א חתיכת נבילה שיש בה בשר ועצמות שנפל לקדירה של היתר י"א שעצמות האיסור מצטרפין עם בשר האיסור להצריך ס' כנגדו ועצמות ההיתר מצטרפין עם בשר ההיתר נ"כ לבטל האיסור ורבינו שמשון כתב שאפילו עצמות האיסור מצטרפין עם ההיתר לבטל האיסור וכן הוא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל לפיכך הבא לבטל איסור שנפל לקדירה יצטרף כל … להמשך קריאה
א הלכות תערובות דיני התערובות וביטולן. אמר ר' יוחנן כל איסורין שבתורה בששים אמר רבא אמור רבנן בטעמא אמור רבנן בקפילא אמור רבנן בששים מין בשאינו מינו דהתירא בטעמא כגון תרומה שנתערבה בחולין מין בשאינו מינו יטעמנו כהן אם אין בו טעם תרומה מותר דאיסורא כגון חלב שנתערב בבשר יטעמנו קפילא נכרי אם אומר שאין … להמשך קריאה
א אין לשין העיסה בחלב שמא יבא לאוכלה עם הבשר ואם לש כל העיסה אסורה אפילו לאוכלה לבדה ואי עבדינא כעין תורא שרי פירש"י שלא לש אלא דבר מועט עוגה קטנה ורב אלפס פירש שעשה בהן שינוי פירוש צורות כעין השור וכיוצא בו שמתוך כך יזכור שיש בה חלב: אין טחין התנור באליה ואם טח … להמשך קריאה
א צנון או שלקות שחתכום בסכין של בשר אסור לאכלם בחלב עד שיקלוף מקום החתך או עד דטעם ליה שלא יהא בו טעם בשר והרשב"א כתב שכולו אסור וא"א הרא"ש ז"ל לא כתב כן וכתב בס' התרומות דאפי' אין הסכין בן יומו אסור וכן הדין בשומין ובצלים וכרשים שחתכום בסכין של בשר שאין לאוכלן בחלב … להמשך קריאה
א דגים רותחין מיד לאחר שסלקן מן האש שנתנן בקערה צוננת של בשר או שהדגים צוננין והקערה רותחת מותר לאכלם בחלב אבל אם נתבשלו בקדרה של בשר יש אוסרין לאכלם בחלב ורש"י מתיר אפילו שנתבשלו בקדרה של בשר אא"כ נתבשלו עם הבשר בעצמו ובעל התרומות מתיר כשנתבשלו ואוסר בנצלו שכיון שנצלו בלא מים קבלו טעם … להמשך קריאה
א התוחב כף חולבת בקדדה של בשר או איפכא משערינן בכל מה שתחב ממנה בקדרה דלא ידעינן כמה נפיק מיניה וה"ר פרץ כתב שאם הכף של מתכת משערינן בכולו אף מה שלא נכנס ממנו בקדרה משום חם מקצתו חם כולו ואם תחב הכף בקדרה ב' פעמים ולא נודע בנתיים צריך ב' פעמים ס' ואם יש … להמשך קריאה
א קדרה שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בישל בה בתוך מעת לעת אסור אבל אם שהה מעת לעת קודם שבישל בה ה"ל נטל"פ ומותר כתב בעל העיטור אם בישל חלב בקדרה של בשר והיא בת יומא ויש בה ס' איכא מ"ד מבשל בה ממין שבישל בה עכשיו כיון שהתבשיל מותר טעם הראשון … להמשך קריאה
א כזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב רותחת ויש בחלב ששים כנגד הבשר אם קדם וסילק הבשר קודם שתנוח היורה מרתיחה הבשר אסור והחלב מותר אבל אם אין בחלב ששים לבטל הבשר או אפילו יש בו ששים ולא קדם וסלקו קודם שתנוח היורה מרתיחה גם החלב אסור לרש"י דמין במינו במשהו אבל לר"ת דמין … להמשך קריאה
