א כתב הרמב"ם ז"ל עדים שאומרים כו' עד ונראה שאפילו אם אין זוכרין כו' בפ"ב דכתובות (דף כ') ת"ר כותב אדם עדותו על השטר ומעיד עליה אפילו לאחר כמה שנים אמר ר"ה והוא שזוכרו מעצמו ר"י אמר אע"פ שאין זוכרו מעצמו עד כאן ובירושלמי מסקינן אהך מילתא דר"ה כרבי ור"י כרבנן ע"כ ור"ל רבי ורבנן … להמשך קריאה
א כתב הרמ"ה ע"א אומר תנאי כו' בגמרא שם (דף י"ט) אחר פשיטות איבעיא דב' נאמנים לומר תנאי היו דברינו מסיק וקאמר ז"ל ע"א אומר תנאי וע"א אומר אינו תנאי אמר ר"פ תרווייהו בשטרא מעליא קאי מסהדי (וכמו שהוא כתב בלא תנאי חתמוהו) והאי דקאמר תנאי היו דברינו (הו"ל חד) ואין דבריו של א' במקום … להמשך קריאה
א ואם כ"י יוצא ממ"א כו' עד וה"ר יודא אברצלוני בשם רבינו האי כתב דבתנאי נאמנים אפי' בכ"י יוצא ממ"א ז"ל הגמ' שם (דף י"ט) מר בר ר"א אמר אמנה היו דברינו אין נאמנים משום דלא ניתן ליכתב מודעה היו דברינו נאמנין משום דניתן ליכתב וכתב הרא"ש ז"ל האי ניתן ליכתב והאי לא ניתן ליכתב … להמשך קריאה
א שנים חתומים על השטר כו' ז"ל הברייתא שם ת"ר ב' חתומים על השטר ומתו ובאו ב' ואומרים ידענו שכ"י הוא זה אבל אנוסים היו קטנים היו פסולי עדות היו הרי אלו נאמנים ואם יש עדים שכ"י הוא זה או שהיה כ"י יוצא ממקום אחר משטר שקרא עליו ערעור (וכתב הרא"ש ערעור דקתני ל"ד אלא … להמשך קריאה
א כתב הרמב"ם שטר הבא הוא ועדיו על המחק כר ל' ב"י הרמב"ם אזדי לטעמיה דל"פ רב ור"י אלא בשטר הבא הוא ועדיו בשיטה א' (פי' אי מקיימין אותן מן הקיום דלמטה ממנו או לא וכנ"ל) אבל בשאר דברים מודה לרב א"כ הא דאמרינן שם כה"ג אין מקיימין אותו אלא מן העדים שבו וכנ"ל לכ"ע … להמשך קריאה
א צריך שיהיה הקיום סמוך לחתימת העדים ואם הוא רחוק מהן אפילו שיטה א' פסול ז"ל הגמרא פרק ג"פ (דף קס"ד) אמר רב ל"ש (דהרחיקו ב' שיטין פסול) אלא בין עדים לכתב אבל בין עדים לאשרתא אפי' טובא נמי כשר מ"ש בין עדים לכתב דילמא מזייף וכתב מאי דבעי וחחימי סהדי בין עדים לאשרתא נמי … להמשך קריאה
א אבל בודקין אחר העדים ל' ב"י בס"פ י"נ (דף קל"ח) אסיקנא בי דינא בתר בית דינא לא דייקי ב"ד בתר עדים דייקי ע"כ ודע דשם אשכיב מרע קאי שאמר מנה יש לי אצל פ' העדים יכתבו אע"פ שאין יודעין אם האמת הוא כן ומסיק שם בטעמא משום דבי דינא אחר (בי דינא לא) [עדים] … להמשך קריאה
א אע"פ שלא פירשו באיזה כו' מקור הדברים הוא מדאמרינן פרק י"נ (דף קל"ח) הלכתא אין חוששין לב"ד טועין וכדמסיק הרמב"ם והב"י כתב שיצא דין זה מעובדא דשמואל בפרק ב' דכתובות (דף כ"א) דהוצרך בשטר דיתומים שדייני הקיום יכתבו איך שהעדים העידו כ"א על חתימת ידו ועל חתימת חבירו משום דחש לב"ד טועין דס"ל הלכה … להמשך קריאה
א שטר שאין כאן כו' כבר כתבתי בפרישה ל' הגמרא לפי גי' רש"י והרא"ש ורבינו וגירסת הרי"ף אינו כן אלא ה"ג א"ר אסי אין מקיימין את השטר משטר שקרא עליו ערעור אא"כ הוחזק בב"ד כו' (ואף שבספרי הרי"ף שבידינו איתא הגירסא כגירסת רש"י ע"כ ט"ס הוא שהרי הרא"ש והר"ן וכל הפוסקים כתבו בשמיה דהרי"ף כגירסא … להמשך קריאה
