א כתבי קודש הללו העתק מכתב ידו הק' ולשונו הזהב של אא"ז הרב הצדיק המפורסם מוהר"ר מנחם מענדל זצלה"ה אב"ד ליסקא אביו של אא"ז הרב המחבר הכת"ק הנ"ל. ב פ' בראשית (תקס"ד) ג אם תטיב שאת יש לומר אם תטיב היינו שתלמוד תורה כמו דאיתא במשנה אין טוב אלא תורה שאת תהי' יוכל להגבי' כל … להמשך קריאה
א השמטה לפ' תולדות לקוטים ב למה זה אנכי י"ל למה באמת באתי לידי עיבור ונכללתי בבחי' דכר שיש לו ב' ידים וב' שוקיים בכ"א ד' פירקין גי' זה והנה על יעקב כתבנו שנק' זה על שהמלאכי' אמרו עליו זה הוא שצורתו חקוקה בכסה"כ נמצא ברבקה בעיבורה נכלל ב"פ זה גי' כ"ד ולכן כשהלכה לשאוב … להמשך קריאה
א ובמלאות הימים האלה כו' בדרך האפשר י"ל שקאי על ומאת יום מאה פעמים יום גי' ה' אלפים ות"ר שנה אז יהי' המשתה הגדול הענין הכ' בזוה"ק ע"פ בשנת שש מאות שנה לחיי נח דיתפתתון תרעין ומבועין דחכמתא יע"ש. ב א"י ימים רבים שמונים ומאת יום ובמלאות הימים האלה כו' כי מילוי של ב"פ קו"ף … להמשך קריאה
א הנה חודש אדר שהוא סוף מהשנה הוא ע"ד סוף מעשה במחשבה תחילה כי למשל מחשבה שבאדם אין ברי' יודעת רק ע"י תנועות האברים במעשיו ביד או ברגל או רמז בעינים או באזנים או מדבר בפה ועד"ז כביכול מחשבה הקדומה מתגלות לעולמות ע"י כוחותיו הקדושי' כגון מצח עין אוזן חוטם והנה חודש ניסן שהוא ראש … להמשך קריאה
א בא' בשבט ר"ה לאילן ואז מתחיל להיות השרף באילנות כי שבט גי' עה"כ שי"ב גי' י"ב צרופי הוי' ומקורם מהאותיות שלהם גי' יובל כי בי"ב צרופי הוי' יש מ"ח אותיות גי' יובל כידוע שעולם העליון בינה נקרא כן והוא מלשון ועל יובל ישלח שרשיו כי עולם זה העליון משלח שרשיו לזי"ה ובחודש שבט מתחיל … להמשך קריאה
א כ' האריז"ל שכסליו בחי' אוזן שמאל וטבת בחי' עין ימין והנה חנוכה מחבר עין לאוזן הנ"ל ששומע ית' תפילתינו ומביט בעינא פקיחא עלינו כנ"ל בר"ח כסליו ובס"י המליך אות ע' ברוגז כו' וברא בו טבת בשנה הנה רוגז גימ' גבורה וכן הי' לנו כמה צרות בטבת כידוע מענין יו"ד בטבת ועכ"ז טבת בחי' עין … להמשך קריאה
א על חנוכה ליום א ב בגמרא שבת מאי חנוכה כשנכנסו יוונים כו' להבין ענין זה הלשון חנוכה ולמה הי' הנס רק שהי' הברכה בשמן והי' הנס ע"י כהנים ולא הי' ע"י גבורים אך ידוע שכל הניסים שעשה לנו אבינו שבשמים הם סימן ורמז והכנה לגאולה העתידה ב"ב. והנה עיקר הגאולה תולה באמונה ובטחון שבזכות … להמשך קריאה
א בספר יצירה המליך אות סמך בשנה כו' וצר בו כסליו בשנה כו' כי סמך הוא דוגמת העין שיש בו עיגול דוגמת אות סמ"ך והנה כסליו מלשון כי ה' יהי' בכסלך לשון בטחון כי זה החודש מורה קצת על גבורות כי צירוף הוי' מזה החודש מי"ב צרופי הוי' שבכל חודש מתגלה צירוף אחר וצירוף זה … להמשך קריאה
א כמדומה ששייך על סוכות ב [וביום ששי בניסן שהוא נגד חודש אלול הקריב נשיא שבט גד שבכתו' גד גדוד יגודנו הכל בלשון אחדות בחי' יו"ד שהיא נקודה והתחלה לכל האותיות ובזה נתאחדים וז"ש ברוך מרחיב גד להרחיב השפעות היו"ד ע"ד הנ"ל:] ג הנה בשמ"ע מזכירים גם תיבת שמיני ולכאורה מה לו להזכיר שמיני הי' … להמשך קריאה
