א דין כח גברא (סימן קנ"ט):כשם שהמי' צריכין שיבואו מתוך כלי כך צריכין שיבואו מכח גברא דהיינו שיבואו ע"י שפיכת אדם אבל חבית מים שנפל הברזא ממנו אין נוטלין ממנו לידי' שאין כאן כח נותן ואם אדם הסיר הברזא ממנו מות' ליטול ידיו ממנו רק שצריך להכני' הברזא תמיד בכל שפיכה ושפיכ' שהרי לא עשה … להמשך קריאה
א דין כלים הכשרים לנטילה (קנ"ט)סמכו חז"ל דין נט"י וטהרתם לטהרת מי חטאת וכשם שצריך למי חטאת כלי כדכתיב ונתן מים חיים אל כלי וצריך כח גברא כמ"שכ ולקח ונתן והמלאכה פוסלת במים (כמבואר כ"ז במסכת פרה) כך בנט"י צריך כלי וכח גברא ושלא נעשה מלאכה במים לפיכך אין נוטלין לידים אלא בכלי. וכל הכלים … להמשך קריאה
א הלכות נט"י לסעודה ודין איזה דבר חייב בנט"י (קי"ח):כיון דידים עסקניות הן ונוגעים בכל דבר ובזמן שהיה נוהג טומאה וטהרה והכהנים אכלו תרומה היו צריכין ליטול ידיהם קודם אכילת תרומה לפי שמוזהרים מלטמא אותה ולכן גזרו נטילת ידים אפילו בסתם ידים לתרומה: וכדי שיהיו רגילין הכהנים בזה גזרו ג"כ על כל האוכל פת שאסור … להמשך קריאה
א דין ק"ש שעל מטתו (רל"ט)בלילה כשהולך לשכב צריך לקרות ק"ש לפחות פרשה ראשונה ויש קורין כל ג' פרשיות. ולכתחלה וקרא אותה יושב או עומד ואם כבר שוכב יטה על צדו ויקרא ויאמר יושב בסתר ופסוקי דרחמי כמו שנדפס: ב צריך לברך ברכת המפיל ולא חיישינן שמא לא יוכל לישן רק שיזהר שלא יאכל וישתה … להמשך קריאה
א דין תפלת מעריב בחול ושבת:אם בא לב"הכנ והצבור מתחילין להתפלל מעריב והוא לא התפלל עדיין מנחה יתפלל בעוד שהצבור אומרים ק"ש וברכותיה ואח"כ ישהה עכ"פ כדי הילוך ד' אמות ויתפלל תפלת י"ח של מעריב עם הצבור וכשיגיע זמן ק"ש יקרא ק"ש וברכותיה אבל לא ימתין להתפלל מנחה כשמתפללין צבור מעריב דזה לא הוי תפלה … להמשך קריאה
א דין תפלת מנחה (רל"ב רל"ג)תפלת המנחה תיקנו נגד תמיד של בין הערבים וזמן שחיטתו כשר אחר חצות היום. ומכל מקום עיקר זמן הקרבתו היה בתשעה ומחצה ולכן זמן תפלת מנחה לכתחלה מתשעה שעות ומחצה ולמעלה והרוצה לאכול או לעשות מלאכה ויש לחוש שמא ישכח להתפלל מותר לכתחלה להתפלל מנחה גדולה והוא מששה שעות ומחצה. … להמשך קריאה
א דין נשיאת כפים ותחנון ולמנצח (סימן קכ"ח):מ"ע מה"ת שיברכו הכהנים את העם שנאמר כה תברכו ואין נשיאות כפים בפחות מי' והכהנים מן המנין מדכתיב כה כו' בני ישראל וילפינן מהא דכתיב ונקדשתי בתוך ב"י והתם ילפינן דאין פחות מי' (כ"כ הר"ן במגילה ויע"ש בר"ן שכ' שכ"ז אסמכתא כו' ע"ש אם כוונתו גם כן על … להמשך קריאה
א דין קריאת ס"ת וכבוד ס"ת וספריםקריאת התורה בצבור הוא מתקנת משה רבינו ע"ה ותקנת עזרא (סי' קל"ה) חוץ מקריאת פ' זכור שהוא דאורייתא ולכן בני הכפרים צריכים לקבץ עשרה או לבוא לעיר לשמוע פ' זכור ובשעת הדחק יש לסמוך על מה שישמע בפורים פ' ויבא עמלק (מגן אברהם סי' תרפ"ה): ב אסור לצאת בשעה … להמשך קריאה
א דין קדיש וברכו ומודים ודין צירוף ואם יצאו מקצתן ופריסת שמע:תקנו אנשי כנה"ג לומר בכ"י קדיש וקדושה וסמכו על פסוק ונקדשתי בתוך בני ישראל וכל דבר שבקדושה אין פחות מי' ולכן א"א קדיש וקדושה וברכו בפחו' מי' גדולים ואפילו בשעת הדחק אסור לצרף קטן וכן לענין קריאת התורה. (א"ר) וחרש המדבר ואינו שומע או … להמשך קריאה
