דרישה

א לבנות דלת משנה בב"ב דף ז' [מפרש כמו בב"ח] ועיין בנ"י מ"ש בשם ר"ן: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי … להמשך קריאה

א שני חצירות כו' עד והר"י ברצלונ"י כו' ז"ל הגמרא דב"ב איתמר כו' [עב"ח שהביאו] ות"כ דרב חסדא ב' חצירות זו למעלה מזו לא יאמר העליון הריני בונה מכנגדי ועולה אלא מסייע מלמטה ובונה ופסקו הפוסקים כר"ח ויש פירושים שונים בשיטה זו והרא"ש ורבינו ס"ל דה"פ שני חצירות שאחד גבוה מחבירו אפילו הרבה אר"ה תחתון … להמשך קריאה

א אלא כפי שיגיע לחלקו למחיצת י"ט אהא דאר"נ דבין גג לגג אין צריך ד"א אבל מחיצת י"ט בעינן כדי שיהא נתפס כגנב אותבינן עליו מהא דתניא אם היה חצירו למעלה מגגו של חבירו אין נזקקין לו מאי לאו אין נזקקין לו (פי' בעל חצר) כלל לא אין נזקקין לד"א אבל נזקקין למחיצת י"ט ע"כ … להמשך קריאה

א שני גגין כו' שם דף ו' אר"נ אמר שמואל גג הסמוך לחצר חבירו עושה לו מעקה גבוה ד' אבל בין גג לגג לא ור"נ דידיה אמר אינו זקוק לד"א אבל זקוק למחיצה י"ט וגרסי' עוד שם אמר אביי ב' בתים בשני צידי ר"ה זה עושה מעקה לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו זה … להמשך קריאה

א אבל ר"י פי' שהקיפו כו' כ"כ התוס' בשמו בב"ק דף כ' כתבתי לשונם בסמוך בפרישה אדברי הרמ"ה ושם נדחה פירש"י מל' הסוגיא וכבר כתבתי שהרמב"ם פירש כרש"י והנה לכאורה אף שמחולקים בפי' השמעתתא מ"מ לדינא כל א' סברתו נכונה. ולפי זה לא הו"ל לכתוב לרבי' אבל ר' יצחק פי' דמנ"מ בפירושו אלא הול"ל דינא … להמשך קריאה

א (ח) מי שיש לו ד' שדות כו' וכ' הרמב"ם כו' דברי רבינו קצרים הם ואערוך ל' הגמרא ובהן תבין דברי רבינו על הנכון גם תראה מהן מה שיש לדקדק על מה שכתב הב"י בזה. ז"ל המשנה דף ד' המקיף את חבירו מג' רוחות וגדר הראשונה והב' והג' אין מחייבין אותו ר' יוסי אמר אם … להמשך קריאה

א אפילו אם יפול לרשות אחד מהם ז"ל ב"י מש"ר בשם רש"י והר"י לא מצאתי כן בשום מקום אך מסברא נ"ל דבהאי פליגי דלרש"י אע"ג דמתני' לא קאי אלא כשעשו חזית מ"מ ה"ה ללא עשו דאל"כ הו"ל לרב אשי לשנויי דמש"ה תני עושין חזית מכאן ומכאן כי היכי דליתני לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים … להמשך קריאה

א וכתב הרמב"ם כו' י' טפחים כו' כתבתי בפרישה שס"ל דגדירת גינה לאו משום היזק ראייה אלא לשמירה דאל"כ ד"א מיבעיא ליה ואין לומר דבהיזק ראייה כזה דאינו היזק ראייה דתשמיש בני אדם אלא משום עינא בישא דישלט בזרעוני גינה סגי ליה בי"ט דהא בגגין הסמוכין זה לזה דאין תשמישן קבוע ואין בהן ג"כ היזק … להמשך קריאה

א שנים כו' לשון המשנה ר"פ וכן בגינה מקום שנהגו לגדור מחייבין אותו אבל בבקעה מקום שנהגו שלא לגדור אין מחייבין אותו ע"כ ואקשינן בגמרא דף ד' דיוקא דמתני' אהדדי ומסקינן דה"ק וכן סתם גינה כמקום שנהגו לגדור דמי אבל סתם בקעה כמקום שנהגו שלא לגדור דמי ע"כ ושם לפני זה בדף ב' דס"ד בלישנא … להמשך קריאה

