טור

א כמה שיעור שחיטה בבהמה לכתחלה צריך לשחוט שני הסימנים ובעוף לדעת רב אלפס אפי' לכתחילה די בסימן אחד בין בקנה בין בושט והרמב"ם כתב שגם בעוף צריך לכתחילה שנים ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל שחט רוב של כל אחד וא' בבהמה ורוב אחד בעוף אחד קנה וא' ושט שחיטתו כשרה ובלבד שיהא רוב הנראה … להמשך קריאה

א מקום השחיטה בצואר בקנה לצד הראש משפוי כובע ולמטה והוא קודם שיתחיל הכובע לשפע ולעלות ולמטה עד מקום שתגיע אונה העליונה אילו היו תולין הבהמה ברגליה כשיתלו אותה ברגליה יתפשטו האונות למטה ועד מקום שתגיע אונה העליונה הוא מקום השחיטה והוא כל אורך הצואר כשתמשוך הבהמה צוארה לרעות כדרכה ובלבד שלא תאנוס היא את … להמשך קריאה

א השוחט צריך שיברך קודם בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצותיו וצונו על השחיטה שחט ולא בירך שחיטתו כשירה ואם שחט ק' בהמות מברך ברכה אחת לכולם שנים שוחטין שתי בהמות אחד יכול לברך ויוצא בו חבירו אם חבירו מכוין להוציאו צריך שלא ידבר בין ברכה לשחיטה ואם דבר בין ברכה לשחיטה צריך לברך פעם אחרת … להמשך קריאה

א השוחט בסכין בדוקה ונמצאת פגומה ה"ז נבלה אפי' נגע בעצם המפרקת אין תולין שנפגם בו אחר שחיטה אלא חיישינן שמא בעור נפגם ונמצא ששחט בסכין פגומה ואפילו בעוף וכתב הרמב"ם אפילו היא קטנה ביותר ולא הזכיר חגירת צפורן וכ"כ הרשב"א שיעור הפגימה כל שהוא ובלבד שתחגור בה כל שהוא אפי' כחוט השערה וא"א ז"ל … להמשך קריאה

א מסוכנת אינה ניתרת בשחיטה וכיצד מסוכנת שאינה יכולה לעמוד כשמעמידין אותה אפילו אכלה בקעיות וקורות כיון שאינה יכולה לעמוד בחזקת מסוכנת היא ואינה ניתרת בשחיטה אלא אם כן רואין בה סימן שלא יצא חיותה קודם גמר שחיטה ומה היא סימנה אם היא דקה צריך שתפשוט ידה ותחזירנה אצלה וכן אם היתה פשוטה והחזירתו אצלה … להמשך קריאה

א אסור לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד ל"ש האם ואח"כ הבן או הבת ל"ש הבן או הבת ואח"כ האם בין בנקבות כגון האם והבת בין בזכרים כגון האב והבן בין באדם אחד בין בב' ואם עבר ושחטם ביום א' כתב הרמב"ם שמותר לאכלן ובה"ג אוסר לאוכלו בו ביום ויום האמור באותו ואת בנו היום … להמשך קריאה

א אפרוח כל זמן שלא יצא לאויר העולם אסור משום שרץ השורץ על הארץ ולאחר שיצא לאויר העולם מותר מיד ור"א בן יעקב אוסר עד שיפתחו עיניו ופסק רי"ף כת"ק דשרי וא"א ז"ל פסק כר"א ולד בהמה תוך ח' ימים אסור משום ספק נפל ומיהו אין צריך ח' ימים שלימים אלא מיד בתחילת ליל שמיני … להמשך קריאה

א המקשה לילד והוציא העובר את ראשו אף על פי שהחזירו הרי הוא כילוד ואינו ניתר בשחיטתה אלא בשחיטת עצמו אם הוא בן קיימא ואם הוא בן ח' או בן ט' מת אסור: הוציא ידו והחזירה מה שיצא מן האבר לחוץ אסור אבל מה שנשאר ממנו בפנים ומקום החתך מותר לא החזירה קודם שחיטה גם … להמשך קריאה

א אחד בהמה חיה ועוף טעונין שחיטה דגים וחגבים אין טעונין שחיטה השוחט בהמה ומצא בה עובר בין אם הוא בן שמונה או בן תשעה בין חי בין מת מותר ואין טעון שחיטה וחלבו מותר ודמו אסור. וה"מ דבן ט' חי אי טעון שחיטה שלא הפריס ע"ג קרקע אבל הפריס ע"ג קרקע טעון שחיטה ראויה … להמשך קריאה

