טור

א הדקין של הבהמה שיוצאין מהן מעי קטן כענף היוצא מן הבד אם בראש הקבה שמקום שהדקין יוצאין משם יש שלם ברוחב אצבע קודם שיתחיל זה המעי ליפרד וגם למטה לאחר שנתחבר עם שאר הדקין יש כרוחב אצבע שלם כשירה ואם לאו שאין כאצבע שלם למעלה ולמטה טריפה ויש אומרים שאינו כשר אלא אם כן … להמשך קריאה

א ניקבו הדקין טריפה ואפילו ליחה שבחן סותמתן איגה סתימה ואפילו היא דבוקה בהן הרבה עד שאין יכולין להוציאה אלא ע"י הדחק ואם הלב טהור סותמתן כשירה שכל חלב טהור סותם טמא אינו סותם חוץ מקרום שעל הלב וחלב שעל כרכשתא שאע"פ שהן טהורין אינן סותמין וחלב חיה שכנגדו טמא בבהמה אינו סותם יצאו הדקין … להמשך קריאה

א ניטלה האם שהולד מונח בה כשירה ניטלה שלפוחית שמימי הרגלים נקוין לתוכה טריפה לר"ח והראב"ן מכשיר ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ניטלו הכליות כשירה הלכך אם נמצאו ג' כשירה וכן אם ניקבו או חסרו אפי' אם הגיע החסרון והנקב עד הלובן כשירה ואם הם מלאים מים זכים כשירה אבל אם הם עכורים או אפילו זכים וסרוחים טריפה לקתה אפילו באחד מהן טריפה ואיזהו לקוי כל שנתמסמס הבשר עד שאם יאחוז אדם במקצתו מתמסמס ונופל והוא … להמשך קריאה

א ניטל הטחול כשר ובניקב יש חילוק בין ראשו האחד לחבירו שהטחול בראשו האחד עב ובראשו השני דק ניקב בראש הדק כשירה ואפילו נחתך שם כולו כשר ניקב בראשו העב טריפה בד"א שלא נשאר מעוביו כעובי דינר זהב שלא ניקב אבל אם נשאר בו כעובי דינר זהב שלם כשר כתב הרשב"א עובי דינר זהב זה … להמשך קריאה

א מרה שניקבה טריפה ואם ניקבה כנגד הכבד והכבד סותמו כשירה ניטלה ביד או חסרה טריפה אבל יש מיני עופות שאין להם מרה כמו תורים ובני יונה ואין לאוסרם כיון שכל המין הוא כך ומ"מ אין ללמוד מהם להכשיר מינים אחרים שאין להם מרה שחלוקין הן במינים ואין ללמוד מין משאינו מינו כתוב בה"ג ניטל … להמשך קריאה

א ניטל הכבד טריפה בד"א שלא נשאר ממנו כזית במקום מרה וכזית במקום שהיא חיה שהוא המקום שהוא תלוי בו אבל אם נשאר ממנו כזית במקום מרה וכזית במקום שהיא חיה כשירה ובעוף הכל לפי גדלו ולפי קטנו לא היו אלו כשני הזיתים שלימים כל אחד במקומו אלא מתלקטים או כרצועה או מרודדין אע"פ שיש … להמשך קריאה

א הלב יש לו ג' חללים אחד גדול באמצע ואחד קטן בימינו ואחד קטן בשמאלו ניקב עד לאחד מן החללים טריפה ואפילו חלב הטרפשא של הלב סותם הנקב לא הוי סתימה וטריפה ואם לא הגיע הנקב לחלל כשירה בד"א שניקב מחמת חולי אבל אם ניקב בקוץ או במחט אפילו מבחוץ טריפה דאפילו מחט שנמצא בחלל … להמשך קריאה

א כל טריפות שמנו חכמים בבהמה ובעוף א"צ לבדוק אחריהם דחזקת בהמה חיה ועוף כשרים הם שרוב ב"ח בריאים וכשרים הם אלא שהצריכו לבדוק הריאה כשהיא לפנינו לפי שהסירכות מצויות בה ובעל התרומה כתב דאפילו אם אינה לפנינו יש לחוש כיון שהסירכות מצויות בה ולא התירו כשאינה לפנינו אלא בגדיים או טלאים שאין הטרפות מצוי … להמשך קריאה