א וכל זה מיירי כו' שאין אחד מהם מוחזק כו' ז"ל התוס' אמה דקתני במתני' בחזקת שלא נתן איירי כגון דידעינן דקדים חד וארצי לחבריה והיה מסרהב וכדמשמע לישנא דאין מחייבין אותו ולכך היה בחזקת שלא נתן ואין צריך להעמיד כשעשה חזית עכ"ל ביאור דבריהם כמש"ר דאם ליכא עדים ודאי הוה בחזקת שניהן כיון שאין … להמשך קריאה

א ואם סמך על התוספת סוכה שם דף ו' אמר רבינא האי כשורא דמטללתא עד ל' יומין לא הוי חזקה בתר ל' יומין הוי חזקה ואי דסוכה דמצוה היא עד ז' יומין לא הוי חזקה בתר ז' יומין הוי חזקה ואי חבריה בטינא לאלתר הוה חזקה ע"כ ונראה מפירש"י שם דלאו לענין מתני' (דחזקת פרעון) … להמשך קריאה

א ואפילו אם יש לצד זה כו' מקום חפור כו' לשון הגמרא אמר רב הונא בי כוי לא הוי חזקה ואע"ג דעביד ליה הימלטי (ואע"ג דמניח ביה) הימלטי הן נסרים קטנים עבים שנותנים בצידי החורין ולא מצי למימר ראובן אי לאו דסייע בהדך לא טרחת דא"ל שמעון אמרתי בלבי שמא תמלך לסמוך לי כותל אחר … להמשך קריאה

א ואם אח"כ בנה השני הכותל כו' ז"ל סיפא דמתני' הנ"ל סמך לו כותל אחר אע"ג שלא נתן עליו את התקרה מגלגלין עליו את הכל בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן ובגמ' דף ו' א"ר הונא סמיך לפלגא סמיך לכולה ור"נ אמר למאי דסמיך סמיך ולמאי דלא סמיך לא סמיך ומודה ר"נ באפריזא ובקבעתא … להמשך קריאה

א וא"א הרא"ש ז"ל כתב שחבירו מעכבו כו' וכתב והא דקתני במתניתין למעלה מד' אין מחייבין אותו לבנות אין למידן מינה שהרשות ביד חבירו לבנות בע"כ אלא ה"ק אם שתק ולא מיחה אין מחייבין אותו דל"ת כיון ששתק והניחו לבנות ולמעט אוירו ודאי ניחא ליה ודעתו לסמוך קמ"ל עכ"ל וזהו שמסיק רבינו וכתב ז"ל לא … להמשך קריאה

א ואפילו שטוען שפרעו כו' שם דף ה' אר"ל הקובע זמן לחבירו ואמר ליה פרעתיך בתוך זמנו אינו נאמן ולואי שיפרע בזמנו ע"כ כך גירסת הרי"ף והרא"ש ואסיק בגמרא שם דהלכתא כר"ל ולא כאביי ורבא דפליגי עליה וכבר כתבתי בסימן ע"ח דהתוספות פירשו להא די"ל דאע"ג דעמד ביום דמישלמי זמנו ואמר פרעתיך בתוך הזמן א"נ … להמשך קריאה

א ואם לאחר זמן טען כו' ז"ל המשנה כותל חצר [עב"ח שהביאו] פירש נימוקי יוסף שהסכימו לבנותו מתחילה למעלה מד' אמות ונפל מחייבין אותו לבנותו עד ד' אמות משום היזק ראייה אבל למעלה מד"א אין מחייבין אותו אע"ג דמתחילה הסכים לכך השתא לא בעי ואם טען אחד לחבירו שיתן חלקו מבנין הכותל וזה אומר נתתי … להמשך קריאה

א אבל אם קנו מידו כו' ע' מ"ש לעיל בסימן קכ"ו סעיף ט': ויראה מדברי א"א כו' שם אהא דפריך וכי קנו מיניה מאי הוי קנין דברים בעלמא הוא כתבו התוס' והרא"ש ז"ל ולמ"ד מחיצה גודא ניחא דכיון דקנו ושיעבדו נכסיהן לבנין הכותל לאו קנין דברים הוא ע"כ ומשמע לרבינו דה"ק כיון דקנו לבנות הכותל … להמשך קריאה

א לפיכך כו' עד וכתב הר"ר יונה כו' אהא דתנן במתני' לפיכך כו' [עב"ח שהביאו] ע"ש בתוס' במשנה בד"ה לפיכך שהאריכו [והיוצא מכלל דבריהם הביא הב"ח]. אכן מדברי רבינו מוכח דגם במשתהה בידו זמן רב אינו נאמן לומר לקחתיה ממנו. מדכתב תחילה דהן ברשות שניהן אפי' שהו זמן רב כו' וכתב ע"ז דהר"י כתב דוקא … להמשך קריאה