א אין שוחטין לתוך הגומא אפילו בבית היה רוצה לנקות ביתו כיצד יעשה עושה מקום חוץ לגומא ושוחט שם והדם שותת ויורד לגומא שאז ניכר לכל שמתכוין לנקות ביתו ובשוק אפי' כה"ג אסור שאינו חושש לנקות וכתב הרמב"ם ואם שחט לתוך הגומא אסור לאכול משחיטתו עד שיבדקו אחריו שמא מין הוא והרשב"א כתב אע"פ שאסור … להמשך קריאה

א לעולם שוחטין בין ביום בין בלילה בד"א כשהאבוקה כנגדו אבל אם אין אבוקה כנגדו או ביום במקום אפל לא ישחוט ואם שחט שחיטתו כשרה השוחט בשבת ויוה"כ אע"פ שאילו היה מזיד בשבת מתחייב בנפשו ולוקה ביה"כ שחיטתו כשרה שוחטין בכ"מ אפילו בראש הגג ובראש הספינה אבל אין שוחטין לתוך ימים ונהרות שלא יאמרו לשר … להמשך קריאה

א סכין של משמשי ע"א חדש או ישן והכשירו שאין בו משום גיעולי עכו"ם מותר לשחוט בה בהמה בריאה שהוא מקלקל ואסור לשחוט בה מסוכנת שהוא מתקן ואם שחט בה כתב הרשב"א יוליך הנאה לים המלח והיא מותרת וכמה היא הנאה כדי שכר סכין לשחוט בה וא"א הרא"ש ז"ל כתב שאין צריך דבהנאה מועטת כזו … להמשך קריאה

א סכין מלובנת לא ישחוט בה ואם שחט בה כתב הרמב"ם שחיטתו פסולה וכן דעת רב אלפס והראב"ד הכשיר וכן ה"ר יונה ובלבד שידע שהיא מלובנת שאז נזהר שלא יגע בה בצדי בית השחיטה ולזה היה נוטה דעת א"א ז"ל: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א סכין אפילו כל שהוא שוחטין בו ובלבד שלא יהא עוקץ בראשו ובמחט אפילו הוא רחב קצת כאותו של רצענין שחותכין בה חוט אין שוחטין בו: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א קבע סכין בגלגל וגלגלה ושחט בה בין גלגלו בידו או ברגלו שחיטתו כשרה והרשב"א כתב ששוחטין בו לכתחלה והכי מסתברא קבעו בגלגל שמתגלגל ע"י מים ושחט בו שחיטתו פסולה ואם פטר המים עד שבאו וסבבו הגלגל ושחט בסיבובו כשרה שהרי המים באו מכחו ודוקא בסיבוב הראשון אבל מכאן ואילך פסולה שכבר פסק כח האדם: … להמשך קריאה

א בכל דבר התלוש שוחטים בין בסכין בין בצור בין בזכוכית בין בקנה הגדל באגם ובין בצפורן ובין בשן יחידי ובלבד שיהיה פיו חד ובדוק מפגימות כאשר יתבאר בדין פגימות הסכין אין שוחטין בקרומית של קנה ולא במגל קציר ולא במגל יד והוא כלי שצדו אחד סכין וצדו אחד מגל ואסור לשחוט אפי' בצד הסכין … להמשך קריאה

א השוחט לשם דבר שבא בנדר או בנדבה כגון עולה ושלמים ואשם תלוי ותודה וקרבן נזיר שחיטתו פסולה דאיכא למיחש שמא עתה הקדישו והוה ליה שוחט קדשים בחוץ וכן פסח כיון שיכול להפרישו בכל שעה שירצה דומה לנידר ונידב וכתב הרשב"א אפילו היא בעלת מום שאינה ראויה להקרבה שפעמים שאדם מכסה מומה ואין ניכר אבל … להמשך קריאה

א השוחט לשם ע"ז הרי זה זבחי מתים ואסורה בהנאה אפילו לא חישב בשעת השחיטה לע"ז אלא חישב בשעת שחיטה לזרוק דמה או להקטיר חלבה לע"ז ה"ז זבחי מתים שחט סתם ואח"כ חישב לזרוק דמה או להקטיר חלבה לע"ז הרי זה ספק זבחי מתים ישראל ששחט בהמתו של נכרי אפילו חישב הנכרי לע"ז כשרה ואם … להמשך קריאה