א אבל אם שנים אומרים גזל כו' ז"ל התוס' שם (ריש דס"ב) וק' דהכא אליבא דרב הונא קיימינן דאית ליה דזו באה בפני עצמה ומעידה וזו באה בפני עצמה ומעידה ואית לן למימר אוקי גברא אחזקתיה כו' וע"ק לר"י אמה שפי' הקונטרס אי ערעור דבני משפחה גילוי מילתא הוא שיבדקו עד שיתברר הדבר וזהו תימה … להמשך קריאה
א לפיכך אין לחוש אם העדים קרובים לדייני קיום כצ"ל כמו שכתבתי בפרישה וכן איתא ברא"ש ז"ל הילכך כיון שאין השטר מתקיים ע"פ עד ודיין אין אנו חוששים אם הדיינים קרובים ואף על גב דגרסינן בירושלמי פרק שבועת העדות שלא יהיו העדים קרובים לדיינים היינו בעדים המעידים לפני הדיינים לפי שלא יקבלו עליהם הזמה וטעמא … להמשך קריאה
א זה החי יכתוב ח"י על החרס כו' עיין בד"מ ובהגהותיו מ"ש בזה וכתב הרא"ש וא"ת אמגילתא אמאי לא הא יכול לטעון פרעתי (ק"ק דילמא לא משהי הרמאי השטר בידו אלא עד תחלת יומא דמישלם זמנו ואז אינו נאמן לומר פרעתי כמש"ר בר"ס ע"ח ע"ש לדעת הרי"ף והרמב"ם והר"י הלוי) (וכמש"ר לקמן בסס"ט) וי"ל דאיכא … להמשך קריאה
א ומ"מ אע"פ שהוא מקוים כו' בפ"ב דכתובות (דכ"א) אסיקנא דעד ודיין אין מצטרפין וכתבו שם התוס' לפני זה ז"ל עד ודיין אין מצטרפין משמע דאפי' בשטר מקוים חיישינן שמא זייף לחתימת הדיינים וכ"מ בירושלמי דגיטין כו' עכ"ל והביאו ג"כ הב"י ע"ש וצ"ע דהרשב"א בתשובה כתב איפכא בשם הירושלמי (הביאו הב"י ג"כ בסימן זה ס"ט … להמשך קריאה
א ומקיימין אותו וכו' ל' ב"י עי' מ"ש לקמן סי' ק"י אמ"ש שם בשם תשובת הרא"ש דאין מקיימין שלא בפניו ע"כ ור"ל דשם כתב דיתום שאני ובמרדכי פרק שור שנגח ד' וה' כתב שלכן יש לחלק בין יתומים לשטר שהוא שלא בפניו מפני דפריעת ב"ח רק מצוה ויתומים לאו בני מיעבד מצוה נינהו לכן אין … להמשך קריאה
א שמא היה השטר על הנייר וכו' מלשון זה משמע דוקא כשהובא השטר לפנינו הוא ועדיו על המחק הוא דפסול אבל כשבא לפנינו והוא על הנייר ועדיו על המחק וריוח בין עד לעד כשיעור כתיבת אנחנו סהדי כשר וא"ת אמאי לא נפסלים כיון דהוה אפשר לזייפו כדאמרינן לעיל באם הניח ריוח ב' שיטין שפסול אף … להמשך קריאה
א כתב הר"י מלאוהו כו' וא"א הסכים כו' דברים אלו בפסקיו פרק ג"פ (דקס"ו) ורבינו קיצר בהעתקת הדברים ועי"כ דברי רבינו סתומים ומגומגמים ע"כ אעתיק לך לשון הרא"ש ז"ל שם כתב הר"י ודוקא שמלאוהו בקרובים במצות המוכר או הלוה כו' ודוקא שמלאוהו ביום שנכתב ונחתם כו' דהא לא מתכשר משעה ראשונה להשתעבד אלא משעה שמלאוהו … להמשך קריאה
א הרחיקו העדים ב' שיטין בפרק ג"פ (דקס"ב) הרחיק את העדים ב' שיטין מהכתב פסול היו ד' וה' עדים חתומים ונמצא כו' מסייע ליה לחזקיה דאמר מלאוהו בקרובים כשר ע"כ (כלומר מלאוהו הב' שיטין שהיו העדים מרוחקים מן השטר בקרובים כשר) וכתבו התוס' שר"י גורס ונמצאו שנים הראשונים קרובים כו' וכן גי' ר"ח ודוקא בשנים … להמשך קריאה
