א ואפי' יש עדים שבא המערער כו' ז"ל הגמרא ההוא דא"ל לחבריה מאי בעית בהאי ביתא (שהכל יודעים דשלי הוא) א"ל מינך זבינתיה ואכלתיה שני חזקה א"ל אנא בשוקא בראי הואי (בארץ מרחקים מקום שאין השיירות שכיחים) א"ל והא אית לי סהדי דכל שתא הוה אתית ל' יומי בשוקאי הוה טרידנא אמר רבא עביד אינש … להמשך קריאה
א אין חזקה אלא עד אחר ג"ש אפי' שהחזיק בפני המערער נראה דרבינו למד זה מהא דאמרינן שם ר"פ ח"ה דף כ"ט ע"א דבעי למימר שם מתחילה. טעם דג"ש הוה חזקה משום דעד ג"ש לא קפדי אינשי והקשו על זה אם כן נתת דבריך לשיעורין ומסיק רבה וקאמר אלא חדא תרתי תלת מזדהר אינש בשטריה … להמשך קריאה
א יביא עדים שהמערער סייעו ללקט כו'. ז"ל הגמרא פח"ה דף ל"ה ע"ב א"ר אחא אי דלי ליה איהו גופא צנא דפירי לאלתר הוה חזקה. ופי' רשב"ם אי דלי כו' פי' אם יש עדים שהגביה המערער צנא דפירי מקרקע זו על כתיפיו של זה המחזיק מאחר שסייע לו להוליך הפירות לביתו שוב אין יכול לטעון … להמשך קריאה
א שדה האילן שהחזיק אחד באילן ואחד החזיק כו' ז"ל הגמרא דף ל"ז זה החזיק באילנות וזה בקרקע אמר רב זביד זה קנה אילנות וזה קנה קרקע מתקיף לה רב פפא אם כן אין לו לבעל אילנות בקרקע כלום לימא ליה בעל הקרקע לבעל אילנות עקור אילנך שקול וזיל אלא אמר רב פפא זה קנה … להמשך קריאה
א שדה האילן שיש שם שלשים אילנות כו' בפח"ה דף ל"ו ע"ב מימרא דאביי דאמר מדרבי ישמעאל (כתבתי לשונו לעיל בר"ס זה בדרישה) נשמע לדרבנן כו' ומפורש שם ע"פ פי' רשב"ם ור"ח כמ"ש רבינו ע"ש. ודע שכלשון זה דרבינו כתבו ג"כ שאר כל הפוסקים וק"ק מ"ש דנקט הכי ולא קאמר שדה אילן של בית סאה … להמשך קריאה
א אכלה באיסור כגון שאכלה ערלה כו' כבר כתבתי בפרישה לשון הגמרא ופירוש רשב"ם ושהמ"מ כתב דגם בשביעית לא הוה חזקה אלא משום דאכל זמורות בהיתר ע"ש וז"ל התוס' שם ה"ג ר"ת אכלה ערלה שביעית וכלאים הוה חזקה וכ"נ לר"י עיקר ואיירי כשאכלה זמורות וכן מוכח בפרק האשה שנפלו דתנן המוציא הוצאות על נכסי אשתו … להמשך קריאה
א חזקת המרחצאות והשובכים ובית הבדים כו' משנה ר"פ ח"ה ז"ל חזקת הבתים והבורות והשיחין והמערות והשובכים והמרחצאות ובית הבדים ובית השלחין והעבדים וכל שהוא עושה פירות תדיר חזקתן ג"ש מיום ליום (וכתבו התו' שם ר"פ שגם בית הבדים תשמישן תדיר לקצת בני אדם שמצניעין כל השנה ודורכין במעט מעט) שדה הבעל חזקתו ג' שנים … להמשך קריאה
א החזיק במקום מסויים בחצר כו' דאפילו שותפין קפדי כו' עד ולדעת רי"ף כר וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונה דברי רבינו אלו אינם מבוארים להדיא לא ברי"ף ולא ברא"ש אלא מכלל הדברים למדם רבינו ויען שגם בסימן קס"א הזכיר רבינו מדברים אלו לכן אעתיק לך לשון המשנה והגמרא והצורך אל הביאור ז"ל המשנה ס"פ … להמשך קריאה
א ור"ח כתב היה המחזיק כו' יש לתמוה על הרא"ש שהביא שם סוף דברי ר"ח אלו וריש דבריו דהיינו מש"ר בשמו בס"י השמיט ולא ידעתי למה ואפשר שהוקשה לו על דבריו מה שהקשה רבינו עליו שם ודוק וברי"ו כתב נמי דברי ר"ת וכתב ששאר פוסקים חולקים וס"ל דעדיין נוגעים ושכן עיקר ע"ש ברי"ו בי"א ח"ב: … להמשך קריאה
