א וכתב א"א כו' י"א כו' והרי"ף כתב כו' עיין בהרא"ש שם שהאריך בדברי י"א ובדברי הרי"ף: אפילו אם אין לנתבע במה לקנות לפי מ"ש לעיל לשון הרמב"ם דיכול העני לומר קנה ממני או הריני לוה וקונה או מוכר לאחרים לפ"ז לא מצינו דאין לנתבע במה לקנות אלא כשלא מצא העני ללוות או למכור אבל … להמשך קריאה
א שאין זה גוד או אגוד כו' כבר כתבתי לעיל סי"ב שהרא"ש חולק בדין זה אהרמב"ם שהרמב"ם כתב בפ"א דשכנים דיכול לומר העני לאחיו העשיר גוד או אחר יגוד במקומי (היה) כאן כתב הב"י ז"ל ואפשר דגם הרא"ש מודה בההיא דהרמב"ם כיון שאין העשיר רוצה לקנות בשום סך אבל הכא שהאלמנה רוצה לקנות כפי שוויה … להמשך קריאה
א אבל דבר שאין כו' שם דף י"ג אמר אמימר הלכתא אית דינא דגוד או אגוד והא רב בר חנינא ורב דימי בר חנינא שבק להו אבוהון תרתי אמהתא כו' אתא לקמיה דרבא וא"ל לית דינא דגוד או אגוד שאני התם דלמר מיבעי ליה תרווייהו ולמר מיבעי ליה תרווייהו כי קא"ל שקול את חדא ואנא … להמשך קריאה
א וא"א הרא"ש ז"ל כתב עיין בב"י שהביא לשון הרמב"ן וכתב שלא נהירא ליה דברי רבינו שמשמע מדבריו שחולק הרא"ש על הרמב"ן ובאמת קשה עלי לעשות את רבינו כטועה בדבר הנגלה דבהלכה א' כתב הרמב"ן שני הדברים שהביא הב"י ולא עוד אלא דדברים הללו שאין בחצר דין דגוד או אגוד כתב שם לפני הא דכ"ר … להמשך קריאה
א י"א שהכל תלוי בדעת כו' הב"י כתב ע"ז ז"ל והרמב"ם בפ"א מה"ש כתב כפי' הראשון שכ"ר ודעת התוס' כפי' ר"י וכ"כ המ"מ בפרק הנזכר בשם המפרשים ז"ל שפירשו עשאן לשכר שהן גדולים וראוים להשכירן עשאן לעצמו קטנים וראוים לעצמו ואורחא דמילתא נקט לא שתהא כוונת האב מעלה ומוריד בזה עכ"ל ב"י ואהא דכתב המ"מ … להמשך קריאה
א וכגון מרחץ כו' ז"ל ב"י כתב הרמב"ן שאפילו בבית הבד אפשר שיהא זה טוען קורה וזה אחרת וכשזה טוען זה טוען וחוזרין חלילה וכן לעולם כל שאפשר להתמיד ולהתדיר להן תשמישן או לעשותן כאחד עושין עכ"ל וזה כחולק על תשובת הרא"ש בסמוך ס"ו שהרי גת דומה לבית הבד הוא שיכול זה לדרוך ענביו ואח"כ … להמשך קריאה
א ואפילו אם ישום כו' עיקרא דדינא דגוד או אגוד בב"ב דף י"ג פלוגתא דרב יהודא ורב נחמן ואסיקנן אמר אמימר הלכתא דאית דינא דגוד או אגוד וכ"פ רי"ף ורא"ש ורמב"ם ופירש רש"י גוד או אגוד זה הרוצה לחלוק אומר לזה שאינו רוצה לחלוק או קוץ לי בדמים וקנה לך חלקי או אני אקוץ בדמים … להמשך קריאה
א ואם בא אחד לסתום כו' כל דאלים גבר מדקאמר ואם בא אחד משמע איזה שירצה אפילו בעל זאת האמצעית וקשה דזהו דלא כגמרא דלשם בעובדא דרב שימי בר אשי דאזל לעילאי ואמר להו תתאי שתו מיא ברישא אזל לתתאי א"ל עילאי שתו מיא ברישא אדהכי סבר מיסכר ואשקויי אתו לקמיה דאביי א"ל כבי תרי … להמשך קריאה