א הלכתא היזק ראיה כו' ז"ל המשנה דפ"ק דב"ב השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר בונין את הכותל באמצע. ואיכא תרי לישני בגמרא לישנא קמא כו' מאי מחיצה גודא כדתנן מחיצת הכרם כו' וקמ"ל המשנה שאם רצו לבנות כותל בונים ואם אינן רוצים אין כופין זא"ז דהיזק ראיה לאו שמיה היזק ודחוה הרי"ף והרא"ש להאי לישנא … להמשך קריאה

א שאלה כו' דלא קאמר תלמודא אלא אדם הדר כו' הב"י כתב ע"ז ז"ל וכ"כ במרדכי וז"ל ראיתי בפירוש ר"ת ואי שייך בכרגא כו' שרוצה להיות שייך עמהם בכרגא ולישא וליתן בעול עמהן מכאן ואילך ל"מ מעכבי ובהג"א כתב צ"ע אם רוצה לבוא לעיר וליתן כרגא שמא אז יחשב כבני מתא וממ"ש לעיל בחלק ב' … להמשך קריאה

א וכן על מלמדי תינוקות כו' שם דף כ"א א"ר יוסף ומודה רב הונא במקרי דרדקי דל"מ מעכב דאמר מר עזרא תיקן להן לישראל שיהו מושיבין סופר בצד סופר דקנאת סופרים תרבה חכמה ופרש"י ומודה רב הונא דאמר לעיל בר מבואה דאוקי רחייא כו' דאית ליה כרשב"ג מודה הוא במקרי דרדקי דלא מצי מעכב לבר … להמשך קריאה

א ועל הרוכלין כו' שם דף כ"ב אר"נ בר יצחק ומודה רב הונא בריה דר"י ברוכלים המחזרין בעיירות דלא מצי מעכב דאמר מר עזרא תיקן להם לישראל שיהא רוכלין מחזרין בעיירות כדי שיהיו תכשיטין מצויים להם לבנות ישראל וה"מ לאהדורי אבל לקבועי לא ואי צורבא מרבנן הוא אפי' לקבועי נמי כו' ופירש"י ומודה ר"ה בריה … להמשך קריאה

א וכן יכולין בני עיר כו' שם דף כ"ב הנהו עמראי דאייתו עמרא לפום נהרא אתו בני מתא קא מעכבי עלייהו אתו לקמיה דרב כהנא א"ל דינא הוא דמעכבי עלייהו אמרו ליה אית לן אשראי במתא א"ל זילו זבינו שיעור חיותייכו עד דעקריתו אשראי דידכו ואזליתו פירש"י עמראי מוכרי צמר אית לן אשראי מכרנוה באמנה … להמשך קריאה

א כופין בני מבוי זא"ז כו' בשמועה זו יש ב' שיטות הא' היא שיטת רש"י ורבינו והב' היא שיטת רמב"ם ובב"י האריך בביאור דברי הרמב"ם אבל דבריו סתומין גם אינם נראים לע"ד וכאשר כתבתי בחידושים ע"כ אסדר לפניך ל' הגמרא וביאורם ואברר שיטת רש"י ורבינו (ושיטת הרמב"ם וביאורו כתבתי בס"ד בסמ"ע ע"ש) ז"ל הגמרא דף … להמשך קריאה

א והרמב"ם ז"ל נתן למבוי שאינו מפולש כו' שם בפ"ו. וכתב המ"מ ז"ל ברייתא שם וגירסת המחבר א' מבני מבוי וזה לפי שיטתו שלמעלה שכתב שמעכבין אפי' כשאין ביניהן מאותם אומנות אבל המפרשים האחרים גורסים א' מבני חצר ודוקא חצר אבל בני מבוי אם אין ביניהן מאותם אומנות אין מעכבין וכשיש ביניהן מעכבין על הדרך … להמשך קריאה

א אין אנו יכולין לישן מפני קול הנכנסים כו' וכתב הרשב"א ז"ל לא מקול הנכנסים והיוצאים ממש קאמר דהא אינו יכול לעכב מחמת קול הפטיש והרחיים ומ"ש הא מהא אלא מפני ריבוי הדרך כלומר איני יכול לעמוד ולא לישן (פי' איני יכול לישן דקאמר הברייתא ל"ד קאמר אלא כאילו אמר הן טורדין אותי בעת שאני … להמשך קריאה