א צו. דין הלכות יין נסך וטהרת הכלים שנתנו בהן יין נסך ב יין שנתנסך לעבודה זרה אסור בהנאה ואפי׳ להתרפאות ממנו אפילו במקום סכנה אסור. והשותה ממנו כל שהוא לוקה לפי שאסורו משום תקרובת עבודה זרה שאין לו שעור וסתם יין הגוי אסור בהנאה מדבריה׳ והשותה ממנו רבעית מכין אותו מכת מרדות ואפי׳ יין … להמשך קריאה
א צה. דין פדיון פטר חמור ב מצות עשה על כל אדם לפדו׳ פטר חמור בשה. ואם לא רצה לפדותו מצות עשה לערפו בקופיץ מאחוריו. ולא ימיתנו במקל ולא בקרדום ולא במגרה וכיוצא באלו אלא בקופיץ. ג ואין פודין אותו רק בשה כשבים ושה עזים לא במין אחר ופודין בשה בין בזכר בין בנקבה בין … להמשך קריאה
א צד. דין פדיון הבן ב הנושא אשה שלא ילדה מעולם אף ע״פ שהיו לו כמה בנים מאשה אחרת וילדה לו זכר לאחר שלשים יום ללידתו חייב לפדותו מן הכהן בארבע סלעי׳ שהדבר תלוי בפטר רחם. ואמרו רז״ל שאם עברו שלשים יום ולא פדאו חייב להוסיף חומש. כ״מ. ג המפלת דבר שאמו טמאה לידה הבא … להמשך קריאה
א צג. דין טבל ב טבל הוא כל דבר שחייבין להפריש תרומה ומעשר קודם שהפרישו ממנו נקרא טבל. ג וכל האוכל כזית מדבר זה קוד׳ שיפרישו ממנו תרומה גדולה ותרומת מעשר חייב מיתה בידי שמים. ואם הפרישו ממנו תרומה גדולה ותרומת מעשר ועדין לא הפרישו ממנו מעשרות ואפילו לא נשאר להפריש אלא מעשר עני לוקה … להמשך קריאה
א צב. דין הלכות ערלה ב הערלה היא שכל פירות שיעשה כל אילן מאכל בג׳ שנים משהיה נטוע אסורין בהנאה. וספקן בחוצה לארץ מותר. ג ומאמתי מונין לערלה משעת נטיעה וראש השנ׳ שלה בא׳ בתשרי ואין מונין לה מר״ה לר״ה אלא הנוטע מ״ד יום לפני ראש השנה עלתה לו שנה ב׳ שבתות ללקיטת הנטיעה ול׳ … להמשך קריאה
א צא. דין הלכות כלאים כולן ב כלאי הכרם הם מיני תבואה או מיני ירקו׳ שנזרעו עם הגפן בין על ידי ישראל בין על ידי גוי בין שעלו מאליהן בין שנטע הגפן בתוך הירק שניהן אסורין אפילו בהנאה. והאוכל כזית מהן לוקה מן התורה. והירק והענבים מצטרפין לכזית. ג וכלאי הכרם בחוצה לארץ אסורין מדבריהם … להמשך קריאה
א צ. דין הלכות מזוזה ב כיצד כותבין את המזוזה כותב ב׳ פרשיות שמע והיה אם שמוע על דף אחת ביריעה אחת ועושה לה ריוח מלמעלה וריוח מלמטה כגון חצי צפורן ואם כתבה בשנים או בשלשה דפין כשרה ובלבד שלא יעשה כזנב או כמו עוגל או כמו קובה ואם עשה כאחת מאלה פסולה. ג הקדי׳ … להמשך קריאה
א פט. דין הלכות הפרשת חלה ב הרוצה להפריש חלה מן העיסה מברך תחלה אקב״ו להפריש תרומ׳. ונוטל כזית מן העיסה ומפריש ופושטו כעין עוגה ומשליך לאור ואפילו יש שם כהן לפי שחלת חוצה לארץ אסורה למי שטומאה יוצאה מגופו. ולא יאמ׳ אשר קדשנו להפריש חלה לפו שלשון חלה ר״ל עוגה ואין שם הפרשה כלל … להמשך קריאה
א פח. דין הלכות נדרים ושבועות וסדר התרתן ב אסור לעבור על שבועת בטוי כדכתיב לא יחל דברו. וה״ה על הנדר. ואמרו רז״ל דגמר בלבו להוציא פת חטים והוציא פת סתם אינו אסור אלא בפת חטין בלבד. ואם הנשבע תלמיד חכם מותר ואם עם הארץ צריך שאלה לחכם. ג הנשבע וחזר תוך כדי דבור מותר. … להמשך קריאה