א וזה נותן כו' והרמב"ם פ"ד מה"ש לא הזכיר נתינת דמי זיתיו כלל אלא כתב סתם הכל לבעל הקרקע והגיה עליו הראב"ד ואני אומר נוטל דמי זיתיו כו' והמ"מ כתב ב' תירוצים בדברי הרמב"ם וכלל התירוצים הוא דס"ל להרמב"ם דכל ששטפו נהר ה"ז אבידה המותרת דאייאושי קא מייאשי בעלים מיניה כזוטו של ים ושלוליתו של … להמשך קריאה
א כל שהעליון יכול לפשוט כו' שם בדף האחרון דב"מ תנן שתי גנות זו ע"ג זו והירק בנתים ר"מ אומר של עליון רבי יודא אומר של תחתון אמר רבי מאיר אם ירצה העליון ליקח את עפרו אין כאן ירק אמר רבי יודא אם ירצה התחתון למלאות את גינתו אין כאן ירק א"ר מאיר מאחר ששניהן … להמשך קריאה
א ואם נתרצה בעל הגינה כו' וכתב ב"י בספרי הרי"ף והרא"ש מסיים בה הכי הכא דעתו לדחוייה ומש"ה לא קני עד דמפני להו באפיה משמע מדבריהם דאי מפני להו דלא באפיה לא קנה ולא ידעתי למה לא הזכיר רבינו כך עכ"ל ואני אומר בישוב דברי רבינו הלא גם הרמב"ם פ"ג דשכנים לא הזכיר דצריך לפנות … להמשך קריאה
א לא שנא אם הם שוכר ומשכיר כו' כתב ב"י ז"ל ומ"ש התוספות וכן בית הבד פ"ה דמיירי בשני אחים כו' ולא בשוכר ומשכיר אין כוונתו לומר דבשוכר ומשכיר ליתא דין זה אלא דבפירוש המשנה נחלקו אבל לענין הדין שוכר ומשכיר ושותפין שווים הם עכ"ל ב"י ודבריו תמוהים לי כי ז"ל התוס' בדף קי"ז וכן … להמשך קריאה
א ואם אין להם במה שיבנו כו' שם דף קי"ז גרסי' אין לו לזה ולא לזה מאי תניא אין לו לזה ולא לזה אין לו לבעל העלייה בקרקע כלום תניא רבי נתן אומר תחתון נוטל ב' חלקים והעליון נוטל שליש ע"כ ופירש"י אין לו לזה כו' שעניים הם ובעל הקרקע רוצה למכור הקרקע מאי אית … להמשך קריאה
א הושפלה התקרה כו' ז"ל העובדא בפרק קמא דבתרא הנהו בי תרי דהוו דיירי חד דייר בעליונה וחד דייר בתחתונה איתבר מתתאי א"ל אידך תא נסתריה ונבניה כו' אבל מטו כשורי למטה מי' מצי א"ל רשותא דידי הוא ולא משועבד לך כו' פירש רש"י איתבר תתאי נטבעו הכתלים התחתונים בארץ עד ששפלה תקרת העלייה ואין … להמשך קריאה
א חייב בעה"ב לתקנו עיין בב"י שכתב טעמו דהרמב"ם [וקצת מנהו בב"ח]: ואם אינו רוצה [כו'] כופהו ל' ב"י על המשנה שכתבתי כתב נ"י ז"ל וא"ת למה הוצרך לבנות הבית יכפהו לבנות כבר הקשו זה בירושלמי ותירצו דהכא במאי עסקינן כשאינו כלומר שהלך למדינת הים דבכהאי גוונא אין כופין אותו שאין ב"ד יורדין לנכסיו שלא … להמשך קריאה
א ואדם בטל שאין לו מו"מ בעיר כו' ל' הגמרא כתבתי בפרישה ולכאורה משמע מלשון רבינו שאדם כזה מן הדין הוא פטור ממס מדכתב שפטרוהו שאדם בטל הוא ומ"מ כיון שגבאי המלך רצו ליטול ממנו מס אם לא שהם הצילוהו צריך ליתן לקהל בכל שיעור אותו הצלה ואף שגם זולתו היו גובין מן הקהל חוק … להמשך קריאה
