א הכבד יש בו ריבוי דם לפיכך אין לו תקנה לבשלו על ידי מליחה ואין לבשלו אלא אם כן קרעו שתי וערב והניח חתוכו למטה וצלהו ואח"כ יכול לבשלו ור"ת התיר לבשלו ע"י קריעה ומליחה ואין נוהגין כן ומיהו בדיעבד שרי ואם חלטו בחומץ או ברותחין מדינא דגמרא היה מותר לבשלו אח"כ אפילו עם בשר … להמשך קריאה
א הלב מתקבץ הדם בתוכו בשעת שחיטה לפיכך צריך לקורעו קודם מליחה ולהוציא דמו ולמולחו אח"כ מלחו ולא קרעו קורעו אחר מליחתו ומותר אף ע"פ שנמלח עם הדם שבתוכו דכבולעו כך פולטו וכתב הרמב"ם ואפילו אם בשלו ולא קרעו קורעו אח"כ ומותר ור"ת פי' אע"פ דשני תלמודא שאני לב דשיע פירוש ואינו בולע ומותר אפילו … להמשך קריאה
א כתב הרשב"א המולח הראש כיצד יעשה שהשער מפסיק בינו ובין המלח י"א שמולח על השער ואח"כ מניחו על האש עד שיסיר השער וחוזר ומולח ואיני רואה דבריהם אלא חותך הראש לשנים ומולח יפה יפה הראש לצד פנים וחוזר ומולח על השער שאין השער מעכב ע"י המלח להפליט דם שבבשר הראש שהרי מוח שבעצמות נכשר … להמשך קריאה
א מולחין הרבה חתיכות זו על גב זו אע"פ שהתחתונה גומרת פליטתה קודם לעליונה לא אמרינן שחוזרת ובולעת מדם העליונה לפי שהיא שוהה הרבה לפלוט ציר וכל זמן שפולטת צירה אינה בולעת ואפילו מתקבץ הרבה מציר ועומד בגומא שבין החתיכות שרי בד"א במולח בשר עם בשר ואפילו בשר שור עם בשר גדיים וטלאים ואפילו עם … להמשך קריאה
א דיני מליחה כיצד סדר מליחה מדיח הבשר תחילה ואם הדיחו הטבח אין צריך להדיחו עוד ואם מלח ולא הדיחו תחילה י"א שאין לו תקנה עוד אף אם ידיחנו וימלחנו פעם אחרת ויש מתירין ולזה הסכים א"א הרא"ש זכרונו לברכה ומולח בין במלח דק בין במלח גס והרמב"ם כתב שאין מולחין אלא במלח הגס שהמלח … להמשך קריאה
א הטומן הראש ברמץ למולגו צריך לכוין שיהא בית השחיטה למטה כדי שיזוב הדם שדרך שם ואם הניחו על צדדין המוח והקרום אסורים לפי שהדם מתקבץ בתוך הגלגולת ומתבשל המוח בתוך הדם הניחו על נחיריו ונעץ בו קנה או דבר אחר מותר לא נעץ בו שום דבר אסור וכן החוטין שבלחי צריך לחותכם קודם מליגה … להמשך קריאה
א בדם בהמה וחיה נמי אין איסור כרת אלא בדם הנפש שהנשמה יוצא בו אבל דם האיברים מותר והני מילי בשלא פירש מן האבר ויצא לחוץ אבל אם פירש מן האבר ויצא לחוץ או שנצרר בחתיכה או שפירש ממקומו ונתעורר לצאת ונבלע במקום אחר אסור ולוקין עליו וכיון שמותר כל זמן שלא פירש לפיכך מותר … להמשך קריאה
א כל דם לא תאכלו לעוף ולבהמה והיה בכלל ובין טמאה ובין טהורה חייבין עליה משום דם כוי חייבים על דמו ושליל אע"פ שחלבו מותר דמו אסור אבל דם דגים וחגבים מותר ודם ביצים אם ידוע שאינו מריקום האפרוח אין חייבין עליו אלא שחכמים אסרוהו אבל אם ידוע שהוא מרוקם האפרוח חייבין עליו ואם נמצא … להמשך קריאה
א הלכות דם יש חוטין שאסורין משום דם שבהם כגון חוטין שביד ושבכתף ושבלחי ובלשון ובצואר ומליחה לא מהני בהו אם לא שיחתכם תחלה ואח"כ ימלחם ואז מותרין אפי' לבשלם בקדרה וי"א דאפי' לצלי אסורין בלא חתיכה ואפי' אם מלחן וצלאן אסורין דכל זמן שלא חתכן אין האור שואב הדם שבהם ומיהו אם חתכן מותר … להמשך קריאה
