א האומר לחבירו כו' לכאורה ק' מה שהקשה ב"י ז"ל ויש לתמוה על רבינו שכתב כאן דברי הרמב"ם סתם כאילו אין חולק עליהם ובסימן י"ו כתב שהרא"ש חולק בדבר וכתבתי שם שדעת הרשב"א כדעת הרא"ש עכ"ל וי"ל דכאן מיירי בשטר שאין שייך בו שלא ישביע את עצמו כגון שטר קנין על ביתו הידוע שהוא שלו … להמשך קריאה
א כבר נהגו בכל הארץ הזאת שאין כו' מפני תקנת השוק ל' ב"י ודבר פשוט הוא שאין דברי הרא"ש אמורים אלא במכר או משכן הלוה דהתם הוא דאיכא משום תקנת השוק אבל לענין ב"ח מאוחר שקדם וגבה מאי תקנת השוק איכא הילכך דיינינן ליה כדיניה שנתבאר בסימן ק"ד וזה דבר פשוט ומבואר וכל דיינא דלא … להמשך קריאה
א צריך להחזיר לו שטרו כו' בעה"ת בריש שכ"ג כתב שהר"י אברצלוני כתב בזה ב' סברות שי"א שהשטר בחזקתו וגובה בו וי"א דכיון דלוה טוען ברי ומלוה שמא אוקי ממון בחזקת מריה וכתב בעה"ת כסברא בתרא דדמי לחשוד דאפיק שטרא אחבריה וא"ל אידך שטרא פרוע הוא דפקע שטרא ואע"ג דהתם לוה נשבע היסת הכא אינו … להמשך קריאה
א ואם אמר הלוה והלא מעות אלו הם מדמי כו' עד בעל השטר בפרישה בר"ס זה כתבתי ל' הגמרא וכתב הרא"ש שם (בדף נ"ה על מ"ש שם איתרע שטרא) בשם רב אלפס שרב האי ורב שרירא גאון ז"ל אמרי דאיבטל שטרא לגמרי והביא ראיה מהא דאמר לאו אתורא קיהבית ליה ומתורא שקלית כו' ג"כ אמרו … להמשך קריאה
א ואם נתנם לו בפני עדים אינו נאמן כו' ז"ל מור"ש ז"ל פי' דלא כתב בו אלא נאמנות סתם אבל אם כתב בו נאמנות מפורש שיהא נאמן כק' עדים א"כ לא איתרע שטרא וגובה שטרו ומ"מ לדעת ר"ח דס"ל דלא איתרע שטרא אלא לענין שצריך לישבע י"ל דאפילו יש לו נאמנות כק' עדים ג"כ צריך … להמשך קריאה
א בד"א שאמר לו בפי' ליקח השטר מיד המלוה ז"ל מור"ש ז"ל פי' שהוא מודה לו אבל אם הביא זה עדים שכך א"ל א"כ חוזר על המלוה ומוציא ממנו שבגזילה בא לידו אם לא שהמלוה הוציאם ואין לו במה לשלם שאז משלם השליח עיין בספרי פרק הכותב סי' ח' עכ"ל ר"ל דאיירי שלא היו עדים … להמשך קריאה
א אסור להשהות שטר פרוע בתוך ביתו כבר כתבתי בפרישה שהוא מימרא דריב"ל ודע דשם לפני זה בעמוד א' גרסינן א"ר כהנא אסור לו לאדם שישהה שטר אמנה בתוך ביתו ומסיק הגמרא וקאמר ז"ל מאן דאמר שטר פרוע לא ישהה כ"ש שטר אמנה ומ"ד שטר אמנה לא ישהה אבל שטר פרוע לא דזימנין דמשהי ליה … להמשך קריאה
א כגון שבא הלוה עם האחר כו' נראה דבדוקא נקט שבא הלוה עמו דאז מצי הלוה טעין ברי שהוא עצמו שמע מפי המלוה בכל מה שדיבר השליח ומש"ה נאמן השליש מכח דגם שליח היה נאמן אם היה אומר שהושלש בידו על תנאי כך אבל אילו לא ידע הלוה בשליחותו של שליח לא היה השליח נאמן … להמשך קריאה
א ישלים נאמנותו ויתן השטר לראובן וא"ת הא כתב הרא"ש בתשובה כלל ע"ב דין ה' (והביאו ב"י סימן נ"ה סעיף י"ב) על ראובן שהיה חייב לשמעון אלף זהובים בב' שטרות כ"א ת"ק ופרע לו אחד מהן ונתפשרו שימתין לו עם הב' עד זמן ידוע והניחו השטרות ביד נאמן ע"מ שאם לא יפרע בזמן שקבע לו … להמשך קריאה
