א קכב. דין גימטריאות ונוטריקון ב ה׳ מתיר אסורים ה׳ פוקח עולים ה׳ זוקף כפופי׳ ה׳ אוהב צדיקים ה׳ שומר את גרים ראשי התיבות הללו לבד מהשמות עולין תרי״ג מכאן אמרו גר הבא להתגייר על מנת לקבל כל המצות חוץ מאחת אין מקבלין אותו דלא שלם מנין תרי״ג ולכך כתוב את גרים להשלים המנין א״כ … להמשך קריאה
א קכא. דין מילה על פי הקבלה ב זה החבור נקרא ספר פרישה לפי שכל העוסק בו יפרוש מן העברה שרוב בני אדם נכשלין בה בעבור שנמשכין אחר יצרם בזה הדבר יותר מן שאר העברו׳. ג כתיב וביום השמיני ימול בשר ערלתו ובמקום אחר כתיב ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר. ודרשו רז״ל ביום … להמשך קריאה
א קכ. מעשה דרבי יהושע בן לוי ב אמרו ז״ל שרבי יהושע בן לוי צדיק גמור היה וכשהגיע זמנו ליפטר מן העולם אמר הקדוש ברוך הוא למלאך המות עשה לו כל מה שיבקש ממך הלך אצלו ואמר לו הגיע זמנך ליפטר מן העולם אלא כל דבר שאתה מבקש ממני אעשה לך כששמע רבי יהושע כך … להמשך קריאה
א קיט. דמות כסא שלמה ע״ה ב כתוב בימים ההם כשבת המלך אחשורוש אמרו רז״ל בשעה שהמלך אחשורוש ישב על כסא מלכותו בקש לישב על כסא שעשה שלמה ברוב חכמתו ובתבונתו של הקדוש ברוך הוא אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם במקום שהיה יושב שלמה המלך ודן ישראל שנאמר וישב שלמה על … להמשך קריאה
א קיח. דין מעשה תורה ב זה מעשה תורה נאמר עלי ידי רבינו הקדוש ז״ל ג שלשה פעמים בכל יום הכרוז יוצא ואומר נוח לו לאדם שלא נברא ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו. שלשה דברים צריך להסתכל בהן בכל עת כשיצא מבית הכסא אומר לעצמו ראה דרכך. וכשמקיז דם אומר ראה שבשר ודם אתה. וכשיראה את … להמשך קריאה
א קיז. דין תקנות רבינו יעקב זצ״ל ב באלה התקנות נועצו והסכימו וחתמו כל זקני טרויי״ש וחכמיה וכל סביבותיה וגדולי אליור״א וחכמי גבול ריי״ש ורבותינו שבפרי״ש ושכניהם וחכמי יועצי ליאו״ן וקרפנטר״א ולומברדיא״ה וחבל הים ואניוב ופייטי״ן וגדולי לותיר: ג וזה תוכן הגזרות שגזרו גזרנו ונדינו והחרמנו על כל איש ואשה הקרובים או הרחוקים אשר יביא … להמשך קריאה
א קטז. תקנת רבינו גרשם וגזרת קדמונים ב שלא למסור חברו ולא ממונו בידי גוים ושלא להביאו בערכאות שלהן אפילו לעשות שלום בין אדם לחברו אם אין לו הפסד גדול. כל מקום שיש חרם ב״ד אם עבר איש דרך לשם ובא חברו והזמינו לדין על פי החרם לפני עדים אפי׳ בשוק חלה עליו החרם עד … להמשך קריאה
א קטו. דין ברכת רחבה וברכת המזון לאבל ב ברון אתה הדיין הרחמים שופט אמונות שדננו דין אמת הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא צדיק אתה ה׳ וישר משפטיך צדיק ה׳ בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו ואתה עתיד לנחם את ירושלם ואת אבליה דכתי׳ כאיש אשר אמו … להמשך קריאה
