חיי אדם י״ח

א

סדר התפלה מב"ש עד לאחר ישתבח (סימן נ"א):
תקנו אנשי כנה"ג שקודם התפלה יאמרו שירות ותשבחות להקב"ה ונקראו פסוקי דזמרה ותקנו ברכה לפניהם והוא ב"ש וברכה לאחריהם והוא ישתבח (סימן נ"ד) ולכן אחר שנתעטף בטלית ותפילין ובירך כל הסדר יאמר ברוך שאמר בעמידה מלה במלה והוא שבח גדול מאד ויאמר כל פסוקי דזמרה בנחת ובנעימה ולא במרוצה דע"ז נאמר נתנה בקולה ע"כ שנאתיה. ומזמור לתודה יאמר בשמחה וא"א בשבת וי"ט דאין מביאין נדרים ונדבות ותודה באה נדבה ולא בא"המ של פסח מפני שמביאין עם התודה י' לחמי חמץ ולא בעי"הכ מפני שבזמן בהמ"ק אסור להקריב נדו"נ בעיה"כ שממעט זמן אכילתם ומביא קדשים לידי פסול:

ב

תקנו חז"ל לומר ג' פעמים תהלה לדוד בכל יום ומצוה זו מכרעת שאם היה שקול נחשב כרובו זכיות ומכרעת שיהיה בן עו"הב ולכן חייב לכוין בה (ודע שכל מקום שנכתב צריך לכוין ר"ל שיכוין פירוש המלות אבל לא יכוין כוונות ושמות כי בעו"ה אנחנו מלוכלכים בחטא ובלתי ס' המכוין מקצץ בנטיעות ואפי' הלומדים כתבי האר"י אינו מבין רק המלות ולא הענין ואפי' ח' מאלף לא ימצא שבקי בזה וה' יראה ללבב) ופוק חזי מאן גברא רבא קא מסהיד מהרש"ל בתשובה האריך בזה הרבה וסוף דבריו לכן אהובי אל תלך בדרך אתם ואין לך עסק בנסתרות המתיהרים בחידושים כאלו הן יודעים ומבינים רזי התורה וצפוניה והלואי שידעו הגלוי. מה יפה כח של ר"ש מקינון אחר שלמד סתרי הקבלה אמר שהוא מתפלל כתינוק בן יומו כו' ע"כ נהג כדרכך ויהיה להם מה שלהם אבל דע שכל המשנה ידו על התחתונה וידינו על עליונה עכ"ל רש"ל) ועכ"פ צריך לכוין בפסוק פותח את ידך ואם לא כיון בה צריך לחזור ולאומרה בכוונה ונ"ל שמחויב לומר מפסוק פותח כו' עד סוף המזמור כסדר ואם לא נזכר עד שכבר אמר מזמורים אחרים ואין לו שהות לחזור מ"מ יאמר אחר התפלה מפותח כו' עד סוף המזמור (הלבוש כ' דצריך לומר כסדר וכן מוכח מלשון תר"י שהביא הב"י בסי' נ"א וא"ר כ' דווקא בק"ש דכתיב והיו. נ"ל דלק"מ דכיון שאמרו בגמרא דלכך תקנו תהלה לדוד ולא הלל הגדול משום שהוא מסודר עפ"י א"ב א"כ צ"ל כסדר דוקא:

ג

ויברך דוד יאמר בעמידה עד לשם תפארתך ואחר כך שירת הים יאמר בשמחה וידמה בדעתו כאילו באותו יום עבר הים והאומר בשמחה מוחלין לו עונותיו (שם):

ד

יזהר מאד שיאמר י"ג שבחים שבישתבח מן שיר ושבחה עד ומלכות בלא הפסק אבל א"צ שיאמר בנשימה א' (הגר"א וכן משמע בזוהר תרומה דף קל"ב והמפסיק בה עונשו גדול מאד סי' נ"ג):

ה

כשיאמר הש"ץ ברכו כו' המבורך יענו ברוך ה' כו' ואח"ז יאמר הש"ץ ברוך ה' המבורך לעולם ועד ואחר שיאמר הש"ץ ברוך ה' המבורך לעולם ועד א"צ לענות אמן. [ועיין בפ"מ סי' נ"ז סק"א במ"א] ואם הש"ץ אמר בלחש ולא שמע ברכו יענה על העונים אמן ואם אין שם עשרה בלא הוא אם לא ענה עמהם לא יצא (סי' נ"ז):