א בשר וגבינה שנגעו זה בזה מותרין אלא שצריך להדיח מקום נגיעתן ומותר לצור אותם במטפחת אחת ולא חיישינן שמא יגעו זה בזה כתב בעל העיטור ש"מ כל מידי דבעי הדחה כגון בשר היתר צונן בקערה של איסור צונן אסור לכתחלה דילמא אכיל בלא הדחה ודוקא בשר מבושל דלאו אורחיה בהדחה אבל מידי דאורחיה בהדחה … להמשך קריאה
א הכחל בין שהוא של מניקה שיש בה חלב הרבה בין אינו של מניקה אסור מדרבנן לבשלו אפי' בקדרה לבדו בלא בשר וכ"ש עם הבשר אלא קורעו שתי וערב וטחו בכותל להוציא כל חלב שבו ואז מבשלו בקדרה לבדו לא קרעו או אפי' קרעו ולא טחו בכותל ובשלו אפילו בקדרה לבדו אם אין ששים כנגד … להמשך קריאה
א אכל בשר לא שנא בהמה חיה ועוף לא יאכל גבינה אחריו עד שישהא כשיעור שמזמן סעודת הבוקר עד סעודת הערב שהוא ו' שעות ואפי' אם שהה כשיעור אם יש בשר בין השינים צריך להסירו ובתוך הזמן אפילו אין בשר בין השינים אסור לפי שהבשר מוציא שומן ומושך טעם עד זמן ארוך ולפי זה הטעם … להמשך קריאה
א כל הבשר שאסור לאוכלו בחלב אפילו בשר חיה ועוף אסור להעלותו על השלחן שאוכל עליו גבינות שלא יבא לאוכלם יחד אבל בשולחן שסודר עליו התבשיל מותר ליתן זה בצד זה והא שאסור להעלותם על השולחן דוקא בשני בני אדם המכירין זה את זה ואז אסור אפי' אם מקפידין זה על זה אבל אכסנאין שאין … להמשך קריאה
א הלכות בשר בחלב איסור בשר בחלב כתיב לא תבשל גדי בחלב אמו ונאמר ג' פעמים בתורה אחד לאיסור בישול ואחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה והוציא איסור אכילה בלשון בישול לומר שאינו אסור מן התורה אלא דרך בישול אבל מדרבנן אסור בכל ענין וגדי לאו דוקא דהוא הדין נמי שור שה ועז ולא שנא … להמשך קריאה
א דיני ביצים סימני ביצים להכיר שהיא מעוף טהור הוא כשראשה אחד כד ועגול וראשו הב' חד ועגול וחלבון מבחוץ וחלמון מבפנים ואינו סימן מובהק לסמוך עליו לקנות מהנכרים אלא להכי אהני שאם יש בהן סימן טהרה שואלים את המוכר ממה הן אם אומר משל עוף פלוני ואנו מכירין אותו שהוא טהור קונין ממנו אבל … להמשך קריאה
א סימני חגבים כל שיש לו ד' רגלים וד' כנפים וכנפיו חופין את רוב אורך גופו ורוב היקף גופו ויש לו שני כרעים שמנתר בהן ואפילו אין לו עתה ועתיד לגדלם לאחר זמן וצריך שיהא שמו חגב וכשיש לו כל הסימנים הללו מותר ואין חילוק בין ראשו ארוך ויש לו זנב או אם אין ראשו … להמשך קריאה
א דיני תולעים שרצים הגדלים במים שבכלים ושבבורות שיחין ומערות חריצין ונעיצין שאינן נובעים מותרים אע"פ שאין להם סנפיר וקשקשת לפיכך שוחה ושותה בכ"מ מהם ואינו חושש לשרצים שבהם והרמב"ם לא התיר אלא שבבורות ומערות שהם דומים לכלים אבל של חריצין ונעיצין המושכין אע"פ שאינן נובעין אסורין וא"א הרא"ש ז"ל לא כתב כן והא דשרינן … להמשך קריאה
א דיני דגים סימני דגים מפורשים בתורה כל שיש לו סנפיר וקשקשת סנפיר הוא ששט בהן וקשקשת הן הקליפות הקבועים בו ואפי' אין לו אלא סנפיר אחד וקשקשת אחד מותר והוא שתהיה הקשקשת קבוע תחת לחיו או תחת זנבו או תחת סנפירו וי"א שאינו מותר עד שיהיו לו ג' באלו ג' המקומות וא"א הרא"ש ז"ל … להמשך קריאה