א דין חזרת הש"ץ (סימן קכ"ד) ודין מי שראוי למנותו לש"ץ (סי' נ"ג):הש"ץ חוזר התפלה וצריכין הכל לשמוע ולענות אמן על כל ברכה וברכה ואם אין ט' שומעים ועונין הרי כל הברכות שמברך הם לבטלה ועונשו גדול מאד ולכן צריך כל אדם לשתוק ואפילו ללמוד אסור בשעת חזרת הש"ץ וי"א שמחוייבים לעמוד בשעת חזרת הש"ץ … להמשך קריאה
א דין טעות בתפלת שבת וי"ט ור"ח (סי' רס"א):אומרים ויכולו בתפלת ערבית להעיד שהקב"ה ברא עולמו ומ"מ אם לא אמר א"צ לחזור. ודוקא שכבר סיים ברכת מקדש השבת אבל קודם לזה חוזר לויכלו (סימן רס"ח): ב טעה והתחיל אתה חונן בין בערבית שחרית ומנחה וכן לכל הברכות של חול כיון שהתחיל בה אפילו תיבה אחת … להמשך קריאה
א דין תפלת תשלומין ומוספין ודין ספק התפלל:אסור להתאחר להתפלל שחרית רק עד שליש היום שהם ד' שעות לפי אורך הימים שאם היום ארוך ט"ו שעות מחלקין אותו לי"ב חלקים והם נקראים שעות זמניות וכן אם היום קצר מחלקין לי"ב חלקים שתפלת השחר הוא נגד קרבן תמיד ולעולם לא איחרו אותו מלהקריב לאחר שליש היום … להמשך קריאה
א דין לישב ולעבור נגד המתפלל:אסור לישב בתוך ד' אמות של המתפלל מכל צדדיו ומלפניו טוב ליזהר להרחיק כמלא עיניו מפני שנראה כאילו חבירו מקבל עליו מלכות שמים והוא אינו מקבל ואם עוסק בעניני תפלה אפי' בפרק איזהו מקומן או אם הוא איש חלש וצער לו לעמוד אפילו אינו עוסק אלא בשאר דברי תורה אפילו … להמשך קריאה
א דין אסור הפסקה בתפלה בדבור והילוך והנצרך לנקבים:אסור להפסיק בתפלת י"ח בדבור אם לא משום חשש סכנת נפשות וגם בזה אם יוכל להנצל על ידי שיקצר כל ברכה וברכ' וכגון שיאמר סלח לנו אבינו כי מוחל וסולח אתה בא"י כו' וכן כולם או אם אפשר שיברח משם מוטב שיקצר או שיברח אבל משום הפסד … להמשך קריאה
א דין תפילת י"ח והזכרת משיב הרוח וטל ומטר ויעלה ויבוא:קודם התפלה צריך לומר פסוק ה' שפתי תפתח. ואסור להפסיק בפסוקים אחרים הנדפסים בסידור כגון כי שם ה' אקרא ואפי' לומר פסוק זה קודם ה' שפתי אסור דאסור להפסיק בין גאולה לתפלה אם לא במוסף ובמנחה מותר לומר פסוקים קודם ה' שפתי כי פסוק זה … להמשך קריאה
א דין הכריעות בתפלת י"ח (קי"ג):התפלה הוא דומה לשואל בקשה ממלך בשר ודם שמתחלה צריך לכרוע ולהשתחוות ולסדר שבחו ואח"כ שואל צרכיו ואח"כ כשרוצה לפטור כורע ומשתחוה עוד ונוטל רשות לפטור ממנו וכן ג' ברכות ראשונות הוא סידור שבחו של מקום. ולכן צריך לכרוע ולהשתחוות בתחלת ברכה ובסוף ברכה דהיינו כשמתפלל ברכה ראשונה שהיא אבות … להמשך קריאה
א דין הכנת גופו ולבושו ומקומו לתפילה (סי' צ"ג):כשיגיע לתהלות לאל עליון יעמוד ויכין עצמו לתפלת י"ח ויסיר כיחו וניעו וכל דבר המבלבל מחשבתו וישמו' עצמו שלא יגהק ולא יפהק (ר"ל הוסטין וגענצין) בתפילתו דסימן רע לו. ואם הוא לאונסו יניח ידיו על פיו שלא תראה פתיחתו ואסו' לרוק ואם א"א מבליעו בכסותו ואם הוא … להמשך קריאה
א דין ק"ש וברכותיהמ"ע מה"ת לקרות ק"ש בכל יום שחרית וערבית כדכתיב ודברת בם כו' בשכבך ובקומך ותקנו לפניה ב' ברכות ולאחריה ברכה א' ברכה ראשונה היא ברכת יוצר אור והיא ברכה ארוכה (סי' נ"ט) ומוסיפין בה בשבת הכל יודוך כו' ואם דילג א"צ לחזור מלבד אם דילג לאל אשר שבת ויחזור לאומרה אחר התפלה. … להמשך קריאה
