א כבר ביארנו שאין האשה טובלת ביום ז' לספירתה אלא עד הלילה. יתר על כן גזרו שאפי' ביום ח' לא תטבול ביום מפני סרך יום ז'. הי' שם דוחק כגון שהיו דלתות מדינה נעולות בלילה או שהי' מקום גדודי חי' וליסטים או מקום צאה יותר מדאי טובלת ביום ח'. לא הי' שם דוחק וטבלה, מה … להמשך קריאה
א אין האשה עולה מטומאתה ויוצאה מידי (עדות) [טומאתה] עד שתטבול אחר הימים הספורים אבל הנדה והזבה והיולדות שלא טבלו הבא עליהן אפי' לאחר כמה שנים חייב כרת שבימים וטבילה תלה הכתוב שנאמר ורחצו במים זה בנין אב לכל טמא שהוא בטומאתו עד שיטבול: ב וכן אינה עולה מטומאתה עד שתהא טבילתה בימי מקוה כשר … להמשך קריאה
א כל היולדת טמאה כנדה ואעפ"י שלא ראתה דם וא' היולדת ולד חי או מת או נפל הרי היא טמאה לידה וכמה היא טומאתה אם יולדת זכר ז' ואם נקבה שבועים שנאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא ובנקבה הוא אומר וטמאה שבועים כנדתה וטובלת בליל שמיני לזכר ובליל … להמשך קריאה
א עקירת הוסת כיצד היתה למודה לראות מכ' לכ' ושנתה ולא ראתה ביום כ' וראתה ביום ל' זה וזה אסורין. שינתה פעמים ליום ל' זה וזה אסורין. שנתה ג' פעמים ליום ל' הותר יום כ' לגמרי וקבעה לה וסת ליום ל': ב כשהיא חוששת לוסת הראשון שהוא יום כ' אינה מונה מיום הוסת הראשון כ' … להמשך קריאה
א יש אשה שיש לה יום קבוע לראייתה כגון שהיא רואה מכ' יום לכ' יום, מל' יום לל' יום או פחות או יותר וזה הנקרא וסת הימים ויש שאין לה יום קבוע אלא שהיא מרגשת בעצמה קודם שיבא הדם כגון שהיא מפהקת או מעטשת וחוששת בפי כריסה וכיוצא בהן וזהו שקראו חכמים וסת הגוף ויש … להמשך קריאה
א אין האשה מתטמאה מן התורה עד שתרגיש בשעה שהדם יוצא בבשרה ומד"ס שכל המוצאה כתם דם על גופה או על בגדיה אע"פ שלא הרגישה ואע"פ שבדקה עצמה ולא מצאה דם ה"ז טמאה ובזמן הזה מונה ז"נ חוץ מיום המציאה: ב קטנה שלא ראתה דם מימיה בין בתולה בין בעולה כתמה טהור עד שתראה דם … להמשך קריאה
א אין הפרש בין אשה גדולה לקטנה בטומאת נדות וזיבות אלא אפי' בא דמה ביום לידתה טמאה וכל הנשים מתטמאות בנדות בין שפחה בין משוחררת וגיורת: ב האשה מטמאה בין באונס בין ברצון ואפי' לא יצא הדם לחוץ אלא נעקר מן המקור ועדיין הוא בבית החיצון טמאה ובית החיצון זהו בית השינים מקום שמגיע אליו … להמשך קריאה
א ספירת ז' נקיים שהאשה סופרת לזיבתה בין בזה"ז בין בדין תורה כך היא. בודקת עצמה יפה יפה ואם פסק הדם מתחלת לספור מיום המחרת אפילו ראתה בשחרית ואח"כ בדקה עצמה והרי פסקה א"צ בדיקה אחרת כל היום ואין חוששין שמא חזרה וראתה בלילה או בין השמשות אלא למחר מתחלת לספור ז"נ: ב ראתה בזמן … להמשך קריאה
א הנדה האמורה בתורה כל שראתה דם בבשרה ממקור דמיה בין שלא ראתה אלא טפה אחת כחרדל או פחות מכן בין שהיתה שופעת דם ז' ימי' ופסקה בסוף יום ז' דין א' הוא וטובלת בלילה שהיא ליל שמיני וטהורה לבעלה וזו היא נדה האמורה בתורה שנאמר שבעת ימים תהיה בנדתה חזרה וראתה מליל ח' ואילך … להמשך קריאה