א הריאה נפסלת בשינוי מראה כיצד היתה שחורה כדיו או ירוקה כמראה החלמון של ביצה או כמראה הכשות או כמראה הכרכום או כמראה הבקעת או כמראה הבשר טריפה אפילו בכ"ש ממנה וכל אלו המראות אין פסולין אלא לאחר נפיחה שנופחין אותה ואינה משתנית אבל אם ע"י ע"י נפיחה חוזרת למראה הריאה כשירה ואם אינה שחורה … להמשך קריאה

א ריאה שיש בה אבעבועות אפילו הם גדולות הרבה ומלאות מים כשירה ומיהו לרב אלפס צריך שלא יהו עכורים ולא סרוחין וכן כתב הרמב"ם ריאה שיש בה אבעבועות אם הם מלאים רוח או מים זכים או ליחה הנמשכת או ליחה קשה אפי' כעץ מותרת ואם יש בה ליחה סרוחה או עכורה אסורה וכתב עוד וכשמוציא … להמשך קריאה

א הריאה יש לה שני קרומים ניקב זה בלא זה כשירה עד שינקבו שניהם ואפילו נגלד קרום העליון כולו כשירה ומיהו צריכה בדיקה וכתב הרשב"א שאם ניקבו שניהם זה שלא כנגד זה כשירה ניקבו ועלה בו קרום ונסתם טריפה ריאה שמוציאה קול כשנופחים אותו אם יודעים היכן הקול יוצא מניחין על אותו מקום קש או … להמשך קריאה

א ריאה שניקבה טריפה ותחלה אפרש צורתה ואח"כ טריפות שלה אמר רבא ה' אוני אית לריאה ג' מימינא וב' משמאלא פירוש לימין הבהמה והוא לימין הטבח כשתולה ברגליה ובני מעיה כלפי הטבח ואם יתלה אותה האדם בידיה ופני הריאה כנגד פניו יהיו לשמאל האדם ג' ולימינו ב' ויש לה עוד בצד ימין אונא אחת קטנה … להמשך קריאה

א גרגרת שנפסק רוב חללה במקום הראוי לישחט טריפה אבל אם לא נפסק רוב חללה אף על פי שהוא רוב הקיפה אם תצרף עמו עובי העור כשרה ואם ניקבה אפילו יש בה חסרון כל זמן שאין בנקב כאיסר כשרה ואם חסרה כאיסר טריפה ואם נסדקה לארכה ויש בה חסרון מצטרף לכאיסר ואם ניקב סביב הקיפה … להמשך קריאה

א ניטל לחי התחתון כשר וכתבו הגאונים והוא שיכולה להחיות ע"י המראה והלעטה הא לאו הכי טרפה כתב הרמב"ם ניטל לחי העליון טרפה אבל ניטל התחתון כגון שנגמם עד הסימנים ולא נעקרו הרי זה מותר ואני כתבתי למעלה בהלכות שחיטה שאפילו נעקרו רוב מהלחי אם המיעוט נשאר מחובר במקום אחד כשר עד שנעקרה כולה או … להמשך קריאה

א חוט השדרה יוצא מן המוח ונמשך על פני כל השדרה עד סוף הזנב ואם נפסק עורו של החוט שהמוח בתוכו כולו או רובו טרפה אע"פ שכל המוח קיים אבל אם נפסק לארכו או נפסק לרחבו בפחות מרוב כשר אע"פ שנפסק כל המוח אבל אם נתקלקל המוח בתוך החוט עד שנימוח ונשפך כמים ואילו היה … להמשך קריאה

א המוח יש לו שני קרומים זה על זה ואם ניקב זה בלא זה בהא איכא פלוגתא ר"ת אוסר בניקב העליון ומתיר בניקב התחתון רב אלפס אוסר בתחתון ומתיר בעליון ור"א כתב שמותר עד שינקבו שניהם וכן יראה מדברי הרמב"ם וכן היא מסקנת א"א ז"ל ואם חסר מן המוח מעט כגון שנרקב או נתמעך והקרום … להמשך קריאה

