמ"מ ענין גז"ש אם שוה רק בבחינת א' יליף זה מזה וכו' ודפח"ח: ב שמ"מ ושבית שביו כו' א"כ מרצון המן יש לידע איך לעשות בחישוק וזריזות רצון מרדכי והבן: ג מהבעש"ט זלה"ה שיש יחודים בדיבור בין בדיבור תורה ותפלה ובין בדיבור עם חבירו בשוק ויוכל לחברו ולהעלותו לכ"א לפי מדריגתו יש ע"י דיבור … להמשך קריאה
א שמ"מ ענין מ"ז האיך להעלות הפנימית ולתקנם וחצונית יתפרדו ואם אינו יודע דרך פרט עכ"פ ידע דרך כלל שבכל דבר ודבר יש בו יחוד ב' שמות הוי' אדם וכו' ודפח"ח: ב וכעין זה שמעתי ממנו סוד רומח וכו' וביאר פלוגתא ב"ש וב"ה כלה נאה וחסודה או כלה כמות שהיא: ג מהבעש"ט ז"ל ביאור פ' … להמשך קריאה
א מהבעש"ט ז"ל פי' משנה דאבות והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה כו' וכל דבריהם כגחלי אש וביאר כי הראשונים נהגו לומר מלתא דבדיחותא קודם הלימוד והטעם כי יש קטנות וגדלות בעולם שנה נפש וע"י מלתא דבדיחותא עלה מהקטנות ומתדבק בגדלות והנה בזמן הגדלות שיש בעולם דהיינו שיוכל ללמד ולהתפלל … להמשך קריאה
א מהבעש"ט יראת העונש שהוא יראה חצוניות מורה על ידו ית' פשוטה לקבל שבים ומתעורר ליראה פנימית הנק' אהבה לקבל באהבה ואז יפטור מיראה חצונית וד"ל ודפח"ח: הסבר על זכויות יוצרים כתר שם טוברשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה … להמשך קריאה
א בגמ' כל תפלה שאין בה תפלת פושעי ישראל אינה תפלה כו' כמו בי"א סממני הקטורת וק' וכי ס"ד שיחפשו דווקא אחר פושעי ישראל להיותן אצל התפלות דבאם לאו כו' ופי' דה"פ ע"פ משל למה הדבר דומה דעץ לח אינו יכול להיות דולק כשהוא לבדו אבל כשמדליקין עשרה עצים יבשים א"כ גם כשישים עמהן עץ … להמשך קריאה
א מהבעש"ט זלה"ה בראשית ות"י בחכמה שהוא אות א' בזה ברא אלהים א"ת כי כל אותיות הם לבושין זל"ז כי א' נתלבשה תוך אות ב' כי ב' ב' אלפין ג' ג' אלפין וכו'. וראשית הבריאה היה ע"י אות א' שהוא חכמה כמ"ש ואאלפך חכמה וברא הכל ע"י חכמה כמ"ש כולם בחכמה עשית כי נתפשטו האותיות … להמשך קריאה
א וז"ש ה' מלך בסגול פי' שהוא מלך עתה בפועל מזה אנחנו יודעים ה' בקמץ פי' היה קודם הבריאה וימלוך פי' יהיה לעולם ועד וז"ש קודם זה ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים ה' מלך פי' מדחזינן שהקב"ה ייחס לעצמו תואר מלכות גם קודם הבריאה על ששיער במחשבתו הקדושה שהוא יכול לברוא עולם כזה והיה … להמשך קריאה
א ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו וקשה כיון דאינו משלם כ"א כמעשהו של אדם א"כ מהו החסד ועיין פרושי בס' כתר שם טוב חלק א'. עי"ל ע"פ מה שכתבו המפרשים ע"פ ה' מלך ה' ימלוך לעולך ועד והקשו דהרי פרושו הוא היה הוה ויהיה וא"כ הל"ל מלך בקמץ קודם בענין היה הוה … להמשך קריאה
א וז"ש אשר על המקלות על דייקא להוריד שפע אור לובן עליון ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים פי' מקום שרהטים ורצים שפע העליון שנ' שקתות המים של ירידת שפע אור עליון אשר תבאן הצאן פי' ישראל שנ' צאן מרעיתי אדם מפני ששרשם הם מאותיות התורה ונשמתם הם מטעמים ונקודות צאן ר"ת צירוף … להמשך קריאה
א ויקח לו יעקב מקל לבנה רמז לאור המחיה העולמות כמ"ש ע"פ בכל הארץ יצא קום כי תחלת הצמצום הוא קו כי כל קו יש לו ימין ושמאל כי מהרוחב יבואו ימין ושמאל ומהגובה מעלה ומטה ומהארך פנים ואחור וזהו יש מאין יש ר"ת ימין ושמאל וזה הקו הוא הקו שבאמצע האלף וכל זמן שהיה … להמשך קריאה
א מהבעש"ט זלה"ה במקום גילה שם תהא רעדה פי' מוהר"י בעש"ט זלה"ה כי בגשמי מקום שיש יראה אין גילה ובמקום גילה אין יראה כ"א בעבודת ה' נמצא במקום יראה יש אהבה וגילה. וזהו גם בענין ערובי חצירות בשבת דפי' האריז"ל עירוב הוא צירוף ע"ב רי"ו שהם חסד וגבורה וידוע דחסד הוא בחינת אהבה וגבורה בחי' … להמשך קריאה
א מהבעש"ט זלה"ה כל המענג את השבת ר"ל ש' בת כו' ע"י תענוג שבת שיש במלכו' הנ' בת וקשרה אל ג' אבהן הנ' ש': וז"ש אז תתענג על ה' נותנין לו נחלת יעקב בחיר שבאבות ש' משולש. והענין פי' הידיעה והשארות חפשית הבחירה ע"פ אני ה' לא שניתי דיש לתרץ הקושי' שהקשו כל הראשונים וז"ל … להמשך קריאה