א וכן היא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל ע"ש באשיר"י הביא שם פירשב"ם ואח"כ פי' ר"ח ואחר כך פי' ר"ת ומדהביא פי' ר"ת באחרונה משמע שכן הוא מסקנתו גם מדהוסיף בתמיה נוסף על מ"ש התוס' בשם ר"ת וכתב ז"ל להעיד על דירת יום ולילה הוא מילתא דלא אפשר דאטו בכפא תלא ליה כו' ור"ל דלא כפי' … להמשך קריאה
א ואינו נ"ל דכיון שבאים להעיד למחזיק להחזיקו בבית וא"א להחזיק בו אא"כ יעידו שדרו בו ואין כאן מגו ז"ל מ"ו ר"ש ז"ל ולא אוכל להבין ס"ס אינן נוגעים בעדות מחמת הנאתן אלא שבאים להעיד א'"כ אחזוקי בשיקרא לא מחזקינן ובודאי קושטא קא מסהדי עכ"ל. וגם ב"י הקשה זה על רבינו. ועוד הקשה הב"י עליו … להמשך קריאה
א וכגון ששכירת הבית עדיין בידם שם כתבו התוס' דאם אין השכר בידם אינם נאמנים במיגו דאי בעי אמר פרענא לך אגרא ל"מ בזמן הזה דבעי אז לישבע שבועת היסת וליכא מיגו אלא אפילו בזמן המשנה דלא נתקן שבועת היסת מ"מ אינו נאמן בהאי מיגו דמתיירא לומר פרענא למערער כי שמא יזכה המחזיק בדין ויתבע … להמשך קריאה
א הבתים שהם כו' ומשהביא עדים כו' ואם יטעון כו' ואם יוסיף לטעון כו' ז"ל הגמ' פח"ה דף כ"ט ע"א א"ר הונא ג"ש שאמרו והוא שאכלן רצופים תנן חזקת הבתים כו' והא בתים דביממא ידעי בלילות לא ידעי ופיר"ש בלילות לא ידעי ואפ"ה הוה חזקה דבשלמא גבי שדה וכל הנך אין דרכן לעשות מלאכה בלילה … להמשך קריאה
א וכן כל כיוצא בו דאיכא דררא דממונא כו' שאפשר שבשעת חליפין ילדה פח"ה דף ל"ה מקשה שם בגמ' מ"ש הא דארבא דאמרינן ביה כל דאלים גבר מהמחליף פרה בחמור כו' דיחלוקו ומשני התם להאי איכא דררא דממונא ולהאי איכא דררא דממונא הכא אי דמר לאו דמר ואי דמר לאו דמר עכ"ל הגמרא ופי' רשב"ם … להמשך קריאה
א (ג) בא שלישי וחטפה כו' ופירשב"ם כו' והרמב"ם כתב כו' נראה דפלוגתתן תליא בפי' הגמרא דפ' ח"ה דף ל"ה דגרסינן שם אמרי נהרדעי אם בא אחד מן השוק והחזיק אין מוציאין אותו מידו דתניא רבי חייא אומר גזלן של רבים לאו שמיה גזלן רב אשי אמר לעולם שמיה גזלן ומאי לאו שמיה גזלן שלא … להמשך קריאה
א וימכרוה ויחלקו דמיה וכן בכל דבר שאין בו כדי חלוקה ויפסיד אם יחלקוה בפרישה כתבתי דנראה דתרתי קאמר דאף אם יש בו כדי חלוקה כגון טלית גדול דאם יחלקוה ראוי לעשות ממנו ב' קטנים מכל מקום כיון דאית פסידא קצת בחלוקתו ימכרוהו ויחלוקו בדמיהן וכן מוכח מדברי הנ"י שם בפ"ק דב"מ אהא דכתב שם … להמשך קריאה
א השכרתיה לו אינו נאמן לשון הגמרא שם הב"ע דאתו לקמן בדתפסי לה תרווייהו ואמרינן להו זילו פלוגו ונפקו והדר אתו כי תפיס לה חד מינייהו ואמר אודויי אודי לי והאי אמר בדמי אגרתיה ניהליה דאמרינן עד השתא חשדת ליה בגזלן השתא מוגרת ליה בלא סהדי עכ"ל. והנה לדעת הרא"ש א"ש כפשוטו הא דמהימנינן ליה … להמשך קריאה