א בהמה או חיה שנחבסה עצם גלגלתה פי' שנתרוצץ ברובו טרפה בין ברוב היקיפה דהיינו מאמצעיתו ולמעלה שהוא למטה מהעינים בין ברוב גבהן דהיינו ממקום שהתחיל כבר לשפע הוא למעלה מהעינים אע"פ שהקרום קיים טריפה ואם נפחתה וחסר ממנה כסלע כתב רש"י שהיא טריפה וכ"כ הרמב"ם שאם חסרה כסלע טרפה ואם ניקבה נקבים שיש בהן … להמשך קריאה

א הלכות בדיקת הריאה ושאר הטריפות כתיב ובשר בשדה טריפה לא תאכלו מכאן אזהרה לטריפה וסתם טריפה היינו שטרפה ארי וכיוצא בו ובעוף שדורס אותו עוף הדורס כגון הנץ וכיוצא בו ועל כרחך לא איירי בנטרפה ומתה דא"כ הוה ליה נבלה דמה לי נבלה שהומתה על ידי אחרים או שמתה מעצמה אלא מיירי שנטרפה ועדיין … להמשך קריאה

א הלכות כיסוי הדם השוחט חיה ועוף צריך לכסות דמו לא שנא צדן עתה ל"ש היו מזומנין בידו. ומברך בא"י אקב"ו על כסוי דם בעפר וכתב בה"ג שמכסה ואח"כ מברך ואע"ג דכל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן ה"מ בתחילת המצוה אבל זו סיום מצוה הוא ובאמצע מצוה אין ראוי לברך הילכך מברך על השחיטה קודם … להמשך קריאה

א חתך מהבהמה לאחר שנשחטה כראוי ועודנה מפרכסת אסור לאוכלה בעודנה חיה אבל לאחר שמתה מותר לאוכלה ולהאכילה לנכרי ומותר להאכיל בני מעיה לנכרי כל שנפסלה בשחיטה הרי זה נבלה וכל שנשחטה כראוי ודבר אחר גורם לה ליפסל ה"ז טרפה נשברה מפרקת ורוב בשר עמה נבלה: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ניקב הושט בשעת שחיטה כנגד המקום ששחט כבר טריפה שחט הקנה וניקבה הריאה קודם ששחט הוושט או ששחט הוושט וניקבו בני מעים קודם ששחט הקנה טריפה אע"פ שחיי הריאה תלויין בקנה וחיי המעיים תלויין בושט אפילו הכי שייך בהן טריפות עד שישחוט שניהם קנה וושט ויש מכשירין בנקיבת ריאה אחר שחיטת הקנה ונקבו מעים … להמשך קריאה

א השוחט צריך שיבדוק בסימנין אחר השחיטה אם נשחטו רובן שכל זמן שאין ידוע שנשחטה הבהמה כראוי היא בחזקת איסור ומשיודע שנשחטה כראוי היא בחזקת היתר אפי' נולד בה ריעותא כגון שבא זאב ונטל בני מעיה והחזירם נקובים כשירה שאנו תולין לומר הוא נקבם ולא אמרינן במקום נקב נקב ואין צריך לבדוק אם נעקרו הסימנים … להמשך קריאה

א דרסה כיצד השוחט צריך שיוליך ויביא ואם לא עשה כן אלא התיז הסימנים בבת אחת כמו שחותך הצנון פסולה היה שוחט בהולכה או בהובאה לבד אם יש בסכין כמלא צואר וחוץ לצואר כמלא צואר כשרה שאז אפשר לו לשחוט בלא דרסה על ידי הולכה או הובאה לבד ואם הוליך והביא אפילו שחט באיזמל כל … להמשך קריאה

א אמר רב יהודה אמר רב כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו ואלו הן הלכות שחיטה שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור שהייה כיצד הרי שהתחיל לשחוט והגביה ידו קודם שגמר השחיטה ושהה בין במזיד בין בשוגג בין באונס בין ברצון וחזר הוא או אחר וגמר שחיטתו השחיטה פסולה אם שהה שיעור שהייה … להמשך קריאה

א רוב דמים שבבהמה ובעוף נגררין אחר הורידין שבצואר ואין המלח ולא האור שואב כל הדם שבהם הלכך עוף שדרך לצלותו שלם צריך לשחוט הורידין כדי שיצא הדם ולא שהורידין הם בתורת שחיטה שהרי אם שהה או דרס בהן כשרה אלא שצריך לנקבם בשעת שחיטה בעוד שהדם חם שלא יתקרר בתוכו ואז לא יוכל לצאת … להמשך קריאה