א וכתב הרמב"ן היכא שידוע שירד בה בתורת משכנתא כו' עיין בריב"ש סימן שכ"ז שכתב ז"ל מסורת בידינו מגדולי אחרונים שלעולם אין חזקה מועלת אא"כ ירד מתחילה בתורת מקח והא דאמרינן צריך למחות בסוף כל ג' וג' לא מפני שיכול. לטעון חזרתי ולקחתי אחר מחאה ממך דכיון שע"כ יש לו להודות שמתחילה לא בתורת מקח … להמשך קריאה
א אם מכרו ז' טובי העיר הו"ל קלא עמ"ש בפרישה. ועי"ל דס"ל להרי"א דמחמת דלית ליה קלא לחוד לא היינו מוציאין מיד המחזיק מאחר שהחזיק בו ג"ש בלא מחאה דאף שהלכו להן ז' טובי העיר או מתו הא ודאי נמנו אחרים תחתם והי"ל למחות הן או אחרים במקומן והיה נאמן לומר מז' טובי העיר קניתיה … להמשך קריאה
א ואפילו אם יצא קול המגרע כו' בפרק חזקת (בבא בתרא דף ל"ב) עובדא רבה בר שרשום ע"ש ובפירוש רשב"ם דלשם וז"ל הרא"ש שם א"ל לקוחה היא בידי ל"מ אמרת פי' התוס' ודאי אי הוה טעין לקוחה היא בידי מהימן כיון דאכלה ג' שנים בחיי אבוהון וגם אין ידוע דבתורת משכון בא לידו משום קלא … להמשך קריאה
א והא דין דאין מחזיקין בנכסי קטן כו' כתב ב"י ז"ל בפרק חזקת (בבא בתרא דף ל"ג) רבה בר שרשום נפיק עליה קלא דקאכיל ארעא דיתמי כו' דאי בעינא אמינא לקוחה היא בידי כו' א"ל לקוחה היא בידי לא מצית אמרת כו' משמע מהכא דאי לאו דנפיק עליה קלא דארעא דיתמי היא היה נאמן לומר … להמשך קריאה
א וא"א הרא"ש ז"ל אומר כו' נראה דהיינו דוקא כשטוען לקחתיו מאחר שנתגיירתי אבל כשטוען לקחתיו בגיותו אינו נאמן במגו דאי בעי אמר לקחתיו אחר שנתגיירתי אע"ג דכה"ג נאמן כמו שהחזיק בנכסי א"א ואחר מות בעלה נשאר בידו ג"ש וכמה עניינים כיוצא בו שאני הכא דהו"ל כמגו במקום עדים דסתם עכו"ם גזלן הוא וכמ"ש בדרישה … להמשך קריאה
א וישראל הקונה ממנו קרקע ידוע שהיה של ישראל כו' ז"ל רשב"ם שם דף ל"ה שדה שהכל יודעין שהיתה של ישראל ואכלה העכו"ם ג"ש או יותר וטוען שלקחה מישראל ואזיל ישראל וקנאה מההוא עכו"ם ואכלה גם הוא שני חזקה לא הוי חזקה אלא אתא מרי דארעא ומפיק ליה מידו דישראל דאיהו דאפסיד אנפשיה דלא הו"ל … להמשך קריאה
א כתב הר"י הלוי הא דאין חזקה לאיש כו' עד אבל לדעת ר"י כו' הריטב"א כתב בתשובה (והביא הב"י במס"ג) ז"ל אין מחזיקין בנכסי א"א ואפילו חזקת ניזקין ולא חזקת קרקע בלבד אמרו כמו שסברו רבים דהא בהדיא אמרינן פרק ח"ה אהא דאין מחזיקין בנכסי א"א והאמר רבה בר אבוה אין חזקה לניזקין עכ"ל ודבריו … להמשך קריאה
א ואם ירד אחר לנכסיה בחיי כו' והרי"ף והרא"ש לא הביאו כו' ואיני יודע כו' שם בגמרא הנ"ל דאקשי רב דאמר א"א צריכה למחות במאן אילימא כו' סיים אמר רבא לעולם בבעל וכגון שחפר בה בורות שיחין ומערות והא אמר רב אין חזקה לניזקין אימא אין דין חזקה לניזקין (פי' להצטרך חזקת ג"ש וטענה אלא … להמשך קריאה