א היו שניהם אדוקין כו' שם דף ו' בעי רבי זירא תקפה אחד בפנינו מהו היכי דמי אי דשתק אודויי אודי ליה ואי דקא צווח מאי הוה ליה למיעבד ל"צ דשתק מעיקרא והדר קא צווח מאי מדשתק אודויי אודי ליה א"ד כיון דקא צווח השתא איגלאי מילתא דהא דשתק מעיקרא סבר הא קא חזו ליה … להמשך קריאה
א שנים המוחזקים כו' אחר שישבע כו' לשון ב"י ושבועה זו תקנת חכמים היא שלא יהא כ"א תופס בטליתו של חבירו ויאמר שלי הוא ע"כ. גם ה"ט מווכר בדברי הרא"ש שם וגם הרמב"ם בפ"ט מטוען ע"ש. והוא מימרא דר"י שם בב"מ דף ה'. ורבינו נמי כתב ה"ט לעיל סי' ס"ה סי"ח אמלוה ולוה שהם אדוקים … להמשך קריאה
א והאומר אלך ואכרות אילנות של פלוני מוחין בידו ז"ל הב"י הטעם הוא דבענין לקיטת הפירות אמרינן לא חציף אינש כו' אבל במידי אחריני דלית ביה ה"ט לא מהימן ולפיכך כ"ר שמוחין בידו וזה שיטת הרא"ש ז"ל פרק כל הנשבעין עכ"ל. ודבריו תמוהים בעיני דאדרבה אין לך חציפות גדולה מזו לילך לקוץ אינן של חבירו … להמשך קריאה
א וטעה האומן ומכר טלית זה במקומו כו' הרא"ש כתב ז"ל וא"ת והלא אם לא יאות הלוקח בטליתו של ראובן (וכ"כ באשר"י של דפוס ושל קלף) יכול לחזור הטלית לראובן ונמצא משתמש הלה בטלית של ראובן שלא מדעתו וי"ל כיון שהיה ראובן דוחק למעות ומכר טליתו אינו מקפיד אם משתמשים אחרים בטליתו שגם הוא משתמש … להמשך קריאה
א אא"כ החזיק בה ג"ש עפ"ר שכתבתי שהרמב"ם וב"ה פליגי אהא ונראה דפליגי רבינו והרמב"ם בסוגיא דשמעתתא דפרק חזקת הבתים (בבא בתרא דף ל"ו) דאיתא התם עבדים יש להם חזקה והאמר ר"ל הגודרות אין להם חזקה אמר רבא אין להם חזקה לאלתר אבל יש להן חזקה לאחר ג' עכ"ל (ופי' רשב"ם גודרות צאן וכל דבר … להמשך קריאה
א ומש"ר בן האומן כו' לשון הגמרא פרק חזקת (בבא בתרא דף מ"ז) אמר רבי יוחנן אומן אין לו חזקה בן האומן יש לו חזקה כו' גזלן ובן גזלן אין להם חזקה כו' ה"ד אי דאתו בטענתא דאביהן אפי' בן אומן נמי לא ואי דלא אתו בטענתא דאביהן אפילו בן גזלן נמי לא לא צריכא … להמשך קריאה
א ירד האומן מאומנתו כו' ברייתא שם פ' חזקת הבתים (בבא בתרא דף מ"ז ע"א) דבירד מאומנתו יש לו חזקה וכתבו התוס' והרא"ש דהיינו דוקא בדנשתהה הכלי בידו כו' וכמש"ר וע"ל סימן קנ"ז סי"ג ובסי' קע"ט ושם כתבתי דהרא"ש ורבינו ס"ל דדבר הידוע שהיה להן בשותפות אפילו נשתהה בידו זמן רב אין יכול לטעון לקחת … להמשך קריאה
א יש גאונים שהורו אע"פ שלא הביא ב"ה עדים כו' המ"מ כתב שם אדברי הרמב"ם (דכתב דלעולם האומן נאמן אם לא שיש עדי ראיה דהאומן יש לו דין כלים העשוים להשאיל ולהשכיר כו') ז"ל וזה נראה מוסכם מכל הגאונים ז"ל חוץ מהרי"ף ז"ל שכתב בהלכותיו דאף על גב דליכא עדי ראיה לא אמרינן מגו באומן … להמשך קריאה
א אומן בדבר שהוא אומן כו' דינים הללו דאומן וכל הדיעות שמביא רבינו בב"ב דף מ"ה ומ"ו וממ"ש הפוסקים שם בסוגיא [עב"ח שהביא לשון הגמרא באורך]. ופירש רשב"ם אמר רבה ל"ש אלא שמסרו לו בעדים לתקנו ואז אינו נאמן אפילו ליכא עדים שראוהו עתה ביד אומן. נאמן במיגו דלהד"ם פי' להד"ם שלא מסרתו אתה לידי … להמשך קריאה