א הלכות חלב כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו לפיכך אין חייבין משום חלב אלא אלו הג' מינין אבל בהמה טמאה וחיה בין טהורה בין טמאה חלבם כבשרם ואפילו באלו הג' מינים כתב הרמב"ם שאין חייבין על חלב נפל שלה אלא משום נבלה כמו על בשרו אבל באלו הג' מינים חייבין משום חלב בין … להמשך קריאה
א הלכות בשר שנתעלם בשר שנתעלם מן העין אפי' היא בהמה שלימה ואפי' מונח בביתו לדעת רב אלפס וכן כתב הרמב"ם חכמים אסרו כל בשר הנמצא בין בשוק בין ביד נכרי ואע"פ שרוב הטבחים והמוכרים ישראל ולא עוד אלא אפי' המניח בשר בביתו אסור אם נעלם מן העין אא"כ יש לו בו סימן או טביעות … להמשך קריאה
א הלכות אבר מן החי לא תאכל הנפש עם הבשר אזהרה לאוכל אבר מן החי ונוהג בבהמה וחיה ועוף ואינו נוהג אלא בטהורים לפיכך אבר הפורש מן החי בין שיש בו בשר וגידין ועצמות בין שאין בו אלא בשר לבד כגון הלשון והטחול והכליות והביצים אסור לאוכלו בין אם יש בו כזית בין אם אין … להמשך קריאה
א הלכות מתנות כהונה אחר שבדק ומצא כשר יפריש המתנות שהם הזרוע והלחיים והקבה דכתיב וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זובחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקיבה פירוש זרוע דוקא בשל ימין והוא מפרק ארכובה הנמכרת עם הראש עד כף היד שקורין אישפלד"א והם ב' פרקים והלחיים והם מפרק … להמשך קריאה
א אחוזת הדם והמעושנת והמצוננת ושאכלה הרדופני וצואת תרנגולין ופלפלין וסם המות של בהמה או ששתתה מים הרעים כשרה אכלה סם המות של אדם או הכישה נחש או שנשכה כלב שוטה מותרת משום טריפה ואסורה משום סכנת נפשות בהמה או חיה שנפסקו רגליה לא יאכלו ממנה אלא ע"י בדיקה שיש לחוש שמא נשכה נחש וזה … להמשך קריאה
א הגלודה אסורה והוא שנפשט כל עורה בין בידי אדם בין ע"י חולי ואם נשתייר בה כסלע כשרה ופסק רב אלפס דבעינן שישאר כרוחב סלע על כל אורך השדרה והרמב"ם פסק דבעינן כרוחב סלע על פני השדרה וכרוחב סלע על כל פרק ופרק מפרקיה וכרוחב סלע על מקום טיבורה ואם ניטל מקום כל השדרה או … להמשך קריאה
א נפולה אסורה כיצד בהמה שנפלה מדבר גבוה או שנפלה לבור אם יש מכריסה עד המקום שנפלה שם י' טפחים חוששין שמא נתרסקו אבריה ואפילו בודקין אותה ומוציאין אותה שלמה מכל אבריה טרפה שוודאי (ס"א שמא) נתרסקו אבריה אף על פי שאין רואין בה שום שינוי וכן כל כיוצא בזה כגון שטרפה לכותל או דרסה … להמשך קריאה
א דרוסה טרפה פירוש הנדרס מחיה ועוף הדורסין ולא כל חיה ועוף שוין בדריסה אלא מעלות מעלות יש כיצד הארי יש לו דריסה אפילו בשור הגדול ובחיה אפילו גדולה שבחיות ואצ"ל בעופות הזאב אין לו דריסה בבהמה גסה ואפילו בקטנה שבגסות כגון בעגלים הרכים אבל יש לו דריסה בדקה ואפילו בגדולה שבדקות כגון כבשים הגדולים … להמשך קריאה