א ופר"י אפילו כתב לה כו' בגמרא דף נ' ע"ב פריך אהא דתנן ולא לאיש חזקה בנכסי אשתו והא אמר רב א"א צריכה למחות במאן אילימא באחר והא אמר רב אין מחזיקין בנכסי אשת איש אלא לאו בבעל (ובסמוך אכתוב סיומא דשמעתא) ע"כ וכתבו שם התוס' ז"ל אילימא באחר והא אמר רב כו' תימה לרשב"א … להמשך קריאה
א בד"א כשאין בה דין חלוקה כו' אבל ר"ח כתב כו' בפרק חזקת (בבא בתרא דף מ"ב ע"ב) פריך דשמואל דאמר השותפין מחזיקין זה ע"ז אדשמואל דאמר שותף כיורד ברשות דמי ומשני לא קשיא הא דנחית לכולה הא דנחית לפלגא אמרי לה להאי גיסא (פירוש בדנחית לכולה יש חזקה ובנחית לפלגא אין בו חזקה ומטעם … להמשך קריאה
א וכתב הרמב"ם אם החזיק בדרך בפט"ו מטוען כ"כ ובפרישה כתבתי שהמ"מ פירשו דמיירי בחזקה ממש וז"ל כ"מ שם אין דברי המ"מ נראים בעיני דא"כ פשיטא אלא מיירי בשדה שנאבד לו דרך שדה ואומר שהכירו והחזיק בו בע"כ של זה וקאמר דאפ"ה אין מסלקין אותו ממנה ומטעמא משום דודאי דרכו אצל זה הוא מש"ה כשמחזיק … להמשך קריאה
א ואם חוזר וטוען לא הודיתי לו אלא בתלם ?אחר ז"ל הגמרא שם דף ק"ט ע"ב ההוא דעשאה סימן לאחר ערער ושכיב ואוקים אפוטרופוס אתא לקמיה דאביי וטען האפוטרופוס אילו היה אבוהון קיים היה טוען ואומר תלם אחד עשיתי לך אמר אביי שפיר קאמר דהכי אר"י הב ליה מיהת תלם אחד א"ל אי הוה אבוהון … להמשך קריאה
א ואצ"ל עשאה סימן כו' כבר כתבתי בפרישה שזהו לשון סיפא דהמשנה הנ"ל ושם בגמרא אמר אביי ל"ש אלא לאחר אבל לעצמו לא אבד זכותו דאמר אי לא דעבדי ליה הכי לא הוה מזבין ניהלי (זו גירסת רש"י) מאי אית לך למימר הו"ל למסור מודעא חברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה ע"כ … להמשך קריאה
א איבד זכותו שאילו היה אמת כו' ואינו דומה להא דכ"ר בסי' קי"א סי"ג לוה שמכר נכסיו וחתמו המלוה על שטר המכירה לא הפסיד בשביל זה זכותו וטורף מהלקוחות שיוכל לומר השני נוח לי כו' דשאני התם דאין למלוה על הקרקע של הלוה אלא שיעבוד בעלמא לכך אפילו אם כבר הגיע זמן הפרעון ואין לו … להמשך קריאה
א לפיכך אם אמר שני חזקה סתם ויש לו עדים שהחזיק בו ז' שנים כו' לשון הגמרא שם וה"מ דאכלה ז' שנים אבל שית אין לך מחאה גדולה מזו וכתב ר"ש והרא"ש ותוס' והרמב"ם שצריך להביא עדים על אכילת ז' שנים ולא כי"מ שכתב ר"ש והמ"מ בשמם דכי הביא עדים על ג' שנים אחרונים נאמן … להמשך קריאה
א הביא המחזיק עדים שדר בה המוכר יום אחד ואח"כ הביא המערער עדים שהמחזיק רצה לקנותה ממנו כו' עובדא הוא בגמרא וע"פ גירסת הרא"ש שכתב כן דף קצ"ג ע"ב ע"ש וסיים גם בהאי עובדא עביד אינש דזבין דינא וכן כתב הרמב"ם בסוף הלכות טוען וכתב שם המ"מ שהוא מעשה בגמרא אבל בגמרא שלפנינו שם אין … להמשך קריאה
א וכתב ר"י כיון שאין כו'. ז"ל הגמרא פ' חזקת (בבא בתרא דף ל') סע"א ההוא דא"ל לחבריה מאי בעית בהאי ארעא א"ל מפלוני זבינתה דא"ל דזבנה מינך א"ל את לאו קא מודית דהאי ארעא דידי היא ואת לא זבינתה מינאי זיל לאו בעל דברים דידי את אמר רבא דינא קא"ל עכ"ל הגמרא. וכתבו התוס' … להמשך קריאה