א קיד. דין הלכות אבל וטומאת המת ב מהרמב״ם ז״ל עם דעת קצת שאר הפוסקים ז״ל ג מצות עשה להתאבל עם הקרובים ביום ראשון שהוא יום המיתה ויום הקבורה מן התורה ומשה רבינו עליו השלום תקן שבעת ימי אבלות. ד מאמתי יתחייב אדם באבלו׳ משיסתם הגולל אבל אינו אסור בדבר מהדברים שאבל אסור בהן עד … להמשך קריאה
א קיג. דין ודוי שכיב מרע ב סדר ודוי שכיב מרע כך קבלנוהו מהחסידים ואנשי מעשה. ג מודה אני לפניך ה׳ אלהי ואלהי אבותי שרפואתי בידך ומיתתי בידך יהי רצון מלפניך ה׳ אלהי ואלהי אבותי שתרפאני רפואה שלמה ואם אמות תהא מיתתי כפרה על כל עונות וחטאים ופשעים שעויתי ושחטאתי ותן חלקי עם הצדיקים בגן … להמשך קריאה
א קיב. דין הלכות בקור חולים ב בקור חולים מצוה על הכל מדבריהם אפילו גדול מבקר את הקטן. ומבקרין פעמי׳ הרבה בכל יום וכל המוסיף הרי זה משובח ובלבד שלא יטריח. וכל המבקר את החולה כאלו נטל חלקו מחליו והקל מעליו. ג וכל שאינו מבקר כאלו שופך דמים. ומעשה בתלמיד מתלמידי רבי עקיבא שחלה ולא … להמשך קריאה
א קיא. דין הלכות שלוח הקן ב הלוקח אם על בנים ושחטה הבשר מותר באכילה ולוקה על שחיטת האם. וכן אם מתה קוד׳ שישלחנ׳ או שברחה מתחת ידו או שחטפה אחר ושלחה שלא מדעתו לוקה עד שישלח מדעתו׳. ג קצץ אגפיה עד שלא תעוף ושלחה מכין אותו מכת מרדות ומשהין אותה אצלו עד שיגדלו כנפיה … להמשך קריאה
א קי. דין אותו ואת בנו ב אותו ואת בנו אסור לשחוט ביום אחד מן התורה וכן בנו ואותו. ג ואין חייבין אלא על שחיטת השני ואם שחט האחד ובא חברו ושחט השני השני חיה. ד ושני׳ שלקחו שתי בהמות זה האם וזה הבת הלוקח ראשון שוחט ראשון והשני ימתין עד למחר. ה ובארבעה פרקים … להמשך קריאה
א קט. דין השוחט את המסוכנת ב השוחט את המסוכנת אחד בהמה דקה ואחד בהמ׳ גסה צריכו׳ פרכוס אחר השחיט׳ ביד או ברגל או שתכשכש בזנב. ג בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה אסור שאין זה אלא הוצאת נפש בלבד אבל ברגל בין פשטה ולא כפפה בין כפפה ולא פשטה כשר׳ שהרגלי׳ כבדי׳ אל הבהמה … להמשך קריאה
א קח. דין כסוי הדם ב מצות עשה לכסו׳ דם שחיטה של חיה טהורה או של עוף טהור שנאמ׳ אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר ולפיכך חייב אדם לברך בא״י אמ״ה אקב״ו על כסוי הדם. ג כסוי הדם נוהג במזומן ובשאינו מזומן לא נאמר אשר יצוד אלא דבר … להמשך קריאה
א קז. דין הלכות שחיטה ב דעת הרמב״ם ז״ל ושאר הפוסקים ז״ל: מצות עשה של תורה שישחט מי שירצה לאכול בשר בהמה חיה ועוף ואח״כ יאכל שנ׳ וזבחת מבקרך ומצאנך. ונאמר בבכור בעל מום כאשר יאכל את הצבי ואת האיל הא למדת שחיה כבהמה לענין שחיטה ובעוף הוא אומר אשר יצוד ציד חיה או עוף … להמשך קריאה
א קו. דין בשר בחלב ודין כחל ב בשר בחלב אסור לבשלו ולאכלו ואסו׳ בהנאה וקוברי׳ אותו ואפרו אסור כאפר כל הנקברין ומי שבשל משניהן כזית לוקה וכן האוכל משניהן כזית. ג ואין אסור מן התורה אלא בשר בהמה טהור שבשלו עם חלב בהמ׳ טהור׳ אבל המבשל או האוכל בשר בהמה טהור׳ עם חלב בהמ׳ … להמשך קריאה
