א ואיטר יד ימינו בשמאלו כו' פי' הרב רבי' יחיאל כו' אבל אם הוא כותב בימינו כו' כתב ב"י בשם המרדכי ז"ל ובהרגיל עצמו לעשות שום דבר ביד שמאל דלא היה הרגלתו כלום למיקרי איטר אלא אם כן נולד כן מדלא מוקי מתני' דפרק הבונה (וכתבתיה לעיל בפרישה) כשהרגיל עצמו לכתוב בשמאל ויש לדחות היינו … להמשך קריאה
א ולא יהיה דבר חוצץ כו' כבר כתבתי בפרישה שדעת הרא"ש שגם בשל ראש צריך להניחו על הבשר אבל הר"ן כתב בשם הרשב"א דדוקא גבי תפילה של יד אמרו כן משום דכתיב והיה לך לאות ולא לאחריני אבל של ראש דכתיב בה וראו כל עמי הארץ אדרבה יש ליתנם למעלה מעל הכובע. והאריך ב"י בדעות … להמשך קריאה
א ואפי' אם יש לו שתיהן ויש לו שום אונס כו' שם דף מ"ד אמתני' דתפילה של יד אינה מעכבת כו' אמר רב חסדא ל"ש אלא שיש לו אבל אין לו מעכבת אמרו לו אמרת אחר להו לא אלא מאן דלית ליה תרי מצות חד מצוה נמי לא ליעבד. ומעיקרא מאי סבר גזירה שמא יפשע … להמשך קריאה
א ואפי' נשמטו ממקומו כו' צריך לברך. כבר כתב רבינו בסי' ח' די"ל דהא דכל אימת דממשמש בהו מברך היינו כשזזו ממקומן ולא ידע שלא היו במקומם אבל אם הזיזן ממקומן אדעתא להחזירן מיד לא היה צריך לברך וזה דעתי נוטה עכ"ל. וכתב ב"י ומשמע מדבריו שם דבהסירם על דעת להחזירם מיד וכגון שהסירם כדי … להמשך קריאה
א ויברך אקב"ו להניח תפילין ואח"כ של ראש ויברך על מצות תפילין. ס"ט הקומץ דל"ו ואמר רב חסדא סח בין תפלה לתפלה חוזר ומברך סח אין לא סח לא והא שלח רב חייא בריה דרב הונא משמיה דר' יוחנן על תפילה של יד אומר אשר קב"ו להניח תפילין ועל תפילה של ראש אומר אקב"ו על … להמשך קריאה
א אבל אנו שאין אנו מכוונים כו' משום ליעג לרש. ז"ל ב"י ובזמן הזה שמסירין הציצית מטלית המת בבית נראה דאיכא למיחש בכתפים אם לובשים טלית ביש בה ציצית משום לועג לרש שכרי כו' עכ"ל. ונ"ל דר"ל דוקא כשלובשין טלית גדול למעלה על כל בגדיהם וגם אינן מכוונין בהן אלא למצוה אבל אם הוא תחת … להמשך קריאה
א ציצית אין בהם משום קדושה כו' ויכול לזורקן. ברייתא בפרק בני העיר ת"ר תשמישי מצוה נזרקין כו' תשמישי קדושה נגנזים ואלו הן תשמישי מצוה סוכה לולב ושופר ציצית ומשמע לרבינו דאפילו בעודן במצוותן תניא דנזרקין אבל דעת השאלתות דדזקא כשעברה מצוותן קאמר נזרקון כגון חוטי ציצית אחר שנפסקו סוכה לולב שופר אחר שעבר זמן … להמשך קריאה
א הלוקח טלית מצוייצת כו'. ז"ל הברייתא פרק התכלת (מנחות דף מ"ג) ת"ר הלוקח טלית מצוייצת מישראל מן השוק הרי היא בחזקתה מן הא"י מן התגר כשירה מן ההדיוט פסולה ואע"פ שאמרו אין אדם רשאי למכור טלית מצוייצת לא"י עד שיתיר ציציותיה ע"כ. ופירש"י ואע"פ שאמרו כו' אפ"ה אמרינן גבי תגר ישראל מכרה לו. וכתב … להמשך קריאה
א וכ"כ הרמב"ם מותר ללבוש כו' ז"ל הרמב"ם פ"ג דציצית ומאימתי מברך על הציצית בשחרית משיכיר כו' כתב ב"י ומזה שסתם וכתב שאינו מברך על הציצית בלילה ומברך עליו בשחרית משמע שלא חולק בין כסות המיוחד ליום לכסות המיוחד ללילה וכמו שאמר רבינו בשמו והקשה ב"י דלפני זה כתב בשם הרמב"ם עצמו כסות של פשתן … להמשך קריאה