א טען המחזיק מפלוני כו' עד סעיף כ"ד הוא מגמרא דפרק חזקת (בבא בתרא דף מ"א) ז"ל ההוא גברא דדר בקשתא (שם מקום) בעלייתא ד' שנין אתא מריה דביתיה אשכחיה א"ל מאי בעית בהאי ביתא מפלוני זבינתיה דזבנה מינך אתא לקמיה דרבי חייא א"ל אי אית לך סהדי דדר איהו בה דזבנת מיניה אפילו חד … להמשך קריאה
א וכ"כ א"א הרא"ש ז"ל שאם הוא במקום שהשיירות כו' ז"ל על דברי הרי"ף הנ"ל ומילתא דתמיהא היא כיון דחזקה במקום שטר עומדת היכי מהימן המערער בדיבורו לומר לא הייתי בעיר באותו זמן שאתה אומר שמכרתיה לך ולפ"ז לא היה מהני חזקה לעולם דהיאך ימצא עדים שראוהו בעיר באותו היום כו' ואם היה במקום ששיירות … להמשך קריאה
א כל חזקה כו' עד ודין הפירות פירשתי למעלה מתי צריך להחזיר לכאורה היה נראה לומר דכוונת רבינו במ"ש פירשתי למעלה דר"ל למעלה סימן קמ"ה דשם פירש וכתב שאם יש עדים על אכילת הפירות אז מחזירין ואם אין כאן עדים אלא ע"פ הודאתו אינו מחזיר שום פירות אבל קשה דאין ענין זה לזה דהתם מיירי … להמשך קריאה
א ואם בסוף ג"ש כשמיחה אמר גזולה היא כו' עד ויראה מדבריו כו' ז"ל הגמרא דף ל"ט ע"ב תני בר קפרא ערער וחזר וערער אם מחמת טענה ראשונה ערער אין לו חזקה ואם לאו יש לו חזקה. וז"ל הרא"ש ואם לאו כר פי' שאמר במחאה שעשה בסוף ג' ראשונות דבגזלנותא קאכיל ובמחאה שניה שעשה בג' … להמשך קריאה
א אבל ר"ח כתב כו' וכ"כ הרמב"ם כו' עיין בב"י שכתב מהיכן למד רבינו מהרמב"ם כן: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש … להמשך קריאה
א ומש"ר משלמת פירות של ב' שנים כו' כתב מ"ו ר"ש ז"ל פי' אחד משני כיתות הראשונות אבל האחרונה משלמין הכל וק"ל עי' בספרי פ' חזקת סימן ק"מ עכ"ל. וק"ק מ"ש כת האחרונה מהראשונה הא גם האחרונה כשהוזמה נתבטלה עדותה כמש"ר בס"ז ולא תתחייב אלא בפירות דב' השנים וכמו שהוזם אחד מב' כיתות שהעידו בראשונה. … להמשך קריאה
א הביא ב' עדים שאכלה ג"ש והוזמו פרק ח"ה דף נ"ו היו ב' מעידים אותו שאכלה ג"ש ונמצאו זוממים משלמין הכל (וכתב הרא"ש והנ"י דהאי הכל ר"ל כל מאי דהיה נפסד בעדותן דהיינו כל הקרקע אבל לא הפירות אם לא שיש למערער עדים אחרים שאכל המחזיק פירות ב' שנים וכמ"ש בפרישה) ב' בראשונה ב' בשניה … להמשך קריאה
א ואם אחד מעיד שאכלה אג"ה כו' ז"ל הגמרא פ' ח"ה דף נ"ו א"ר יהודא אמר רב אחד אומר אכלה חיטין ואחד אומר אכלה שעורים הרי זה חזקה מתקיף לה ר"נ אלא מעתה אח' אומר אכלה אג"ה ואח' אומר בד"ו ה"נ דהוה חזקה א"ל ר"י הכי השתא התם בשתא דקמסהיד האי לא מסהיד האי הכא … להמשך קריאה
א ליזהר בשטרו לעולם כבר כתבתי בפרישה בשם הרא"ש טעם הדבר וכתב ע"ש ז"ל וא"ת ואפילו לא הביא עדים אלא על ג"ש יהא נאמן לומר לקחתיה קודם ממך דאי בעי אמר מינך זבינתה וי"ל דאין זה מגו טוב דבשעה שטען מפלניא זבינתה לא ידע שהיה ביד זה שטר קנייה והיה ירא שאם יאמר שלקח ממנו … להמשך קריאה