א ויתאוה דוד ויאמר מי ישקני מים מבור בית לחם כו' וינסך אותם לה' אמרו ז"ל חג הי' ועשה ניסוך המים כי הנה ע"י הלולב והמינים שמוליכין לו"ק ממליכין אותו ית"ש שיתגדל ויתפרסם כבוד מלכותו ית' והנה כ' האריז"ל בכוונות זכרינו לחיים להמשיך חיים להגוף ג"כ אף כי הגוף גשמי ויש בו עכירות הדמים כמ"ש … להמשך קריאה
א על סוכות ליל א ב בסוכות תשבו כו' הנה מצינו שקראו חז"ל להיושב תחת הסכך של סוכה שיושב בצל סוכה כמ"ש כ"פ בגמרא וכן בזוה"ק נקרא צלא דמהמנותא ולכאורה לשון צל שייך רק באינו יושב תחת הדבר המיצל רק יושב קצת רחוק ממנו כמו היושב סמוך לאילן והצל של אילן מתפשט עליו משא"כ היושב … להמשך קריאה
א אז ישיר כו' הנה ענין השירה שאמרו ישראל על הים הוא דבר מסוגל למועד סוף כל הדורות בכל עת שיצטרך לנו לעורר ענין קריעות י"ס שהי' מורה על התחברות ה' אחרונה דהוי' לה' ראשונה וזהו מורה אותיות הים שה' מורה על ה' אחרונה וים מורה על ה' ראשונה דהוי' שהוא מרמזת על בחי' בינה … להמשך קריאה
א הנה בנוסח רבון העולמים שאומרים בליל שבת וברוכים הם מלאכיך הקדושים והטהורים שעושים רצונך וקשה וכי יש מלאך אחר שאינו עושה רצונו ית"ש הלא הם אינם בעלי ברירה רק הפי' כי ית"ש ברא הבריאה שיהי' שכר ועונש ועיקר הכוונה בזה להטיב לנבראיו והנה מלאכי עונש שברא ית"ש שמענישים הגם שגם הם נבראים ברצונו ית"ש … להמשך קריאה
א וי"ל עד"ז שזהו ענין חודש אלול שהם ימי רצון ג"כ ע"ד הנ"ל בענין מ"ם יום קודם יצירת הוולד שארבעים יום קודם יוהכ"פ שהוא יום סליחה ויום שניתן בו לוחות אחרונות ואז עיקר יצירתינו שנעשים אנו בו ברי' חדשה והארבעים יום קודם מתחילין באלול וביום ששי בניסן שהוא נגד חודש אלול הקריב נשיא גד לחנוכת … להמשך קריאה
א אמרו ז"ל שט"ו באב יום שהותרו השבטים לבוא זב"ז הענין ע"ד שכתב האר"י ז"ל בענין נוסחאות התפילה שנוסח ספרד הוא השער הכולל י"ב שערים של התפילה שכל שער נגד שבט אחד ולכן מי שאינו יודע שבטו יתפלל בנוסח הנ"ל שהוא שער הכולל והנה עיקר שער הכולל הנ"ל הוא בארץ ישראל מיום זה שפסקו מתי … להמשך קריאה
א בחודש אב הצירוף מצרופי הוי' הוא הר"ת של "הסכת "ושמע "ישראל "היום כי ענין הגלות הוא ע"ד שאמרו ז"ל שאמר ית' שהנדה תתרחק מבעלה כדי שתהא חביבה על בעלה כשעה ראשונה שנכנסה לחופה נמצא זה התרחקות של הנדה מבעלה גורם התקרבותה אח"כ לבעלה ביתר שאת וכן ענין התרחקותינו בגלות שנראה שח"ו ית' מרחק אותנו … להמשך קריאה
א צירוף הוי' מחודש תמוז יוצא מפסוק וכל ז"ה איננ"ו שו"ה ל"י מס"ת יוצא הצירוף של חודש תמוז והשם הוי' הוא בהיפוך שמורה דין ועכ"ז הר"ת מתיבות זה איננו שוה לי גי' י"ג הויות שמשפיע ית' מי"ג מדה"ר וחנותי את אשר אחון אע"פ שאינו כדאי והבן: הסבר על זכויות יוצרים זרע קודשרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il … להמשך קריאה