א נקרעה הטלית תוך ג' כו' בפרק התכלת תניא טלית שנקרע חוץ לג' יתפור תוך ג' לא יתפור דברי רבי מאיר וחכמים אומרים יתפור ופסקו הרי"ף והרא"ש וכל הפוסקים כר"מ דהלכה כר"מ בגזירותיו וכבר כתבתי בפרישה פירש"י. שמעתי בשם מהרר"ל שעל פי' רש"י קשה דהו"ל למימר ג"כ דלפעמים נקרע תוך ג' תופר וכגון שנקרע תוך … להמשך קריאה
א תלה החוטין בין ב' כנפיים כו' כתב ב"י ז"ל מאחר שכתב רבינו בסימן י"א דאפי' בכנף אחד אם כרך ואח"כ פסק ראשי החוטין פסולה לא היה צריך לכתוב דהיכא דתלה החוטין בין ב' כנפיים דפסולה דכ"ש הוא אלא שנמשך אחר ל' הרמב"ם עכ"ל. וק"ל דעל הרמב"ם יש להקשות דלא כתב אלא דין זה ממ"נ … להמשך קריאה
א מותר להתיר ציצית כו' בפרק התכלת ובפרק במה מדליקין אמר שמואל מתירין מבגד לבגד ובפרק התכלת תניא טלית שנקרעה חוץ לג' יתפור כו' ושווים שמביא תכלת ממקום אחר ותולה בה ובלבד שלא תהא מופסקת. וכתבוהו הרי"ף והדא"ש ופי' רש"י ובלבד שלא תהא מופסקת שיהו כל חוטיה שלמים וכתב ב"י ומשמע דאיצטריך למיתני ובלבד שלא … להמשך קריאה
א וליטול טלית חבירו כו' ז"ל ד"מ בפרק המוכר את הספינה ד' ר"י ע"ב כתב נמ"י וז"ל אמר המחבר שאסור לאדם להניח תפילין או טליתו של חבירו שלא מדמתו ומורי אמר דמותר דניחא ליה לאיניש למיעבד מצוה בממוניה עכ"ל ותמיהני על פסק זה דבהדיא אמרינן סוף אלו מציאות מצא תפילין שם דמיהן ומניחם כו' וגבי … להמשך קריאה
א עשאה כותי פסולה כו' פרק התכלת אמר רב יהודה אמר רב מנין לציצית כותי שהיא פסולה שנאמר דבר אל בני ישראל כו' ולא כותים ודין זה כתב גם הרמב"ם כ"א דציצית וסיים בזה אבל אם עשה אותה ישראל בלא כוונה כשירה ע"כ ופי' ב"י דר"ל אף אם לא כיון בתליית החוטין ועשיית החוליות והכריכית … להמשך קריאה
א ד' ציציות מעכבין כו' כתב ב"י וז"ל ויש חוששים לצאת בזמן הזה בשבת בטלית שאין בו עיטוף גמור והוא תחת הגלימא העליון שנראה כמשוי וכמלבוש כפול וגם כי אין לחוש לזה דמלבוש גמור הוא חשוב טוב הוא לעשות באמצעיתו אחיזות כעין סרבל וכן שמעתי שהיו נוהגין באשכנ"ז וכן ראיתי רבים שהיו חוששין בזה עכ"ל … להמשך קריאה
א ומ"ש רבינו וא"א ז"ל הסכים לסברא ראשונה כבר כתבתי. לעיל בסמוך שכ"כ בפסקיו וכ"כ ב"י בשמו אך ק' דבתשובת הרא"ש כלל ב' סי' ל"ט כתב ז"ל היה אומר ר"ת דהאידנא שנותנין ד' חוטים ב' משום תכלת ושנים משום לבן וכופלים אותם לח' אם נפסקו ג' חוטין מן הח' חיישי' שמא כל הג' חוטים מן … להמשך קריאה
א ואם נפסקו כל חוטיה ונשתייר בהם כדי עניבה כשר ובלבד שישאר כדי שיוכל לענבם כולם ביחד כו' ז"ל הגמ' פ' התכלת (מנחות דף ל"ח ע"א) תנן התכלת אינו מעכב את הלבן והלבן אינו מעכב את התכלת ובגמ' לימא מתני' דלא כר' דתניא וראיתם אותו מלמד שמעכבים זא"ז דברי רבי וחכ"א אין מעכבים ואסיקנא אמר … להמשך קריאה