א וכן יש ליזהר כשחותמין ויש חלק לפני חתימתן כו' בתוס' שם פרק ג"פ (דקס"ג) בד"ה ש"א נמי כו' כתבו ז"ל השתא דאתינן להכי דפסלינהו לאותן שטרות דיכול לזייפינהו א"כ צריך ליזהר באותן שטרות שיש להן גליון שלא יחתמו העדים זה אצל זה שלא יכתוב בגליון שלפני עדים מה שירצה והוי שטר ועדים בש"א ויחתוך … להמשך קריאה
א אין למדין מחצי ש"א כו' הרא"ש סיים וכתב באיבעיא דשיטה ומחצה הנ"ל וז"ל אבל הא ליכא למיחש דלמא כתב מאי דבעי בשיטה השלימה ויחזור מענין של שטר בחצי שיטה (דפשיטא דגם מן השלימה אין למדין כיון דליכא אלא חצי שיטה) בין כתיבת השטר לחתימת עדים משום דאיכא למיחש שמא התחילו העדים לחתום באמצע שיטה … להמשך קריאה
א ומש"ר ששיעור זה הוא ב' שיטין וג' אוירין כן הוא בגמרא לר"ח ב"א וכ"פ המ"מ בסוף הל' מלוה ולוה ור"י נ"ד ח"ג. אכן הרי"ף והרא"ש כתבו שהוא ב' שיטין וב' אוירין ויראה שט"ס הוא בספרי הרי"ף והרא"ש עכ"ל ב"י. וליישב דברי המ"מ נעורר עוד קושיא אחת והיא מה דעתיה דר"א דסבר שיטה א' וב' … להמשך קריאה
א אפילו ידוע שלא הוסיף כו' ז"ל מ"מ פכ"ז דמלוה כתבו המפרשים שאפילו באו העדים והעידו על מה שנכתב למעלה ולא נוסף בו כלום שפסול לפי שכל שטר שלא נעשה כתחז"ל אינו שטר עכ"ל. וכתב ב"י דאפילו להרמב"ן שכתב רבינו בשמו בסימן מ"ד דאם לא החזיר מעניינו של שטר בש"א שהשטר כשר ואין למדין ממנה … להמשך קריאה
א ואם אינם יודעין כו' דבגיטין דוקא שרינן כה"ג כולי כבר כתבתי בסמוך ל' הגמרא דמקרעין להם נייר כו'. ושרב כהנא נגדיה לדיין דפסק למיעבד כה"ג בשאר שטרות. ופי' מקרעין כתב רש"י דהיינו שירטוט וכן פי' העיטור והר"ן שם הקשה עליו דחקיקה כתיבה היא (כדאמרינן התם בגמרא ד"כ) וכשמשימין על השריטות דיו הו"ל כתב ע"ג … להמשך קריאה
א וצריך שיקראוהו כו' ברייתא דגיטין (דף י"ט) עדים כו' (ל' הגמרא בב"ח ס"א) עד אמר רבא הלכה כרשב"ג ורב גמדא משמיה דרבא אמר אין הלכה כרשב"ג והא ההוא דעבד עובדא בשאר שטרות ונגדיה רב כהנא תרגמא (לדרב גמדא) אקריאה (פי' ודרב כהנא איירי באינם יודעים לחתום) עכל"ה וכתב הרא"ש פלוגתתן דר"ש ורבנן כששני עדים … להמשך קריאה
א ואם המחק בסוף השטר כו' דברים אלו נפקא ממשמעותא דפרק ג"פ (דף ק"ס) וקאי שם אגט מקושר שעדיו מחותמים מאבראי דפריך התם א"כ ניחוש שמא זייף וכתב מאי דבעי בסוף השטר מגואי ומשני דכתב ביה ש"ו ופריך וליחוש דהדר וכתב ש"ו אחרינא ומשני חד ש"ו כתבינן ב' לא כתבינן וליחוש דילמא מחק ליה לש"ו … להמשך קריאה
א ואם יש מחקים כו' ז"ל הגמרא שם (ד' קס"א) אר"י כל המחקים כולן צריך שיכתוב דין קיומיהון עכל"ה וז"ל התוס' כי' ר"ח ל"ג ודין אלא אי נמחק דבר אחד וכתב על המחק צריך שיכתוב בסוף השטר תיבה פ' דעל המחק ואפילו לספרים שלנו דגרסי ודין ל"ק מידי אם אין כותבין ודין (פי' אלא כותבין … להמשך קריאה
א צריך להחזיר מעניינו של שטר כולי בפרישה כתבתי הרשב"ם שכתב מה שאנו נוהגין לכתוב בסוף השטר וקנינא מפ' ב"פ לפלוני ככל דכתוב ומפורש לעיל כו' נקרא חזרת השטר מפני שמפורש וכופל הענין הכתוב למעלה הוא דעת רבינו שהרי בס"ס זה כתב בשם ר"ת ז"ל דצריך לכתוב קיום המחקים התלויות קודם שיכתוב וקנינא לפני שיטה … להמשך קריאה