א סימני עוף וביציהם סימני העוף לא נתפרשו אלא שפירש הכתוב עופות טמאין וטהורין ובמה שחלוקין טהורים מהטמאים עשו חכמים סימני טהרה והם ד' דברים הטהור אינו דורס פירוש אינו אוכל העוף מחיים ויש לו זפק ואצבע יתירה וקורקבנו נקלף ביד ואפי' אם אינו נקלף אא"כ יתנו אותו בשמש להתחמם חשיב שפיר נקלף אבל אם … להמשך קריאה
א דין דברים היוצאים מן החי חלב בהמה וחיה טמאה או טריפה וצירה ומי רגליה לא שנא מי רגלים של חמור ל"ש של שאר בהמה וחיה הטמאים אסורין כבשרם וגבינות שנעשו מחלב בהמה ונמצאת טריפה אם הוא טריפות שאפשר שלא אירע לה אלא עתה כגון ניקב קרום של מוח וכיוצא בזה מותרת דאמרינן השתא היא … להמשך קריאה
א חיה חלבה מותר ודמה אסור וטעון כסוי ולא נתפרשו סימניה בתורה וחכמים נתנו סימן בקרנותיה אם הם מפוצלות ודאי היה היא ופרש"י מפוצלות שהרבה פצולין יוצאין מהן ור"ת פירש שהן זקופות וכפופות בראשיהן ואם אינן מפוצלות צריך שיהו כרוכות הדורות וחרוקות פי' כרוכות עשויות גלדי גלדי כגלדי הבצלים הדורות שיהו עגולות ולא רחבות כקרני … להמשך קריאה
א סימני בהמה וחיה כתיב להבדיל בין הבהמה הטמאה לטהורה פירוש האסורה לאכילה ולמותרת ובמה יבדילו ביניהן בסימניהון ושני סימנים בטהורה שהיא מעלת גרה ופרסותיה סדוקות דכתיב וכל בהמה מפרסת פרסה ושוסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אותה תאכלו וחיה היא בכלל בהמה שאינה נתרת אלא באלו שני סימנים וכל בהמה וחיה שאין לה … להמשך קריאה
א הטופל בצק בעוף שלא נמלח כשיעור מליחה אם הבצק של סמידא פירוש מקמח של חטין סולת הגס מותר אף ע"פ שמאדים שבצק של סמידא מתפרר וכבולעו כך פולטו ואי אדמומית זה אלא מראה דם ואם הבצק מקמח של חטים מנופה ודק אפי' אין מראה האודם ניכר אלא שאינו זך ככסף אסור לפי שנדבק בו … להמשך קריאה
א עופות או גדיים שממלאין אותם בשר שלא נמלח אם לצלי מותר אפי' פיהן למעלה ואפילו אם נמלח החיצון שעתה אינו טרוד לפלוט דכמו שבולע דם המלואים כך פולטו ולקדרה אסור עד שימלח חיצון לבדו ופנימי לבדו אבל אם לאחר שמלאו מלח לחיצון אינו מפליט לדם שבפנימי: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א הצלי א"צ מליחה לפי שהאור שואב הדם ואם ישאר בו שום דבר ממנו הוי דם האיברים שלא פירש וא"צ מליחה אלא לכבוש ומבושל אבל דם אחר שנוטף על הצלי שאצל האש לא אמרינן ביה שהאש שואבו ואם דם הנוטף עליו הם או אפי' צונן אוסר ממנו כדי נטילה כתב הרשב"א הרוצה למלוח צלי ולאוכלו … להמשך קריאה
א אין מחזיקין דם בבני מעיים כגון בכרס ובקיבה ובדקין הסובבין סביב הכנתא ובחלחולת לפיכך אם בשלם בקדרה בלא מליחה מותר אבל בשומן של בני המעיים יש בו דם לפיכך צריך למולחם וכנתא גופא יש בה דם וכתב רשב"א יש גדולים שאסרוה לקדרה אפי' כחתיכה ומליחה לפי שמלאה חוטים קטנים מלאים דם ועכשיו נוהגים היתר … להמשך קריאה
א הטחול אף ע"פ שיש בו מראה אדמומית ונראה כרבוי דם דינו כשאר בשר לכל דבר וא"צ אלא מליחה בין לצלי בין לקדרה: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il