א אבל אם תחבם בכנף ואח"כ כו' כן הסכים ג"כ ב"י והביא ראיות מהפוסקים ודלא כמהר"י אבוהב שכתב שהעולם טועים בזה שנמשכו אחר סברת רבינו שסתם דבספר אדם וחוה פוסל גם בסמ"ק כתב דטוב שלא יתחבם בבגד קודם חתיכה. וב"י האריך לבאר דברי האדם וחוה וסמ"ק והסכים וכתב שהם כדעת רבינו ע"ש: הסבר על זכויות … להמשך קריאה
א ועתה שאין לנו תכלת אין לעשותה מכלאים כו' פי' אבל בזמן התכלת היה מותר והכי איתא בפ' התכלת אמר שמואל משמיה דלוי חוטי צמר פוטרין בשל פשתן איבעיא להו של פשתן מהו שיפטרו בשל צמר צמר בשל פשתן הוא דפטר כיון דתכלת פטר לבן נמי פטר אבל פשתים בשל צמר לא א"ד דכיון דכתיב … להמשך קריאה
א היה צריך לדקדק בכריכה כו' כאשר הם מפורשים בגמרא כו' ז"ל הגמרא פרק התכלת (מנחות ד' ל"ט ע"א) אמר רב תכלת שכרך רובה כשרה ואפי' לא כרך בה אלא חוליא אחת כשרה ונוי תכלת שליש גדיל ב' שלישים ענף וכמה שיעור חוליא תניא רבי אומר כדי שיכרוך וישנה וישלש תנא הפוחת לא יפחות משבעה … להמשך קריאה
א עד כדי ג' אצבעות כו' כתב ב"י בכלבו כתב אוחז מג' אצבעות על ג' אצבעות שאינו כנף פחות מכן ונוקב שם ונתנן בתוך הנקב ע"כ. נראה שסובר שמה שכתב ונתנו על ציצית הכנף ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם פירושו שיתן הציצית למעלה מהכנף ולפי שאין נקרא כנף פחות מג' אצבעות צריך ליתנו בסוף … להמשך קריאה
א עשאה מצמר גזול פסולה. בפ"ק דסוכה ד' ט' ממעט שציצית אסורין בגזל. וכתב נמ"י בהל' ציצית דלא מיפסל אלא כשגזל חוטים ממש אבל אם גזל צמר ועשאה חוטים כשרים דקנייה ביאוש ושינוי הגוף אבל לכתחלה אסור משום שונא גזל בעולה והרמב"ם ורבינו שכתב כו' עשאה מצמר גזול פסולה אפשר דמיירי קודם יאוש. א"נ אפילו … להמשך קריאה
א ויהיו טווין לשם ציצית ז"ל ב"י כתב במרדכי בשם מהר"ם שיש להחמיר לנפץ הצמר של ציצית לשמה ע"כ ולא ידעתי למה מאחר שלא אמרו בגמרא אלא בעינן טוייה לשמה מניין לו להחמיר בלא ראייה ושום אחד מהכוסקים לא כתב כן ולא ראינו מי שחשש לזה עכ"ל. ואני ראיתי כתוב בשם מהר"ל מפראג ז"ל ונראה … להמשך קריאה
א היה לה ד' ציצית בד' כנפות ועשה לה עוד אחרות וחתך את הראשונות כשרה באחרונות והרמב"ם ז"ל כתב הטיל ציצית אם נתכוין לבטל כו' ז"ל הגמרא פרק התכלת (מנחות ד' מ' ע"ב) אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא הטיל לבעלת ג' והשלימה לד' פסולה משום תעשה ולא מן העשוי והאמר ר' זירא … להמשך קריאה
א היתה מרובעת וכפלה ז"ל הגמרא ת"ר טלית כפולה חייבת בציצית ור"ש פוטר ושוין שאם כפלה ותפרה שחייבת תפרה פשיטא לא צריכא דנקטה בסיכי (ופי' הרמב"ם דתופרה מרוח אחת ע"כ. והרי"ף והרא"ש שכתבו ברייתא זו ולא הכריעו בהלכה נראה שסמכו דמן הסתם משמע דהלכה כת"ק וזהו שסתם רבינו ומל' א"א ז"ל יראה שחייבת אע"פ וכו'. … להמשך קריאה
א או שהגביה כנפיה ותפרם כו' פרק התכלת אמר רב משרשיא האי מאן דצייריה לגלימיה לא עבד כלום מ"ט דכמאן דשרי דמי א"ר דימי מנהרדעא האי מאן דחייטיה לגלימיה לא עבד ולא כלום אם איתא דלא מיבעי ליה לפסוק ולשדייה ופי' רש"י בל' ב' דצייריה לגלימיה כפל קרנות טליתו וקשרן ודומה כאילו קצען כדי להפקיען … להמשך קריאה