א כתב בע"ה אמרי רבוותא כו' עד וכתב הוא ומסתברא כו' עיין הגמ"ר דסנהדרין דכתב הני תרי דיני וכ"ז שהשלישות בידו נקרא שליש אע"פ שעבר הזמן כו' עד ומסתברא אם נעשה שליש לזמן ידוע ועבר הזמן אין לו ליתן כ"א בפני ב' שבא לפני ב"ד ויפרש להן כו' עד לפיכך צריך שיכתבו ב"ד ויחתמו הענין … להמשך קריאה
א הכחישוהו עדים כו' ל' ב"י אבל הרשב"א כתב בתשובה בהאי דבעל אומר לפקדון ושליש אומר לגירושין דשליש נאמן אפי' יש עדים שאומרים לפקדון השליש נאמן וכ"כ עוד בתשובה שאכתיב עוד בסמוך עכ"ל ב"י ולע"ד נראה דאפשר שאינו חולק על הרמב"ן דהוא איירי נמי באומר לגירושין הוא בידי דאינו מכחיש העדים שאומרים לפקדון דאפשר דאח"כ … להמשך קריאה
א שליש בזמן ששלישותו בידו נאמן בגיטין פרק התקבל (גיטין דף ס"ד) איתמר בעל אומר לפיקדון (נתתי הגט ביד השליש) והשליש אומר לגירושין ומי נאמן ר"ה אמר בעל נאמן כו' ר"ח אמר שליש נאמן דהא הימנוהו מתיב ר' אבא הודאת בע"ד כק' עדים דמי ושליש נאמן משניהן כיצד זה אומר כך וזה אומר כך שליש … להמשך קריאה
א ודוקא שפירש כו' כן הוא מסקנא בפרק ד' דנדרים גבי ההוא דאתפיס זכוותיה כו' דשם כ' הרא"ש ז"ל רי"א יתן דס"ל אסמכתא קניא ויגבה כל חובו מבנ"ח אבל ממשעבדי לא שכבר נמחל שיעבוד חצי חוב כו' ואפי' חצי חוב שלא פרע אינה גובה בשטר זה ממשעבדי דחיישינן שמא יגבה בו חצי האחר שנפרע כדאמרינן … להמשך קריאה
א מי שפרע מקצת חובו כו' ז"ל המשנה פ' ג"פ (דף קס"ח) מי שפרע מקצת חובו והשליש שטרו וא"ל אם לא נתתי לך מכאן עד יום פלוני תן לו שטרו הגיע הזמן ולא נתן ר"י אומר יתן ר' יוסי אומר לא יתן ואסיקנא שם בגמרא דבאסמכתא קניא פליגי ואין הלכה כר"י ובפרק ד' דנדרים (דף … להמשך קריאה
א ויכתבוהו מזמן הראשון כו' בפרק ג"פ (דף קע"א) קאמר בגמרא ז"ל בשלמא בי דינא אלימא לאפקועי ממונא אבל עדים כבר עשו שליחותן ופי' רשב"ם דאלימא כח ב"ד לאפקועי ממונא מזמן ראשון אע"ג דמן הדין לא אלים שטרא למיטרף כ"א מיום שנכתב הפקר ב"ד הפקר עכ"ל. ונראה דרשב"ם לטעמו כ"כ וכמ"ש בשמו בדרישה בסמ"ג סי"ב … להמשך קריאה
א ואמר לב"ד שיעשו לו ב' כו' כתבתי בפרישה טעם הדבר בשם הגמרא וע"ל (סק"ד) דכתבתי והוכחתי שם דכשיש למלוה א' ב' שטרות אפילו אם הכל חוב א' כשבאין בע"ח לחלוק בנכסי לוה נוטל זה של הב' שטרות ב' חלקים ואין להקשות למה לא אמרו הכא בגמרא הך טעמא דלהכי אין ב"ד שומעין לו לעשות … להמשך קריאה
א וא"א הרא"ש ז"ל כתב בתשובה כו' לכאורה נראה דאם ניכר לפנינו דנקרע בכפליו אף שנקרע לגמרי לשנים כשר ומש"ר בשם בעה"ת דצריך להיות מעורה קצתו מיירי בנקרע בשאר מקומות ואף שהתחיל הרא"ש וכתב ז"ל כל זה כשאין יכולין לעמוד על הקרע אם הוא בסכין או ממילא כו' ומשמע מלשונו דאפי' היכא דיש להסתפק אם … להמשך קריאה