א קה. דין גיד הנשה ב גיד הנשה נוהג בבהמה וחיה הטהורי׳ ואפי׳ בנבלו׳ וטרפות שלהן ונוהג בשליל ובשני הירכי׳. ובעל העתי׳ כתב שאינו נהוג בשליל. ואין אסו׳ מן התור׳ אלא שעל כף הירך אבל שאר גיד שלמעלה מן הכף ושלמטה ממנו עד סופו אינו אסור אלא מדבריהם. ג וכן חלב שעל הגיד אינו אסו׳ … להמשך קריאה
א קד. דין חלב ב האוכל כזית חלב במזיד חייב כרת בשוגג חייב חטאת ואינו חייב אלא על חלב של שלשה מיני בהמה שהן מפורסמין בתורה שור או כשב או עז. ועל חלב אלה השלשה חייב בין של שחוטה בין של נבלה וטרפה שלהן אבל שאר בהמה וחיה בין טמאה בין טהורה חלבה כבשרה וכן … להמשך קריאה
א קג. דין דם ומליחה ב האוכל דם בהמה חיה ועוף בין טמאים בין טהורים במזיד חייב כרת בשוגג חייב חטאת. ודם דגים וחגבי׳ טהורי׳ מותר לאוכלו ואפילו לכנסו בכלי ולשתותו מותר אם לא מפני מראית העין. ודם דגים וחגבים טמאים הרי הוא כחלב בהמה טמאה ואסור ודם שקצים כבשרן. דם האדם אסור מדבריהם והוא … להמשך קריאה
א קב. דין אבר מן החי ודין שליל ב אבר שנחתך מן החי אסור ואסורו נוהג בבהמה וחיה ועוף הטהורים אבל לא הטמאים ואחד אבר שיש בו עצם ואחד אבר שאין בו רק בשר חייב עליו משום אבר מן החי אלא שהאבר שאין בו עצם בין שחתך כלו בין שחתך מקצתו אסור משום אבר מן … להמשך קריאה
א קא. דין הלכות טרפות ב סימני בהמה וחיה הנאכלת מפורשים בתורה והם שנים מפרסת פרסה ומעלת גרה וכלל לכל שהיא מעלת גרה שאין להם שינים בלחי העליון לפי שהש״י שליט בעולמו יתברך שמו ברא הטבעים כרצונו ומפני שאין להם שנים לטחון וללעוס המאכל כפי הצורך הכין להם העלאת גרה לכתשו ולטחנו הטב הדק כפי … להמשך קריאה
א ק. דין הלכות אסורי מאכלות ב לשון הרמב״ם ז״ל ושאר הפוסקי׳: כל אסורי מאכלות שבתור׳ שעורן כזית בין למלקות בין לכרת בין למיתה בידי שמים וכל המחויב כרת או מיתה לוקה. והאוכל פחות מכשעור זה מכין אותו מכת מרדות. ג והאוכל אכילה גדולה מדבר אסור אינו חייב אלא חיוב אחד לכל האכילה אם לא … להמשך קריאה
א צט. דין עונה אמן ב כתב הר״ש באסור והתר שלו. עונין אמן אחר ישראל מברך אע״ג שאינו שומע בברכה כגון מי שאומ׳ ברכותיו בלחש כיון דידע דמברך הוא אי ענה אמן בתריה שפיר דמי אבל מצוה מן המובח׳ מאן דברך בצבור׳ שיגביה קולו כדי שישמעו כלן ויענו אחריו אמן ואם הוא מחויב בברכה וסומ׳ … להמשך קריאה
א צח. דין לאי זה מהן מברך בלמ״ד ולאי זה מהן בעל ב כתב הרמב״ם ז״ל על כל מצות עשה בין מצוה שהיא חובה בין שאינה חובה מברך עליה קודם עשייתה. וכן כל מצות עשה מדברי סופרים בין שהיא חובה כגון על מקרא מגילה והדלקת נר שבת ונר חנוכה בין שאינה חובה כגון ערוב ונטילת … להמשך קריאה
א צז. דין הלכות עבודה זרה וחקות הגוים ב לפני אידיהן של גוים שלש׳ ימים אסור לשאת ולתת עמהן מקח וממכר וללותם וללות מהם לפרעם ולפרע מהם. ואמר שמואל ובגולה אינו אסור אלא יום אידם. ג והר״ף כתב בדינין שלו ועתה מותר לשאת ולתת עם הגוים אפי׳ ביום אידם דנהי דאמרינן שלשה ימים אסור לשאת … להמשך קריאה