א שחיטת חולין א"צ כוונה לפיכך אפי' לא כיון לשחוט אלא מתעסק בעלמא לחתוך או שזרק סכין לנועצה בכותל ושחטה כהלכתו כשרה והוא שראה שלא החליד הסכין בין סימן לסימן או תחת העור ואם מצא הנוצה חתוכה ודאי לא החליד ואפילו הפיל הסכין בידו או ברגלו שלא בכוונה כלל והלך ושחט כשרה אבל נפלה מעצמה … להמשך קריאה

א שחיטת עכו"ם נבלה אפי' אחרים רואים אותו וכתב הרמב"ם אפ' הוא קטן ואפי' אינו עובד ע"ז כגון גר ותושב מומר אוכל נבילות לתיאבון ישראל בודק סכין ונותן לו ואז מותר לאכול משחיטתו אפילו אם ישחוט בינו לבין עצמו ואפילו אם לא יאכל הוא ממנה תחילה וכתב הרשב"א אפילו אם אין יודעים אם יודע הלכות … להמשך קריאה

א תניא וזבחת מבקרך ומצאנך כאשר צויתיך מלמד שנצטוה משה על פה בהלכות שחיטה והנני מסדר הלכותיהן מי הראוי לשחוט וכוונת השוחט ומחשבה הפוסלת השחיטה במה שוחטין ומתי שוחטין ובאיזה מקום שוחטין ומי הם הנשחטין ושליל הנמצא בבהמה ואותו ואת בנו ובדיקת הסכין וברכת השחיטה ובדיקת הסימנים מקום השחיטה בצואר וכמה שיעור שוחטין וחמשה הלכות … להמשך קריאה

א ברוך ה' אלהי ישראל אשר לו הגדולה והגבורה. לו נאה שיר ושבחה הלל וזמרה עוז וממשלה. נורא עלילה על כל אלוה מאד נעלה. אם אומר אשמיע כל תהלתו ואהללה. או בגודל גבורתו אמללה. לא אוכל כי אין בלשוני מלה. וכי הוא מרומם על כל ברכה ותהלה. ולו דומיה תהלה. שליט בכל דרי מטה ומעלה. … להמשך קריאה

א יום י"ד וט"ו שבאדר הראשון מותרים בהספד ובתענית והא דיום י"ד וט"ו דאדר הראשון והשני שוין בהספד ותענית היינו דוקא כשקראו המגילה ובו ביום נראה להם לעבר השנה אבל אם לא קראו המגילה מותרין בהספד ותענית ובספר המצות כתב שאסורין בהספד ותענית בכל השנים אע"פ שלא קראו המגילה וכן יראה מדברי הרמב"ם ז"ל וכן … להמשך קריאה

א פורים מותר בעשיית מלאכה ובמקום שנהגו שלא לעשות אין עושין והעושה אינו רואה סימן ברכה לעולם ואסור בהספד ותענית בי"ד ובט"ו לבני כרכים ועיירות שתיהן אסורות בשניהן והנשים מענות בהם שכולן עונות כאחת ומטפחות ושמכות כף אל כף אבל לא מקוננות שתהא אחת מדברת וכולן עונות אחריהן נקבר המת לא מענות ולא מטפחות ובהלכות … להמשך קריאה

א מצוה להרבות בסעודת פורים וצריך שישתכר עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי ואם אכל בלילה לא יצא ואומר על הניסים בבה"מ בהודאה ואם התחיל בסעודתו ביום ומשכה עד הלילה כתב א"א הרא"ש ז"ל שא"א על הניסים צריך לשלוח מנות איש לרעהו לפחות ב' מנות לאדם אחד ואם החליף סעודתו בשל חבירו יצא: … להמשך קריאה

א חייב כל אדם ליתן מתנות לעניים ולפחות שתי מתנות לב' עניים מעות שגבן לחלק' לעניים בפורים אין רשאין לשנותן לצדקה אחרת ואין העני רשאי להוציאן לד"א אלא בסעודת פורים ואין מדקדקין בהן אלא כל מי שפושט ידו ליטול נותנין לו אחד ישראל ואחד עו"ג: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il