א ומ"מ אם נמצאו עדי כו' נראה אם יבאו אלו הב' שנמסר השטר בפניהם לב"ד ויאמר לפני הב"ד שהשטר נמסר בפניהם אין הב"ד יכולין לחזור ולעשות שטר ע"פ ואפי' אם ראו גם ההלואה מאחר שהלה לא צוה להם לעשות שטר אלא להפסולים צוה והשטר שעשו הוא פסול אין יכולין לעשות שטר אחר שלא מדעת הלוה … להמשך קריאה
א נהי דממונא לא מפקינן אפומיה אבל מחייבין שבועה כו' ז"ל מ"ו ר"ש ז"ל דאתי לאסהודי בע"פ וכן איתא בנ"י ותדע שכן הוא דאל"כ הו"ל מזויף מתוכו שחתם עליו קרוב או פסול עכ"ל ולא ירדתי לסוף דעתו דא"כ הוא כוונת בה"ג ק' מאי וכ"כ בה"ג כו' דכתב רבינו הא י"ל דגם השאלתות והראב"ד מודי בכה"ג … להמשך קריאה
א אבל ב' שטרות כו' כבר כתבתי פירושו בפרישה ושכן נ"ל מוכח מדברי הרא"ש וז"ל הרא"ש שם אפלוגתא דאביי ואמימר ואפשר (פי' ואפשר דלענין למיגבי ממשעבדי פליגי) דה"פ דשמעתין ע"א בכתב וע"א בע"פ שמעיד על הכתב שחתם בו העד שנמסר בפניו ואפ"ה לאביי לא מצטרפי למיגבי ממשעבדי ואמימר ס"ל דמצטרפי דמסתמא נמסר גם לפני העד … להמשך קריאה
א כתב הרמב"ם ואם אמר אותו כו' עד ונעשה מלוה בשטר גמורה כתב ב"י ז"ל דע דבנוסחאות הרמב"ם שבידינו פ"ד דעדות לא כתב שם בל' זה אלא ז"ל שם הן מצטרפין לעשות המלוה בשטר ואינו יכול לומר פרעתי ע"כ. ומשמע דלענין זה לחוד דאינו יכול לומר פרעתי נעשה כמלוה בשטר אבל לא לטרוף ממשעבדי אבל … להמשך קריאה
א ואיני מבין כו' ל' ב"י לא ידעתי למה לא הבין רבינו דברי הרמ"ה שהרי בדין שכתב רבי' לקמן אשכחן שמועיל שילוש השטר לענין השובר ה"נ מועיל שילוש השטרות לענין שבעל השטר מוכיח מתוך השטר שזה חייב לו ובעל השובר אינו מוכיח מתוך שוברו שפרע לזה הלכך יד בעל השטר על התחתונה ומ"ש ועוד מה … להמשך קריאה
א אבל בב' עיירות מוציאין אלמא שצריך לכתוב כו' ל' ב"י כבר כתבתי בשם הרמב"ן דכולי האי לא חיישינן ולפיכך א"צ לכתוב שם העיר בשטרי הלואה וסובר ר"י דנהי דשטר שלא כתוב בו שם העיר כשר הוא מ"מ אי טען לוה לאו אנא הואי אלא יוסף ב"ש שבמקום פלוני טענתיה טענה. ומ"ש שצריך לכתוב היינו … להמשך קריאה
א שחזקה אין העדים חותמין על השטר כו' והא דכתב לעיל סמ"ו סעיף כ"ז בשם הרמב"ם דבודקין אחר העדים היינו במילתא דתליא בדינא ואינה מגוף ענין העדות דומיא דקיום דעלה קאי שם דכל כה"ג אמרינן ב"ד לא טעו ועדים מיטעי טעו אבל הכא דהוה גוף ענין הדבר שכתבו בפנינו לוה פ' מפ' בכה"ג לא חשדינן … להמשך קריאה
א ומיהו א"צ עדות גמורה אלא אפילו אשה וקרוב סגי דין זה למדו רבינו וסייעתו מעובדא שהיה ונזכרת בגמ' דפרק ג"פ ומפני שאינו מוכרח לומר כן ויש לדקדק בזה טובא שם בגמ' ובפירושים וגם בפוסקים דהביאוהו וכבר השיג מ"ו ר"ס ז"ל וכתב דדברי המחבר ב"י סותרין בזה זא"ז וגם יש לדקדק מזה בדברי רבינו בטור … להמשך קריאה
א וצריך שיכירו העדים כו' גם הרמב"ם כ"כ בפרק כ"ד דמלוה ויצא להם זה ממשנה וגמרא דפרק ג"פ (דף קס"ז) (וכ"כ המ"מ שם אדברי הרמב"ם) דתנן שם כותבין גט לאיש אע"פ שאין אשתו עמו ושובר לאשה אע"פ שאין בעלה עמה ובלבד שיהא מכירין ופרש"י דאם אינו מכיר שם האיש בגט איכא למיחש שמא אין זה … להמשך קריאה