א ואינו נראה לא"א הרא"ש ז"ל כו' עיין בב"י שכתב שאין הוכחה בדברי הר"י ובדברי הרמב"ם שס"ל דלא כהרמב"ן ואני אומר אף שאין בדברי הר"י הלוי ולא בדברי הרמב"ם הנ"ל הכרח דלא ס"ל כהרמב"ן מ"מ לק"מ על רבינו שמ"ש רבינו ואין נראה לא"א הרא"ש כו' כי לא למדו ממ"ש בפסקיו בשם ר"י הלוי דאם כן … להמשך קריאה
א וכשגובין גובין כו' ב"ב בדף ז' בעא מיניה ר"א מר"י כשגובין לפי נפשות הן גובין א"ד לפי שבח ממון הן גובין א"ל לפי ממון הן גובין א"ד בעא מיניה לפי ממון הן גובין או לפי קירוב הבתים הן גובין א"ל לפי קירוב הבתים הן גובין ע"כ והרי"ף לא כתב אלא לישנא בתרא משמע דס"ל … להמשך קריאה
א כתב הרמב"ם כו' כ"כ בפרק ה' דשכנים וכתב ב"י נראה דדעת הרמב"ם בסוגיית הומ' כדעת המפרשים שכתב הרמב"ן ששתי האיבעיות דאיבעיא להו מרב הונא הנ"ל אחת הן וגירסתן כך היתה א' מבני מבוי כו' מעכבין או לא מעכבין אכסניא כו' מתחלקת כו' א"ל אכסניא לפי בני אדם מתחלקת ובני מבוי מעכבין עליו (וכמעט כך … להמשך קריאה
א היה לו כבר פתח פתוח כו' שם דף י"א מימרא דרבא ע"ש וק"ל: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת … להמשך קריאה
א חצר העומדת כו' שם י"א בעא מיניה רב הונא מרבי אמי א' מבני מבוי שביקש להחזיר פתחו למבוי אחר בני מבוי מעכבין עליו או אין בני מבוי מעכבין א"ל בני מבוי מעכבין עליו אכסניא לפי בני אדם מתחלקת או לפי פתחים מתחלקת א"ל לפי בני אדם מתחלקת ע"כ. ופירש"י למבוי אחר כגון בית שבין … להמשך קריאה
א ומ"ש וכן מבואות המפולשות כו' הוא ג"כ מימרא שם דף י"ב: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל … להמשך קריאה
א בני מבוי כופין זא"ז כו' תוספתא וז"ל כופין בני מבוי זא"ז לעשות לחי וקוורה למבוי מי שיש לו פתח במבוי אין בני מבוי כופין אותו לעשות דלת למבוי שיכול לומר רצוני שאכנס בחבילתי עד פתחי ע"כ וכתב נ"י ומשמע דאה"נ דאם באו הם לעשות דלת שיכול לעכב על ידם ע"כ ובגמרא דידן בדף י"א … להמשך קריאה
א ראו סעיף 6 הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל … להמשך קריאה
א (ז) אחד מבני חצר כו' תשמיש קבוע כו' ויראה מדברי הרי"ף כו' דברי רבינו צריכין ביאור במה שדייק וכתב קבוע וגם במ"ש יראה כו' ממה יראה לו כן ועיקרא דהא מילתא בב"ב דף נ"ז מתני' אלו דברים שאין להם חזקה היה מעמיד בהמה בחצר תנור כו' ובגמרא אוקמינן לה בחצר השותפין דלא קפדי אהעמדה … להמשך קריאה
א מי שיש לו בית בחצר אחרת כו' תוספתא הביאוה הרי"ף והרא"ש ז"ל מי שיש לו בית בחצר אחרת בני החצר משעבדין אותו לעשות דלת מנעול ונגר לחצר ושאר כל הדברים אין משעבדין אותו ואם היה שרוי עמהם באותו חצר משעבדין אותו על הכל: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את … להמשך קריאה