א הפסקות לענות אמן וקדיש וקדושה מב"ש עד תפלת י"חהתפלה נחלקת לד' חלקים (והם נגד ד' עולמות הידועים ליודעי חן) נגד עוה"ז ועולם הגלגלים ועולם המלאכים ועולם העליון שבו שכינת עוזו ונגד גוף ונפש רוח ונשמה ועל ידי זה מעורר הקדושה שבכל עולם ועולם בכל בחינה שמקושר בו חלק גופו ונפשו ורוחו ונשמתו ועי"ז עולה … להמשך קריאה
א דין איך יתנהג בפסוקי דזמרה כדי להתפלל י"ח בצבור (סי' נ"ב):הרוצה שתקובל תפלתו ידקדק להתפלל עם הצבור דוקא כדכתיב הן אל כביר ולא ימאס וכתיב בעת רצון עניתיך ואימתי הוא עת רצון בשעה שהצבור מתפללין וכל י' נקראו רבים ועיקר התפלה בצבו' הוא תפלת י"ח דהיינו שיתפללו עשר' אנשי' שהם גדולי' ביחד ולא כמו … להמשך קריאה
א סדר התפלה מב"ש עד לאחר ישתבח (סימן נ"א):תקנו אנשי כנה"ג שקודם התפלה יאמרו שירות ותשבחות להקב"ה ונקראו פסוקי דזמרה ותקנו ברכה לפניהם והוא ב"ש וברכה לאחריהם והוא ישתבח (סימן נ"ד) ולכן אחר שנתעטף בטלית ותפילין ובירך כל הסדר יאמר ברוך שאמר בעמידה מלה במלה והוא שבח גדול מאד ויאמר כל פסוקי דזמרה בנחת ובנעימה … להמשך קריאה
א דין מקומות שראוי להתפלל בו וקדושת בה"כנ ובה"מד (סימן צ')המקומות הראוי להתפלל בו אינן שוין כי אינו דומה מתפלל במקום מקודש למתפלל במקום חול והמקום היותר המקודש בח"ל הוא בית המדרש שלומדין שם כל היום כדכתיב אוהב ה' שערי ציון כו' ודרשו שערים המצויינים בהלכה מכל משכנות יעקב הם בתי כנסיות אעפ"י שמתפללין בהם … להמשך קריאה
א דין דברים האסורים משהאיר היום עד שיתפלל (סימן פ"ט):מצות עשה להתפלל בכל יום כמ"שכ ולעבדו בכל לבבכם ואחז"ל איזו עבודה שהיא בלב זו היא תפלה לדעת רמב"ם הוא מדאורייתא ולשאר פוסקים אסמכתא ולכ"ע מה"ת סגי בפעם אחד ביום ובאיזה נוסח שירצה ובאיזה זמן שירצה ורבנן תקנו מנין התפלות ונוסחתם וזמנם: ומשהאיר היום הוא זמן … להמשך קריאה
א הלכות מזוזה (י"ד מסי' רפ"ה עד סי' רצ"א) ומעקהחביבין ישראל שסיבבן הקב"ה במצות תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו והמקיים ג' מצות אלו ע"ז נאמר והחוט המשולש כו' לפיכך כשיצא אדם מפתח ביתו ינשק המזוזה (ובזוהר הקדוש מפליג מאוד בזה וז"ל פיקודא למיקבע ב"נ מזוזה לתרעיה דלא ינשי ב"נ דוכרנא דקב"ה לעלמין ודא … להמשך קריאה
א דין תפיליןמצות תפילין חמורה מאוד ומי שאינו מניח תפילין מחמת שהמצוה אינו חשוב בעניו נקרא פושעי ישראל בגופן ולכן צריך כל אדם ליזהר שיהיו כתיקונן ולקנותן ממי שהוא מומחה ביותר ובעל תורה ויהיה יודע ומכיר בו שהוא ירא שמים ויכתוב אותם מי שהביא שתי שערות ואם א"י אזי על כל פנים יהיה בן י"ח … להמשך קריאה
א (דין ברכת תפילין סי' כ"ה):מ"ע מה"ת לקשור תפילין ביד ובראש כמש"כ וקשרתם לאות כו' והיו לטוטפת ולכן אחר שלבש הטלית יניח תפילין דמעלין בקדש ויניח תחלה תפלה של יד ואח"כ של ראש דכתיב וקשרתם לאות על ידך והדר ולטוטפת כו' וצריך ליזהר שיהיו מונחים כך בתיק הטלית מלמעלה ותפילין מלמטה כדי שיבוא הטלית לידי … להמשך קריאה