א הנה בר"ח סיון באו ישראל למדבר סיני ובא להם אז הכח הקדושה שיוכלו לומר נעשה ונשמע אח"כ בלב שלם כי אמרו ז"ל יצרו של אדם מתגבר כו' ואלמלא הקב"ה עוזרו לא הי' יכול לו וזה העזר אלקי בא להם תיכף בר"ח וז"ש אלו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו רק … להמשך קריאה
א אנכי ה' אלקיך אחז"ל "אנא "נפשאי "כתבית "יהבית ולמפרע ר"ת "יהיבה "כתיבה "נעימים "אמרים לתבין זה כי הנה בכל אות מהתורה נכלל כל התורה שכל אות מתחלף בצרופים ברל"א שערים. ויש לכל אות כמה מלואים עד שנכלל בכל אות מהתורה כל התורה ובכל אות שלומד יכולין ליחד קוב"ה ושכנתי' בחי' כנס"י וית"ש השתלשל התוה"ק … להמשך קריאה
א הנה כתיב בא"ע ע"פ וביום השמיני ימול כו' שביום השמיני מזיע המילה ובא לו רפואה והנה אח"כ כתיב שלשים ושלשת ימים תשב על דמי טהרה ופי' הנ"ל כי יצירת הזכר נגמר בל"ג יום ושל הנקבה בס"ו ונ"ל ע"ז כי כתוב בשם הבעש"ט ע"פ הוא ינהגנו עלמות שהנה כשהאב רוצה להרגיל את התינוק לילך מתחילה … להמשך קריאה
א ביום השני הקריב נשיא יששכר כו' במקובלים יש דיעות אם שורש של יששכר מבחי' חכמה ורמז לזה שהוא אותיות יש שכר ויש הוא מורה על מדת חכמה כי החכמה מאין תמצא נמצא שהחכמה הוא ראשי' של התגלות מאין והוא בחי' יש נגד האין ויש דיעות ששורש יששכר מבינה דכתי' ומבני יששכר יודעי בינה לעתים … להמשך קריאה
א אז ישיר משה דרשו חז"ל שר לא נאמר אלא ישיר לעתיד עוד אמרו ז"ל שעתה הי' שירה חדשה כנוקבא שחוזרת ויולדות אבל לעתיד יהי' שיר חדש כו' והענין כי מי שמכוון עבור הנאת עצמו הוא בבחי' נוקבא שמקבלת ולכן אז שאמרו שירה חדשה לא הי' עדיין גאולה שלימה אבל לעתיד יאמרו רק עבורו ית' … להמשך קריאה
א קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים כו' הנה יש קול ודיבור ומדריגות קול אין להשיג כמו כשאדם מוציא קול בלא דיבור אין יודעים מה כוונתו והדיבור הוא התגלות והקול הוא הכנה לדיבור שע"י הקול יבא הדיבור וזה בחי' השם אהי' והוי' שכשאמר ית"ש נעשה אדם הי' הכנה בחי' קול שהוא בחי' שם … להמשך קריאה
א קדש ורחץ כו' הנה ענין יצמ"צ הי' כדוגמת בריאת העולם כי בכאן נתגלה תכלית כוונת הבריאה בשביל ישראל שעל ידם יתגלה כבוד מלכותו י"ת וזה שאמרו ז"ל שנמלך הקב"ה בנשמתן של צדיקים פי' שעלה לפניו י"ת התענוג והשעשועים שיקבל י"ת מעם קרובו ובשביל תענוג זה ונ"ר שיהי' מעבודת הצדיקים ברא העולם ולכן כמו שהיה … להמשך קריאה
א בחודש ניסן הקריבו הנשיאים לחנוכת המזבח נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום כי ימים הראשונים שבחודש ניסן כל יום מורה על חודש אחד שיום י"ב מורה על חודש אדר ויש י"ב מזלות בכל חודש מזל אחד ובקרבנות נשיאים המתיקו כל הדינים כי י"ב שעות היום מורים על רחמים כי כתיב ויקרא אלקים לאור יום … להמשך קריאה
א ב במדרש לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם ולמה גילה להם לישראל מה שברא בראשון ובשני עד יום הששי על שאמרו נעשה ונשמע כו' ע"ד הנ"ל שצריך להמתיק הי"ד עתים של רעה שהם נמשכים מבחי' יד שמאל לאכללא שמאלא בימינא לעשות גם מהם חסד בחי' יד ימין וזהו ע"י שמירות … להמשך קריאה