א ניטלו צומת הגידין או שנפסקו טריפה אע"פ שכל העצם קיים וצומת הגידים הם בבהמה בעצם האמצעי כלפי חוץ שהזנב נופל עליו לאפוקי מדברי הראב"ד שכתב שהם כלפי פנים לצד חלל הבהמה והתחלתם מהערקום ולמעלה שעצם קטן יש שמחבר השוק לארכובה הנמכרת עם הראש ושמו ערקום ולמעלה ממנו מתחברין וצומתין גידין אלו ועולין ומתפשטים בשוק … להמשך קריאה
א נחתכו רגליה טריפה ולא בכ"מ שיחתכו אלא מקומות יש כיצד ג' פרקים יש ברגל התחתון והוא מה שחותכין עם הפרסות כשמפשיטין את הבהמה ונקראת ארכובה הנמכרת עם הראש ולמעלה ממנו פרק שני והוא הנקראת שוק וצומת הגידין בתחתיתו סמוך לארכובה הנמכרת עם הראש ולמעלה ממנו פרק שלישי והוא הקולית ומחובר לגוף בפרק התחתון בכ"מ … להמשך קריאה
א נשתברו צלעותיה טריפה והוא שנשתברו רובן כיצד הבהמה יש לה כ"ב צלעות גדולות שיש בהן מוח י"א מכאן וי"א מכאן וכל אחת תקועה בחוליא שלה ולמטה מהם יש לה עוד צלעות קטנות שאין בהם מוח ולאחר שיכלו כל הצלעות יש חוליות שאין צלעות תקועות בהם נשברו רובן של כ"ב הגדולות בין ו' מצד זה … להמשך קריאה
א נשתברו ידי הבהמה או אפילו נחתכו לגמרי או שנשמטו מעיקרן או שיש לה ג' ידים כשר והעצם עצמו אסור כשנשבר אם אין עור ובשר חופין את רובו כאשר יתבאר בע"ה וכן בעוף שנחתכו או נשברו אגפיו אבל אם נשמט מעיקרו אפילו אחד מהן חוששין שמא ניקבה הריאה וצריך לנפחה ולבודקה אם היא שלימה כשירה … להמשך קריאה
א נפלה לאור ונחמרו בני מעיה ונשתנו כגון לב וקורקבן וכבד שדרכן להיות אדומין ונשתנו והוריקו או המעיים שדרכן להיות ירוקין נשתנו והאדימו טריפה אפילו במשהו מהם שנשתנו אפילו לא הגיע לחלל שכיון שלקו מחמת מכות אש סופן לינקב. ואין הכבד דומה ללב וקורקבן שהלב והקורקבן בכ"מ שישתנו אפילו במשהו טריפה וכבד אין השינוי אוסר … להמשך קריאה
א קוץ או מחט שניקב לחלל הבהמה או עוף חיישינן שמא ניקב באחד מהמקומות שנקובתן במשהו אבל אם לא ניקב לחלל אפילו כולו טמון בבשר כגון בירך שהוא עבה וצד העבה של המחט כלפי פנים כשירה ולא אמרינן ודאי מן הדקין בא ונכנס לירך דרך חודו שאילו בא מן החוץ לא היה יכול לנקוב בצד … להמשך קריאה
א כל אלו הנקובין אם יש במה לתלות כמו בטבח או בזאב שנטלן תולין בהם ואם אין דבר לתלות בו וספיקא אם ניקב מחיים אם לאו נוקבין נקב אצלו ומדמין זה לזה כדפרישית לעיל ואפילו אם אין דומין אם ממשמשו בידים בנקב הספק ימשמשו גם בנקב שעושין לדמותו בו אם דומין לאחר המשמוש כשירה ומיהו … להמשך קריאה
א כל אלו הטרפיות הטריפות בבהמה טריפות גם בעוף באברים הנמצאים בו אלא שאין לעוף לא כרס ולא המסס ובית הכוסות ויש כנגדו זפק וקורקבן ולמעלה פירשתי דין הזפק וקורקבן יש לו ב' עורות ואם ניקב זה בלא זה כשר עד שינקבו שניהם זה כנגד זה אבל אם נקבו זה שלא כנגד זה כשר ואם … להמשך קריאה
א קיבה שנקבה טריפה ואם החלב שעל היתר סותם הנקב כשירה אבל שעל הקשת אינו סותם כרס הפנימי שניקב כל שהוא טריפה ואיזהו כרס הפנימי י"א היכא דפרעי טבחי פירוש כל מה שנראה מהכרס כשהטבח פורע ופותח מהירכים עד החזה ושמהצד מזה ומזה הנתון תחת הצלעות הוא כרס החיצונה ואינו נאסר בנקיבת משהו * וי"א … להמשך קריאה