א פז. דין הלכות ברכות ב ברכות הרבה ודברי שבח והודאה תקנו ז״ל לשבח הש״י על המאורע. ואלו הן על כל פירות האילן בין מז׳ המינין בין מן האחרים על כלן מברך בפ״ה ולאחר הפירות של ז׳ המינין מברך על העץ ועל פרי העץ ועל ארץ חמדה וכו׳ וחותם על הארץ ועל פרי העץ ולאחר … להמשך קריאה
א פו. דין טהרתה ודין טהרת כלים הלקוחים מן הגוים ב אין האשה עולה מטמאתה ויוצאה מידי ערוה עד שתטבול במי מקוה כשר ולא יהא דבר חוצץ בין בשרה ובין המים אבל אם רחצה במרחץ אפילו נפלו עליה כל מימו׳ שבעולם הרי היא כאלו לא רחצה והבא עליה בכרת שאין דבר שעולה מטומאה לטהרה אלא … להמשך קריאה
א פה. דין הלכות נדה ב האשה אפילו קטנה בת שלש שנים ויום אחד מתטמאת בבית חיצון אף על פי שלא יצא הדם לחוץ אלא שנעקר מן הרחם ושתת הואיל ויצא מבין השנים והוא מקום שיגיעו אליו בשעת גמר ביאה ובין השנים עצמו כל פנים: ג ואסור לבא עליה בין כדרכה בין שלא כדרכה ואפילו … להמשך קריאה
א פד. דין הלכות רבית ב אסור להלוות ברבית שנ׳ לא תהיה לו כנושה. ודוקא לישראל אבל לגר תושב מותר ואפי׳ רבית דברים כגון הקדמת שלום אסור בכל דבר אפי׳ אבק רבית אסו׳. ואע״פ שהלוה והמלוה עוברין אין לוקין עליו לפי שנתן להשבון. ג וכל המלוה ברבית אם רבית קצוצה יוצא בב״ד ומוציאין אותו מן … להמשך קריאה
א פג. דין השבת אבדה ב דרשו ז״ל לכל אבדת אחיך לרבות המשומד ואפילו אם היה בעל האבדה רשע אוכל נבלות לתאבון וכיוצא בזה מצוה להשיב לו אבדתו. אבל אוכל נבלות להכעיס הרי זה מין. והמינין והאפיקורוסין ועובדי ע״ז ומחללי שבת בפרהסיא אסור להשיב להם אבדה. ג המוצא מציאה בזוטו של ים ובשליליתו של נהר … להמשך קריאה
א פב. הלכות דיני צדקה ב מצות עשה לתת צדקה לעני. וצריך ליתנה בסתר ולא יתפאר ולא יתיהר בצדקה. ג ואומר ה״ר אליעזר שאם היה עובר עברה להכעיס אינו חייב לזונו דלא קרינ׳ ביה אחיך עד שישוב וירצ׳ לקבל עליו דין. וגם אף במשומד לתאבון אומר כן. ד אמר רבי המבזבז אל יבזבז יותר מחומש. … להמשך קריאה
א פא. הלכות עדויות ב אסור להעיד קרוב שנ׳ לא יומתו אבות על בנים וגו׳ ואפי׳ קרוב לערב פסול וקרובי הדיינין לפי הירושלמי ולפי ענין ההלכה. האחין זה לזה קרוין ראשוני׳ ובניהם שניים ובני בניהם שלישיים: ג פסק בספר המצות אבא דאבא כשר לדברי הכל. והר׳ יצחק אמ׳ דודאי פסול משום דהאב ובנו אין להם … להמשך קריאה
א פ. דין הלכות עריות ב אלו הן העריות שנאסרו עלינו מן התורה אמו ואשת אביו וכלתו ואחותו מאביו ומאמו. בתו בת בתו. בת בנו. בת אשתו. בת בנה. בת בתה חמותו. אם חמותו. אם חמיו. אחות אביו בין מן האב בין מן האם אשת אחיו בין מאביו בין מאמו. ואחות אשתו בין מן האב … להמשך קריאה
א עט. דין הלכות מיאון ב קטנה שאין לה אב קרוביה משיאין אותה והויא אשת איש דרבנן רק שיוצאה במאון. עד מתי הבת ממאנת עד שתביא שתי שערות. גדלה שעה אחת ולא מאנה שוב אינה יכולה למאן ואם הגיעה לכלל שנותיה אינה יכולה למאן. ג ועד מתי היא נערה מבת שתים עשרה שנה ויום א׳ … להמשך קריאה
