חיי אדם ל״ג

א

דין תפלת מנחה (רל"ב רל"ג)
תפלת המנחה תיקנו נגד תמיד של בין הערבים וזמן שחיטתו כשר אחר חצות היום. ומכל מקום עיקר זמן הקרבתו היה בתשעה ומחצה ולכן זמן תפלת מנחה לכתחלה מתשעה שעות ומחצה ולמעלה והרוצה לאכול או לעשות מלאכה ויש לחוש שמא ישכח להתפלל מותר לכתחלה להתפלל מנחה גדולה והוא מששה שעות ומחצה. וכבר כתבתי שחושבין השעות זמניות בין היום ארוך או קצר מחלקין אותו לי"ב חלקים וגם בזה מחלוקת אם מחשבין מעמוד השחר עד צ"הכ או מהנץ החמה עד שקיעתה ונמשך זמנה לכתחלה עד שעה ורביע קודם הלילה. ובדיעבד או בשעת הדחק מותר להתפלל עד סמוך לצאת הכוכבים דאף על גב דבעיר נראה שהוא כמעט לילה הדבר ידוע שבשדה עדיין הוא יום רק מחמת גובה הבתים נראה כלילה:

ב

לכתחלה יזהר שלא להתחיל דבר שצריך שהייה מרובה אפילו סמוך למנחה גדולה כגון לכנס לסעודה גדולה דהיינו סעודת חתונה וברית ופדיון הבן וסעודת יום טוב וכיוצא בו וכן בירידים שטרודים בקניות ומכירת סחורה לא יתחילו לעסוק במשא ומתן עד שיתפללו מנחה מששה שעות ומחצה ולמעלה ומכל מקום אם התחילו א"צ להפסיק אם יש שהות ביום עוד להתפלל וכן ליזהר שלא להתחיל אפילו סעודה קטנה סמוך למנחה קטנה והעולם נהגו להקל במקום שהשמש קורא לבית הכנסת בסעודה קטנה סמוך למנחה קטנה ואפילו בסעודה גדולה סמוך למנחה גדולה אבל סעודה גדולה סמוך למנחה קטנה לכ"ע אסור ולא מהני לסמוך על קריאת השמש ויש להחמיר בסעודה גדולה אפילו סמוך למנחה גדולה וכשיגיע זמן מנחה קטנה צריך להפסיק אע"ג שעוד היום גדול אם יודע שתמשך סעודתו עד הלילה שמא ישכח וכל שכן במקום שיש לחוש שמא ישתכר:

ג

אם נמשכה תפלת מנחה עד הלילה לא יאמרו תחנון דעד חצות תגבורת דינים אבל באשמורת הבוקר כיון שהוא אחרי חצות אומרים. וכן צרוך ליזהר שלא להמשיך מנחה עד לילה שאז אין אומרים תתקבל כיון שהוא יום אחר (סי' רל"ד במגן אברהם) אבל בין השמשות אומרים תחנון (ט"ז סימן קל"א):

ד

מי ששהה ולא התפלל מנחה בערב שבת ויום טוב וכבר קבלו הקהל שבת ויו"ט לא יתפלל מנחה באותו בית הכנסת אלא ילך לחוץ ב"הכנ ויתפלל של חול (ואע"ג דלענין מלאכה נגרר אחר הצבור כדאיתא בסימן רס"ג סעיף י"ב י"ג צ"ל דתפלה קיל טפי דמן הדין גם בשבת ראוי להתפלל י"ח רק מפני כבוד השבת לא אטרחוהו רבנן וכיון שלא קיבל עדיין שבת אוקמוה אדינא ובזה מסולק קושית הפ"ח בסימן רס"ג ססי' ט"ו) ואם כבר קיבל שבת עמהם לא יוכל להתפלל של חול אלא יתפלל ערבית שתים של שבת:

ה

ואם בא לב"הכנ סמוך לקבלת הצבור שבת אעפ"י שלא יוכל לגמור תפלת מנחה קודם שיקבלו שבת אין בכך כלום הואיל והתחיל בהיתר (סי' רס"ג):

ו

כבר ביארנו בכלל ז' דגם לתפלת מנחה ומעריב צריך נט"י אע"ג שאינו יודע שום לכלוך ואפילו עומד מלמודו או בתוך סעודתו ודוקא שהמים מזומנים לפניו ואם עשה צרכיו צריך לחזור אחר מים ואעפ"כ א"צ לברך ברכת ענט"י ואם מתירא שיעבור זמן תפלה לגמרי או שלא יוכל להתפלל בצבור אז ינקה ידיו בכל מידי דמנקי (ובזה מתורץ מה שהקשה הט"ז בסימן רל"ג דברי הש"ע אהדדי מסימן צ"ב דבסימן רל"ג מיירי להדיא מסתם ידים כדכתב אף על פי שאינו יודע שום לכלוך ולכן דוקא במזומן המים לפניו אבל בסימן צ"ב מיירי בעשה צרכיו ולכן פסק דצריך לחזור אחר מים):

ז

הבא לבהכ"נ ומצא שהצבור כבר מתפללין ואי אפשר לו לגמור קודם שיאמר הש"ץ קדושה ואם ימתין עד אחר קדושה ומודים וקדיש כמו שהדין בכלל י"ט סימן ח' יעבור זמן תפלה יתפלל עם הש"ץ מלה במלה כמו שנתבאר שם. וכן אם רוצה להתפלל מעריב עם הצבור ואם ימתין עד אחר חזרת הש"ץ יצטרך להתפלל ערבית ביחיד יתפלל מנחה עם חזרת הש"ץ (סימן כ"ט ובמגן אברהם):