א עח. דין הלכות יבום ב מצות עשה ליבם יבמתו כדכתיב יבמה יבא עליה. אם הוא אח מן האב לאותו שמת והיו בעולם שעה אחת יחד. ומצוה בגדול ליבם לא רצה הולכין אחר הגדול אחריו והכונס יבמתו זכה בנחלה. ג וצריך שלא יהיו לו בנים לאותו שמת. אבל אם היו לו בנים או בני בנים … להמשך קריאה
א עז. דין הלכות חליצה ב מצות עשה לחלוץ יבמתו שנאמר וחלצה נעלו מעל רגלו. ג דין מנעל מלשון הר״ף ז״ל: צריך שיהא של עור בהמה טהורה. ומעור קשה מפרה או מתיש דומיא דסנדל שלהם שהיה מעור קשה כדאמרינן שהיה מעור שלוק וכולי תפור מעור ותפור מבחוץ ולא מבפנים ורצועות תפורות במנעל מעור בהמה טהורה … להמשך קריאה
א עו. הלכות גטין מספר ה״ר יצחק ז״ל ב מצות עשה לגרש את האשה בספר כדכתב ומצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה. ג ערות דבר כגון עוברת על דת משה. מאכילתו משאינו מעושר ומשמשתו נדה ולא קוצה חלה ונודרת ואינה מקיימת. וכן עוברת על דת יהודית שיוצאה בשוק וראשה פרוע. ואפי׳ … להמשך קריאה
א עה. הלכות אישות ב וברכת ארוסין ונשואין ופירושן והנשים האסורות לכהן. והיאך יתנהג האיש עם אשתו ודיני יחוד. ג משנתנה תורה נצטוו ישראל שאם ירצה האיש להיות נושא אשה שיקנה אותה לו תחלה בפני עדים ואחר כך תהיה לו לאשה. ומצות עשה של תורה שיקח איש אשה שתהיה מיוחדת לו לאשה לפרות ולרבות ותהיה … להמשך קריאה
א עד. תקון המשים בנו לתלמוד תורה ב נהגו כשאדם מכניס בנו לתלמוד תור׳ שכותבין לו האותיות על קלף או על לוח ומרחיצין אותו ומלבישין אות בגדים נקיים ולשין לו חלות בדבש וחלב ומביאין לו פרות ומיני מגדים ומוסרין אותו לתלמיד חכם להוליכו לבית הספר ומכסה אותו תחת כנפיו ומוליך אותו לבית הספר ומאכילין אותו … להמשך קריאה
א עג. הלכות מילה ופירוש ברכת מילה ב כתב הבעל המלמד ז״ל בפרשת לך לך באות הברי׳ אשר כרת השם עם האבות הוא שימול כל זכר בשר ערלתו ודי אות הברית לזכרים לפי שהנקבה היא לעזר הזכר ואל אישה תשוקתה והוא ימשול בה להנהיגה ולהדריכה בדרכיו ולעשות כל מעשיה על פיו והיותה על הדרך הזה … להמשך קריאה
א עב. הלכות לולב וארבע מינין שבו ב כפות תמרים האמורים בתורה הן חליות של דקל כשיצמחו קודם שיתפרדו העלין לכאן ולכאן אלא שיהיה כמו שרביט והוא שנקרא לולב. פרי עץ האמור בתורה הוא האתרוג. וענף עץ עבות הוא ההדס שעליו חופין את עצו כגון שהיו ג׳ עלין או יתר על כן בגבעול אחד אבל … להמשך קריאה
א עא. הלכות סוכה ב שעור הסוכה גבהה אין פחות מעשרה טפחים ורחבה אין פחות משבעה על שבעה טפחי׳ פחות מכן פסולה. וכן אם היתה גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה. וכשחמתה מרובה מצלתה פסולה סוכה רעועה והמעובה כמין בית כשרה ואפילו אין כוכבי חמה נראין מתוכה. ג וצריכה שתי דפנות זו בצד זו ושלישית אפי׳ … להמשך קריאה